מכתוב (סדרת ספרים)

סדרת הספרים מַכְּתוּבּ (שם רשמי: מַכְּתוּבּ مكتوب) מתרגמת ומפרסמת יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית ומנגישה אותן לקורא הישראלי. זוהי הסדרה היחידה בישראל כיום המוקדשת לספרות ערבית. הסדרה צמחה כיוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים, ובראשם הסופר סלמאן נאטור ופרופ' יהודה שנהב שהרבני. לפי הרציונל של מכתוב, "הסדרה שואפת להביא לקדמת הבמה את חיי האזור מתוך נקודת מבט אנושית, כמו גם לסמן מציאות חברתית-פוליטית אחרת, תוך התגברות על מכשול השפה ועל ההיחלשות וההיעלמות של הקשרים בין יהודים וערבים באזור. בכך מבקשת הסדרה להתמודד עם המציאות הישראלית העגומה שבה לפחות מ-2% מהיהודים יש ידע בערבית ברמה שמאפשרת קריאת ספרות."

סדרות ספרים קודמות

סדרות ספרים נוספות אשר הוקדשו, כולן או רובן, לתרגום ספרות ערבית לעברית התקיימו בעבר בישראל. הוצאת מפרש הייתה הבולטת בתחום זה בארץ בשלהי המאה העשרים. בין הספרים שתורגמו במסגרת ההוצאה מערבית וראו אור בעברית היו: "גברים בשמש" מאת ע'סאן כנפאני (1978), "מוות בביירות" מאת תאופיק יוסף עוואד (-1983), "החמנית" מאת סחר ח'ליפה (1987), "התנועה הלאומית הפלסטינית והעולם הערבי" מאת אמיל תומא (1990), "נפילתו של האמאם" מאת נוואל א-סעדאווי (1991), "אלוהים שוכב בערשו של הנילוס" מאת נוואל אלסעדאווי (1991), והאוטוביוגרפיה "דרך הררית" מאת פדוא טוקאן (1993). הוצאת אנדלוס, שהוקמה על ידי יעל לרר הייתה ההוצאה הבולטת בתחום זה בתחילת המאה ה-21. ההוצאה נסגרה לאחר מספר שנות פעילות, ובין הספרים שתורגמו במהלכן מערבית היו: "למה עזבת את הסוס לבדו" מאת מחמוד דרוויש (2000), "זן מתחתן" מאת א-טייב סאלח (2001), "רק לחם" מאת מוחמד שוכרי (2001), "באב אלשמס" מאת אליאס ח'ורי (2002), "מצב מצור" מאת מחמוד דרוויש (2003), "בור המים הראשון" מאת ג'ברא אבראהים ג'ברא (2003), "הסיפור של זהרה" מאת חנאן אלשיח' (2004), "אבן הצחוק" מאת הודא ברכאת (2004), "אטאטא את השמש מהגגות" מאת חנאן אלשיח' (2005), "יאלו" מאת אליאס ח'ורי (2005), קובץ שירה מאת טהא מוחמד עלי (ראה אור במהדורה דו-לשונית ב-2006), "ירושלמית" מאת סירין אלחוסייני שהיד (2006), "החורש במים" מאת הודא ברכאת (-2006), "ציור קיר" מאת מחמוד דרוויש (2006), "כמו קיץ שכבר לא יחזור" מאת מוחמד בראדה (2006), ו"בנדרשאה" מאת א-טייב סאלח (2006).

דגם עבודה דו-לשוני

דגם העבודה על כל ספר מבוסס על עיקרון של דו-לשוניות ודו-לאומיות. כך שעל כל תרגום עובדים בנוסף למתרגם גם עורך תרגום בערבית ועורך תרגום בעברית. לבד מהשבחת איכות התרגום, התהליך מאפשר תנועה בין השפות וחצייתן. כך, למשל, עורך התרגום בערבית משתתף בעריכת הטקסט בעברית, בין היתר, כדי לא ליצור חיץ ועיסוק בלעדי של יהודים בעברית וערבים בערבית.

