מרכז פרס לשלום ולחדשנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:18, 2 בנובמבר 2019

תבנית:שכתוב

מרכז פרס לשלום ולחדשנות (עד אמצע 2016 פעל תחת השם "מרכז פרס לשלום"^[1]^[2]) הוקם ב-1996 ופועל כ"עמותה ללא מטרות רווח, עצמאית וא-פוליטית, השמה לעצמה למטרה לטפח שלום בר קיימא וקידמה במזרח התיכון על ידי עידוד סובלנות, שיתוף פעולה, רווחה ופיתוח כלכלי וטכנולוגי – כל זאת על פי חזונו של הנשיא שמעון פרס."^[3]

אודות המרכז

לאחר הפסדו של פרס בבחירות 1996, הוא פנה לאורי סביר ברעיון להקים מרכז לקידום תהליך השלום. הם גיבשו יחד עם מספר אישי ציבור ופעילים את החזון למרכז, ובסוף 1996 הוקם "מרכז פרס לשלום" כארגון בלתי תלוי, לא-מפלגתי, לא-ממשלתי, שהוגדר מוסד ללא כוונת רווח. באופן רשמי נחנך המרכז בסוף 1997, בכנס מועצת הנגידים הבינלאומית הראשונה שלו.

בשנת 2003 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של מרכז פרס לשלום, שנמצא בשכונת גבעת עלייה ביפו ומכונה "בית פרס לשלום". המגרש, שעליו נבנה הבניין, היה חלק מבית החולים הממשלתי ביפו, שנסגר בשנות ה-80. הבניין תוכנן על ידי האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס. הבניין החדש נבנה על מגרש הצופה אל הים, שטחו הוא כ-2,500 מ"ר וגובהו חמש קומות. הבניין משמש למשרדי הנהלת המרכז וכן לחדרי סדנאות, לאודיטוריום, למרכז מידע ולמרכז מבקרים. מסביב לבניין קיים "פארק השלום", פארק ציבורי פתוח אשר מגיע עד קו החוף. בקומתו השלישית של הבניין שכנה לשכתו של שמעון פרס.

מנכ"לית המרכז היא אפרת דובדבני ונשיא הכבוד אורי סביר. שמעון פרס שימש כנשיא הכבוד עד מותו ב-2016. נכון ל-2018 יו"ר הוועד המנהל הוא חמי פרס והחברים האחרים בו הם: אורי סביר, יונתן קולבר, מנואלה דבירי, צבי ימיני, צביה ולדן, ד"ר יוני פרס, ד"ר נוף עתאמנה אסמעיל ותמיר פרדו. בעבר היו חברים בו בין השאר גם אברהם נאמן, רפי אדרי, טלי ליפקין-שחק, עליזה גורן, אילן חת ומשה תאומים.

פעילויות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המרכז מפעיל פרויקטים רבים בתחומים שונים כגון: טכנולוגיה, עסקים, חקלאות, ספורט, חינוך, רפואה ועוד. תוכניות המרכז פונות למגוון רחב של משתתפים - יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, ילדים ובני נוער, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים.

בתחום החינוך לשלום פיתח "מרכז פרס לשלום ולחדשנות" מתודות חינוכיות מיוחדות המשלבות כלים שונים המאפשרים לצעירים מכל רחבי המזרח התיכון^{[דרושה הבהרה]} לקחת חלק ולהשתתף בפעילויות המחנכות אותם להתמודד עם המכשולים העומדים ביניהם, לאפשר דיאלוג גלוי בסביבה בטוחה, ולצייד אותם בכלים החשובים להם כמנהיגים עתידיים.

בתחום הרפואה נעזר "מרכז פרס לשלום" בידע הרפואי הנרחב המצוי בישראל על מנת לסייע למערכת הבריאות הפלסטינית להתפתח למערכת עצמאית ומקצועית המספקת מענה הולם לצרכים הרפואיים של החברה הפלסטינית. בנוסף, מספק המרכז מענה לצרכים הומניטריים של ילדים פלסטינים הנזקקים לטיפולים מצילי חיים שאינם זמינים להם במערכת הבריאות הפלסטינית.

