חסידות קוברין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קוברין היא חסידות ליטאית. מייסדה היה רבי משה מקוברין, תלמידו של רבי מרדכי מלעכוויטש. החסידות נכחדה בשואה, עם הרצחו של אדמו"רה, רבי משה אהרן רבינוביץ.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי משה פאלייר נולד בט"ז בכסלו תקמ"ד. היה תלמידם של רבי מרדכי מלעכוויטש ובנו רבי נח מלעכוויטש. אחר פטירת רבי נח התמנה על ידי מרבית חסידי לעכוויטש לממשיך וכיהן כאדמו"ר בקוברין שבבלארוס. אחר פטירתו בכ"ט בניסן תרי"ח מינו רוב חסידיו את תלמידו רבי אברהם וינברג ה"יסוד העבודה" לאדמו"ר, ראש שושלת חסידות סלונים. מיעוט מחסידיו מינו את נכדו רבי נח נפתלי לאדמו"ר.
  • רבי נח נפתלי פאלווסקי נולד לרבי ישראל יעקב בשנת תקצ"ו. לאחר פטירת סבו התמנה לאדמו"ר בקוברין. בתקופת כהונתו חיבר את ספרו "מסכת אבות - בבלי וירושלמי", נפטר בקאמין בכ"ו באב תרמ"ט. חתניו היה רבי יוסף בן רבי יהושע בן רבי משה מלודמיר ורבי מרדכי נכד (בן בתו) רבי מרדכי השני מלעכוויטש. את מקומו מילא בנו רבי דוד שלמה רבינוביץ'.
  • רבי דוד שלמה היה חותנם של רבי מרדכי מבילגורייא ורבי גדליה משה גולדמן מזוויהל. נפטר בכ"ט בחשוון תרע"ט. גם אחיו רבי אהרן רבינוביץ' שימש כאדמו"ר בדומטשוב. נפטר בווינה בשנת תרמ"ג. הדרכותיו ואמרותיו נדפסו בספר "צוואת מהרא"ל", וינה תר"ע. מהדורה חדשה יצאה בשנת תש"ע, על ידי הרב אלכסנדר אשר מרגליות, קהילת אוהל משה-וינה.
  • אחר פטירת רבי דוד שלמה כיהן בנו רבי משה אהרן. רבי משה אהרן נרצח בשואה. אחיו רבי נח נפתלי מקאמין שימש גם הוא כאדמו"ר.
  • חתנו של רבי דוד שלמה, רבי ברוך יוסף זק, (בן רבי ישראל מקרסילוב מגזע רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) עלה לארץ ישראל בשנת תרע"ג, במלחמת העולם הראשונה גורש למצרים. בשנת תרע"ו נקרא על ידי חסידי קוברין בארצות הברית לשמש להם כאדמו"ר, נסע לארצות הברית ובנה את בית הכנסת קוברין בברוקלין. חיבר את הספרים: "ברכת יוסף" ו"זרע קודש" וכן ספר חידות. נפטר בט"ז בסיוון תש"ט.

הרב שלמה זלצמן, רב היישוב נוה ירק, צאצא של אדמו"רי השושלת, מוציא לאור את ספרי החסידות ועוסק בהפצת תורת רבי משה מקוברין.