מרסלו ביילסה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
21 ביולי 1955 (בן 68) רוסאריו שבארגנטינה  | |||
| שם מלא | מרסלו אלברטו ביילסה קלדרה | |||
| גובה | 1.84 | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
מרסלו ביילסה (בספרדית: Marcelo Bielsa; נולד ב-21 ביולי 1955 ברוסאריו, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הבלם, וכיום מאמן.
שימש בעבר כמאמן נבחרת ארגנטינה במהלך מונדיאל 2002 והוביל את אתלטיק בילבאו לגמר הגביע הספרדי וגמר הליגה האירופית בעונת 2011/12. הוא מכונה אל לוקו (El Loco) - "המשוגע".
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביילסה שיחק כבלם בקבוצת ניואל'ס אולד בויס לתקופה קצרה בטרם פרש לקריירת אימון בגיל 25.
קבוצתו הראשונה כמאמן הייתה ניואל'ס אולד בויס, אותה הוליך לאליפות השנייה בתולדות המועדון אחרי שזכה באפרטורה של 1990, ומאוחר יותר הוליך את קבוצתו לניצחון על בוקה ג'וניורס ולזכייה באליפות הכוללת (זוכות שני הטורנירים נפגשו לצמד משחקים והמנצחת הוכתרה לאלופה) ובזכייה נוספת בקלאוסורה של 1992. בנוסף הוביל את הקבוצה עד גמר גביע הליברטדורס אך הפסיד לקבוצת סאו פאולו הברזילאית בבעיטות עונשין מ-11 מטרים. ביילסה נערץ על ידי אוהדי ניואל'ס, והמועדון החליף ב-2009 את שמו של האצטדיון הביתי לאצטדיון מרסלו ביילסה.
בתום אותה עונה הוא עבר למקסיקו שם אימן את קבוצות אטלס וקלוב אמריקה בטרם חזר לארגנטינה ב-1997 כדי להדריך את ולס סרספילד, אותה הוביל לזכייה בקלאוסורה של 1997.
ביולי 1998 חתם ביילסה על חוזה בקבוצת אספניול הספרדית אך אימן אותה חודשיים בלבד לאחר שקיבל את הצעת התאחדות הכדורגל הארגנטינאית לאמן את הנבחרת.
מאמן נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביילסה מונה למאמן נבחרת ארגנטינה אחרי שדניאל פסארלה הגיש את התפטרותו לאחר כישלונו לזכות במונדיאל 1998.
תחת הדרכתו הפכה ארגנטינה לאחת הנבחרות הטובות בעולם, הוא סיים את מוקדמות הגביע העולמי בפער גדול משאר יריבותיה והייתה הפייבוריטית הגדולה לזכייה במונדיאל 2002.
לרוע מזלו הוגרלה הנבחרת לבית המוות אשר כלל את היריבה הוותיקה אנגליה, את שוודיה, אחת הנבחרות הטובות באירופה ואת ניגריה, אז הנבחרות האפריקאית הטובה ביותר.
אחרי ניצחון דחוק במשחק הפתיחה על ניגריה משער של גבריאל בטיסטוטה, התמודדה ארגנטינה מול אנגליה, המשחק קיבל משמעות מיוחדת בעיקר בשל אירוע משחק רבע הגמר במונדיאל הקודם בו הורחק דייוויד בקהאם והמשחק הסתיים בניצחון ארגנטינאי בתום ההכרעה בבעיטות עונשין, אנגליה ניצחה במשחק בזכות שער של בקהאם בבעיטת עונשין מ-11 מטרים וארגנטינה התייצבה למשחק השלישי בידיעה שרק ניצחון יבטיח את העלייה, למרות השליטה המוחלטת של ארגנטינה המשחק הסתיים בתיקו 1:1 וארגנטינה הודחה מהמשך התחרות. בקשתו של ביילסה להתפטר לא התקבלה על ידי ראשי ההתאחדות.
