תקוות גדולות

תקוות גדולות
Great Expectations

דף השער בהוצאה הראשונה ביולי 1861
מידע כללי
מאת	צ'ארלס דיקנס
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
נושא	יתמות
מקום התרחשות	לונדון, קנט
הוצאה
הוצאה	Chapman & Hall
הוצאה בשפת המקור	צ'פמן והול
תאריך הוצאה	פרסום בהמשכים 1860–1861; ספר 1861
סדרה
ספר קודם	בין שתי ערים
הספר הבא	הידיד הנאמן
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001323755, 001323756, 002186119, 001323757, 000989130, 001204536, 001323758

תקוות גדולות (באנגלית: Great Expectations) הוא רומן מאת צ'ארלס דיקנס שיצא לאור בהמשכים בשנים 1860 ו-1861.

על הרומן

"תקוות גדולות" הוא הרומן ה-13 של דיקנס. כמו רוב הרומנים שלו, הוא פורסם לראשונה בהמשכים שבועִיים במגזין All The Year Round בשנים 1860 ו-1861. אחרי ההצלחה של השבועון במכירות הרומנים "בין שתי ערים" של דיקנס, ו"אישה בלבן" של וילקי קולינס, פרסום רומן של צ'ארלס לוור הביא לירידה חדה בהכנסות. דיקנס שהיה סופר פופולרי ואהוב, כתב את "תקוות גדולות" כדי להעלות שוב את מכירות השבועון.

"תקוות גדולות" הוא רומן חניכה (Bildungsroman) שעיקרו התפתחות המוסרית והפסיכולוגית של הגיבור, במעבר מגיל הילדות לבגרות. זהו סיפורו של פיפ (קיצור של השם פיליפ פיריפ) ו"התקוות" שלו, ההזדמנות שלו להפוך מפועל המשתכר למחייתו בעבודת כפיים, לג'נטלמן מלומד בעל הכנסה שאינו צריך לעבוד למחייתו. הוא אמור לקבל ירושה שתקדם אותו למעמד חברתי גבוה יותר. הרומן כולל יסודות אוטוביוגרפיים, למשל הוא מתרחש באזור הכפרי של קנט אזור מגוריו של דיקנס בילדותו. כמו פיפ גם דיקנס שנא את עבודתו, רצה לשפר את מצבו ולהפוך לג'נטלמן.

עלילת הספר

פיפ פוגש את האסיר הנמלט מגוויץ'

מיס האווישם ואסטלה איור מאת ה. מ. ברוק (H. M. Brock)

הסיפור מתרחש באזור הביצות במחוז קנט שבאנגליה. פיפ הוא ילד יתום, שגדל בבית אחותו ובעלה. הבעל ג'ו גארג'רי הוא נפח טוב-לב, המנסה לגונן על פיפ מנחת זרועה של אשתו. בערב חג המולד פיפ הולך לבית הקברות לבקר את קברי הוריו ואחיו שמתו בילדותו. הוא נתקל במגוויץ', אסיר נמלט, אשר מאיים עליו ודורש ממנו מזון ופצירה כדי לשחרר את עצמו מהשלשלאות בהן הוא כבול. פיפ נענה לדרישותיו, אם מפחד או מרחמים, ומביא לאסיר מזון ופצירה מהנפחיה. מגוויץ' משחרר את עצמו אך נתפס זמן קצר אחר כך ונשלח לגלות באוסטרליה. מגוויץ' מתעשר באוסטרליה, אך אם יחזור לאנגליה צפוי לו עונש מוות.

יום אחד דוד פמבלצ'וק לוקח את פיפ לבית-סאטיס, ומציג אותו בפני מיס האווישם. מיס האווישם היא אישה עשירה ותמהונית. היא לבושה בשמלת כלה ישנה, והשעונים בביתה עומדים ומורים את השעה עשרים דקות לתשע. היא מסתובבת בחדר בו שולחן ערוך לסעודת כלולות, שנשאר כפי שהוכן לפי שנים רבות והוא מכוסה לכלוך וקורי עכביש. פיפ פוגש גם את אסטלה, בת חסותה של מיס האווישם, ילדה יפה וגאוותנית המתייחסת אליו בבוז. פיפ מתאהב באסטלה וחולם להיות ג'נטלמן עשיר כדי לשאת חן בעיניה.

מיס האווישם משלמת לג'ו כדי שפיפ יהיה חניך אצלו בנפחיה. פיפ מפסיק לבקר אצל מיס האווישם ועובד כשוליה של ג'ו, בעבודה שהוא שונא. הוא מתבייש במוצאו הפשוט ובסביבתו הגסה, ומתאמץ ללמוד ולהרחיב את השכלתו באמצעות מורה צעירה בשם בידי. עובד שכיר אצל ג'ו בשם אורליק מתקיף את מרת ג'ו (אחותו של פיפ), והיא נשארת נכה ואילמת ומתה אחרי שנים אחדות. פיפ חושד באורליק אך אין לו הוכחות למעשה.

