יחסי ישראל–מרוקו – הבדלי גרסאות
מקומו בשנת 2020 תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←משנת 2020 ואילך: כמו בערכים אחרים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
{{ערך מורחב|הסכם ישראל–מרוקו}} |
{{ערך מורחב|הסכם ישראל–מרוקו}} |
||
ב-10 בדצמבר 2020, נשיא ארצות הברית, [[דונלד טראמפ]], דיווח על ההסכם המתגבש והכריז: {{ציטוטון|עוד פריצת דרך היסטורית. שתי חברותינו הקרובות, ישראל ומרוקו, הסכימו על יחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית לשלום במזרח התיכון}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/realDonaldTrump/status/1337067073051238400|הכותב=[[דונלד טראמפ]]|כותרת=Another HISTORIC breakthrough today|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=10 בדצמבר 2020}}}}. |
ב-10 בדצמבר 2020, נשיא ארצות הברית, [[דונלד טראמפ]], דיווח על ההסכם המתגבש והכריז: {{ציטוטון|עוד פריצת דרך היסטורית. שתי חברותינו הקרובות, ישראל ומרוקו, הסכימו על יחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית לשלום במזרח התיכון}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/realDonaldTrump/status/1337067073051238400|הכותב=[[דונלד טראמפ]]|כותרת=Another HISTORIC breakthrough today|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=10 בדצמבר 2020}}}}. |
||
[[קובץ:American-Israeli delegation visit to Morocco, December 2020 4296P (50749223512).jpg|ממוזער|231x231 פיקסלים|טקס חתימת [[הסכם ישראל–מרוקו]] בארמון מלך מרוקו ב[[רבאט]]. בתמונה (מימין לשמאל): [[ראש ממשלת מרוקו]], [[סעד א-דין אל-עות'מאני]], [[ג'ארד קושנר]] והיועץ לביטחון לאומי וראש [[המטה לביטחון לאומי]], [[מאיר בן שבת]], 22 בדצמבר 2020]] |
|||
[[קובץ:American-Israeli delegation visit to Morocco, December 2020 4276P (50749223972).jpg|ממוזער|235x235 פיקסלים|המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו בארמון המלך ב[[רבאט]]. בתמונה (מימין לשמאל): [[מוחמד השישי, מלך מרוקו]], [[ג'ארד קושנר]] והיועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי, [[מאיר בן שבת]], 22 בדצמבר 2020]] |
|||
ב-22 בדצמבר נחתמו מספר הסכמים וביניהם הסכם מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי. שר החוץ המרוקאי [[נאסר בוריטה]] הודיע כי ייפתחו נציגויות דיפלומטיות בשתי המדינות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/Hyw2rsyTw|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים|אתר=ynet|תאריך=22 בדצמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-12-22}}}} |
ב-22 בדצמבר נחתמו מספר הסכמים וביניהם הסכם מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי. שר החוץ המרוקאי [[נאסר בוריטה]] הודיע כי ייפתחו נציגויות דיפלומטיות בשתי המדינות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/Hyw2rsyTw|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים|אתר=ynet|תאריך=22 בדצמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-12-22}}}} |
||
גרסה מ־00:33, 11 בפברואר 2021
| יחסי ישראל–מרוקו | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | מרוקו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 446,550 |
| אוכלוסייה | |
| 9,881,600 | 38,118,517 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 522,033 | 134,182 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,829 | 3,520 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה חוקתית |
| שגרירים | |
| דוד גוברין (משמש ממונה על הנציגות, טרם הגיש כתב אמנה) | עבד אלרחים ביוד (משמש ממונה על הנציגות, טרם הגיש כתב אמנה) |
בין ישראל למרוקו קיימים יחסים דיפלומטיים. בעקבות הסכם ישראל–מרוקו נפתחה בינואר 2021 הנציגות הדיפלומטית הנוכחית של ישראל במרוקו, וכשבועיים לאחר מכן נפתחה הנציגות הדיפלומטית של מרוקו בישראל.
בעבר, על אף שמרוקו שלחה כוחות צבא שנלחמו כנגד ישראל במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, לאורך השנים התבלטה מרוקו כמדינה ערבית מתונה ביחסה לישראל. המלך חסן השני תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי, ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים. לאחר הסכם אוסלו בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל.
היסטוריה
מהקמת מדינת ישראל ועד שנות ה-60
בשנת 1948 בעקבות הכרזת העצמאות של ישראל, הסולטאן מוחמד החמישי נשא נאום אנטי-ציוני חריף, ומיצב את מרוקו כחלק מהצד הערבי בסכסוך הישראלי-ערבי. משלחות של מתנדבים מוסלמים ממרוקו הצטרפו לצבאות ערב שנלחמו בישראל במהלך מלחמת העצמאות. עם זאת, עד שנת 1956 מרוקו הייתה עדיין מדינת חסות של צרפת, ולא ניהלה מדיניות חוץ עצמאית.
בשנת 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה מצרפת, ואחת מפעולותיה הראשונות של הממשלה החדשה היה להגביל את העלייה של יהדות מרוקו לישראל. בפקודת הממשלה נסגרה יחידה של הסוכנות היהודית שפעלה בקזבלנקה, ו-13 שליחי הסוכנות גורשו ממרוקו.[1].
בשנת 1957 לאחר מכן מרוקו אסרה גם על כל פעילות ציונית בשטחה. עקב ההגבלות על העלייה פעלה המחתרת היהודית במרוקו בהנחיית המוסד הישראלי וניהלה מבצעי עלייה חשאית ממרוקו.
משנות ה-60 ועד שנות ה-80
בשנת 1961 בעקבות אסון טביעת ספינת אגוז וחילופי השלטון בין המלך מוחמד החמישי לבנו חסן השני, נערך משא ומתן חשאי בין ישראל למרוקו והושגה הסכמה שאפשרה את יציאת היהודים מהמדינה. כחלק מההסכם ישראל התחייבה לשלם לממשלת מרוקו סכום של 250 דולר עבור כל יהודי שממשלת מרוקו תאשר את יציאתו מהמדינה, ובנוסף ישראל התחייבה לסייע למרוקו לשדרג את מנגנוני הביטחון הפנימיים שלה.[2] בעקבות הסרת המגבלות על עזיבת מרוקו, רוב רובם של בני הקהילה היהודית במדינה עלו לישראל או היגרו לאירופה לאורך השנים הבאות.
ב-1963 נרקמו יחסים בין אנשי שירותי הביטחון של שתי המדינות, אותם הובילו דוד שומרון ויעקב כרוז מהצד הישראלי ומוחמד אופקיר ראש שירות הביטחון המרוקאי. הקשרים הובילו לפגישה בין כרוז יחד עם ראש המוסד וראש אמ"ן מאיר עמית למלך חסן השני ולאחר מכן לפגישה נוספת של כרוז עם המלך, בה גובשה עסקת מכירת נשק למרוקו וכן לסיוע חקלאי שניתן על ידי היועצים לובה אליאב ואפרים שילה.
ישראל ומרוקו המשיכו לנהל יחסים חשאיים מאותה תקופה, ואלה באו לידי ביטוי גם בפרשת בן ברכה. ב-29 באוקטובר 1965 נחטף ונרצח אל-מהדי בן ברכה, פעיל פוליטי אופוזיציוני מרוקאי ומתנגד לבית המלוכה. על פי גילויים שהתפרסמו לאחר מכן, פגעו ביחסי ישראל–צרפת ועוררו סערה פוליטית בישראל, המוסד הישראלי היה זה שסיפק לשירותי הביטחון המרוקאיים את המידע על מקום הימצאו של בן-ברכה. היחסים הביטחוניים ההדוקים בין שתי המדינות נמשכו גם בתקופתו של המלך מוחמד השישי.[3]
מרוקו לקחה חלק במאמצי התיווך בין ישראל למצרים לאורך השנים, וכן בתיווך בין ישראל לפלסטינים. כחלק ממאמצי תיווך אלה מרוקו הייתה מהמדינות הערביות הראשונות שאפשרו למנהיגים ישראלים לבקר בהן. במהלך כהונתו כשר הפגיש חסן מלך מרוקו את דיין, עם ד"ר חסן תוהאמי, שליחו ויועצו האישי של נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-1977. פגישה זו הייתה בבחינת פריצת דרך מדינית, שהובילה למגעים ישירים בין ישראל ומצרים, ששיאם בביקורו ההיסטורי של סאדאת במדינת ישראל. בספטמבר 1977, מעט לפני ביקור סאדאת בכנסת ישראל, נפגש שליחו, סגן ראש הממשלה חסן תוהאמי, עם שר החוץ הישראלי משה דיין במרוקו. בדצמבר נפגשו השניים שוב, בארמון המלך במרקש, בהשתתפות המלך חסן השני.