בהמשך הוא הוביל את ארגנטינה לגמר הקופה אמריקה תוך כדי תצוגת כדורגל מרשימה ולזכייה במדליית הזהב האולימפית באולימפיאדת אתונה 2004. כאשר נדמה היה שהקהל הארגנטינאי סלח לו, החליט ביילסה להתפטר מתפקידו לאחר הניצחון מול פרו. התפטרותו התקבלה בתדהמה בארגנטינה ובמקומו מונה חוסה נסטור פקרמן.
נבחרת צ'ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביילסה מונה כמאמנה החדש של נבחרת צ'ילה אחרי כישלונה של הנבחרת בקופה אמריקה. משחקו הראשון במוקדמות הגביע העולמי נערך בבואנוס איירס מול נבחרתו הקודמת ונבחרת מולדתו ארגנטינה שהסתיים בניצחון ארגנטינה בתוצאה 0–2. בשנת 2009 זכה בתואר מאמן השנה בדרום אמריקה.
אתלטיק בילבאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2011 מונה ביילסה למאמן אתלטיק בילבאו ונחל עמה הצלחות רבות בליגה האירופית ובליגה. ניצחון כפול על מנצ'סטר יוניטד - 2-3 באולד טראפורד ו-1–2 באצטדיונה הביתי של בילבאו. כמו כן, רשם ביילסה ניצחון על שאלקה 04 הגרמנית בחוץ 2–4. הוא הוביל את בילבאו עד לגמר הליגה האירופית אך שם קבוצתו הפסידה 0–3 לאתלטיקו מדריד.
באותה עונה ביילסה גם הוביל את בילבאו לגמר הגביע הספרדי, אך קבוצתו הפסידה 0–3 לברצלונה.
בתחילת חודש יולי 2012, התפטר ביילסה מאימון הקבוצה לאחר שלא קיבל גיבוי מהנהלת הקבוצה, לאור ריב אליו נקלע אל מול שיפוצניקים שעיכבו עבודות שדרוג שביצעו במתקן האימונים של המועדון. אולם, יממה לאחר מכן, הודיע ביילסה כי הוא חוזר בו מהתפטרותו[1]. ביוני 2013 סיים את תפקידו בקבוצה.
מרסיי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מונדיאל 2014, חתם מרסלו ביילסה באולימפיק מרסיי לשנתיים.
לאציו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 ביולי 2016 התמנה ביילסה לתפקיד מאמן לאציו, על אף מועמדותו לאימון נבחרת ארגנטינה[2].
כעבור יומיים התפטר מתפקידו במפתיע.
ליל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 במאי 2017 התמנה ביילסה למאמן ליל מהליגה הצרפתית. ב-15 בדצמבר 2017 פוטר מתפקידו לאחר השעיה של חודש ורצף כישלונות של ליל[3].
לידס יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 ביוני 2018 מונה למאמן לידס יונייטד מהצ'מפיונשיפ[4] והעפיל עמה בחזרה לפרמייר ליג לאחר היעדרות של 16 שנה[5].
ב-27 בפברואר 2022 פוטר מהקבוצה לאחר רצף תוצאות שלילי עם מספר רב של ספיגות שערים[6].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעמים רבות סיפר ביילסה שהוא בעל אוסף של מעל 25,000 קלטות וידאו של משחקי כדורגל אותן ניתח לפרטי פרטים, מהן למד 28 דרכים להציב שחקנים על המגרש, 11 דרכים להגיע אל השער ו-17 מהלכים התקפיים אפשריים.
