ג'ון הורטון קונוויי – הבדלי גרסאות
מ ←עבודתו המתמטית: תיקון קישור |
מ ←פתיח |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
|הערות= |
|הערות= |
||
|מדינה=[[בריטניה]], [[ארצות הברית]]}} |
|מדינה=[[בריטניה]], [[ארצות הברית]]}} |
||
'''ג'ון הורטון קונוויי''' (ב[[אנגלית]]: '''John Horton Conway''';{{כ}} [[26 בדצמבר]] [[1937]] – [[11 באפריל]] [[2020]]) היה [[מתמטיקאי]] [[בריטי]], פרופסור ל[[מתמטיקה שימושית]] ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] וב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. מחקריו עסקו ב[[תורת החבורות]], [[תורת הקשרים]], [[תורת המספרים]], [[תורת המשחקים |
'''ג'ון הורטון קונוויי''' (ב[[אנגלית]]: '''John Horton Conway''';{{כ}} [[26 בדצמבר]] [[1937]] – [[11 באפריל]] [[2020]]) היה [[מתמטיקאי]] [[בריטי]], פרופסור ל[[מתמטיקה שימושית]] ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] וב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. מחקריו עסקו ב[[תורת החבורות]], [[תורת הקשרים]], [[תורת המספרים]], [[תורת המשחקים הקומבינטורית]] ו[[תורת הקודים]]. תרם רבות גם לתחום [[שעשועי מתמטיקה|שעשועי המתמטיקה]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
גרסה מ־10:49, 16 באפריל 2020
לידה |
26 בדצמבר 1937 ליברפול, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
11 באפריל 2020 (בגיל 82) ניו ברנזוויק, ניו ג'רזי, ארצות הברית |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | בריטניה, ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת קיימברידג' (1962) |
מנחה לדוקטורט | הרולד דוונפורט |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | ריצ'רד בורכרדס, Donald Lee Pilling, William Alan Schneeberger, Derek Alan Smith, Christopher Smyth Simons, Peter Robin Stephen Knight, Patrick Lawrence Harvey Brooke, Robert Turner Curtis, Gerard Martin Enright, Warren Douglas Smith, Frank Swenton, Richard Stuart Margolin, Robert Arnott Wilson, Simon P. Norton, Timothy M. Hsu, Adrian Mathias, Leonard Hyman Soicher, Jonathan D. H. Smith, Charles Ferenbaugh, Boris Alexeev |
פרסים והוקרה |
|
ג'ון הורטון קונוויי (באנגלית: John Horton Conway; 26 בדצמבר 1937 – 11 באפריל 2020) היה מתמטיקאי בריטי, פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת פרינסטון. מחקריו עסקו בתורת החבורות, תורת הקשרים, תורת המספרים, תורת המשחקים הקומבינטורית ותורת הקודים. תרם רבות גם לתחום שעשועי המתמטיקה.
ביוגרפיה
קונוויי נולד בליברפול בשנת 1937. הוא הראה התעניינות וכישורים במתמטיקה מגיל צעיר. לאחר שסיים בית ספר תיכון החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. הוא סיים את התואר הראשון שלו בשנת 1959, והחל לבצע מחקר בתורת המספרים בהנחיית הרולד דבנפורט. הוא פתר את בעיית וארינג למקרה של חזקות חמישיות, אולם בטרם פרסם עבודתו פורסם פתרון בלתי תלוי של צ'ן ג'נגרון. נראה שהעניין שלו במשחקים החל בשנותיו בקיימברידג', שם הפך לשחקן שש-בש נלהב ובילה שעות במשחק. בשנת 1964 קיבל תואר דוקטור, ומונה למרצה למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1986 עבר לאוניברסיטת פרינסטון.
קונוויי התגורר בפרינסטון, ניו ג'רזי. היו לו שבעה ילדים מנישואים שונים, שלושה נכדים וארבעה נינים. הוא היה נשוי לאשתו השלישית, דיאנה, מאז שנת 2001.[1]
נפטר מממחלת נגיף הקורונה ב-11 באפריל 2020 בביתו בניו ג'רזי.[2]
עבודתו המתמטית
תבנית:השלמה בשנת 1968 החל לחקור את סריג ליץ' (Leech lattice) וגילה שלוש מתוך 26 החבורות הספורדיות (אנ') שנקראו חבורות קונווי . בהמשך היה המחבר הראשי של הספר אטלס החבורות הסופיות (אנ') שיצא לאור בשנת 1985, ומפרט את כל החבורות הספורדיות בהתאם למשפט המיון לחבורות פשוטות סופיות.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 בחן קונווי את מצבי הסיום של המשחק גו, ובעקבות זאת יצר את המספרים הסוריאליסטיים שהם מבנה קומבינטורי המייצג משחק אסטרטגיה, שאותו ניתן לעיתים לפרש כמספר. בעקבות פרסום הרעיון כלל אותם דונלד קנות' בנובלה פרי עטו ואף נתן למספרים את שמם. מאוחר יותר הופיעה התאוריה בספרו של קונווי On Numbers and Games. המספרים הסוריאליסטים מהווים מערכת מספרים משוכללת, המכלילה במובנים רבים את מערכות המספרים המוכרות (כגון שדה המספרים הממשיים ואוסף המספרים הסודרים). השם Surreal number רומז לאופי הסוריאלסטי-משהו של הבנייה, ולכך שמספרים אלו ניצבים (במידת-מה) מעבר למספרים הממשיים (Real numbers). מערכת המספרים הסוריאליסטיים מאפשרת פיתוח של מערכות המספרים בדרך שונה מזו המקובלת במתמטיקה (והמוצגת בערך מערכות מספרים). בנוסף לכך, היא מהווה כלי תאורטי חשוב בניתוח משחקים, במסגרת תורת המשחקים הקומבינטורית.
עסק בחקר הקווטרניונים והאוקטוניונים, ויחד עם ניל סלואן יצר את המושג איקוסיאן (Icosian). בשנת 1988 יצא לאור ספרם המשותף של קונוויי וסלואן "Sphere Packings, Lattices and Groups".
יצר את פונקציית בסיס 13 של קונוויי, שהיא פונקציה ממשית המקבלת כל ערך ממשי בכל קטע. הפונקציה מבוססת על הצגת ערכים בבסיס 13 ובבסיס 10. כמו הפתרונות הלא רציפים של המשוואה הפונקציונלית של קושי, הגרף של הפונקציה צפוף במישור הממשי, והיא אינה רציפה באף נקודה.
מספר ארדש של קונוויי היה 1.
שעשועי מתמטיקה
קונוויי היה פעיל ביצירת משחקים מתמטיים, וקיים בתחום זה קשר מתמשך עם מרטין גרדנר, בעל טור בנושא זה בירחון "סיינטיפיק אמריקן". בשנת 1961 המציא קונוויי וניתח את המשחק "חיילי קונוויי", שהוא משחק מתמטי לאדם יחיד, הדומה למשחק מחשבת. באותה שנה מצא, יחד עם חברו ללימודים מייקל גאי, את 240 הדרכים השונות להרכבתה של קוביית סומה.[3]
בשנת 1970 המציא קונווי אוטומט תאי שנודע בשם "משחק החיים". המשחק עורר עניין רב לאחר שבאוקטובר 1970 פורסם בטורו של גרדנר.[4] המשחק נתן דחיפה ניכרת לחקר אוטומטים תאיים והעסיק רבות חוקרי בינה מלאכותית. באוניברסיטאות רבות הוא משמש תרגיל תכנות לסטודנטים בקורסי תכנות ובקורסי מבוא למדעי המחשב.
עוד בשנת 1967 פרסם גרדנר את המשחק "Sprouts" (אנ') שיצרו קונוויי ומייקל פטרסון, ובשנת 1972 פרסם את המשחק Hackenbush (אנ') שיצר קונוויי. גרדנר פרסם גם יצירות מתמטיות של קונוויי, בהן בעיית המלאך (אנ') ומספרים סוריאליסטיים.
קונוויי היה משתתף קבוע באירועי הארגון החינוכי G4G (אנ') לשימור מורשתו של מרטין גרדנר.
המשחקים המוזכרים לעיל, ומשחקים רבים אחרים, זכו לניתוח מתמטי בספרם של אלווין ברלקמפ, קונוויי וריצ'רד גאי, "Winning Ways for your Mathematical Plays" (אנ').
הוקרה
- פרס בריק (1971)
- עמית החברה המלכותית (1981)
- פרס פוליה (1987)
- פרס נמרס למתמטיקה (1998)
- פרס לירוי סטיל למחקר מתמטי (2000)
ספריו
- Regular algebra and finite machines, Chapman and Hall, London, 1971
- On numbers and games. Academic Press, New York, 1976
- Winning Ways for your Mathematical Plays (with Richard K. Guy and Elwyn Berlekamp), Academic Press, 1982.
- second edition 2001-2004
- Atlas of finite groups (with Robert Turner Curtis, Simon Phillips Norton, Richard A. Parker, and Robert Arnott Wilson), Clarendon Press, New York, 1985
- Sphere Packings, Lattices, and Groups (with Neil Sloane). Springer-Verlag, New York, 1988
- The Book of Numbers (with Richard K. Guy), Copernicus, New York, 1996
- The Sensual (quadratic) Form (with Francis Yein Chei Fung), Mathematical Association of America, Washington, DC, 1997
- The Symmetries of Things (with Heidi Burgiel and Chaim Goodman-Strauss), A. K. Peters, Wellesley, MA, 2008
לקריאה נוספת
- מרכוס דו סוטוי, סימטריה, מסע אל מרחבי התבניות של הטבע, מאנגלית: אוריאל גבעון, ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 2010
- Siobhan Roberts, Genius At Play: The Curious Mind of John Horton Conway, Bloomsbury USA, 2015
קישורים חיצוניים
- ד"ר יוסי אלרן, מפתח "משחק החיים" מת מקורונה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 באפריל 2020
- ג'ון ה. קונוויי, באתר המחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית)
- הביוגרפיה של ג'ון ה. קונוויי (באנגלית)
- John Horton Conway, Princeton University
- Siobhan Roberts, John Horton Conway: the world’s most charismatic mathematician, Guardian, July 23, 2015
- Siobhan Roberts, A Life in Games, Quanta Magazine, August 28, 2015
- ג'ון הורטון קונוויי, ברשת החברתית Goodreads
- ג'ון הורטון קונוויי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ג'ון הורטון קונוויי, באתר MacTutor (באנגלית)
- ג'ון הורטון קונוויי, באתר dblp
- סרטונים של ג'ון קונוויי בערוץ Numberphile, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (6 סרטונים) (אורך כולל: 57:18)
הערות שוליים
- ^ Conway Biography
- ^ Levine, Cecilia (12 באפריל 2020). "COVID-19 Kills Renowned Princeton Mathematician, 'Game Of Life' Inventor John Conway In 3 Days". Mercer Daily Voice (באנגלית).
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Soma Cube, באתר MathWorld (באנגלית)
The complete "SOMAP" is found, "SOMA News", 18 May 2003 - ^ Martin Gardner, The fantastic combinations of John Conway's new solitaire game "life", Scientific American 223, October 1970)