רקנאטי (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רקנאטי (קומונה)
Recanati
סמל רקנאטי
סמל רקנאטי
סמל רקנאטי
דגל רקנאטי
דגל רקנאטי
דגל רקנאטי
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז מארקהמארקה מארקה
נפה מצ'רטה
בירת הקומונה רקנאטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1150
שטח 102 קמ"ר
גובה 296 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בקומונה 20,679 (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 210 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 43°24′N 13°33′E / 43.400°N 13.550°E / 43.400; 13.550
אזור זמן UTC +1
האתר הרשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקנאטי (ידועה גם כריקנטי, רקנטי וריקנאטי; באיטלקית: Recanati) היא עיירה (קומונה) בנפת מצ'רטה במחוז מארקה באיטליה, אשר נוסדה ב-1150 כתוצאה מאיחוד שלוש טירות. בשנת 1290 היא הכריזה על עצמה בתור רפובליקה עצמאית. במאה ה-15 התפרסמה בזכות היריד הבין-לאומי שלה. במרץ 1798 נכבשה על ידי נפוליאון בונפרטה. בעיירה נולדו: המשורר הרומנטי ג'אקומו ליאופרדי, והזמר בנימינו ג'ילי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המחלוקות בין פרידריך ברברוסה והאפיפיור, גורשו מרקנאטי הרוזנים הפאודלים אשר שלטו באזור שלה. בשנת 1203 הם הוחלפו בפודסטה. בשנת 1228, כאשר האחיין של ברברוסה, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, היה בסכסוך עם האפיפיורים, רקנאטי תמכה בו, כך היא קיבלה את השליטה בשפת הים, ואת הזכות להקים נמל. בשנת 1239, רקנאטי תמכה באפיפיור, ובשנה שלאחר מכן גרגוריוס התשיעי נתן לה מעמד של עיירה ואת מושב הבישוף שהיה קודם לכן בידי העיירה אוזימו הסמוכה.

בראשית המאה ה-13 הייתה יריבות בין פרידריך השני (מבית הוהנשטופן) לבין אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושהבית ולף) אותו הדיח. באופן טבעי נתמך הקיסר פרידריך השני על ידי הגיבלינים בעוד הגואלפים התייצבו מאחורי אוטו. פרידריך השני היה גם יריב מר של האפיפיור על רקע עקרוני בניסיון להשלטת השררה של הרשות החילונית על הכנסייה. בשל כך נודה פרידריך מהכנסייה והגואלפים, מתנגדיו, הפכו באופן מובהק לפלג פרו-דתי שבאופן עקרוני העמיד את שלטון הרשות האפיפיורית מעל לזו הקיסרית.

בראשית המאה ה-14, הסכסוך בין הגואלפים והגיבלינים נגע גם לרקנאטי. הקתדרלה נשדדה ונחרבה ומאוחר יותר נהרגו כמה גואלפים.

העיירה הייתה ביתו של יריד סחר פופולרי, אשר מעמדו הועלה אף יותר על ידי מרטינוס החמישי בשנת 1422. במהלך מאות שנים של שגשוג כלכלי, ברקנאטי שכנו משפטנים, סופרים ואמנים כגון לורנצו לוטו ועוד.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקנאטי קיימים כ-7391 משקי בית. בשנים 19912001 האוכלוסייה בעיירה גדלה ב-30.6%. נכון לשנת 2013, האוכלוסייה מנתה כ-21,435 נפשות ונכון ל-2010, בעיירה חיו 1,768 זרים מ-53 מדינות.[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל סיביק

רקנאטי היא קומונה באיטליה, בנפה מצ'רטה שבמארקה. היא גובלת עם הערים: לורטו, מצ'רטה, אוסימו, פורטו רקנאטי ועוד. היא נמצאת בגובה של כ-296 מטרים מעל פני הים ושטחה 102 קמ"ר.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיירה רקנאטי הייתה קיימת אוכלוסייה יהודית גדולה למדי במשך מאות שנים. בין חכמי העיירה היה הרב מנחם רקנאטי. במאה ה-13, הרב חיבר את פירושו לתורה, המהווה פירוש לסודות הרמב"ן על התורה, וכן ספר בנושא טעמי המצוות. ר' מנחם ריקאנטי למד כנראה אצל הרב אלעזר מוורמייזא, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד. הרקאנטי הוא מהחכמים הראשונים אשר מזכירים את ספר הזוהר כחיבור שלם. מקורה של משפחת רקנאטי בעיירה רקנאטי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרקו ארמרו, מרקוס הול, טבע והיסטוריה באיטליה המודרנית, 2010.
  • ג'ינו מוליטרנו, אנציקלופדיה של תרבות איטלקית עכשווית, 2003.
  • רוי פ. דומניקו, אזורי איטליה: מדריך עזר להיסטוריה ולתרבות, 2001.
  • פרנק ג'. קופה, מילון של ההיסטוריה המודרנית האיטלקית, 1895.
  • פרנצ'סקו גואיצ'ארדיני, ההיסטוריה של איטליה, 1984.
  • קת'רין ב. אייברי, אנציקלופדית המאה החדשה של הרנסאנס האיטלקי, 1972.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]