אחיו רפאל הוא פוליטיקאי בעוד שאחותו מריה אאוחניה מכהנת בתור מושלת חבל סנטה פה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר של אתלטיק בילבאו
- ענבל מנור, מרסלו ביילסה: משוגע, גאון, פסיכופת. המאמן המרתק בעולם, באתר וואלה!, 5 באפריל 2012
- תומר יצחק, משוגע עם קבלות: מרסלו ביילסה כבר יוצר טירוף במארסיי, באתר וואלה!, 8 באוגוסט 2014
עוזי דן, מרסלו ביילסה: מאמן משוגע מחפש עבודה חדשה להתפטר ממנה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2015- אוריאל דסקל, מרסלו ביאלסה, 20 בפברואר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביילסה חזר בו וימשיך לאמן את בילבאו, באתר ערוץ הספורט, 7 ביולי 2012
- ^ למרות השמועות: מרסלו ביילסה מונה רשמית למאמנה של לאציו, באתר וואלה!, 6 ביולי 2016
- ^ ליל הודיעה על פיטוריו של מרסלו ביילסה: "הפר את החוזה", באתר וואלה!, 15 בדצמבר 2017
- ^ העברות בעולם - 15.6: ביילסה חתם בלידס, דה יונג רוצה לברצלונה, באתר וואלה!, 15 ביוני 2018
- ^ אנגליה: ווסט ברומיץ' הפסידה - לידס שבה לפרמיירליג, באתר וואלה!, 17 ביולי 2020
- ^ מרסלו ביילסה סיים את דרכו בלידס, באתר ערוץ הספורט, 27 בפברואר 2022
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1999 | ||
|---|---|---|
|
1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 איבארה • 5 סימאונה • 6 סמואל • 7 בארוס שלוטו • 8 זאנטי • 9 פלרמו • 10 אורטגה • 11 לופס • 12 ביסארי • 13 ויוואס • 14 פוצ'טינו • 15 בריסו • 16 גוגליילמינפייטרו • 17 אוסאין • 18 קניה • 19 קלדרון • 20 איימר • 21 גונסאלס • 22 ריקלמה • מאמן: ביילסה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2002 | ||
|---|---|---|
|
1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 פוצ'טינו • 5 אלמיידה • 6 סמואל • 7 ק. לופס • 8 זנטי • 9 בטיסטוטה • 10 אורטגה • 11 ורון • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 סימאונה • 15 אוסאין • 16 איימר • 17 ג. לופס • 18 קילי גונסאלס • 19 קרספו • 20 גז'ארדו • 21 קאניג'ה • 22 צ'אמוט • 23 בונאנו • מאמן: ביילסה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2004 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קירוגה • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 זאנטי • 9 פיגרואה • 10 ד'אלסנדרו • 11 טבס • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 רודריגס • 15 פרננדס • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 ק. גונסאלס • 19 דלגאדו • 20 מדינה • 21 רוסאלס • 22 קולוצ'יני • מאמן: ביילסה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת אתונה 2004 (מדליית זהב) | ||
|---|---|---|
|
1 קבאז'רו • 2 אז'אלה • 3 בורדיסו • 4 קולוצ'יני • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 דלגאדו • 9 פיגרואה • 10 טבס • 11 ק. גונסאלס • 12 רוסאלס • 13 מדינה • 14 רודריגס • 15 ד'אלסנדרו • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 לוקס • מאמן: ביילסה |
| |
| נבחרת צ'ילה – מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 בראבו • 2 פואנטס • 3 פונסה • 4 איסלה • 5 קונטררס • 6 קארמונה • 7 סאנצ'ס • 8 וידאל • 9 סואסו • 10 ואלדיביה • 11 גונסאלס • 12 פינטו • 13 אסטרדה • 14 פרננדס • 15 בוסז'ור • 16 אוריאנה • 17 מדל • 18 חארה • 19 פיארו • 20 מייאר • 21 טיו • 22 פארדס • 23 מרין • מאמן: ביילסה |
| |
| מאמני נבחרת ארגנטינה בכדורגל | |
|---|---|
|
| מאמני הפרמייר ליג | |
|---|---|
|
- כדורגלנים ארגנטינאים
- מגני כדורגל ארגנטינאים
- רוסאריו: כדורגלנים
- כדורגלני ניואל'ס אולד בויס
- כדורגלני אינסטיטוטו דה קורדובה
- מאמני כדורגל ארגנטינאים
- מאמני נבחרת ארגנטינה בכדורגל
- מאמני נבחרת צ'ילה בכדורגל
- מאמני ניואל'ס אולד בויס
- מאמני אטלס
- מאמני קלוב אמריקה
- מאמני ולס סארספילד
- מאמני אספניול
- מאמני אתלטיק בילבאו
- מאמני אולימפיק מרסיי
- מאמני ליל
- מאמני לאציו
- מאמני לידס יונייטד
- ארגנטינאים שנולדו ב-1955