משנות ה-80 ועד 2020
ב-22 ביולי 1986 ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ערך ביקור במרוקו ונפגש עם המלך חסן השני בעיירת הנופש איפראן.
בשנת 1995 לאחר הסכם אוסלו כוננו יחסים דיפלומטים בין המדינות. באותה השנה, אירחה את ועידת הפסגה הכלכלית בקזבלנקה אשר דיוניה עסקו במיוחד בכינון פרויקטים ושיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לשכנותיה[4], אך יוזמות אלו לא הבשילו לכלל מעשה.
בשנות ה-90 עם כינון יחסים דיפלומטים בין המדינות התקיים מסחר גלוי בין ישראל למרוקו. בשנת 1994 המכון הישראלי ליצוא העריך שסך היצוא הישראלי למרוקו בתחומים כגון חקלאות, הייטק ושירותים עסקיים מגיע ל-220 מיליון דולר בשנה.[5].
בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה הרשמיים עם ישראל. כניסת תיירים ישראליים למרוקו התאפשרה רק דרך מדינה שלישית, והויזה הונפקה בפועל רק במשרדי ביקורת הגבולות במרוקו.[6]. במקביל, המסחר הגלוי בין המדינות היצוא הישראלי למרוקו פחת משמעותית, ונכון לשנת 2012 הוא עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד. על פי ההערכות חברות ישראליות ייצאו מוצרים למרוקו גם דרך מדינות צד-שלישי וללא שתווית "יוצר בישראל" מופיעה עליהם.[7] מספר התיירים הישראלים שנוסעים למרוקו מדי שנה נע בין 30–45 אלף איש.[8] לפי משרד הכלכלה והתעשייה, בשנת 2020 התקיים סחר מזערי עם מרוקו שהסתכם במאות אלפי שקלים בשנה.[9]
משנת 2020 ואילך
.jpg)
ערך מורחב – הסכם ישראל–מרוקו
ב-10 בדצמבר 2020, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דיווח על ההסכם המתגבש והכריז: ”עוד פריצת דרך היסטורית. שתי חברותינו הקרובות, ישראל ומרוקו, הסכימו על יחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית לשלום במזרח התיכון”[10].
.jpg)
.jpg)
ב-22 בדצמבר נחתמו מספר הסכמים וביניהם הסכם מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי. שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה הודיע כי ייפתחו נציגויות דיפלומטיות בשתי המדינות.[11]
ב-24 בינואר 2021, אישרה ממשלת ישראל את ההסכם לפני הבאתו לאישור הכנסת[12].
ב-26 בינואר 2021 פתחה ישראל משרד קישור ברבאט. הדיפלומט דוד גוברין מונה לראש הנציגות[13].
ב-9 בפברואר 2021 פתחה מרוקו משרד קישור בתל אביב בראשות הדיפלומט עבד אלרחים ביוד[14].
שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי
בפברואר 2020 משרד החוץ הישראלי פרסם סרטון שבו קרא לאנשי עסקים מרוקאים להשקיע בישראל, לאחר פרסום הסרטון התקבלו במשרד החוץ פניות ממרוקאים אשר הביעו שמחה על פרסום הסרטון והביעו רצון לשיתוף פעולה בין המדינות.[15]
באפריל 2020 פורסם כי מרוקו רכשה מישראל מל"טים מסוג "הרון" בעסקה בשווי של כ-50 מיליון דולר.[16]
בסוף ינואר 2021 תורגם לראשונה ספר ישראלי להפצה במרוקו, בהוצאת des chemin Casablanca בקזבלנקה. הספר, נערה בחולצה כחולה, עוסק נער שעלה ממרוקו לישראל[17].
יחס החברה המרוקאית לישראל
מרוקו היא גם בעלת קהילה יהודית בת כ-2,000 נפשות, הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינה ערבית. בחברה המרוקאית יש זרמים מנוגדים ביחסם לישראל ולישראלים. מצד אחד, גורמים המקבלים את ישראל ושואפים לקיים עמה קשרים ובמיוחד עם ישראלים יוצאי מרוקו. דוגמה לכך הוא ביקורה בישראל בינואר 2017 של משלחת שהורכבה מאנשי עסקים ואינטלקטואלים מוסלמים ממרוקו.[18] מצד שני, זרמים פאן ערביים, פאן אסלאמיים ופרו-פלסטיניים העוינים לישראל, תומכים בחרם עליה ומתנגדים לקשרים מדיניים, תרבותיים או כלכליים. במרוקו פעילים מספר ארגונים הפועלים ברוח זו, שמקיימים לעיתים הפגנות נגד סימנים פומביים לקשרים בין ישראל למרוקו, כגון הופעות של אמנים מישראל.[19]
לאורך השנים מרוקו התאפיינה בכך שהיא אחת ממדינות ערב היחידות שנחשבת לידידותית לתייר הישראלי ומהווה יעד תיירות עבור ישראלים. תיירים ישראלים ביקרו במרוקו עוד משנות ה-70 וה-80.