אחרי שנים אחדות מופיע בעיירה עורך דין בשם ג'אגרס, הפוגש את פיפ וג'ו ומודיע להם שנכונות לפיפ "תקוות גדולות". אדם המבקש להישאר עלום שם, מתעתד להוריש לפיפ סכום כסף גדול. פיפ צריך לעבור מיד ללונדון, להתחיל את לימודיו שיאפשרו לו להיות ג'נטלמן. התנאים שהוצבו בפני פיפ הם שהוא לא ישנה את שמו, ולא ינסה לגלות את זהות מיטיבו. פיפ מניח שמיס האווישם היא המורישה לו כסף, ושהיא מייעדת אותו לנישואין עם אסטלה.

בלונדון פיפ מתיידד עם וומיק הפקיד של ג'אגרס, ועם בחור צעיר בשם הרברט פוקט. הרברט ופיפ מגלים שהם נפגשו כשהיו ילדים והחליפו מהלומות בבית-סאטיס. פיפ לומד אצל אביו של הרברט, מת'יו פוקט שהוא גם בן-דוד של מיס האווישם. הרברט מלמד את פיפ את כללי ההתנהגות הנאותים בחברה הלונדונית. פיפ מתחיל לבוז לאורח החיים הקודם שלו, למשפחתו ולחבריו הישנים. הרברט ופיפ חולקים דירה מבזבזים כספים ונכנסים לחובות.

הרברט מספר לפיפ את סיפורה של מיס האווישם, איך ארוסה, נטש אותה ביום נישואיהם וברח עם כספה. ומאז היא מסתגרת בביתה. אסטלה היא בתה המאומצת, ומיס האווישם מחנכת את אסטלה לשבור את לבם של גברים, כנקמה על שברון ליבה. מיס האווישם מאמצת את אסטלה ובכך מחלצת אותה מחיי דלות, אך אסטלה משמשת בידיה כלי משחק לתאוות הנקם שלה.

כשמלאו לפיפ 21 שנים והוא מתחיל לקבל קיצבה של 500 פאונד לשנה, הוא דואג בחשאי למישרה עבור ידידו הרברט פוקט. פיפ מלווה את אסטלה באירועים חברתיים בלונדון, וממשיך להעריץ אותה אך היא נשארת צוננת ומרוחקת.

כשנתיים אחר כך מופיע בביתו של פיפ אדם זר, אך נדמה לפיפ שהזר מכיר אותו. להפתעתו הזר מתגלה כמגוויץ' האסיר הנמלט שפיפ עזר לו. לחרדתו הרבה מתברר לפיפ כעת שמגוויץ', ולא מיס האווישם, הוא זה שמעניק לפיפ את הונו. מגוויץ' חזר לאנגליה כדי לראות את הג'נטלמן שיצר בזכות כספו, למרות הסכנה שבשהייתו באנגליה. פיפ מרגיש מחויב לעזור למגוויץ' לצאת מאנגליה, כעת כשהמשטרה בעקבותיו וכן קומפייסון שהיה שותפו לפשע. פיפ מגלה שקומפייסון היה ארוסה של מיס האווישם.

אסטלה עומדת להתחתן עם אחד מחבריו ללימודים של פיפ, בנטלי דראמל, ג'נטלמן עשיר אך אכזר ואלים. אסטלה ופיפ מבקרים בבית-סאטיס, אסטלה מאשימה את מיס האווישם בכך שגידלה אותה להיות חסרת לב, מיס האווישם מתחרטת על מעשיה ומבקשת את סליחתו של פיפ. כשהוא עוזב את הבית, אוחזת אש בבגדיה של מיס האווישם והיא מתחילה להישרף. פיפ מצליח להציל אותה אך אחרי זמן מה מיס האווישם מתה. גם זרועותיו של פיפ נפגעות בשריפה והוא מחלים באיטיות. נישואי אסטלה ובנטלי דראמל אינם עולם יפה, הוא מתעלל בה והיא עוזבת אותו, אחרי כן הוא מת בתאונה.

מגוויץ' מסתתר בעזרת פיפ והרברט עד שיתאפשר להבריח אותו מחוץ ללונדון. הם מתכננים להשיט אותו בסירה לאורך התמזה ולהעלותו על ספינה הנוסעת להמבורג. תוכניתם נכשלת כאשר קומפייסון, יריבו משכבר הימים של מגוויץ', מזהה אותו ומגיע עם שוטרים לעצור אותו. מגוויץ' מצליח להפיל את קומפייסון לנהר ובמאבק שביניהם קומפייסון טובע, ומגוויץ' נפצע קשה. מגוויץ' נשפט ונידון למוות, אך הוא מת מפצעיו לפני ביצוע ההוצאה להורג. פיפ נמצא איתו בימיו האחרונים, ומגלה שמגוויץ' הוא אביה של אסטלה.

הרכוש של מגוויץ' שהיה מיועד לפיפ מוחרם על ידי השלטונות, ופיפ נותר חולה וחסר-כל. ג'ו מגיע ללונדון לטפל בפיפ החולה ומשלם את חובותיו. פיפ מצטער כעת על שהתנכר לג'ו ובידי. אחרי שפיפ מחלים הוא חוזר לביתו במטרה להציע נישואים לבידי, אך כשהוא מגיע נודע לו שבידי נישאה לג'ו.

