הרון 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרון 1 בטיסה

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (ר"ת רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.

ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[1]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang) שנמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.

ב-13 ביוני 2018 נחתמה עסקה להשכרת מל"טים עם גרמניה בשווי של מיליארד אירו[2]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מהRQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":

היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.

"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג[3].

התרסקויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באוגוסט 2016 התרסק אחד הכלים בכפר זלפה במהלך טיסת אימון שערכה בו התעשייה האווירית לישראל. מההתרסקות נפגעו קל 25 בני אדם, בהם 13 ילדים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים של הרון 1

ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.

ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך: 8.50 מטר
  • מוטת כנפיים: 16.60 מטר
  • משקל המראה מרבי: 1,150 ק"ג
  • משקל מטען מרבי: 250 ק"ג

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שהות מרבית באוויר: 45 שעות
  • טווח מרבי: 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראיה; גדול יותר עם ממסר)
  • סייג רום: 30,000 רגל

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן-חיל האוויר של אזרבייג'ן-5 כלים בשירות מבצעי.

אקוודוראקוודור אקוודור-חיל הים האקוודורי-2 כלים בשירות מבצעי.

ברזילברזיל ברזיל-המשטרה הפדרלית הברזילאית-15 כלים בשירות מבצעי.

גרמניהגרמניה גרמניה-חיל האוויר הגרמני-3 כלים בשימוש מבצעי, כולל 2 תחנות קרקע בחוזה שכירות מ-2010, שכרגע יאורך עד החודשים הראשונים של 2019.

הודוהודו הודו-חיל האוויר ההודי-50 כלים בשירות מבצעי. חיל הים ההודי- ברשות חיל הים ההודי מספר לא ידוע של כלים.

יווןיוון יוון-משרד ההגנה הלאומי-7 כלים בשירות מבצעי תחת חוזה שכירות, החל מפברואר 2018.

ישראלישראל ישראל-חיל האוויר הישראלי-ע"פ מקורות זרים, ברשות החיל לפחות כלי 1.

קנדהקנדה קנדה-חיל האוויר הקנדי המלכותי-3 כלים בשירות מבצעי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליה שנל, ‏ארץ קטנה עם כטב"ם, באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ "כאן חדשות on Twitter". Twitter (בעברית). בדיקה אחרונה ב-13 ביוני 2018. 
  3. ^ "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר