מחלקה סגורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:14, 20 באוקטובר 2011

מחלקה סגורה היא מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי, או תת-מחלקה במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי, אשר המאושפזים בה נמצאים בהשגחה צמודה של הצוות ואינם רשאים לצאת ממנה לרחבי בית החולים בתקופת אשפוזם.

מחלקה סגורה למול מחלקה פתוחה

במחלקה פתוחה, בחלק משעות היום החוסים רשאים לצאת ממתחם המחלקה אל החצר או אל מקומות סביב המחלקה שאינם מוגדרים כמחוץ לשטח בית החולים.

לעומת זאת, החוסים במחלקה הסגורה נמצאים בהשגחה צמודה של הצוות. הם אינם יכולים לשוטט ברחבי בית החולים כרצונם ועליהם להישאר במחלקה (שלרוב נעולה, ומכאן נגזר שמה - מחלקה "סגורה"). בנוסף מוחלות עליהם צורות פיקוח שונות כגון סימון בפיג'מה צבעונית על פי רמות הסיכון הנשקף מהם לכאורה, מצלמות מעקב בחצרות, רישום דקדקני של כל תנועה (ב"קרדקס") מתוך עמדת תצפית, חיטוט בחפצים אישיים, מניעת שימוש בחפצים אישיים על פי חוות דעת הפסיכיאטר המטפל (מותר על פי החוק לטיפול בחולי נפש 91), וכן אופציה לאמצעי כפיה באמצעות קשירה או תרופות אלחוש (שניתן לראות בהם שיטות פיקוח עקיפות).

המעבר בין המחלקה הסגורה לפתוחה ולהפך משמש גם הוא אמצעי לחץ עקיף, המאפשר לצוות לשלוט במטופלים על ידי יצירת מוטיבציה לעבור למחלקה הפתוחה שבה התנאים טובים יותר, או לחילופין להימנע מלהיות מועבר בכפיה למחלקה הסגורה.

בשני סוגי המחלקות האשפוז הוא קבוע, ולעתים מאפשרים למטופלים יציאות לביתם. אחדים מבתי החולים מאפשרים יציאות מסוג זה על בסיס שבועי או מדי מספר שבועות, ואילו באחרים האפשרות ניתנת בהתאם להתנהגות המטופלים.

ביקורת בספרות המקצועית על הרעיון והפרקטיקה של המחלקה הסגורה

יש הרואים במחלקה הסגורה דוגמה מובהקת למוסד טוטאליטרי וכוללני^[1], בו ניטלות מבני אדם זכויות בסיסיות באופן הנוגד את חוקי היסוד של מדינות מערביות רבות ובהן מדינת ישראל. דבר זה מעורר אפוא תמיהה בסיסית - כיצד ייתכן שבאמצעות שלילת החירות, קשירה, תיוג משפיל וכדומה ניתן לרפא אדם ולהמציא מזור לכאבו.

האסכולה הלקאנית, למשל, מתנגדת באופן עקרוני לשימוש באמצעיי כפייה כיומרה לריפוי הנפש, וזוהי בין היתר גם נגזרת של התאוריות ההומניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית ככר למתודות חדשות.

ביקורת ציבורית על המחלקות סגורות בישראל בשנים האחרונות

בשנת 1996 נכנס עיתונאי "ידיעות אחרונות" ירון קנר במסווה של חולה נפש למחלקה סגורה בבית החולים אברבנאל, וחשף בכתבת שער את תנאי האשפוז הלקויים, ואת האלימות כלפי חסרי הישע המאושפזים במחלקה.^[2] זו הייתה כתבת התחקיר הראשונה המקיפה שנעשתה בנושא בישראל. היוזמה לכתבת תחקיר זו כפי הנראה שאבה השראה מדיווחיה של העיתונאית נלי בליי אשר בשנת 1887 הכניסה עצמה לאשפוז פסיכיאטרי למשך עשרה ימים.
ב-1998 נחשפה בתוכנית 'כלבוטק' אלימות אנשי צוות במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל.^[3] ב-2008 נחשפה באותה תוכנית שרשרת של מעשי אלימות כלפי חולים באותו בית חולים, בעיקר אלימות קשה כלפי קטין בן 15.^[4]