להלן עקרונות העבודה של מכתוב (כפי שזה מופיע באתר של הפרויקט):

• לא יהיה תרגום ללא זכויות יוצרים מן היוצרים וקיום דיאלוג איתם ככל הניתן. אין לעשות שימוש ביצירות המתורגמות שאינו ספרותי או שאינו עולה בקנה אחד עם השקפות היוצרים.
• בניגוד למודל האינדוודואלי המסתגר והחד לאומי (יהודי), עבודת התרגום תהיה צוותית וקולקטיבית ותיעשה במסגרת צוות דו לאומי דו לשוני.
• מכתוב תשאף להגדיל את מספר המתרגמים הערבים ("מתרגמים ילידים").
• כל תרגום ינכיח את הערבית בעברית תוך הימנעות מאוריינטליזם גלוי או סמוי, וישמור על פוליסמיות ורב לשוניות ככל הניתן.
• כל תרגום ישלב דיבור וקריאה בחלל משותף, במגמה להחזיר את המסורת האוראלית אל הספרות ולהפך את המגמה ללטיניזציה של הערבית המתקיימת בישראל.
• כל תרגום יעבור עריכה ספרותית בדיאלוג עם צוות התרגום. מטרת העריכה הספרותית איננה דיוק לשוני או תחבירי בלבד אלא שיבוט טקסטואלי שמהווה מעין יצירה בפי עצמה העומדת לצד המקור ומתכתבת איתו.
• כל תרגום יצרין ויצביע על פרובלמטיקות ואי הסכמות בקרב צוות התרגום.
• התעתוק יהיה נאמן למקור הערבי ולא לקונבנציות שהתפתחו על מנת להקל על הקוראים היהודים (ראה טבלת תעתיקים של מכתוב כאן). כללי הכתיב והתעתיק של מכתוב מבקשים להתקרב לערבית ולמאפיינים השמיים של העברית מבחינת כתיב. צורת התעתוק והכתיב תאפיין את פרסומי מַכְּתוּבּ ותהווה מעין "חותמת" לסדרה ואופיה.

אינדקס התרגומים מערבית לעברית

מכתוב הקימה לצורכי מחקר ועיון את אינדקס התרגומים מהספרות הערבית, שהוא הראשון מסוגו; מדובר בפרויקט שמטרתו ריכוז והצגה של כל הטקסטים– רומנים, סיפורים קצרים ושירים– שתורגמו מערבית לעברית מסוף המאה ה-19 ועד ימינו אנו. האינדקס נבנה על בסיס נתונים שאספה ד"ר חנה עמית-כוכבי, חברה במכתוב שעוסקת בחקר התרגום, והוא משמש החל משנת 2018 ככלי מחקר למתעניינים.

בלוג מכתוב

במקביל לספרים שיוצאים במסגרת מכתוב ולדיונים שמקיים חוג המתרגמים, פועל באתר מכתוב גם בלוג המארח מאמרים העוסקים בתרגום בכלל ובתרגום מערבית מעברית בפרט, כמו גם שלל תרגומים של שירים וסיפורים קצרים, וסקירות על תרגומים ישנים וחדשים.

בעלי תפקידים ומימון

העורך הראשי של סדרת מכתוב הוא פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, עורכי המשנה הם איאד ברג'ותי וד"ר יונתן מנדל, אחראית תקשורת וזכויות יוצרים היא כפאח עבד אלחלים, רכזת קשרי קהילה היא בטי בנבנישתי, ורכזת המערכת היא חנאן סעדי. הסדרה פועלת במסגרת מכון ון ליר בירושלים ורואה אור בהוצאת פרדס. עיקר המימון מגיע משתי קרנות משפחתיות פרטיות מחו"ל: קרן ון ליר ההולנדית ("The Van Leer Group foundation") והקרן האמריקאית "The Twin Oak Fund in memory of Bertram J. Cohn".

