לדלג לתוכן

מירמקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מירמקס (Miramax, LLC, נודעת גם בשם Miramax Films) היא חברה אמריקאית בבעלות-קטרית ותאגיד ויאקום להפקה והפצה של סרטי קולנוע. החברה הייתה בבעלות פרטית של מייסדיה עד לשנת 1993, אז נרכשה על ידי חברת וולט דיסני ונמכרה ב-2010. אחרי פירוק ויאקום, הבעלות על מירמקס, עברה ל-סרטי פרמאונט.


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

מירמקס
Miramax
נתונים כלליים
סוג חברת הפקות והפצות
מייסדים בוב וינשטיין
הארווי וינשטיין
תקופת הפעילות 1979–הווה (כ־45 שנים)
חברת אם beIN media group (51%) פרמאונט גלובל (49%)
מיקום המטה לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית
בעלות סרטי פרמאונט
ענפי תעשייה יצירת קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים סרטים
אנשי מפתח ריצ'רד נאנולה
סטיבן שוך:
מנכ"לים
 
www.miramax.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירמקס נוסדה בשנת 1979 על ידי האחים הארווי ויינסטין ובוב ויינסטין. שם החברה הוא שילוב של שמות שני הוריהם, מרים ומקס. מירמקס נוסדה במקור למטרת הפצת סרטים שנוצרו מחוץ להוליווד: סרטים בשפות זרות, ובמיוחד סרטים שכונו "עצמאיים", שנחשבו ללא כדאיים מבחינה מסחרית, ושלא מצאו את מקומם במערכת הנוקשית של האולפנים הממוסדים בשנות ה-80.

הסרט התיעודי "הקו הכחול הדק"[1] ("The Thin Blue Line", במאי: ארול מוריס), שהפיצה מירמקס בשנת 1988, סרט אשר ערך בחינה מחודשת על הרשעתו ברצח של רנדל דייל אדמס שבעקבותיה בוטל פסק דינו למוות,[2] הביא למירמקס מוניטין בינלאומי. שנה מאוחר יותר זכה הסרט "סקס, שקרים ווידאוטייפ" בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן. הסרטים השערורייתים "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" (1989), קשור אותי! אהוב אותי! (1990) וכלבי אשמורת (1992) הרחיבו בהתמדה את המודעות למירמקס, וסללו את הדרך המסחרית גם לאולפנים קטנים אחרים בהוליווד.

החברה נרכשה בשנת 1993 במחיר של 60 מיליון דולר לחברת-בת של דיסני, שהקציבה למירמקס סכום של 700 מיליון דולר. חלק גדול מסכום זה שימש לטיפוח כוכבים כגון בן אפלק, ג'וד לאו, גווינת' פלטרו, קוונטין טרנטינו, ורנה זלווגר, שהשתתפו בעיקר רק בסרטים שמירמקס הפיקה. בנוסף ייסד בוב ויינשטיין את חברת הבת Dimension Films, שהפיקה סדרות כמו צעקה (1996-2000) ומת לצעוק (2000-2006) שגרפו מיליונים בקופות.

כמו כן, בין השנים 1996 ל-2011, הפיצה החברה את סרטי סטודיו ג׳יבלי, שהיו בבעלות חברת וולט דיסני באותה תקופה,[3][4] מה שיצר חילוקי דעות רבים בין החברה לבין הייאו מיאזאקי שהתגלו בעקבות ראיון שנערך עימו בשנת 2005 וזאת בעקבות עריכות וצנזורים רבים שהחברה ביצעה לסרט הנסיכה מונונוקי כאשר הסרט הופץ בארצות הברית וסיפר שבתור בדיחה אחד המפיקים בסטודיו שלח לויינשטיין במתנה חרב שעל הלהב שלה היה כתוב ״נא לא לחתוך״. בסופו של דבר הסרט הופץ ללא העריכות והצנזורה שויינשטיין רצה.[5] בתגובה לכך ויינשטיין מסר שהוא עשה את העריכות ולו רק בשביל שקהל רחב יוכל להנות מהסרט ואף להצלחה כלכלית שלו והשיב ש״הוא לא חותך בשביל הכיף, אלא בשביל לעבוד. כל חיי שירתתי מאסטר אחד - הסרט. אני אוהב סרטים.״[6]

אף על פי שמירמקס צמחה והייתה בין עשרת האולפנים המצליחים ביותר (בשנת 2003 בלבד, הניבו סרטיה יותר מ-2 מיליארד דולר והיו מועמדות ל-40 אוסקרים), את ההחלטות החשובות קיבלה חברת דיסני, מה שגרם לחילוקי דעות פומביים: הפרויקט של שר הטבעות כמעט ננטש בשנת 1996 (אף על פי שבסופו של דבר, הפקתו הועברה לחברת הבת של האחים וורנר, ניו ליין סינמה), והסרטים דוגמה ו"סנטה בשקל" הופיעו על מסך הקולנוע תחת מחאת מחזיקי המניות השמרניים של דיסני. לבסוף הגיע הנתק הסופי בין האחים וינשטיין לבין דיסני, לאחר שזו אסרה להשכיר עותקים להקרנה מסחרית של הסרט התיעודי "פרנהייט 9/11" (2004). האחים וינשטיין רכשו את זכויות הפרויקט מהונם הפרטי, ייסדו את הקבוצה Fellowship Adventure Group, וזכו להצלחה מסחרית ייחודית עם סרטו של מייקל מור.

