אהרן הגדול מקרלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרון הגדול מקרלין
הרב אהרון פרלוב
לידה 1736
ה'תצ"ו
יאנובה
פטירה 1772 (בגיל 36 בערך)
י"ט בניסן ה'תקל"ב
מספר בשושלת ראשון
הבא שלמה מקרלין
רבותיו דב בער ממזריטש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביאנובה ליעקב ופערל.[1] בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".

אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע יה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.

רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".

דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים:

  • בנם הבכור, רבי יעקב[2] היה חתנו של ר' אברהם מקרלין ועלה עימו לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה.
  • רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין.
  • חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל. היו לה ממנו ארבעה ילדים. 1. ר' אהרן טברסקי מטשרנוביל (בזיווג ראשון חתן ר' גדליה מליניץ. בזיווג שני חנה מלכה בת ר' צבי מקרוסטשוב). 2. משה טברסקי מקוריסטשוב (אשתו בזיווג ראשון אסתר. בזיווג שני היה חתן צבי אריה לנדא מאליק. בזיווג שלישי אשתו חנה בת יעקב יוסף מאוסטראה). 3.יעקב ישראל מטשארקס(אשתו דבורה לאה בת האדמו"ר ר' דוב בער מלובביץ'). 4. מלכה (אשת יחיאל מיכל מדרוהוביץ').
  • רבקה אשתו בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]
  2. ^ מאמר מקיף אודותיו כאן


הקודם:
-
אדמו"רי קרלין הבא:
רבי שלמה מקרלין