בשנת 2006 נחשפה בכתבת תחקיר בערוץ 1 מערכת של התעללות בילדים מאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי בנס ציונה.^[5]

ב-2010 נערך תחקיר סמוי (בעזרת מצלמה נסתרת) בערוץ 1, שהעלה ממצאים של הזנחה, תנאי מחיה והיגיינה ירודים בבית החולים אברבאנל.^[6]. באותה שנה ערך סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ביקור פתע בבית חולים זה, והוא גילה הזנחה ועליבות - מה שהעלה את נושא תנאי המחייה הקשים במחלקות הסגורות בישראל לסדר היום הציבורי.^[7]

בשנת 2011 עלתה ביקורת ציבורית לאחר שצעיר בן 23 שטופל בנזעי חשמל במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, נפצע באורח אנוש בעקבות רשלנות רפואית.^[8]

בשל האיסור הרשמי על הכנסת מבקרים חיצוניים ובפרט עיתונאים ומצלמות אל מתחמי המחלקות הסגורות (בשל חיסיון רפואי של המאושפזים), קיים קושי ניכר אובייקטיבי בהפקת תחקירים אלו והבאתם לידיעת הציבור.

הערות שוליים

^ ארווינג גופמן, "מוסדות כוללניים", על מאפייני מוסדות טוטאליים, רסלינג, 2006
^ ירון קנר, "משוגע בעל כורחו", "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 1999, מוסף "7 ימים"
^ ערוץ 2, כלבוטק, ינואר 98, רפי גינת
^ ערוץ 2, רפי גינת, כלבוטק, 2008
^ תוכנית "יומן", ערוץ 1, 13.7.07, מנחם הדר
^ ינואר 2010, ערוץ 1, חדשות - מבט
^ ערוץ 2, בפברואר 2010, חדשות - מהדורה מרכזית
^ 8 בפברואר 2011, ערוץ 2, חדשות - מהדורה מרכזית, יואב אבן

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ארווינג גופמן, "מוסדות כוללניים", על מאפייני מוסדות טוטאליים, רסלינג, 2006

[2] ירון קנר, "משוגע בעל כורחו", "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 1999, מוסף "7 ימים"