בספטמבר 2005 עזבו האחים את החברה, לאחר שלא יכלו לעמוד בתשלום מחיר הרכישה חזרה של מירמקס (2 מיליארד דולר). דיסני שמרה על 550 סרטי מירמקס, והותירה בידי האחים את סרטי Dimension Films ושילמה להם סכום של 140,000,000 דולר, איתם ייסדו את החברה "האחים ויינסטין". בין אוקטובר 2005 לינואר 2010 עמד בראשות מירמקס דניאל באטסק (Battsek), אך החברה תחת הנהגתו לא הצליחה לשחזר את ההצלחות האחרונות.

במהלך ינואר 2010 הודיעה החברה האם דיסני על צמצום מירמקס ב-70%, ומרבית עובדיה פוטרו. החברה צומצמה להפצת סרט בשנה, למעט שש הפקות לא גמורות.[7] כמו כן, דיסני סגרה את המשרדים של החברה בניו יורק (כולל המטה ששכן שם) ולוס אנג׳לס והעבירה את כל עסקי החברה לברבנק, מה שגרם להתפטרותו של נשיא החברה באותם ימים, דניאל בטסק[8][9][10] כשבמקומו מונה ריץ׳ רוס.[11] ב־9 בפברואר 2010, הודיעה חברת וולט דיסני כי בכוונתה למכור את החברה כי לטענת בוב אייגר, נשיא החברה לאותם ימים, כי ״מירמקס אינה מספקת את מה שנחוץ אסטרטגית לחברה שלנו״[12] ב-30 ביולי 2010 נמכרה מירמקס לקבוצת המשקיעים פילמיארד אחזקות בראשות רון טוטור (Ron Tutor) עבור 663 מיליון דולר. העסקה הושלמה ב-3 בדצמבר 2010 כשבעקבותיה מונה מייק לאנג, ראש המחלקה לפיתוח עסקי בניוז קורפ לשעבר[13] שהודיע כי ״לא רק ישמור על הסרטים הקיימים שהחברה הפיצה, אלא גם ימשיך לייצר תוכן חדש ומקורי.״[14]

ב-7 ביוני 2019, beIN entertainment הציעו למכירה חצי מעסקי החברה בעוד שלמכרז פנו שלוש חברות שונות: ליונסגייט, ספייגלאס מדיה גרופ ו-ויאקום, אשר לכאורה הייתה מועמדת בולטת ביותר לרכישת הנתח.[15] ב-19 באוגוסט 2019, הודיעה ספייגלאס כי היא פורשת מהמכרז, מה שהותיר את ויאקום וליונסגייט להתחרות על הנתח.[16] ב-11 בספטמבר 2019, לינוסגייט פרשה מהמכרז, מה שהותיר את ויאקום (שפרשה אף היא ב-8 בנובמבר באותה שנה[17]).[18] עם זאת, לאחר שויאקום רכשה בחזרה את תאגיד CBS, הביעה בשנית את התעניינותה ברכישת מירמקס.[19] ב-20 בדצמבר 2019, הודיע תאגיד ויאקום כי הוא ירכוש כנתח של 49% מהחברה בשווי 375$ מיליון וכן, את זכויות הפצת הסרטים באמצעות סרטי פרמאונט וכן, שיתוף פעולה בהפקת סרטים חדשים בין שתי החברות.[20] העסקה הושלמה ב-3 באפריל 2020.[21]

חודשיים לאחר השלמת העסקה, שתי החברות הודיעו על הפקה משותפת של סדרת טלוויזיה המבוססת על סדרת ספרי Çetin İkmen מאת ברברה נאדל, הנקראת הבלש הטורקי[22]

ההצלחות הגדולות של מירמקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת הסרטים המצליחים ביותר של מירמקס ברחבי העולם:

# סרט שנה הכנסות עולמיות
(במיליון $)
1 שיקגו 2002 306
2 שייקספיר מאוהב 1998 289
3 מת לצעוק 2000 278
4 הפצוע האנגלי 1996 231
5 החיים יפים 1997 228
6 סיפורו של ויל האנטינג 1997 225
7 הטייס 2004 213
8 ספרות זולה 1994 213
9 אדון ומפקד: הצד הרחוק של העולם 2003 210
10 האחרים 2001 209

