נורמן פוסטר – הבדלי גרסאות

נורמן פוסטר
Norman Foster
לידה	1 ביוני 1935 (בן 88); סטוקפורט, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Sir Norman Robert Foster
מקום לימודים	אוניברסיטת מנצ'סטר (1961); בית הספר לאדריכלות של ייל (1962); תיכון בורנייג'; אוניברסיטת ייל ;
תחום יצירה	אדריכלות
זרם באמנות	אדריכלות הייטק
יצירות ידועות	מגדל קומרצבנק, Hilton Valencia, Willis Building, The Harmon, אודיטוריום קלייד, Langham Hotel, הרכבת התחתית של בילבאו, Milano Santa Giulia, Expo MRT station, Reichstag dome, גשר המילניום, Torre Cepsa, U2 Tower, Deutsche Bank Place, חאן שאטיר, World Port Center, מגדל הרסט, Philological Library of Freie Universität Berlin, המרכז לאמנויות חזותיות על שם סיינסבורי, The Bow, מוזיאון המלחמה הקיסרי בדקספורד, The Index, APIIC Tower, AT&T Performing Arts Center, מגדל קולסרולה, Faculty of Law, Cambridge, Langley Academy, Slough, Sage Gateshead, Willis Building, New Holland Island, ארמון השלום וההתפייסות, גלריית הדיוקנאות הלאומית (וושינגטון), 2 World Trade Center, כיכר האמנות, בניין עיריית לונדון, Gerling Ring Square, Canary Wharf tube station, כיכר קנדה 8, מגדל סוויס רה, בניין הרייכסטאג, אנדרטת כוחות השיטור הלאומית (לונדון), McLaren Technology Centre, Leslie Dan Faculty of Pharmacy, הבניין הראשי של HSBC, Rose Bowl, Queen Elizabeth II Great Court, Dresden Central Station, אצטדיון ומבלי, Crystal Island, גשר מיו
פרסים והוקרה	אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (2002); פרס האמנות של ברלין (1989); מדליית הזהב המלכותית (1983); דב ברלין (1998); דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הונג קונג (2003); המעצב המלכותי לתעשייה (1988); פרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית (1975); פרס סטירלינג (1998); מדליית הזהב של AIA (1994); פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2015); מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (3 במרץ 1995); פרימיום אימפריאל (2002); פרס פריצקר (1999); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (אפריל 1999); פרס הנסיך פיליפ לעיצוב (2004); פרס המדיה M100 (2005); מסדר ההצטיינות; עמית האקדמיה המלכותית להנדסה; Knight Bachelor
בן או בת זוג	ונדי צ'יזמן (1964–1989); Elena Ochoa (1996–?)
	האתר הרשמי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:24, 24 בספטמבר 2018

נורמן רוברט פוסטר, הברון פוסטר של גדת התמזה (באנגלית: Norman Robert Foster, Baron Foster of Thames Bank of Reddish; נולד ב-1 ביוני 1935) הוא אדריכל בריטי.

חייו

פוסטר נולד במנצ'סטר ולמד באוניברסיטת מנצ'סטר ובאוניברסיטת ייל. הוא עבד עם האדריכל איש החזון בקמינסטר פולר לפני שפגש את ריצ'רד רוג'רס והקים את Team 4 ובשנת 1967 את "פוסטר ושות'".

התכנונים שלו היו בתחילה מעוצבים ומושפעים ממיכון ומהיי-טק אולם עם השנים הוא עבר לקו עיצובי מרומז יותר ומקובל יותר, בקווים חדים ברוח המודרנה.

לפוסטר קריירה אדריכלית מוצלחת במיוחד, כמה מתכנוניו:

המרכז לאמנויות חזותיות על שם סיינסבורי באוניברסיטת מזרח אנגליה בנוריץ'
מגדל קומרצבנק בפרנקפורט
מגדל HSBC ונמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג
בניין הטרמינל בנמל התעופה סטנסטד ליד לונדון
המטרו של בילבאו בספרד
שיפוץ ספריית ליונל רובינס בבית הספר לכלכלה של לונדון
Carre d'Art, Nîmes, צרפת (1993)
התכנון מחדש של החצר הגדולה של המוזיאון הבריטי (1999)
גשר המילניום בלונדון (1999)
כיפת הזכוכית של הרייכסטאג בברלין (1999)
בית העירייה של לונדון (2000)
תחנת המטרו La Poterie ב-Rennes, צרפת (2001)
מגדל סוויס רה המכונה גם "המלפפון החמוץ" - ממוקם ברחוב סנט מרי אקסה 30, לונדון (2003)
מגדל הרסט, ניו יורק (2003)
גשר מיו, צרפת (2004)
האצטדיון הבינלאומי בלוסייל, קטר (2014)

נורמן פוסטר הוא האדריכל הבריטי השני שזכה בפרס סטירלינג פעמיים: פעם אחת על ההאנגר האמריקאי ומוזיאון המלחמה הקיסרי בדקספורד בשנת 1998 ובשנית על "המלפפון החמוץ" בשנת 2004. פוסטר גם זכה בפרס פריצקר לאדריכלות בשנת 1999.

בשנת 1990 הוענק לפוסטר תואר אצולה. פוסטר קיבל את הכינוי הלעגני Lord Wobbly ("הלורד הרועד") מידי הצהובונים הבריטים בשל הבעיות המבניות בגשר המילניום שתכנן.

גלריית תמונות

"הארמדילו", האודיטוריום שתכנן פוסטר על גדת הנהר קלייד בגלזגו
מגדל סוויס רה - הצריח של רחוב St. Mary Axe מס' 30. "המלפפון החמוץ" של לונדון
מגורי יוקרה בסנט מוריץ משנת 2005
המכון לחקר המוח, האוניברסיטה העברית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נורמן פוסטר בוויקישיתוף

Foster and Partners
www.30stmaryaxe.com
נועם דביר, נורמן פוסטר יתכנן בניין ראשון בישראל, הארץ, 22 בספטמבר 2011
משה גלעד‏, לונדון: סיורים בעקבות האדריכל הכוכב נורמן פוסטר, באתר וואלה‏, 22 ביוני 2013
סי ג'יי יוז, ניו יורק טיימס, איך הפך נורמן פוסטר לכוכב האדריכלות של ניו יורק, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
מיכאל יעקובסון: האדריכל נורמן פוסטר משיק בניין ראשון בארץ: המרכז למדעי המוח, 24 באוקטובר 2017, xnet

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אמן}}
 [[קובץ:Norman Foster dresden 061110.jpg|ממוזער|שמאל|נורמן פוסטר]]
 '''נורמן רוברט פוסטר, הברון פוסטר של גדת התמזה''' (ב[[אנגלית]]: '''Norman Robert Foster, Baron Foster of Thames Bank of Reddish'''; נולד ב-[[1 ביוני]] [[1935]]) הוא [[אדריכל]] [[הממלכה המאוחדת|בריטי]].
+== חייו ==
 פוסטר נולד ב[[מנצ'סטר]] ולמד ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]] וב[[אוניברסיטת ייל]]. הוא עבד עם האדריכל איש החזון [[בקמינסטר פולר]] לפני שפגש את [[ריצ'רד רוג'רס (אדריכל)|ריצ'רד רוג'רס]] והקים את Team 4 ובשנת [[1967]] את "פוסטר ושות'".

זוכי פרס פריצקר
1979–2000	פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020	ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך	אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024)