תל ברק
תל בְּרַק (בערבית: تل براك, תעתיק: תל בּראכּ) הוא תל עתיק בסוריה. באתר זה ישבה עיר עתיקה בשם נַגַר (Nagar), ששמה שונה לאחר מכן לנוואר. האתר הארכאולוגי שוכן ליד נהר החבור העליון, 50 ק"מ צפונית מזרחית לעיר אל-חסכה במחוז אל-חסכה, ליד הכפר תל ברק שנתן לתל את שמו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב במקום החל כיישוב קטן באלף השביעי לפנה"ס. שמו של היישוב המקורי אינו ידוע. במהלך האלף הרביעי לפנה"ס התפתח היישוב במקום לאחת הערים הגדולות באותה עת בצפון מסופוטמיה באזור הג'זירה. לעיר היו קשרים עם התרבויות ששכנו בדרום מסופוטמיה. בסוף תקופת אורוכ (4000–3100 לפנה"ס) גודלה של העיר הצטמצם. בשנת 2600 לפנה"ס לערך התרחבה העיר שנית ואז נודעה בשם נגר. העיר הייתה עיר בירה של ממלכה אזורית ששלטה בעמק נהר החבור.
חלקים גדולים מנגר נהרסו סביב 2300 לפנה"ס, אולי על ידי מארי, או על ידי סרגון מאכד שלאחריו נשלטה על ידי האימפריה האכדית. העיר נבנתה מחדש כדי שתשמש כמרכז מינהלי של המחוז. בתקופה זאת המינהל היה בידיהם של תושבים מקומיים. לאחריו הייתה לה תקופה עצמאית כעיר-מדינה חורית. העיר פרחה שוב במאה ה-19 לפנה"ס והיא הייתה תחת שלטונם של ממלכות אזוריות שונות כמו מארי. בעיר זאת ניצח מלך מארי יחדומלים (Yahdun-Lim) את שמשי-אדד הראשון מלך אשור בתקופת המאבק ביניהם, לפני שיחדמלים נרצח, ושמשי-אדד כבש את מארי. לאחר מכן ירדה בחשיבותה ובמאה ה-18 לפנה"ס נשלטה על ידי כחת, עיר קרובה ששכנה מצפון-מזרח לנגר. תחת שלטון מיתני במאה ה-15 לפנה"ס, השם נגר נעלם, אבל העיר המשיכה להתקיים בשם נאוור. בתקופה זאת העיר הייתה עיר סחר חשובה של ממלכת מיתני. העיר נהרסה שוב על ידי אשור בשני גלי הרס בין 1300 ל-1275 לפנה"ס. ההרס הראשון נעשה על ידי אדד-ניררי הראשון והשני על ידי יורשו שלמנאסר הראשון. העיר לא חזרה יותר להוות מרכז חשוב כפי שהייתה בעבר. היא הפכה ליישוב קטן ונעלמה מעל דפי ההיסטוריה בתחילת תקופת בית עבאס.
העיר יושבה לאורך התקופות על ידי אנשים מתרבויות שונות, אנשים מתרבות חלף, שמיים וחורים. כבר בתקופות הקדומות הייתה העיר מרכז דתי. באתר נמצא "מקדש עין" שהאל הראשי שלו היה בלת-נגר (Belet-Nagar), שהיה נערץ בכל אזור החבור. העיר הייתה מרכז עלייה לרגל לעבודת אל זה. תרבות העיר הוגדרה בהתאם לתרבויות השונות שגרו בה לאורך התקופות. כשהעיר הייתה עצמאית היא נשלטה על ידי אספה מקומית או מלך מקומי. מיקומה של העיר בין אנטוליה, הלבנט ודרום מסופוטמיה, הפך אותה למרכז סחר.
האזכור הראשון המתייחס לנגר נמצא בארכיון מארי ולוחות שנמצאו בנאבאדה (תל ביידר), אתר בצפון סוריה בקרבת תל ברק, שנשלט בתקופת הממלכה האזורית על ידי נגר. רוב הרשומות המתייחסות לנגר נמצאו בארכיון אבלה.
האתר נחפר על ידי מקס מלוואן ב-1937. בין השנים 1976–2011 נחפר האתר על ידי משלחות שונות, ביניהן משלחת של אוניברסיטת לונדון, משלחת של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בעיראק ומשלחת של אוניברסיטת מישיגן. העבודה באתר פסקה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.
חשיבות האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר זה נחשב לאתר חשוב באזור בשל המיקום האסטרטגי ליד נהר החבור שהוא היובל הגדול ביותר של הפרת והיותו ממוקם על הדרך הראשית המחברת בין ערי דרום עיראק ושאר היישובים בסוריה וצפונה יותר לעבר אנטוליה.
