לדלג לתוכן

שרה גדעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה גדעון
Sara Gideon
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בדצמבר 1971 (בת 52)
רוד איילנד, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
saragideon.com
יושבת ראש בית הנבחרים של מדינת מיין ה־102
7 בדצמבר 20162 בדצמבר 2020
(4 שנים)
→ מארק איבס
ראיין פקטו ←
חברית בית הנבחרים של מדינת מיין מטעם מחוז הבחירה ה-48
5 בדצמבר 20122 בדצמבר 2020
(8 שנים)
→ צ'ארלס קרוגר
מלאני שס ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה גדעוןאנגלית: Sara Gideon; נולדה ב-4 בדצמבר 1971) היא פוליטיקאית אמריקאית, שכיהנה כיושבת ראש בית הנבחרים של מדינת מיין. מאז 2012 הייתה חברת בית הנבחרים מטעם מחוז הבחירה ה-48, שבשטחו שוכן מחוז קמברלנד. גדעון הייתה מועמדת המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית ממיין, ובבחירות לסנאט ב-2020 התייצבה מול הסנאטורית הוותיקה סוזן קולינס[1]. בראשית נובמבר 2020 הפסידה בבחירות הכלליות לקולינס[2].

גדעון נולדה וגדלה ברוד איילנד. אביה במקור מהודו, ואמה היא דור שני לארמנים-אמריקאים[3]. בשנת 1989 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון איסט גריניץ' השוכן בעיר בעלת אותו שם ברוד איילנד. ב-1994 השלימה לימודי תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים בבית הספר לעניינים בינלאומיים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבוושינגטון הבירה. לימים הייתה מתמחה במשרדו של הסנאטור קלייבורן פל[4]. בשנת 2004 עברה גדעון לפריפורט שבמיין ושימש כסגנית יו"ר מועצת העירייה. ב-2003 הוסיפה לעבוד כמנהלת חשבונות פרסום בעיתון USA Today.

ב-2012 נבחרה לראשונה אל בית הנבחרים של מדינת מיין, ובבחירות שלאחר מכן נבחרה לתקופת כהונה נוספת בנוסף על היבחרה לעוזרת מנהיג הרוב בבית הנבחרים. אחרי בחירות 2016 נבחרה ליושבת ראש בית הנבחרים[5]. בתפקיד כיו"ר, תמכה גדעון גם בהרחבת תוכנית ה-Medicaid במיין, כולל במשאל העם בנושא זה ב-2017, וסייעה לעקוף את הווטו שהטיל מושל המדינה פול לה-פייג' על הצעת החוק שהפכה את תרופת הנלוקסון לכזו שלא דורשת מרשם רפואי. גדעון הייתה חברה בוועדה הקבועה המשותפת של בית המחוקקים של מיין לענייני אנרגיה, שירותים ציבוריים וטכנולוגיה.

עם היבחרה של ג'נט מילס למושלת מיין בבחירות 2018, בית הנבחרים של מיין בהנהגתה של גדעון העביר הצעות חוק מרכזיות בדבר שינויי אקלים, כולל החלטה המחייבת את מיין לעשות שימוש בן 80% באנרגיה מתחדשת עד 2030 ו-100% עד 2050. בשנת 2019 ניצבה גדעון בפני קובלנה על הפרת אתיקת בחירות, בגין עבירה לכאורה על חוק התרומות הפוליטיות בכך שקיבלה החזרים מתרומות שהוזרמו במקור לוועדת הפעולה הפוליטית (PAC) האישית שלה. גדעון סגרה את הוועדה שלה עקב התלונה והשיבה לממשלה הפדרלית של ארצות הברית 3,250 דולר אמריקני[6].

מסע הבחירות לסנאט האמריקאי ב-2020

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביוני 2019 הכריזה גדעון על מועמדותה לסנאט של ארצות הברית ב-2020, תוך קריאת תיגר על הסנאטורית המכהנת סוזן קולינס[7]. בשבוע הראשון לקמפיין היא גייסה למעלה ממיליון דולר. בבחירות המקדימות התמודדה גדעון מול בטסי סוויט ובר קידמן, בבחירות שהתקיימו בשיטת דירוג-העדפות. בפריימריז קיבלה גדעון תמיכה מהממסד המרכזי של המפלגה הדמוקרטית, ואילו סוויט וקידמן נתמכו בידי האגף הפרוגרסיבי של המפלגה, המזוהה עם ברני סנדרס. טרם הבחירות המקדימות שנקבעו ל-14 ביולי, זכתה גדעון לתמיכת ועדת הקמפיין הדמוקרטית לסנאט (DSCC) וכן לתמיכת איגודי עובדים וארגוני נשים. גדעון זכתה במועמדות המפלגה עם כ-70% מהקולות[8]. עד לבחירות המקדימות היא גייסה כ-23 מיליון דולר.

