עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:26, 4 בנובמבר 2016

עין גדי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך, בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמקורות נוצריים קדומים, ואשר שמו השתמר עד העת החדשה (עין ג'די).

אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא במקום כיום ישנם שרידים ממקדש מהתקופה הכלקוליתית. בנוסף ישנם שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שנה של התיישבות יהודית באזור, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס, ועד המאה ה-6 לספירה. בגן נכלל גם אתר בית הכנסת העתיק בעין גדי - בית כנסת עתיק מן המאה ה-6, ובו רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ.

עין גדי בתנ"ך

השם עין גדי נזכר בתנ"ך, ומקורו כנראה בעיזים וביעלים שרעו בסביבת היישוב והמעיין הסמוך אליו עם גדייהן. יעלים אלה, המצויות באתר עד ימינו, תועדו כבר בפסלים מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו בנחל משמר הסמוך.

תחילה נזכרת עין גדי בתיאור ערי המדבר של נחלת שבט יהודה: ”וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי”^[1]. בהמשך, נזכר היישוב כמקום אליו ברח דוד מפני שאול: "וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי"^[2].

היישוב מוזכר גם במקומות אחרים במקרא: בספר יחזקאל^[3], במגילת שיר השירים^[4] ובספר דברי הימים^[5].

בדברי הימים ב' מכונה עין גדי בשם חַצְצוֹן תָּמָר, מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה בממלכת יהודה, כאמור: "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט--לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי"^[5]. השם "חצצון תמר" נזכר גם בספר בראשית בקשר {{הערה|ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ז' בהקשר למלחמות אמרפל. רמז לשם הקדום ניתן למצוא בואדי חצאצה, הסמוך לעין גדי, הקרוי כיום נחל חצצון.

בסוף ספר ירמיהו, כאשר מתוארת היציאה לגלות בבל נאמר: {{ציטוטון|וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים^[6]. במסכת שבת אמר על כך רב יוסף: "אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא"^[7].

היסטוריה

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל גורן, מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין נחל דוד ונחל ערוגות, נחשפו ממצאים שראשיתם בימי המלוכה בישראל, הנמשכים עד התקופה הרומית-ביזנטית. היישוב היהודי במקום נחרב בזמן חורבן בית ראשון, אך התחדש עם שיבת ציון, ונזכר רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו.

היישוב עמד בשגשוגו עד מרד בר כוכבא, אז נפגע היישוב קשות. חלק מן התושבים, ובהם פרנסי עין גדי מטעמו של בר כוכבא, יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון, כמו גם בבתא בת שמעון, מצאו מקלט במערות נחל חבר הקרובות (מערת האימה ומערת האגרות), ומתו במצור הרומי עליהן. בתקופת התלמוד השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד אוסביוס באונומסטיקון מתחילת המאה הרביעית לספירה.

במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידול אפרסמון לבשמים, לשמן אפרסמון ולתרופות. בפסיפס שנחשף בבית הכנסת במקום מופיעה קללה למי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" ("סוד העיירה" בארמית). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.

הרופא היווני גלנוס (המאה ה-2 לספירה) מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'העין-גדיי', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה".^[8] גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.^[9]

יש המקשרים את המטמון מן התקופה הכלקוליתית אשר נתגלה במערה בנחל משמר, וכלל כ-400 כלי נחושת, רובם בעלי אופי פולחני, עם המקדש הכלקוליתי בעין גדי.

ראו גם

הערות שוליים

^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ס"ב.
^ ספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוק כ"ט; פרק כ"ד, פסוק א'
^ ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוק י'
^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"ד
^ ¹ ² ספר דברי הימים ב', פרק כ', פסוקים א'–ב'
^ ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ט"ז
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ו, עמוד א'
^ Galenus, De Antidotis, I, 4
^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, CXIV. Galen, p. 326

[1] ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ס"ב.