הארכאולוגים ראו חשיבות לחפור אותו כיוון שהוא אחד האתרים האדמיניסטרטיביים המרכזיים בתוך האימפריה האכדית. החוקר מלווין מצא באתר מבנה חשוב שכונה בשם ארמון "נרם-סין", שהיה הנכד של סרגון האכדי.[1]
מטמון פריטי זהב וכסף שנמצאו בחפירות בשנים 1994–1996
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1994–1996 נערכו שלוש עונות של חפירה מטעם בית הספר הבריטי לחקר עיראק שהאחראי בה היה מאתיוס רוגר שהמטרה הראשית שלה הייתה לברר את הבעיה הדיאכרונית (תיארוך) בין החוקרים לגבי כמה עתיק באמת האתר, ולהשלים פערים מחפירות קודמות במיוחד האלף השלישי לפנה"ס המוקדם או מה שנקרא תקופת נִינְוֵה 5 שהייתה לא מובנת בתל ברק ובכל האזור.
אתר החפירה מחולק למספר שטחים וכל שטח מכיל תעלות חפירה, התעלות שנבחרו לחפור בהם הם אלה שמצאו בהם חרסים נינוויתים (המתוארכים ל-3000–2500 לפנה"ס) על פני השטח באזור HS3.באתר החפירה בשכבה 3–4 מצאו מבנה משני חדרים עם רצפה ובה מעין תעלת ניקוז העשויה לבנים, ומסדרון ושני קרים[2].
מתחת לרצפה של חדר מספר 1 מצאו בור סגור שיש בתוכו שני קנקנים קנקן קטן וקנקן גדול סגור ובתוכו נמצא כותניר שכולל כ־26 טבעות עשויות מכסף ו כחמישה מטילי כסף בגודל רגיל עם שני חתיכות כסף אחרות, המטמון כולל מסכה עשויה מזהב ומספר תכשיטים שונים כמו חרוזים, עגילים, וכן חרוזים מקרניאול. המטמון כלל גם צלמית קטנה של סוס שעשויה מכסף.
הקנקן שנמצא המטמון בתוכו מצאו בו שאריות של חומר ארגאני שככל הנראה שמש לעטוף את הפרטים שבו[3].
פריטי המטמון אופייניים לאומנות של דרום מסופוטמיה באלף השלישי לפני הספירה, המטמון נמצא באחד מחלקי האתר בשכבות המיוחסות לתקופה הפרה אכדית, ותוארך לשנת 2400 לפני הספירה. ניתוח מיקרומורפולוגי מראה שהשכבה בו נתגלה המטמון עברה נטישה בחלק הזה של האתר[4].
דעות חוקרים על המטמון ומשמעותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפריטים השונים במטמון מעידים על עושר גדול, החוקרים טוענים שהמטמון הזה כמו הרבה מטמונים אחרים בתקופה הטמנו מתחת לרצפות או קירות בתים כדי לשמור עליהם אם במקרה הבעלים יהיה חייב לעזוב את הבית שלו בגלל מלחמה למשל, ולפי התזוזה של הרצפה שנמצא המטמון מתחתה שקרתה בגלל ההסרה והחלפה של לבני הרצפה דבר שמציין שהמטמון הוא באמת הוטמן בכוונה שיחזרו אליהם והמטמונים שארכאולוגים מצאו הם אלה שבעליהם לא הצליחו לחזור ולקחת אותם[3][4].
לפי חוקרים רבים פריטי כסף אלה שימשו לאמצעי תשלום. מקור הכסף בתקופה ההיא מאנטוליה שהיא עשירה במכרות כסף והיא הייתה הספק הראשי ב אזור של מסופוטמיה והלבנט. מתכהת כסף שימשה כמטבע במסופוטמיה, עדוית על כך היו בהמצאות מכלולים כאלה בהרבה מהאתרים במרחב[1].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
אתר האינטרנט הרשמי של תל ברק (באנגלית)- אתר תל ברק
- Piotr Michalowski, "Bibliographical information (Tell Brak & related matters)
- Piotr Michalowski, "An Early Dynastic Tablet of ED Lu A from Tell Brak (Nagar)" )
- SciAm: Ancient Squatters May Have Been the World's First Suburbanites
- Death and the City: Recent Work at Tell Brak, Syra - Oriental Institute video/audio lecture
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Luca Peyronel, From Weighing Wool to Weaving Tools., Oxbow Books, 2014-07-31, עמ' 124–138
- ^ Mette Marie Hald, Mike Charles, Storage of crops during the fourth and third millennia b.c. at the settlement mound of Tell Brak, northeast Syria, Vegetation History and Archaeobotany 17, 2008-05-21, עמ' 35–41 doi: 10.1007/s00334-008-0154-x
- ^ 1 2 Michael D. Danti, Excavations at Tell Brak, Volume 2: Nagar in the Third Millennium BC. David Oates, Joan Oates, and Helen McDonald., Bulletin of the American Schools of Oriental Research 331, 2003-08, עמ' 71–74 doi: 10.2307/1357762
- ^ 1 2 Joan Oates, Archaeology in Mesopotamia: Digging Deeper at Tell Brak, British Academy, 2005-12-22