[3] ערוץ 2, כלבוטק, ינואר 98, רפי גינת

[4] ערוץ 2, רפי גינת, כלבוטק, 2008

[5] תוכנית "יומן", ערוץ 1, 13.7.07, מנחם הדר

[6] ינואר 2010, ערוץ 1, חדשות - מבט

[7] ערוץ 2, בפברואר 2010, חדשות - מהדורה מרכזית

[8] 8 בפברואר 2011, ערוץ 2, חדשות - מהדורה מרכזית, יואב אבן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 במחלקה פתוחה, בחלק משעות היום ה[[חוסה|חוסים]] רשאים לצאת ממתחם המחלקה אל החצר או אל מקומות סביב המחלקה שאינם מוגדרים כמחוץ לשטח בית החולים.
-לעומת זאת, החוסים במחלקה הסגורה נמצאים בהשגחה צמודה של הצוות. הם אינם יכולים לשוטט ברחבי בית החולים כרצונם ועליהם להישאר במחלקה (שלרוב נעולה, ומכאן נגזר שמה - מחלקה "סגורה"). בנוסף מוחלות עליהם צורות פיקוח שונות כגון סימון בפיג'מה צבעונית על פי רמות הסיכון הנשקף מהם לכאורה, מצלמות מעקב בחצרות, רישום דקדקני של כל תנועה (ב"קרדקס") מתוך עמדת תצפית, חיטוט בחפצים אישיים, מניעת שימוש בחפצים אישיים על פי חוות דעת הפסיכיאטר המטפל (מותר על פי החוק לטיפול בחולי נפש 91), וכן אופציה לאמצעי כפיה באמצעות קשירה או תרופות אלחוש (שניתן לראות בהם שיטות פיקוח עקיפות).
+לעומת זאת, החוסים במחלקה הסגורה נמצאים בהשגחה צמודה של הצוות. הם אינם יכולים לשוטט ברחבי בית החולים כרצונם ועליהם להישאר במחלקה (שלרוב נעולה, ומכאן נגזר שמה - מחלקה "סגורה"). בנוסף מוחלות עליהם צורות פיקוח שונות כגון סימון ב[[פיג'מה]] צבעונית על פי רמות הסיכון הנשקף מהם לכאורה, מצלמות מעקב בחצרות, רישום דקדקני של כל תנועה (ב"קרדקס") מתוך עמדת תצפית, חיטוט בחפצים אישיים, מניעת שימוש בחפצים אישיים על פי חוות דעת ה[[פסיכיאטר]] המטפל (מותר על פי החוק לטיפול בחולי נפש 91), וכן אופציה לאמצעי כפיה באמצעות [[קשירה (פסיכיאטריה)|קשירה]] או תרופות אלחוש (שניתן לראות בהם שיטות פיקוח עקיפות).
-המעבר בין המחלקה הסגורה לפתוחה ולהפך משמש גם הוא אמצעי לחץ עקיף, המאפשר לצוות לשלוט במטופלים על ידי יצירת מוטיבציה לעבור למחלקה הפתוחה שבה התנאים טובים יותר, או לחילופין להימנע מלהיות מועבר בכפיה למחלקה הסגורה.
+המעבר בין המחלקה הסגורה לפתוחה ולהפך משמש גם הוא אמצעי לחץ עקיף, המאפשר לצוות לשלוט במטופלים על ידי יצירת [[מוטיבציה]] לעבור למחלקה הפתוחה שבה התנאים טובים יותר, או לחילופין להימנע מלהיות מועבר בכפיה למחלקה הסגורה.
-בשני סוגי המחלקות האשפוז הוא קבוע, ולעתים מאפשרים למטופלים יציאות לביתם. אחדים מבתי החולים מאפשרים יציאות מסוג זה על בסיס שבועי או מדי מספר שבועות, ואילו באחרים האפשרות ניתנת בהתאם להתנהגות המטופלים.
+בשני סוגי המחלקות האשפוז הוא קבוע, ולעתים מאפשרים למטופלים יציאות לביתם. אחדים מבתי החולים מאפשרים יציאות מסוג זה על בסיס שבועי או מדי מספר שבועות, ואילו באחרים האפשרות ניתנת בהתאם ל[[התנהגות]] המטופלים.
 == ביקורת בספרות המקצועית על הרעיון והפרקטיקה של המחלקה הסגורה ==