ספרים שהתפרסמו

• הולך על הרוח (ماش على الريح): טרילוגיה מאת הסופר הפלסטיני סלמאן נאטור. ראה אור בשנת 2016. הטרילוגיה, הכורכת יחדיו שלושה ספרים של נאטור שפורסמו במקור בערבית ("מסע על מסע", "הולכים על הרוח", "המתנה").
• פקעת של סודות (مجمع الأسرار): רומן מאת הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי. ראה אור בשנת 2017. סיפור הרומן מתרחש בלבנון מרכזו הוא עיסוק בסמים, זנות, בתי הכלא בביירות, האימפריאליזם הצרפתי והפוליטיקה הפנימית שהובילה לפרוץ מלחמת האזרחים במדינה בשנת 1975. מתרגם: יהודה שנהב-שהרבני (עורך תרגום: מרזוק אלחלבי; עורכת ספרותית: יונית נעמן)
• אין בבעלותי דבר מלבד החלומות (لا أملك إلا الأحلام): אנתולוגיה של שירה אֶזידית בעקבות האסון, 2016-2014: האנתולוגיה נאספה ונערכה על ידי חוקר הקהילה האזידית עידן בריר, וראתה אור בשנת 2017. השירים נכתבו בעקבות האסון שפקד את הקהילה האֶזידית בעיראק באוגוסט 2014, עת גורשו אנשי הקהילה מבתיהם וקהילתם רוסקה. מתרגם: עידן בריר (עורך תרגום: נביה בשיר; עורך ספרותי: אלמוג בהר).
• הילדים צוחקים (ألأولاد يضحكون): ספר ילדים מאת הסופר הסורי זכריא תאמר שראה אור בסוף שנת 2017. מדובר בספר ילדים קצר על מלך עריץ ועל ילדים שממרים את פיו. זהו משל אוניברסלי מחוכם ומרגש על כוחם של ילדים, על חירות ועל דיכוי, ועל הטבע ומקום האדם בתוכו. מתרגם: אלון פרגמן. (עורכות: שהם סמיט וכפאח עבד אלחלים).
• ילדי הגטו - שמי אדם (اولاد الغيتو - اسمي ادم): רומן מאת הסופר הלבנוני הבולט אליאס ח'ורי . אָדָם, המספר, הוא פלסטיני אזרח ישראל בשנות החמישים לחייו שהיגר לניו־יורק לאחר שהתייאש מהנעשה במדינה, ונקרע בין השפות הערבית והעברית. מתרגם: יהודה שנהב-שהרבני (עורכת תרגום: הודא אבו מוך; עורכת ספרותית: יונית נעמן).
• זמן הסוסים הלבנים (زمن الخيول البيضاء): רומן זה של הסופר הפלסטיני-ירדני אבראהים נצראללה מגולל סאגה משפחתית, שנמתחת על פני שלושה דורות, משלהי המאה התשע-עשרה ועד סוף ימי המנדט הבריטי. מתרגמת: ברוריה הורביץ (עורכת תרגום: דימא דראוושה, עורכת ספרותית: יונית נעמן).
• שנת הארבה (عام الجراد): יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני, 1916-1915: אלתורג'מאן, צעיר בעל השכלה תיכונית, מגויס כלבלר לצבא העות'מאני. בהשפעת מורו הנערץ, ח'ליל אלסכּאכּיני, הוא מחליט לכתוב יומן, ובו הוא כותב על אהבותיו ושנאותיו, על התנהלות השלטון הצבאי, על השמועות הנפוצות בעיר ועל השתנותה של הארץ. מאה שנים אחר כך מתגלה היומן במדפי הספרייה הלאומית באוסף AP (חומרים המוגדרים "רכוש נטוש") שלשם הועברו הספרים שהופקעו מספריות בתיהם של פלסטינים אחרי מלחמת 1948. מתרגם: עדו כהן (עורך תרגום: צאלח עלי סואעד, עורכת מדעית: ד"ר אביגיל יעקבסון).
• זיכרון הגוף (ذاكرة الجسد): סיפור אהבה בין איש לאישה, אהבה בלתי אפשרית על רקע מלחמתה העקובה מדם של אלג'יריה לעצמאות מצרפת, אשר שלטה בה כמאה ושלושים שנה. זיכרון הגוף, שיצא לאור בערבית בשנת 1993 והודפס ב-34 מהדורות, הוא רומן ראשון בטרילוגיה שכתבה הסופרת אחלאם מֻסתע'אנמי. מֻסתע'אנמי היא הסופרת האלג'ירית הראשונה שפרסמה רומן בערבית לאחר השחרור מן הקולוניאליזם הצרפתי. ספריה תורגמו לשפות רבות ונמכרו במיליוני עותקים.
• לֻזוּמּׅיַאת (اللزوميات): מבחר מתוך מפעל השירה המתריס והנועז של אבו אלעלאא אלמערי אלמערי שהטיל ספק בכל סוג של אמונה עיוורת וקרא תיגר הן על המוסכמות החברתיות והפוליטיות של תקופתו והן על הדגם הפואטי המקובל בשירה הערבית של זמנו.
• בלשון כרותה (بلسان مبتورة): הקובץ המקיף והעשיר ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית. הקובץ כולל 72 סיפורים שנכתבו על ידי 57 יוצרים ויוצרות פלסטינים תושבי ישראל, עזה, הגדה המערבית והתפוצות המתכתבים בצורות מגוונות עם אילמות הלשון.