[שמואל_א,_כג-כד-2] ספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוק כ"ט; פרק כ"ד, פסוק א'

[3] ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוק י'

[4] מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"ד

[דברי_הימים_ב,_כ,_א-ב-5] ¹ ² ספר דברי הימים ב', פרק כ', פסוקים א'–ב'

[6] ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ט"ז

[7] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ו, עמוד א'

[8] Galenus, De Antidotis, I, 4

[9] Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, CXIV. Galen, p. 326

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:2011-08 Ein Gedi synagogue 03.jpg|250px|ממוזער|[[בית הכנסת העתיק בעין גדי]]]]
 [[קובץ:Nahal-david-nubian-ibex.JPG|250px|ממוזער|גדי במערות [[נחל דוד]]]]
-'''עין גדי''' היה יישוב עתיק לחופו המערבי של [[ים המלח]]. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא במקום כיום ישנם שרידים ממקדש [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|מהתקופה הכלקוליתית]]. בנוסף ישנם שרידים המעידים על מעל 1,300 שנים של התיישבות יהודית רצופה באזור, החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], ועד [[המאה ה-6]] לספירה. בגן נכלל גם אתר [[בית הכנסת העתיק בעין גדי]] - בית כנסת עתיק מן [[המאה ה-6]], ובו [[רצפת פסיפס]] מהיפות בארץ.
+'''עין גדי''' היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של [[ים המלח]], הנזכר רבות ב[[תנ"ך]], בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] ובמקורות [[נצרות|נוצריים]] קדומים, ואשר שמו השתמר עד העת החדשה (עין ג'די).
+אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום ה[[גן לאומי|גן הלאומי]] שנמצא במקום כיום ישנם שרידים ממקדש [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|מהתקופה הכלקוליתית]]. בנוסף ישנם שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שנה של התיישבות יהודית באזור, החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], ועד [[המאה ה-6]] לספירה. בגן נכלל גם אתר [[בית הכנסת העתיק בעין גדי]] - בית כנסת עתיק מן [[המאה ה-6]], ובו [[רצפת פסיפס]] מהמרשימות בארץ.
 ==עין גדי בתנ"ך==
+השם עין גדי נזכר ב[[תנ"ך]], ומקורו כנראה ב[[עז הבר|עיזים]] וב[[יעל]]ים שרעו בסביבת היישוב והמעיין הסמוך אליו עם גדייהן. יעלים אלה, המצויות באתר עד ימינו, תועדו כבר בפסלים מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו ב[[נחל משמר]] הסמוך.
-השם עין גדי נזכר ב[[תנ"ך]], ומקורו כנראה ב[[עז הבר|עיזים]] וב[[יעל]]ים שרעו בסביבתה עם גדייהן. עין גדי מוזכרת כמקום אליו ברח [[דוד המלך|דוד]] מפני [[שאול]]: "וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי".{{הערה|שם=שמואל א, כג-כד|{{תנ"ך|שמואל א|כג|כט}}; {{תנ"ך|שמואל א|כד|א|ללא=ספר}}}} היישוב מוזכר גם במקומות אחרים במקרא: בספר [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|י}}}}, במגילת [[שיר השירים]]{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|א|יד}}}} ובספר [[דברי הימים]]{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|א|ב}}}} שם היא מוזכרת גם בשם "חַצְצוֹן תָּמָר".
+תחילה נזכרת עין גדי בתיאור ערי המדבר של [[נחלת שבט יהודה]]: {{ציטוטון|וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|סב}}.}}. בהמשך, נזכר היישוב כמקום אליו ברח [[דוד המלך|דוד]] מפני [[שאול]]: "וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי"{{הערה|שם=שמואל א, כג-כד|{{תנ"ך|שמואל א|כג|כט}}; {{תנ"ך|שמואל א|כד|א|ללא=ספר}}}}.
-ב[[דברי הימים]] ב' מכונה עין גדי בתור '''חצצון תמר''', מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה ב[[ממלכת יהודה]], כאמור: "וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט--לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי".{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב}}
+היישוב מוזכר גם במקומות אחרים במקרא: בספר [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|י}}}}, במגילת [[שיר השירים]]{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|א|יד}}}} ובספר [[דברי הימים]]{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|א|ב}}}}.
-בסוף [[ספר ירמיהו]], כאשר מתוארת היציאה ל[[גלות בבל]] נאמר: "וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ--הִשְׁאִיר, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים: לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|נב|טז}}}} ב[[מסכת שבת]] אמר על כך [[רב יוסף]]: "אלו מלקטי [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מעין גדי ועד רמתא".{{הערה|{{בבלי|שבת|כו|א}}}}
+ב[[דברי הימים]] ב' מכונה עין גדי בשם '''חַצְצוֹן תָּמָר''', מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה ב[[ממלכת יהודה]], כאמור: "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט--לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי"{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב}}. השם "חצצון תמר" נזכר גם ב[[ספר בראשית]] בקשר {{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|ז}} בהקשר למלחמות אמרפל. רמז לשם הקדום ניתן למצוא בואדי חצאצה, הסמוך לעין גדי, הקרוי כיום [[נחל חצצון]].
+בסוף [[ספר ירמיהו]], כאשר מתוארת היציאה ל[[גלות בבל]] נאמר: {{ציטוטון|וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|נב|טז}}}}. ב[[מסכת שבת]] אמר על כך [[רב יוסף]]: "אלו מלקטי [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מעין גדי ועד רמתא"{{הערה|{{בבלי|שבת|כו|א}}}}.
 ==היסטוריה==
-בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]], שנערכו ב[[תל גורן]] - מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין [[נחל דוד]] ל[[נחל ערוגות]], נחשפו ממצאים שראשיתם בימי המלוכה בישראל והם מגיעים עד [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]-[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]]. היישוב היהודי במקום נחרב בזמן [[חורבן בית ראשון]], אך התחדש עם [[שיבת ציון]] ועמד בשגשוגו עד [[מרד בר כוכבא]], כשאז ננטש המקום מיושביו ונהרס. חלק מן התושבים, ובהם יונתן בן בעיה, מנהיג המורדים ביישוב,{{הערה|ראו: [[מערת האיגרות]].}} ו[[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות נחל חבר הקרובות ומתו במצור.
+בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו ב[[תל גורן]], מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין [[נחל דוד]] ו[[נחל ערוגות]], נחשפו ממצאים שראשיתם בימי המלוכה בישראל, הנמשכים עד [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]-[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]]. היישוב היהודי במקום נחרב בזמן [[חורבן בית ראשון]], אך התחדש עם [[שיבת ציון]], ונזכר רבות בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]].
+היישוב עמד בשגשוגו עד [[מרד בר כוכבא]], אז נפגע היישוב קשות. חלק מן התושבים, ובהם פרנסי עין גדי מטעמו של [[בר כוכבא]], [[יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון]], כמו גם [[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות [[נחל חבר]] הקרובות ([[מערת האימה]] ו[[מערת האגרות]]), ומתו במצור הרומי עליהן. ב[[תקופת התלמוד]] השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] מתחילת [[המאה הרביעית לספירה]].
-עין גדי התפרסמה בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. בפסיפס, שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]], מקללים, בין השאר, את מי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" (='סוד העיירה' בארמית). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
+במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. ב[[פסיפס]] שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]] מופיעה קללה למי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" ("סוד העיירה" בארמית). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
 הרופא היווני [[גלנוס]] ([[המאה ה-2 לספירה]]) מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'העין-גדיי', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}} גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}
-יש המקשרים את המטמון מן [[התקופה הכלקוליתית]] אשר נתגלה במערה ב[[נחל משמר]], וכלל כ-400 כלי נחושת רובם בעלי אופי פולחני, עם [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי]].
+יש המקשרים את המטמון מן [[התקופה הכלקוליתית]] אשר נתגלה במערה ב[[נחל משמר]], וכלל כ-400 כלי [[נחושת]], רובם בעלי אופי פולחני, עם [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי]].
 ==ראו גם==