רות ארנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רות ארנון
רות ארנון
רות ארנון
לידה 1 ביוני 1933 (בת 85)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה
ארצות מגורים ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מכון ויצמן למדע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה פרס וולף לרפואה (1998)
פרס ישראל למדעי הרפואה (2001)
תרומות עיקריות
פיתוח תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רות ארנון (נולדה ב-1 ביוני 1933) היא ביוכימאית מומחית לאימונולוגיה, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בין השנים 2010–2015 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת ה'תשס"א (2001).

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות ארנון, בתם של אלכסנדר ושרה רוזנברג, נולדה בתל אביב ב-1933 וגדלה בשכונת נווה צדק, אביה היה מהנדס חשמל ואמה מורה.[1] בבית הספר היסודי הוקפצה כיתה ובגיל 13 החלה לימודיה בגימנסיה הרצליה, לאחר שמשפחתה שכנעה את מנהל הגימנסיה דאז, ברוך בן יהודה, לקבלה בגיל כה צעיר. היא הייתה חברה בתנועה המאוחדת ורצתה להמשיך עם בני מחזורה לגרעין נח"ל, אולם מפאת גילה לא הסכים הצבא לגייסה. ארנון פנתה ללימודים אקדמאים והחלה ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית. לאחר שנת הלימודים הראשונה, הצטרפה לעתודה האקדמית, המשיכה לתואר שני בביוכימיה אותו סיימה ב-1955 ושירתה כקצינה בצה"ל.

ב-1957 הייתה לסטודנטית הראשונה של דוקטור מיכאל סלע במכון ויצמן למדע וקיבלה את תואר הדוקטור ב-1960.[2] עבודת הדוקטורט שלה עסקה בתכונות אימונולוגיות של חלבונים.[1] את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, ולאחר מכן חזרה למכון ויצמן, מונתה לחוקרת בכירה ב-1966 ולפרופסור מן המניין ב-1975. במהלך השנים שימשה במגוון תפקידים במכון: הייתה ראש המחלקה לאימנולוגיה כימית, מנהלת המרכז לביולוגיה מולקולרית, דיקן הפקולטה לביולוגיה וסגנית הנשיא. במקביל שימשה בתפקידים ציבוריים בכירים בישראל ובעולם, בהם נשיאת האגודה הביוכימית הישראלית, חברה בוועדת ההיגוי של ארגון הבריאות העולמי (WHO), וחברה בוועדת מומחים לחומרים ביולוגיים של אונסק"ו, הייתה נשיאת הפדרציה האירופית של האגודות האימונולוגיות, ומזכ"ל הארגון הבינלאומי לאימונולוגיה. ב-1991 מונתה לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומשנת 1995 משמשת כראש החטיבה למדעי הטבע באקדמיה וסגנית הנשיא. בשנת 2000 מונתה לסגנית הנשיא של איגוד האקדמיות למדעים באסיה, ומשמשת גם כיועצת לנשיא המדינה לענייני מדע וטכנולוגיה. ארנון היא ממייסדות המועצה המדעית של בריטניה וישראל וב-2017 מונתה ליו"ר-משותפת שלה לצד פרופ' לורד רוברט וינסטון.[3]

עבודתה המדעית עסקה בתחומי פיתוח תרכיבי חיסון מלאכותיים, הכוונה של תרופות וחקר תגובת החיסון נגד הטפיל הגורם לבילהרציה. במשך שנים רבות עסקה במחקר בתחום פיתוח תרופה למחלת הטרשת הנפוצה, עליו עבדה יחד עם מיכאל סלע ודוקטור דבורה טייטלבאום. המחקר הביא לפיתוחו של החומר קופולימר 1, פולימר סינתטי, שהיה הבסיס לתרופה פורצת הדרך, הקופקסון, המיוצרת על ידי חברת טבע משנת 1995. בשנת 1998 זכתה בפרס וולף יחד עם מיכאל סלע, על גילויים מכריעים בתחום האימונולוגיה, בפרט על הראשוניות בשימוש בפוליפפטידים סינתטיים בחקר תורת החיסון, ובפוליפפטידים ליניאריים ומסועפים כאנטיגנים. ב-2001 זכתה בפרס ישראל למדעי הרפואה.

ב-2007 הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב חברת ביונדווקס העוסקת בפיתוח חיסון לנגיף השפעת בהובלת ארנון. ב-21 ביוני 2010 נבחרה ארנון באספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לנשיאת האקדמיה. ארנון נכנסה לתפקידה החדש בספטמבר 2010, אז סיים מנחם יערי את כהונתו. ארנון היא הנשיאה התשיעית של האקדמיה והאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד זה. בחודש יוני 2015 סיימה ארנון את תפקידה כנשיאה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

רות ארנון נשואה לדוקטור אוריאל ארנון ואם לשני ילדים.

פרסים ואותות עיקריים בהם זכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]