• סטלה מאריס (نجمة البحر): אדם הוא צעיר פלסטיני המוקף בשרידי זיכרונות שאינם מפסיקים לנקר במוחו בעודו נחבט בקירות הקיום במדינה היהודית בשנות השישים של המאה העשרים. ברומן זה, שהוא רומן ההמשך ל"ילדי הגטו", כותב אליאס ח'ורי אל תוך הספרות העברית, מערער את הגבולות בין הערבית לעברית, ותוך כדי כך משחק, מותח ובוחן את אפשרויות המבדה הספרותי.
• שלמה הכורדי ואני והזמן (شلومو الكردي وأنا والزمن): הרומן הראשון של הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש שמתורגם לעברית. זהו רומן על זוועות המאה העשרים, על היהודי הפליט, הנודד מהעיר הכורדית סבלאח' אל בגדאד, מטהראן ומבומביי עד ההגירה לישראל, ועל תחושת הגלות שממשיכה לרדוף אותו עד מותו. ההתנצחות בין המספר לזמן בשאלה מי יספר את הסיפור וכיצד יסופר היא ציר מרכזי ברומן האפי, המגולל את מאה שנות נדודיו של שלמה הכורדי.
• היום שבו התערערו חוקי בראשית (عجائب الآثار في التراجم والأخبار): תיעוד הכיבוש הצרפתי של מצרים בידי נפוליאון בונפרטה בזמן אמת ומנקודת מבט ערבית, שכתב עבד אלרחמן אלג'ברתי, הנחשב לראשון ההיסטוריונים הערבים המודרניים.
• אלרסאא'ל - האיגרות (الرسائل): חלופת איגרות בין המשוררים הפלסטיניים מחמוד דרוויש וסמיח אל-קאסם.
• סיפור עכאא'י (بردقانة): רומן היסטורי מאת איאד ברגותי, המספר את סיפורה של החברה הפלסטינית בשנות הארבעים של המאה העשרים דרך סיפורה של נבחרת הכדורגל הפלסטינית.
• הולכת כמו נעמי קמפבל (مشية نعومي كامبل): קובץ סיפורים קצרים וקצרצרים של הסופר הפלסטיני מחמוד שקיר המספק מבט נדיר על חיי היום־יום של הפלסטינים תחת כיבוש.
• הסוררת (النبيذة): רומן מאת הסופרת והעיתונאית העיראקית אנעאם כצ'אצ'י שנעה בין זמנים ותהפוכות פוליטיות מאירועי האביב הערבי עד לאירועים המכוננים שעברה האומה הערבית.
• מנהל בית הספר, מאת הסופר האיראני ג'לאל אל-י אחמד, בתרגום אורלי נוי. אירועי הספר מתרחשים במערכת החינוך האיראנית בתקופת שלטון השאה.
• עיראקי בפריז, מאת הסופר העיראקי שמואל שמעון, בתרגום יהודה שנהב-שהרבני. רומן אוטוביוגרפי של פליט עיראקי בחוצות העיר פריז ובתחנות המטרו שלה בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20.
• שפת הסוד, מאת הסופרת הלבנונית נג'וא ברכאת, בתרגום כפאח עבד אלחלים וברוריה הורביץ. ברומן זה חוזרת ברכאת אל מקור כל הסיפורים: אל השפה שהופכת ברומן זה מכלי לספר את הסיפור לנושא של הסיפור. באמצעות עלילה בלשית מורכבת, מגוללת ברכאת את שהיא יודעת ואת הסודות שגילו לה ספרי המיסטיקה.
• הכלוב, מאת הסופרת הפלסטינית פידא ג'ריס, בתרגום דולי ברוך, לואי ותד, ברוריה הורביץ, עמנואל קופלביץ. ג'ריס זורה כתמי אור מהירים, חטופים, על החיים הפלסטיניים בתקופות שונות בישראל ובגדה המערבית.
• אחרון המלאכים, מאת הסופר העיראקי פאדל אלעזאווי, בתרגום עידן בריר. הרומן משרטט תמונה חיונית, הומוריסטית, נוסטלגית ולעיתים גם אפוקליפטית של העיר כִּרְכּוּכּ, אחת הערים בעלות הגיוון האתני, הדתי והלשוני הגדול ביותר בעיראק.
• כאילו היא ישנה, מאת הסופר אליאס ח'ורי. דרך עיניה העצומות למחצה של גיבורת הספר, כותב ח'ורי בפיכחון מחודש את העושר התרבותי שהשתרע במרחב שבין לבנון, פלסטין וסוריה, את דיכוין של נשים לצד עוצמתן השקטה, ואת גבולות הפוליטיקה הפלסטינית רגע לפני האסון.
• לשכת המקוללים, מאת הסופר מחמד עלי טאהא. זהו המבחר העשיר ביותר של סיפוריו של טאהא שראה עד כה אור בעברית. סיפוריו החיים והבועטים מציגים בגוונים אנושיים, אך גם ביקורתיים וסרקסטיים, את החיים בארץ על כל רובדיהם – האישיים, החברתיים והלאומיים.
• חידת אדמונד עַמְרָאן אַלְמַאלֶח, מאת הסופר המרוקאי סעיד אחג'יוג'. הרומן מעניק הזדמנות נדירה לעמוד על ההיסטוריה של יהודי מרוקו מנקודת מבט ערבית, והוא שואב השראה מחייו של הסופר היהודי־מרוקאי אדמונד עַמְרַאן אלמאלח.
• אדם בדמותי, מאת הסופר אליאס ח'ורי. זהו הרומן השלישי בטרילוגיה של ילדי הגטו, והוא חותם את סיפור מסעו של אדם דנון בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. האירועים ברומן מתרחשים ברובם בניו־יורק, בסתיו חייו של אדם, כשהוא פוגש שדים ורוחות מעברו..