-יש הרואים במחלקה הסגורה דוגמה מובהקת למוסד טוטאליטרי וכוללני{{הערה|1=ארווינג גופמן, "[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a83zOtwvhKcJ:sapir.uniclass.co.il/hr/uploader.php מוסדות כוללניים]", על מאפייני מוסדות טוטאליים, רסלינג, 2006}}, בו ניטלות מבני אדם זכויות בסיסיות באופן הנוגד את חוקי היסוד של מדינות מערביות רבות ובהן מדינת ישראל. דבר זה מעורר אפוא תמיהה בסיסית - כיצד ייתכן שבאמצעות כליאה, קשירה, תיוג משפיל וכדומה ניתן לרפא אדם ולהמציא מזור לכאבו.
+יש הרואים במחלקה הסגורה דוגמה מובהקת למוסד טוטאליטרי וכוללני{{הערה|1=ארווינג גופמן, "[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a83zOtwvhKcJ:sapir.uniclass.co.il/hr/uploader.php מוסדות כוללניים]", על מאפייני מוסדות טוטאליים, רסלינג, 2006}}, בו ניטלות מבני [[אדם]] [[זכויות]] בסיסיות באופן הנוגד את חוקי היסוד של [[העולם המערבי|מדינות מערביות]] רבות ובהן מדינת [[ישראל]]. דבר זה מעורר אפוא תמיהה בסיסית - כיצד ייתכן שבאמצעות שלילת ה[[חופש|חירות]], קשירה, תיוג משפיל וכדומה ניתן לרפא אדם ולהמציא מזור לכאבו.
-האסכולה ה[[לאקאן|לקאנית]], למשל, מתנגדת באופן עקרוני לשימוש באמצעיי כפייה כיומרה לריפוי הנפש, וזוהי בין היתר גם נגזרת של התאוריות ההומניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית ככר למתודות חדשות.
+האסכולה ה[[לאקאן|לקאנית]], למשל, מתנגדת באופן עקרוני לשימוש באמצעיי כפייה כיומרה לריפוי ה[[נפש]], וזוהי בין היתר גם נגזרת של [[פסיכולוגיה הומניסטית|התאוריות ההומניסטיות]] ב[[פסיכולוגיה]] המודרנית ככר למתודות חדשות.
 == ביקורת ציבורית על המחלקות סגורות בישראל בשנים האחרונות ==
-* בשנת 1996 נכנס עיתונאי "[[ידיעות אחרונות]]" [[ירון קנר]] במסווה של חולה נפש למחלקה סגורה ב[[בית החולים אברבנאל]], וחשף בכתבת שער את תנאי האשפוז הלקויים, ואת האלימות כלפי חסרי הישע המאושפזים במחלקה.{{הערה|ירון קנר, "משוגע בעל כורחו", "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 1999, מוסף "7 ימים"}} זו הייתה כתבת התחקיר הראשונה המקיפה שנעשתה בנושא בישראל. היוזמה לכתבת תחקיר זו כפי הנראה שאבה השראה מדיווחיה של העיתונאית [[נלי בליי]] בתחילת המאה העשרים, שפעלה בדרך דומה בארצות הברית.
+* בשנת [[1996]] נכנס [[עיתונאי]] "[[ידיעות אחרונות]]" [[ירון קנר]] במסווה של [[הפרעה נפשית|חולה נפש]] למחלקה סגורה ב[[בית החולים אברבנאל]], וחשף בכתבת שער את תנאי האשפוז הלקויים, ואת ה[[אלימות]] כלפי חסרי הישע המאושפזים במחלקה.{{הערה|ירון קנר, "משוגע בעל כורחו", "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 1999, מוסף "7 ימים"}} זו הייתה [[תחקיר עיתונאי|כתבת התחקיר]] הראשונה המקיפה שנעשתה בנושא בישראל. היוזמה לכתבת תחקיר זו כפי הנראה שאבה השראה מדיווחיה של העיתונאית [[נלי בליי]] אשר בשנת [[1887]] הכניסה עצמה ל[[אשפוז פסיכיאטרי]] למשך עשרה ימים.
+* ב-[[1998]] נחשפה בתוכנית '[[כלבוטק]]' אלימות אנשי צוות ב{{ה|מרכז לבריאות הנפש טירת כרמל}}.{{הערה|ערוץ 2, כלבוטק, ינואר 98, [[רפי גינת]]}} ב-[[2008]] נחשפה באותה תוכנית שרשרת של מעשי אלימות כלפי [[חולה|חולים]] באותו בית חולים, בעיקר אלימות קשה כלפי קטין בן 15.{{הערה|ערוץ 2, רפי גינת, כלבוטק, 2008}}