פרסי אוסקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איכותם של סרטי מירמקס, לצד הפרסום העצמי האגרסיבי הידוע לשמצה[דרוש מקור] שמנהלים האחים ויינשטיין, הביאו להצלחה רבה והקנו לסרטיהם פרסים רבים של האקדמיה האמריקאית לקולנוע. מירמקס זכתה בפרסים הבאים:

2007:

2006:

2005:

  • צוצי: הסרט הזר הטוב ביותר

2004:

2003:

2002:

2001:

1999:

1998:

1997:

1996:

  • חוד התער: התסריט הטוב ביותר להגשת ספרותי
  • אמה: המוזיקה הטובה ביותר בקטגוריה קומדיה
  • הפצוע האנגלי: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר (ז'ולייט בינוש), הבימוי הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, עיצוב תלבושות הטוב ביותר, המוזיקה הטובה ביותר בקטגוריה של דרמה, הטוב ביותר בממוצע, הסאונד הטוב ביותר
  • קוליה: הסרט הזר הטוב ביותר

1995:

1994:

1993

1992:

1991:

1990:

1989:

1988:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירמקס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הסרט ב-IMDb - The Thin Blue Line, 1988-08-25, נבדק ב-2018-02-26
  2. ^ הלך על חבל דק, באתר NRG מעריב
  3. ^ Pollack, Andrew (1996-07-24). "Disney in Pact for Films of the Top Animator in Japan". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-09-25.
  4. ^ GKIDS Takes Over U.S. Studio Ghibli Distribution From Disney, Kotaku (באנגלית)
  5. ^ Interview: Hayao Miyazaki, the Guardian, ‏2005-09-14 (באנגלית)
  6. ^ When Harvey met Mickey, www.newstatesman.com (באנגלית)
  7. ^ Disney to slash Miramax Films staff to 20, reduce releases to 3 a year - TOP OFFERS TO LINK, web.archive.org, ‏2016-06-01
  8. ^ Barnes, Brooks (2009-10-30). "President Is Stepping Down From a Shrunken Miramax". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-09-25.
  9. ^ "Miramax offices close, Disney says brand continues". Boston.com. נבדק ב-2020-09-25.
  10. ^ Lew Harris, Miramax Dies: Rest in Peace, TheWrap, ‏2010-01-27 (באנגלית)
  11. ^ Will there be a place for Miramax in Disney's new movie script?, LA Times Blogs - Company Town, ‏2009-09-24 (באנגלית)
  12. ^ הקישור ממנו נלקח הציטוט אינו קיים יותר
  13. ^ Disney completes $663M sale of Miramax - Yahoo! Finance, web.archive.org, ‏2011-06-29
  14. ^ Miramax CEO Lang Grilled: 'We're Focusing on the Library', TheWrap, ‏2010-12-14 (באנגלית)
  15. ^ Schwartzel, Benjamin Mullin and Erich (2019-08-01). "Lions Gate, Spyglass Media, Viacom Are Leading Contenders to Buy Stake in Miramax". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2020-09-25.
  16. ^ Bloomberg - Are you a robot?, www.bloomberg.com
  17. ^ Viacom Bows Out of Bidding for Miramax Library | Hollywood Reporter, www.hollywoodreporter.com
  18. ^ Anthony D'Alessandro, Anthony D'Alessandro, Viacom In The Lead For Miramax Library, Lionsgate Withdraws Bid, Deadline, ‏2019-09-11 (באנגלית)
  19. ^ Brent Lang, Brent Lang, ViacomCBS and Paramount Resume Talks to Buy Stake in Miramax (EXCLUSIVE), Variety, ‏2019-12-10 (באנגלית)
  20. ^ Cynthia Littleton, Cynthia Littleton, ViacomCBS Sets $375 Million Deal for 49% Stake in Miramax, Variety, ‏2019-12-20 (באנגלית)
  21. ^ Jill Goldsmith, Jill Goldsmith, ViacomCBS Closes Purchase Of Stake In Miramax, With Distribution And First Look Deals, Deadline, ‏2020-04-03 (באנגלית)
  22. ^ Jake Kanter, Jake Kanter, ViacomCBS International Studios Partners With Miramax On ‘The Turkish Detective’, Deadline, ‏2020-06-24 (באנגלית)


אולפני קולנוע בארצות הברית ובקנדה
דרימוורקס • האחים וורנר • וולט דיסני • יוניברסל • MGM • מירמקס • אולפני המאה ה-20 • פיקצ'רהאוס • סרטי פרמאונט • קולומביה • RKO • אולפני לג'נדרי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מירמקס&oldid=39738338"