אהרן הגדול מקרלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:47, 24 בנובמבר 2016

תבנית:אדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול.

קורות חייו

נולד ביאנובה ליעקב ופערל.^[1] בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".

אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע יה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.

רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".

דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.

משפחתו

לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים: בנם הבכור, רבי יעקב^[2] עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין, חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבקה אשת בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר.

קישורים חיצוניים

"אהרן בן יעקב מקרלין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 164, באתר היברובוקס
'ר' אהרן ב"ר יעקב מקארלין („ר' אהרן הגדול”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 25 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1223).
אהרן הגדול מקרלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
א. אברהם שוורץ, מייסד חסידות קארלין, בעלון "אור הגנוז", גיליון ו', שבט-ניסן תשמ"ח, עמ' 26–36
רבי אהרן הגדול מקרלין, באתר טוג
יה אכסוף, באתר הזמנה לפיוט
מ.ש. גשורי, ‏ניגונים וזמירות לשבת, באתר "דעת"

הערות שוליים

^ משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]
^ מאמר מקיף אודותיו כאן

הקודם: -	אדמו"רי קרלין	הבא: רבי שלמה מקרלין

[1] משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]

[2] מאמר מקיף אודותיו כאן

[1]

[2]

@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 * 'ר' אהרן ב"ר יעקב מקארלין („ר' אהרן הגדול”)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 25 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1223).
 *{{אנצ דעת|94}}
-*א. אברהם שוורץ, [http://www.hebrewbooks.org/30426 מייסד חסידות קארלין], בעלון "אור הגנוז", גיליון ו', שבט-ניסן תשמ"ח, עמ' 36-26 {{PDF}}
+*א. אברהם שוורץ, [http://www.hebrewbooks.org/30426 מייסד חסידות קארלין], בעלון "אור הגנוז", גיליון ו', שבט-ניסן תשמ"ח, עמ' 26–36 {{PDF}}
 *[http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=619 רבי אהרן הגדול מקרלין], באתר טוג
 *[http://www.piyut.org.il/textual/502.html יה אכסוף], באתר [[הזמנה לפיוט]]
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 {{הערות שוליים}}
-{{סדרה|הקודם= - |הבא= רבי [[שלמה מקרלין]]  |רשימה= [[אדמו"ר|אדמו"רי]] [[חסידות קרלין|קרלין]]}}
+{{סדרה|הקודם= - |הבא= רבי [[שלמה מקרלין]]  |רשימה= [[אדמו"ר]]י [[חסידות קרלין|קרלין]]}}
 [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
 [[קטגוריה:אדמו"רי קרלין]]