יחס החברה הישראלית למרוקו ולתרבות המרוקאית
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ראו גם
לקריאה נוספת
- שמואל שגב, הקשר המרוקני: המגעים החשאיים בין ישראל למרוקו, מטר הוצאה לאור, 2008.
- Michael M. Laskier, Israel and the Maghreb, From Statehood to Oslo, University Press of Florida, 2004.
- Bruce Maddy-Weitzman, Israel and Morocco: A Special Relationship, The Maghreb Review, Vol. 21, Nos. 1-2 (1996), pp. 36-48.
קישורים חיצוניים
- ברק רביד, המלך ניתק, המלך יחדש?, באתר הארץ, 24 ביולי 2009
- יעל אקשטיין, צדקה במרוקו: הישראלים שמחלקים מזון למוסלמים, באתר ynet, 2 ביולי 2017
- עינת לוי ממכון מתוים, ישראל ומרוקו: שיתופי פעולה עם שורשים
- אהוד יערי, מרוקו הלכה כברת דרך ארוכה - אבל לא עד הסוף, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2020
- איתמר אייכנר, המגעים, המתנגדים והתמורה: כך חודשו יחסי ישראל-מרוקו, באתר ynet, 11 בדצמבר 2010
- יגאל בן-נון, "איש לח"י שאירגן קורס ראשון לאנשי שירות הביטחון המרוקני", האומה (הגיליון החדש), גיליון 221, פברואר 2021, עמודים 43–49
הערות שוליים
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1956
- ^ 'Israel paid $250 per Jew from Morocco', France24, 2001-06-25.
- ^ שמעון איפרגן, אליסה שודייב, תשע התעלומות של מוחמד השישי, באתר מאקו, 13 בינואר 2021
- ^
התפנית עם מדינות ערב התרחשה ב-1993, לא ב-2020 - מכון מיתווים, באתר הארץ
- ^ מסמך של מכון המחקר של משרד המודיעין, 15 בספטמבר 2020
- ^ עינת לוי, במרוקו לא פוחדים מהמילה "ישראל", באתר ynet, 28 ביולי 2018
- ^ משרד האוצר: עיקר הנזק מניתוק הקשרים – של מרוקו, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000
- ^ עינת לוי, שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה, מכון מיתווים, מרץ 2020
מיכל רז-חיימוביץ', טיסות למרוקו יימשכו חמש שעות. כמה הן יעלו?, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2020 - ^ גורמים במשרד הכלכלה ל-ynet: "אין ציפייה לעלייה בהיקף המסחר עם מרוקו", באתר ynet, 10 בדצמבר 2020
- ^ דונלד טראמפ, Another HISTORIC breakthrough today, טוויטר, 10 בדצמבר 2020
- ^ איתמר אייכנר, נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
- ^ זקן, דני (2021-01-24). "הממשלה אישרה את סגירת נתב"ג החל ממחר בערב". Globes. נבדק ב-2021-01-24.
- ^ ברק רביד, 20 שנים לאחר סגירתה: ישראל פתחה מחדש את הנציגות הדיפלומטית במרוקו, באתר וואלה!News, 26 בינואר 2021
- ^ זקן, דני (2021-02-09). "ישראל ומרוקו פתחו את משרדי הקישור הדיפלומטיים ביניהן". Globes. נבדק ב-2021-02-09.
- ^ איתמר אייכנר, מל"טים וסרטון לעידוד משקיעים: התחממות ביחסי ישראל-מרוקו, באתר ynet, 3 בפברואר 2020
- ^ דיווח: מרוקו רכשה מישראל מל"טים בשווי עשרות מיליוני דולרים, באתר וואלה!
- ^ "לראשונה: ספר ישראלי תורגם להפצה במרוקו" ישראל היום 29.01.2021
- ^ רויטל עמירן,משלחת מרוקאית מוסלמית: "לא מפחדים להראות אהבה לישראל", מעריב און-ליין,16/01/2017
- ^ Manifestation à Casablanca contre le chanteur Enrico Macias, accusé de sionisme, France24, Fevrier 15 2019