לאחר שנהייתה באורח רשמי מועמדת המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית במיין, זכתה גדעון לתמיכתם של אישים וארגונים רבים. בהם נמנים הורות מתוכננת, ג'יי סטריט, מועדון סיירה, סטיבן קינג, אליזבת וורן, כריס מרפי, קירסטן ג'יליברנד, קתרין קורטז מסטו ותמי דקוורת'. בחודש אוגוסט הביע נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה את תמיכתו בגדעון[9]. בשנת 2020, הקמפיין לזכויות אדם (HRC), הארגון הגדול ביותר באמריקה למען זכויות להט"ב בארצות הברית, התנגד להיבחרה מחדש של קולינס ובמקום זאת הביע תמיכה בגדעון[10]. זו הפעם הראשונה ש-HRC הביע את התנגדותו למועמדותה של קולינס, ששימשה במשך שנים רפובליקנית מובילה בענייני זכויות להט"ב[11].

מרבית הסקרים שבחנו את הבחירות לסנאט במיין ושפורסמו לאחר ראשית חודש יולי 2020 הצביעו על יתרון ברור לגדעון, והיא נחשבה על ידי הפרשנים הפוליטיים כמועמדת מובילה ובטוחה לסנאט[12]. עם זאת, בבחירות הכלליות שהתקיימו ב-4 בנובמבר הפסידה גדעון לקולינס כשלה 42.4% מקולות הבוחרים, בעוד קולינס גרפה כ-51%[13].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמילי קוקריין, Sara Gideon Wins Nomination to Challenge Susan Collins in Maine, באתר ניו יורק טיימס, 14 ביולי 2020 (באנגלית)
  2. ^ ג'ורדיין קרני, Collins wins Maine race, narrowing Democratic chances for Senate majority, באתר The Hill‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  3. ^ Indian-American Sara Gideon announces bid to unseat longtime Maine Senator Susan Collins, באתר IndiaAbroad.com‏, 25 ביוני 2020 (באנגלית)
  4. ^ רמזי טאצ'ברי, Who Is Sara Gideon? Democrat Challenges Susan Collins, Cites Senator's Vote for Brett Kavanaugh, באתר ניוזוויק, 24 ביוני 2019 (באנגלית)
  5. ^ סקוט דיסטל, Democrats pick Freeport’s Rep. Sara Gideon to be next speaker of Maine House, באתר Press Herald‏, 18 בונבמבר 2016 (באנגלית)
  6. ^ ג'ון בודר, Susan Collins challenger hit with ethics complaints over reimbursements, באתר The Hill‏, 23 באוגוסט 2019 (באנגלית)
  7. ^ ג'יימס פינדל, Sara Gideon, speaker of the Maine House, to challenge Susan Collins, באתר הבוסטון גלוב, 24 ביוני 2019 (באנגלית)
  8. ^ Democrat Sara Gideon wins nomination to challenge U.S. Senator Susan Collins, באתר רויטרס, 15 ביולי 2020 (באנגלית)
  9. ^ ג'ני פינק, Trump-Backed Collins Trails Obama-Endorsed Gideon in Maine Senate Race, באתר ניוזוויק, 7 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  10. ^ כריס ג'ונסון, Human Rights Campaign snubs Susan Collins, endorses Sara Gideon, באתר וושינגטון בלייד, 15 ביולי 2020 (באנגלית)
  11. ^ דייוויד ויגל, Major LGBTQ rights group breaks with Sen. Susan Collins, endorses Democratic opponent Sara Gideon, באתר וושינגטון פוסט, 15 ביולי 2020 (באנגלית)
  12. ^ סוואנה בהרמן, Poll: Sen. Susan Collins trailing challenger Sarah Gideon by 12 points in closely watched Maine race, באתר USA Today‏, 16 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  13. ^ סטיבן פורטר, Maine's Susan Collins wins hard-fought US Senate race, באתר פרובידנס ג'ורנל, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)