המרכז חותר לשיתוף פעולה כלכלי אזורי, כדי לחזק שווקים ולטפח יחסים ידידותיים חוצי-גבולות. שיתוף פעולה כזה טומן בחובו דרכים מעשיות לבניית יחסים מקצועיים ובין-אישיים בין אנשי מפתח הפועלים באזורי סכסוך. לצד שיתופי הפעולה הכלכלים מופעלות גם סדנאות בניית יכולות ופיתוח מקצועי של קשרים עסקיים וסביבתיים.

בשנת 2016 אונסק"ו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות החליט לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם "מרכז פרס לשלום", במסגרתו אונסק"ו יאמץ מספר מהפרויקטים של מרכז פרס לשלום בתחום החינוך לשלום ועידוד לדו קיום בין ישראלים ופלסטינים^[4]. ההסכם כולל שיתוף פעולה נרחב בין הארגונים, החלפת מידע, אימון אנשי צוות והכשרה מקצועית. במעמד חתימת ההסכם הוענק לפרס פסל "Tree of Peace" כהערכה על תרומתו^[5]. ב-1993 הוענק לפרס Félix Houphouët-Boigny Peace Prize מטעם אונסק"ו^[6].

תחומי פעילות

חינוך לשלום

פרויקט הכדורגל "בתי ספר תאומים לשלום ולספורט"^[7] פועל בקהילות מגוונות ברחבי ישראל והאזור בו ילדים וילדות לוקחים חלק בפעילות חינוכית ספורטיבית. קבוצות כדורגל "תאומות", יהודיות-ערביות וישראליות-פלסטיניות, משחקות יחד לאורך שנת פעילות שלמה. מאמנים ומאמנות, המקבלים הכשרה וליווי, מעבירים את האימונים תוך שימוש במתודות חינוכיות ייחודיות אשר פותחו על ידי מרכז פרס.

פרויקט "משחקים הוגן מובילים שלום" מכשיר עשרות סטודנטים וסטודנטיות מרקעים ומגזרים שונים מאוניברסיטאות ומכללות מרחבי המדינה, בנושאי מנהיגות, חינוך לשלום באמצעות ספורט, והובלת תהליכים חינוכיים. לאחר ההכשרה, הסטודנטים יוצאים להוביל תוכניות חינוכיות בבתי ספר ברחבי הארץ.

"גשרים לשלום" היא תוכנית חינוכית המופעלת על ידי מרכז פרס ורשת אורט ישראל, בשותפות עם קרן אדמונד דה רוטשילד, גוגל ישראל ומשרד החינוך. במהלך התוכנית תלמידי תיכון דרוזים, מוסלמים ויהודים בישראל מקימים יחד יוזמות חברתיות לחיבור בין החלקים השונים של החברה הישראלית באמצעות שימוש בפלטפורמות חדשניות.

פרויקט "יאללה - מנהיגים צעירים"^[8] עושה שימוש בעולם הרשתות החברתיות בכלל, ובפייסבוק בפרט, במטרה להפגיש יחד צעירים וצעירות מרחבי המזרח התיכון בפעילויות מגוונות וחוצי גבולות. נכון ל-2016 מעל ל-900 אלף צעירים מרחבי המזרח התיכון (ישראל, הרשות הפלסטינית, מצרים, ירדן, לבנון, תוניס, אלג'יריה, לוב, עיראק, טורקיה, ערב הסעודית ועוד) משתתפים בפעילויות של הפרויקט דרך רשת פייסבוק.