+* בשנת [[2006]] נחשפה בכתבת תחקיר ב[[ערוץ 1]] מערכת של התעללות ב[[ילדות|ילדים]] מאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי ב[[נס ציונה]].{{הערה|תוכנית "יומן", ערוץ 1, 13.7.07, מנחם הדר}}
-* ב-1998 נחשפה בתוכנית '[[כלבוטק]]' אלימות אנשי צוות ב{{ה|מרכז לבריאות הנפש טירת כרמל}}.{{הערה|ערוץ 2, כלבוטק, ינואר 98, [[רפי גינת]]}} ב-2008 נחשפה באותה תוכנית שרשרת של מעשי אלימות כלפי חולים באותו בית חולים, בעיקר אלימות קשה כלפי קטין בן 15.{{הערה|ערוץ 2, רפי גינת, כלבוטק, 2008}}
+* ב-[[2010]] נערך תחקיר סמוי (בעזרת [[מצלמה נסתרת]]) בערוץ 1, שהעלה ממצאים של הזנחה, תנאי מחיה ו[[היגיינה]] ירודים ב[[המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל|בית החולים אברבאנל]].{{הערה|ינואר 2010, ערוץ 1, חדשות - מבט}}. באותה שנה ערך סגן שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] ביקור פתע בבית חולים זה, והוא גילה הזנחה ועליבות - מה שהעלה את נושא תנאי המחייה הקשים במחלקות הסגורות בישראל לסדר היום הציבורי.{{הערה|ערוץ 2, בפברואר 2010, חדשות - מהדורה מרכזית}}
-* בשנת 2006 נחשפה בכתבת תחקיר ב[[ערוץ 1]] מערכת של התעללות בילדים מאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי ב[[נס ציונה]].{{הערה|תוכנית "יומן", ערוץ 1, 13.7.07, מנחם הדר}}
+* בשנת [[2011]] עלתה ביקורת ציבורית לאחר שצעיר בן 23 שטופל ב[[נזעי חשמל]] במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש ב[[באר יעקב]], [[טראומה גופנית|נפצע]] באורח אנוש בעקבות [[רשלנות רפואית]].{{הערה|8 בפברואר 2011, ערוץ 2, חדשות - מהדורה מרכזית, יואב אבן}}
-* ב-2010 נערך תחקיר סמוי (בעזרת [[מצלמה נסתרת]]) בערוץ 1, שהעלה ממצאים של הזנחה, תנאי מחיה והיגיינה ירודים בבית החולים אברבאנל.{{הערה|ינואר 2010, ערוץ 1, חדשות - מבט}}. באותה שנה ערך סגן שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] ביקור פתע בבית חולים זה, והוא גילה הזנחה ועליבות - מה שהעלה את נושא תנאי המחייה הקשים במחלקות הסגורות בישראל לסדר היום הציבורי.{{הערה|ערוץ 2, בפברואר 2010, חדשות - מהדורה מרכזית}}
+בשל האיסור הרשמי על הכנסת מבקרים חיצוניים ובפרט עיתונאים ו[[מצלמה|מצלמות]] אל מתחמי המחלקות הסגורות (בשל חיסיון רפואי של המאושפזים), קיים קושי ניכר אובייקטיבי בהפקת תחקירים אלו והבאתם לידיעת הציבור.
-* בשנת 2011 עלתה ביקורת ציבורית לאחר שצעיר בן 23 שטופל ב[[נזעי חשמל]] במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש ב[[באר יעקב]], נפצע באורח אנוש בעקבות רשלנות רפואית.{{הערה|8 בפברואר 2011, ערוץ 2, חדשות - מהדורה מרכזית, יואב אבן}}
-בשל האיסור הרשמי על הכנסת מבקרים חיצוניים ובפרט עיתונאים ומצלמות אל מתחמי המחלקות הסגורות (בשל חיסיון רפואי של המאושפזים), קיים קושי ניכר אובייקטיבי בהפקת תחקירים אלו והבאתם לידיעת הציבור.
 ==הערות שוליים==