חמי פרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמי פרס
HemiPeres.JPG
לידה יולי 1958 (בן 62)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חמי פרס עם אביו שמעון ביום הולדתו, 1962

נחמיה (חמי) פרס (נולד ביולי 1958) הוא מבכירי תעשיית ההון סיכון בישראל. מאז 1996, הוא שותף-מייסד ומנכ"ל בקרן הון סיכון "פיטנגו".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמי פרס הוא בנם הצעיר של סוניה ושמעון פרס, אח לצביה ולדן וליוני פרס. הוא נקרא על שם נחמיה ארגוב, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה דוד בן-גוריון וידיד טוב של אביו. חמי גדל והתחנך בתל אביב, ואת לימודיו התיכוניים עשה באורט טכניקום בגבעתיים.

בשנת 1976 סיים את לימודיו והתגייס לצה"ל. פרס התקבל לקורס טיס, והודח פעמיים מהקורס. לאחר מכן במשך זמן מה שירת בחיל השריון. את קורס הטיס השלישי סיים בהצלחה כטייס מסוק קרב ב-1980. בשנת 1985 זכה פרס לתעודת הערכה ממפקד חיל האוויר, יחד עם נועם נחמני, על הצלת צוות מסוק קוברה שטס עמו במבנה בטיסה לילית, והתרסק בשפך הירדן לכנרת.[1] באותה שנה השתחרר פרס מהצבא, ופנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב בהנדסת תעשייה וניהול, אותם סיים ב-1990. כטייס מילואים לחם פרס במבצע ענבי זעם[2].

פרס משמש כיו"ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום. הוא חבר באגודת הידידים של רשת אורט ישראל המקדמת את החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל, כיהן כיו"ר לשכת המסחר ישראל-אמריקה בשנים 2008-2011.

פרס כיהן כיו"ר איגוד קרנות הון הסיכון בישראל בין השנים 2002 - 2004; במהלך כהונתו יצא נגד כוונת הממשלה, בראשות שרון, לקצץ את תקציב המדען הראשי[3].

נשוי ואב לשלושה. מתגורר ברעננה.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נשכר כמנהל פיתוח עסקי בחברת Decision Systems Israel) DSI), חברת היי טק העוסקת בפיתוח תוכנה לשוק הצבאי והאזרחי. ב-1992 הקים, בהשקעה ראשונית של חברת DSI ומשקיעים נוספים בסך מיליון דולר, את קרן הון הסיכון "מופ"ת - מחקר ופיתוח תעשייתי" (שבהמשך שונה שמה ל"מופת קרן הטכנולוגיה לישראל בע"מ"), אחת מהקרנות הראשונות בישראל שהוקמה כחלק מתוכנית "ענבל" (יוזמה לעידוד הון סיכון בגיבוי חברת הביטוח הממשלתית ענבל). הקרן גייסה כ-6 מיליון דולר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב-1993[4]. באוגוסט 1993 השקיעה הקרן 1.5 מיליון דולר תמורת מחצית מהמניות של חברת ווקלטק (החברה הראשונה בעולם שהצליחה להעביר קול על-גבי רשת האינטרנט)[5]. בפברואר 1996 הונפקה בנאסד"ק וגייסה כ-48 מיליון דולר[6]. כמו כן השקיעה הקרן בחברות "פראדיים גיאופיזיקל" ו"אורכית תקשורת" שהונפקו בנאסד"ק ושלוש חברות שנרכשו במהלך השנים 1994-1996 על ידי חברות אמריקאיות: "שני מחשבים" שנמכרה לאינטל בשנת 1994. נייסקום שנמכרה בשנת 1994 ל-3COM תמורת 53 מיליון דולר, "סקורפיו" שנמכרה ל-US Robotics באוגוסט 1996 תמורת 72 מיליון דולר[7].

בשנת 1996, החליט לעזוב את קרן מופת וחבר לרמי קליש בהקמת קרן "פולריס 2" בשותפות עם קבוצת "דוברת שרם", שהייתה שותפה גם בחברת הניהול של הקרן "דש פולריס". בנובמבר 1996 גייסה 50 מיליון דולר מקבוצת משקיעים שכללה את חברת "קלארידג'" של צ'ארלס ברונפמן, אריסון השקעות, חברת טבע ובנק לאומי[8]. בסך הכל גייסה קרן "פולריס 2" 125 מיליון דולר ובשנת 2000 כבר כיסתה את ההשקעה והניבה רווח של כ-200 מיליון דולר[9].

הצלחתה של "פולריס 2" הביאה להקמת קרנות המשך, תחת השם "פיטנגו", והפיכתו של פרס לאחד מאנשי הון הסיכון הבולטים בישראל.

מדרוג דן אנד ברדסטריט עולה כי קרן פיטנגו, בייסודם ובניהולם של פרס וקליש, היא קרן הון הסיכון הגדולה בישראל[10], עם הון מנוהל בהיקף של כ-2 מיליארד דולר[11].

פרס מחזיק בין היתר גם במניות בחברת "iDigital", שמייצגת את חברת אפל בארץ מאז 2007.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]