רפואה בשירות השלום

פרויקט "Saving Children"^[9] פועל למתן מענה וטיפול לילדים פלסטינים אשר סובלים ממחלות מסכנות חיים הנזקקים לטיפולים מורכבים אשר אין להן מענה רפואי במערכת הבריאות הפלסטינית. באופן זה מסוגל המרכז לספק טיפול רפואי נחוץ ומציל חיים לילדים ובמקביל פועל לקידום שיתופי הפעולה הרפואיים עם מערכת הבריאות הפלסטינית.

פרויקט "הכשרת רופאים" מאפשר לצוותי רפואה ורופאים פלסטינים נבחרים לקבל הכשרה מקצועית במגוון תחומים בעודם מצוותים לרופאים ישראלים מומחים ומשולבים כמתמחים בבתי החולים השונים בארץ. במהלך הכשרתם עוברים לגור הרופאים ואנשי הצוות הרפואי הפלסטינים בישראל. הם לומדים את השפה העברית ככלי לשבירת מחסום השפה ומטפלים בפצועים וחולים ישראלים. תהליך ההכשרה אורך חמש שנים אשר לאחריהן חוזרים הרופאים למקום מגוריהם ומובילים קדימה את מערכת הבריאות הפלסטינית.

יזמות ועסקים

פרויקט "קידום שותפויות עסקיות חוצות גבולות" מקדם שיתוף פעולה כלכלי אזורי דרך מחקר משותף, פיתוח מקצועי, וחיבור עסקי בין חברות ובין אנשי מקצוע בעלי השפעה באזור.

מאיץ היזמות "מזנקים ביחד" מופעל על ידי מרכז פרס בשותפות עם קרן אדמונד דה רוטשילד, מאיץ הסטארט-אפים MassChallenge Israel וקרן ההשקעות TAU Ventures של אוניברסיטת תל אביב, בו יזמים מתחילים מכל רחבי הארץ (בדגש על הפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל) עוברים סדנאות מקצועיות ומקבלים סיוע בפיתוח מוצר ובניית מיומנויות. את המשתתפים מלווים מנטורים מובילים מעולם היזמות והטכנולוגיה.

פרויקט CityZoom בא לקדם את נושא הערים החכמות בישראל באמצעות שיתופי פעולה חוצי מגזרים בין סטארטאפים וחברות טכנולוגיה, חברות ישראליות ורב לאומיות וגופים מוניציפליים. במהלך הפרויקט מקיימת קהילת CityZoom מפגשים בין מנהלים ואנשי מפתח מהתעשייה, רשויות מקומיות ואקדמיה, ועורכת דיוני 'שולחן עגול' וסמינרים עם מומחי חדשנות, יזמים וחוקרים. הפרויקט בשותפות עם משרד הכלכלה, משרד הפנים, ישראל דיגיטלית, אוניברסיטת תל אביב ועתידים.

מרכז החדשנות של ישראל

ביוני 2016 הכריז מרכז פרס לשלום ולחדשנות על הקמת מרכז החדשנות של ישראל, בשנת 2019 נפתח המרכז למבקרים, תיירים ומשלחות עסקיות וממשלתיות מישראל והעולם.

המרכז מציג את סיפורה של מדינת ישראל מיום הקמתה עד להפיכתה לאומת החדשנות שהיא כיום. הסיור במרכז כולל מיצגים אינטראקטיביים כגון ציר הזמן של החדשנות הישראלית, הולוגרמות של פורצי הדרך בחדשנות הישראלית (גיל שוויד, פרופ' רות ארנון, פרופ' אמנון שעשוע ועוד), קפסולת VR בה המבקרים נחשפים לאתגרי העתיד של האנושות, ותערוכה שנתית מתחלפת בה מוצגים הסטארט-אפים והפיתוחים המבטיחים של אותה שנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרכז פרס לשלום ולחדשנות בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מרכז פרס לשלום ולחדשנות
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז פרס לשלום ולחדשנות (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז פרס לשלום ולחדשנות (בערבית)
תמונות מעת השלמת בניית בית פרס לשלום, 2/2009
הילה שמר ואיתי כ"ץ, אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות, באתר ynet, 30 באפריל 2016
שי שמש, מדע גדול במדינה קטנה – חזונו ופועלו של שמעון פרס, באתר מדע גדול בקטנה, 30 באוקטובר 2016
גיא לוי, עבר, הווה ועתיד הטכנולוגיה הישראלית במרכז החדשנות של פרס, 25 באוקטובר 2018
שוקי שדה, קשרים | ההצגה חייבת להימשך, באתר TheMarker‏, 3 באוקטובר 2017
מרכז פרס לשלום ולחדשנות, באתר "גיידסטאר ישראל"

