שלמה פישר

הרב שלמה פישר עם בנו הרב מאיר פישר

הרב יונתן יהודה שלמה פישר הוא ראש ישיבה, מחבר ספרים הלכתיים ודיין בבית הדין הרבני לשעבר. הרב פישר הוא מראשי ישיבת איתרי, המונה כמאה וחמישים תלמידים.

תולדות חייו

ילדות ונעורים

הרב שלמה פישר נולד בירושלים בכ"ט שבט תרצ"ב (6 בפברואר 1932), להוריו, ר' אהרן ודבורה פישר. ר' אהרן היה מה"פרושים" בירושלים. הוא התפרסם בשנים מאוחרות יותר, כזה שירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים ביום שישי של מאורעות תרפ"ט.‏‏
הרב פישר התייתם מאביו, ר' אהרן, בגיל צעיר ביותר. בספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דיוויס שגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.‏‏
בצעירותו למד הרב פישר בישיבת מיר הידועה בירושלים, אצל הרב אליעזר יהודה פינקל שהיה ראש הישיבה באותה תקופה. על פי עדותו של הרב פישר, הוא זכה לקירבה מיוחדת לרב פינקל, שביקש ממנו לומר דברי תורה בפניו בימי שישי.

דיין וראש ישיבה

הרב פישר מונה לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. הוא דן בענייני גירושין וגיורים במשך שנים באותו הרכב עם הרב זלמן נחמיה גולדברג.
בשנות השישים הביא הרב מרדכי אלפנט, נשיא ישיבת איתרי, את הרב פישר לישיבתו, על מנת שישמש בה כראש ישיבה. כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. הוא מוסר שיעורים שבועיים בקביעות בישיבה. יש מספר בחורים מהישיבה ומחוצה לה, הלומדים איתו בחברותא בשעות הערב והלילה.
בשנת תש"ס (2000) פרש הרב פישר מתפקידו כדיין, ומאז מקדיש את כל זמנו ללימוד תורה ולתלמידי הישיבה.

דרך לימודו

רוב זמנו מוקדש ללימוד עם חברותות, חלקם מתלמידי הישיבה וחלקם ממקומות אחרים. למרות היותו בן למשפחה בולטת מצאצאי היישוב הישן השמרני, גישתו חדשנית יחסית. דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד מחד גיסא ועל בקיאות רחבה מאידך גיסא. מבחינה מסוימת ניתן לראות את דרכו כמעין מיזוג של דרך לימודו של בעל החזון איש בלמדנות נוסח שיטת בריסק. ככלל הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, בין השאר, הוא מרבה לעסוק בספר שב שמעתתא ואף מעביר בביתו, מדי שבוע, שיעור קבוע בספר זה.
בשיעוריו ובכתביו הוא נוהג להשתמש בביטויים ובמונחים ייחודיים אופיינים, כזה הוא, לדוגמה, המונח 'משל', שמשמעותו, בהקשר זה, הסברת העקרון ההגיוני העומד מאחורי דין מסוים באמצעות המשלתו לזה העומד מאחורי דין אחר, שבו הוא מובן וברור יותר. מושג אחר הוא 'צורה וצביון', כלומר - חשיבותה של צורת המעשה כמבטאת את תוכנו וכמכריעה את מעמדו ההלכתי גם אם לאמתו של דבר תוכן זה אינו קיים בו. למרות ייחודה, מעוגנת דרכו היטיב בלמדנות הישיבתית המסורתית והכרותו את המחקר התלמודי האקדמי אינה ניכרת בה.
דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות רבים, ביניהם מקורות קבליים לא מעטים. מושג מרכזי במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל'. כלל ישראל אינו רק אוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא ישות בפני עצמה. יתר על כן - התורה והמצוות נתנו, בראש ובראשונה, כחוקים החלים על עם ישראל כעם, מכאן האופי המשפטי של ההלכה, הקיים גם במצוות הנראות לכאורה כ'דתיות' טהורות. מתוך כך, יש להבין הערמות הלכתיות שונות לא כפתרון של בדיעבד, אלא כביטוי מובהק לאופי החוקתי של ההלכה, אופי, המעניק לגיטימציה גמורה לפקציות משפטיות.

בני משפחתו ותלמידיו

בשנת ? נשא הרב פישר את אשתו לאה, שאביה, הרב אליעזר דוד ברנד, היה מחברי מערכת אוצר הפוסקים.
לרב פישר שמונה ילדים. בנו הגדול הוא הרב אהרון פישר, בן אחר הוא מאיר פישר, פעיל בהוראת יהדות בתל אביב, בתו חנה קהת היא מייסדת ארגון קולך.
לרב פישר שלושה אחים שכולם גדולי תורה, המפורסם בהם היה הרב ישראל יעקב פישר, שהיה הגאב"ד של העדה החרדית בירושלים.
הרב העמיד שורה של תלמידים, ביניהם רבנים ורמי"ם בישיבות, ואף בעלי בתים המשתתפים דרך קבע בשיעוריו והפונים אליו בשאלות הלכתיות.

ספריו

• בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, תשס"ד.
• בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, תשס"ה.
• ההדרה של ספר "אור ה'" לר' חסדאי קרשקש.
• ההדרה של "ביאור הגר"א לסיפרא דצניעותא" (מהדורה שונה מהדפוס הרגיל).

קישורים חיצוניים

• אודות הרב פישר באתר ישיבת איתרי
• הספר אור ה' לרבי חסדאי קרשקש, מהדורת הרב שלמה פישר
• שיעור - תקיעה בשופר של עולה ניתן בישיבת בית אל, כ"ח באלול תשס"ד
• גדרי אנוס במצוות - שיעור של הרב שלמה פישר