בטי סלומון דה רוטשילד – הבדלי גרסאות

בטי סלומון דה רוטשילד
לידה	5 ביוני 1805; פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	1 בספטמבר 1886 (בגיל 81); Château Rothschild, צרפת
מקום קבורה	פר לשז
בן או בת זוג	ג'יימס מאיר רוטשילד (1824–?)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:10, 7 באוגוסט 2020

בֶּטִי (בַּתְיָה) סָלוֹמוֹן דֶה רוֹטְשִׁיְלד (15 ביוני 1805 - 1 בספטמבר 1886) הייתה בתו של סלומון מאיר רוטשילד (אנ'), אשתו של ג'יימס מאיר רוטשילד ואמו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

ביוגרפיה

בטי דה רוטשילד נולדה בפרנקפורט, גרמניה, לסלומון (שלמה) מאיר רוטשילד (1774–1855) וקרוליין שטרן (1782–1854). היא גדלה והתחנכה בווינה, אוסטריה, אחותו הצעירה של אנסֶלם סלומון (1803–1874). ב-11 ביולי 1824 התחתנה בפרנקפורט עם דודה (אחי אביה), ג'יימס (יעקב) מאיר דה רוטשילד (1792–1868), מייסד הענף הצרפתי של אימפריית הבנקאות של משפחת רוטשילד, ונסעה עמו לפריז, צרפת. הנישואין היו חלק ממהלכיו של אבי המשפחה לשמר את הונה של המשפחה בתוך עצמה, מהלכים שבאו לידי ביטוי בשידוך בנות המשפחה לבניו. בטי קיבלה מאביה נדוניה של מיליון וחצי פרנקים.^[1] היא שמרה על מסורת דתית מסוימת, יותר מבעלה, ונמנעה, למשל, מנסיעות בשבת.^[2] היא השיגה שליטה מעולה בשפה הצרפתית.^[2] בין באי ביתם של הזוג בפריז היו פוליטיקאים, אמנים ובני אצולה. היא קבלה שיעורים פרטיים בפסנתר מפרדריק שופן ופיתחה ידידות קרובה עם מלכת צרפת באותן שנים, מריה אמליה, אשת המלך לואי פיליפ ובתו של פרדיננד מלך סיציליה.^[2]

בטי רוטשילד הייתה בזמנה אחת הנשים העשירות ביותר בצפון אירופה ואחת הבולטות מבין נותני החסות לאמנות בפריז. האורחים בביתה בשנות ה-40 זכו להאזין לדואט של ליסט ופאגאניני, לשופן מנגן עם קארל פילטש עיבוד לשני פסנתרים, ולבאלזאק קורא. בטי ובעלה היו מאורחיהם של שופן וז'ורז' סאנד, לאחר שאלה עברו לגור יחדיו ב-1842. באלזאק הקדיש לבטי את ספרו "הילד המקולל" (L'Enfant Maudit).^[2] יופייה היה ידוע ושימש השראה לשירו של היינריך היינה, "המלאך". החל מ-1834 החל היינה לשלוח לה מכתבים וספרים ובשנות ה-50 ביקש את תמיכתה הכספית. מלבד מתן חסות לאמנים, רוטשילד עסקה גם בפעילות פילנתרופית. למשל, כשהורתה שמרקיו המזינים של השף הצרפתי המפורסם, מארי-אנטואן קארם (Carême), שעבד תחת חסותו של בעלה תמורת משכורת, יחולקו לעניים בבניין העירייה ברחוב לאפיט. השף קארם גם יצר מנה לכבוד הזוג וקרא לה "סופלה רוטשילד". בטי רוטשילד עסקה בפעילות פילנתרופית לטובת נשים יהודיות והקימה בארץ-ישראל מוסד לעזרת נשים בהריון ואמהות.

ב-1840, בעקבות עלילת הדם בדמשק, פעלה רבות עם בעלה לשחרור האסירים היהודים, הכלואים באשמת רצח.^[3] במאמר מה-2 ביוני 1840, כתב היינה על מאבקה של יהדות צרפת בעלילת הדם, שהתמצה, לדעתו, באנשים בודדים שלא נשארו אדישים: "האיש היחידי (אדולף כרמייה) בפריז, מלבד אשה יפה אחת (רוטשילד)..., הפועל הלכה למעשה למען עם ישראל."^[4]

ב-1841 פנתה רוטשילד לאמן הנאו-קלאסי ז'אן אוגוסט דומיניק אינגר, לצייר את דיוקנה והוא סירב. כעבור שנתיים פגש אותה בנשף, הוקסם ממנה מאד והסכים לקבל את העבודה. למרות זאת, בגלל עיכובים שונים, הושלם ציור השמן רק ב-1848. הדיוקן "הברונית דה רוטשילד" היה תלוי בסלון ביתה עד מותה.

ב-1870, בעת המשא ומתן לאחר מפלת הצרפתים במלחמת צרפת–פרוסיה, התאכסנו באחוזת המשפחה בפֶרייר, הקייזר וילהלם הראשון, הקנצלר ביסמרק וראש המטה הכללי מולטקה, שהתגורר בחדרים של הברונית.^[5]

לבטי וג'יימס דה רוטשילד נולדו 5 ילדים:

שרלוט דה רוטשילד (1825–1899), נישאה לנתנאל דה רוטשילד.
אלפונס דה רוטשילד (1827–1905)
גוסטב דה רוטשילד (1829–1911)
סלומון דה רוטשילד (1835–1864)
אדמונד דה רוטשילד (1845–1934), ידוע כ"הברון רוטשילד", "הנדיב הידוע". נישא לאדלהייד (עדה) מנאפולי, בתו של וילהלם קארל דה רוטשילד.

ב-1886, לאחר מותה, כתב המשורר נפתלי הרץ אימבר שיר לכבוד הברון רוטשילד: "נחמת ציון - שיר ניחומים לנדיב עם אלהי אברהם, במות עליו אמו שרתי מרת בתיה דה רוטשילד ז"ל". השיר נכתב בעברית ונמסר לברון לאחר שתורגם לצרפתית.^[6]

על שמה של בטי דה רוטשילד נקראה המושבה "בת שלמה"^[7] שנוסדה ב-1889. המושבה עקרון, שהייתה המושבה הראשונה בארץ ישראל שנוסדה על ידי הברון רוטשילד ב-1883, שינתה את שמה ל"מזכרת בתיה" על שמה של בטי, בביקורו של הברון בארץ ישראל ב-1887.

לקריאה נוספת

Strumingher, Laura S. The Life & Legacy of Baroness Betty de Rothschild, Peter Lang, 2006. ISBN 0820478857

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בטי סלומון דה רוטשילד בוויקישיתוף

תמונה נוספת של בטי דה רוטשילד, באתר "נשים על המפה"
אתר הבית של "מזכרת בתיה"
אודות בת שלמה, באתר הבית של המושב

הערות שוליים

^ דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 65.
^ ¹ ² ³ ⁴ דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 86.
^ יונתן פרנקל, דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2003
^ Heine, "Die Juden und die Presse in Paris (Paris 27 May)", Algemeine Zeitung, 2 June 1840
^ שמעון שאמה, בית רוטשילד וארץ ישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ם; א. שני העולמות של הפזורה, עמ' 38.
^ יוסף לנג, דבר עברית! - חיי אליעזר בן-יהודה, יד יצחק בן-צבי, 2008
^ המידע באתר בת שלמה

[1] דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 65.

[העושר_והעוצמה_86-2] ¹ ² ³ ⁴ דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 86.

[3] יונתן פרנקל, דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2003

[4] Heine, "Die Juden und die Presse in Paris (Paris 27 May)", Algemeine Zeitung, 2 June 1840

[5] שמעון שאמה, בית רוטשילד וארץ ישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ם; א. שני העולמות של הפזורה, עמ' 38.

[6] יוסף לנג, דבר עברית! - חיי אליעזר בן-יהודה, יד יצחק בן-צבי, 2008

[7] המידע באתר בת שלמה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 #[[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד דה רוטשילד]] ([[1845]]–[[1934]]), ידוע כ"הברון רוטשילד", "הנדיב הידוע". נישא לאדלהייד (עדה) מ[[נאפולי]], בתו של וילהלם קארל דה רוטשילד.
-ב-1886, לאחר מותה, כתב המשורר [[נפתלי הרץ אימבר]] שיר לכבוד הברון רוטשילד: "נחמת ציון - שיר ניחומים לנדיב עם אלהי אברהם, במות עליו אמו שרתי מרת בתיה דה רוטהשילד ז"ל". השיר נכתב בעברית ונמסר לברון לאחר שתורגם ל[[צרפתית]].{{הערה|1=[[יוסף לנג]], '''דבר עברית! - חיי [[אליעזר בן-יהודה]]''', [[יד יצחק בן-צבי]], [[2008]]}}
+ב-1886, לאחר מותה, כתב המשורר [[נפתלי הרץ אימבר]] שיר לכבוד הברון רוטשילד: "נחמת ציון - שיר ניחומים לנדיב עם אלהי אברהם, במות עליו אמו שרתי מרת בתיה דה רוטשילד ז"ל". השיר נכתב בעברית ונמסר לברון לאחר שתורגם ל[[צרפתית]].{{הערה|1=[[יוסף לנג]], '''דבר עברית! - חיי [[אליעזר בן-יהודה]]''', [[יד יצחק בן-צבי]], [[2008]]}}
 על שמה של בטי דה רוטשילד נקראה ה[[מושבה]] "[[בת שלמה]]"{{הערה|[http://www.bat-shlomo.com/about/ המידע באתר בת שלמה]}} שנוסדה ב-[[1889]]. המושבה עקרון, שהייתה המושבה הראשונה ב[[ארץ ישראל]] שנוסדה על ידי הברון רוטשילד ב-[[1883]], שינתה את שמה ל"[[מזכרת בתיה]]" על שמה של בטי,  בביקורו של הברון בארץ ישראל ב-[[1887]].