הערות שוליים

^ הילה שמר ואיתי כ"ץ, אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות, באתר xnet‏, 30 באפריל 2016
^ מזכירות הממשלה, דברים שנאמרו בפתח ישיבת הממשלה המיוחדת לזכרו של שמעון פרס - סעיף מספר 1977 של הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה, 28 בספטמבר 2016: ”רק לפני חודשיים הגעתי עם רעייתי להשקת 'מרכז פרס לשלום ולחדשנות', חלקנו חזון משותף, חזון של קידמה וטכנולוגיה. שמעון ראה את התייצבותה של ישראל בחזית הקדמה הטכנולוגית והמדעית, בצדק, כמפתח לרווחת האנושות, כמפתח לשלום.”
^ דף הבית באתר של מרכז פרס לשלום
^ ynet - אונסק"ו
^ UNESCO
^ Félix Houphouët-Boigny Peace Prize
^ בתי ספר תאומים לספורט ושלום, באתר של מרכז פרס לשלום
^ יאללה - מנהיגים צעירים, באתר של מרכז פרס לשלום
^ Saving Children, באתר של מרכז פרס לשלום

**גבעת עלייה**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

[1] הילה שמר ואיתי כ"ץ, אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות, באתר xnet‏, 30 באפריל 2016

[2] מזכירות הממשלה, דברים שנאמרו בפתח ישיבת הממשלה המיוחדת לזכרו של שמעון פרס - סעיף מספר 1977 של הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה, 28 בספטמבר 2016: ”רק לפני חודשיים הגעתי עם רעייתי להשקת 'מרכז פרס לשלום ולחדשנות', חלקנו חזון משותף, חזון של קידמה וטכנולוגיה. שמעון ראה את התייצבותה של ישראל בחזית הקדמה הטכנולוגית והמדעית, בצדק, כמפתח לרווחת האנושות, כמפתח לשלום.”

[3] דף הבית באתר של מרכז פרס לשלום

[4] ynet - אונסק"ו

[5] UNESCO

[6] Félix Houphouët-Boigny Peace Prize

[7] בתי ספר תאומים לספורט ושלום, באתר של מרכז פרס לשלום

[8] יאללה - מנהיגים צעירים, באתר של מרכז פרס לשלום

[9] Saving Children, באתר של מרכז פרס לשלום

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 * [http://www.notes.co.il/Jacobson/52678.asp תמונות מעת השלמת בניית בית פרס לשלום, 2/2009]
 * {{ynet|הילה שמר ואיתי כ"ץ|אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות|4797475|30 באפריל 2016}}
+*שי שמש, [https://lbscience.org/2016/09/30/%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%A1-1923-2016/ מדע גדול במדינה קטנה – חזונו ופועלו של שמעון פרס], באתר [https://lbscience.org/ מדע גדול בקטנה], 30 באוקטובר 2016
 *{{Ynet|גיא לוי|עבר, הווה ועתיד הטכנולוגיה הישראלית במרכז החדשנות של פרס|5379412|25 באוקטובר 2018|סופית=}}
 * {{TheMarker|שוקי שדה|קשרים {{!}} ההצגה חייבת להימשך|1.4493386|3 באוקטובר 2017}}