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מכתוב
• "האם הישראלים יקראו ספרות פלסטינית יפה?", עקיבא אלדר, אל-מוניטור, 15 באוקטובר 2019.
• אינס אליאס, שיתוף פעולה של סופרים ומתרגמים יהודים וערבים נותן קול לספרות פלסטינית בעברית, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2019
• יהודים, ערבים, כדורגל: הספר שחייבים להכיר, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2021
• "האוזן כרויה ללשון הכרותה: אוצר ייחודי של סיפורים שנכתבו על ידי סופרות וסופרים פלסטינים", הטלוויזיה החברתית, 7 בפברואר 2021.
• יותם ראובני, "לֻזוּמִּיַאת": המשורר הסורי שדאג לעתיד כדור הארץ כבר לפני 1,000 שנה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2019
• "מכתוב הוא החוג הראשון בעולם לתרגום משותף", גאולה ולונדון, כאן 11, 8 באוגוסט 2019.
• איל שגיא ביזאוי, יש סיכוי שהישראלים מתחילים סוף סוף לקרוא ספרות ערבית, באתר הארץ, 13 ביולי 2017
• "בין שתי טראומות: ילדי הגטו- שמי אדם", אברהם בורג, הארץ, 11.5.18.
• "הילדים צוחקים מאת זכריא תאמר", שי רודין, "קריאת חובה: ספרות ילדים מומלצת", 13.2.18.
• "אזור אסון: אנתולוגיה ייחודית של שירה אזידית מצליחה לחבר בין תפקידה הספרותי לתפקידה התיעודי-פוליטי", אלי הירש, 7 לילות, ידיעות אחרונות, 11.8.17.
• מרזוק אלחלבי, "הולך על הרוח": בין ביסאן לבית שאן, באתר הארץ, 27 באפריל 2017
• נדב שרגאי, הכל מכּתוּבּ, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2019.
• מנאראת, מרכז ון ליר ליחסי יהודים-ערבים.