פיפ עוזב את אנגליה ומצטרף להרברט בעבודתו במסחר. אחרי 11 שנים הוא חוזר לאנגליה לבקר את ג'ו ובידי, הוא פוגש את בנם הקטן המזכיר לו את עצמו. פיפ הולך לבית-סאטיס ההרוס, ופוגש שם את אסטלה, גאה פחות ועצובה יותר. פיפ שעדיין מאוהב בה מקווה שהיא תישאר לצידו.

פרק הסיום

דיקנס תכנן בתחילה סיום שונה וקודר יותר לרומן. ידידו באולר-לייטון שכנע אותו לשנות את פרק הסיום לסוף טוב. בסיום המקורי אסטלה מתחתנת שוב אחרי מות בעלה, כשפיפ חוזר לאנגליה הם נפגשים במקרה בלונדון פגישה חטופה ואחר כך נפרדים לעד. בסיום המשוכתב אסטלה לא מתחתנת שנית, היא פוגשת את פיפ בבית-סאטיס, והמשפט האחרון רומז לאפשרות שהם יישארו יחד. מבקרי ספרות חלוקים בדעותיהם איזה סיום טוב יותר, הראשון קודר ומתאים לאופי הרומן, והשני אופטימי וכתוב בסגנון יפה יותר.

הספר מסתיים כך:

"לקחתי את ידה בידי ועזבנו את המקום ההרוס; כפי שערפילי הבוקר עלו אז כשעזבתי לראשונה את הנפחיה, כך עלו ערפילי הערב כעת, ובמרחב המואר והשלו שנראה לפני, לא היו צללים של פרידה נוספת ממנה."

סגנון הרומן

הרומן כתוב בגוף ראשון ומסופר כולו מנקודות מבטו של פיפ. המספר הוא פיפ הבוגר אבל חלקו הראשון מסופר מפרספקטיבה של פיפ הילד, אשר אינו תמיד מבין את כוונת המבוגרים. בניגוד לספריו האחרים של דיקנס הנושאים את שם הגיבור ("דייוויד קופרפילד", "ניקולס ניקלבי" ו"אוליבר טוויסט") שהעיקר בהם הוא קורות הגיבור והסובבים אותו ולא התפתחותו הרגשית, ב"תקוות גדולות" עיקר העלילה נסובה סביב התבגרותו של פיפ והתייחסותו לסובבים אותו ולשינויים הקורים בחייו. מילד תמים שנפגע מהתנשאותה של אסטלה, הוא הופך לצעיר סנוב המתנשא בעצמו על חבריו העניים ג'ו ובידי. כשהוא מתבגר הוא מבין את חשיבות הידידות והנאמנות, ושערכם רב מעושר וממעמד חברתי.

העלילה ב"תקוות גדולות" מתוכננת בקפדנות, ואין ברומן עלילות משנה מרובות כנהוג אצל דיקנס. ההומור בספר מעודן ומופיעות בו פחות דמויות מגוחכות שנועדו לשעשע בלבד. דיקנס הגדיר את הספר "טרגי-קומי", הקומדיה באה לידי ביטוי למשל בדמותו של הדוד פאמבלצ'וק המלא חשיבות עצמית והמצפה להכרת תודה מצד פיפ, או בוופסל בן עירו של פיפ המנסה להיות שחקן ולגלם את המלט. דוגמה נוספת חייו הכפולים של וומיק, פקיד מאופק ושקט במשרדו של ג'אגרס, שמשתנה כשהוא בביתו, בית בצורת מבצר בו הוא מטפל באהבה באביו הקשיש.

דמותה של אסטלה שונה מדמות הגיבורה הרגילה אצל דיקנס, היא אינה "מלאך הבית" כמו אגנס מ"דייוויד קופרפילד" או אסתר סאמרסון מ"בית קדרות". משמעות השם אסטלה הוא כוכב, וכשמה היא קורנת, קרה ומרוחקת. ייתכן שדמותה מבוססת על השחקנית אלן טרנן שהייתה אהובתו של דיקנס באותה תקופה.

מעמד חברתי

המעמדות החברתיים השונים בתקופה הוויקטוריאנית מופיעים לאורך הרומן. החל מהמעמד הנמוך ביותר - האסיר הפושע מגוויץ', אנשי הכפר העניים ג'ו ובידי, אנשי מעמד הביניים בעלי עסקים כגון הדוד פאמבלצ'וק, ועשירים בעלי מעמד גבוה כגון מיס האווישם.

מיהו ג'נטלמן? זוהי השאלה שעומדת במרכז הרומן. פיפ לומד שכסף לא הופך אדם לג'נטלמן. הוא אינו צריך לעבוד בנפחיה וללכלך את ידיו, אך הוא מתנכר לידידיו ומתבייש בהם. הוא הופך לג'נטלמן במובן המלא של המילה כשהוא מנסה לעזור למגוויץ' לברוח מלונדון ונמצא לצידו בימיו האחרונים בכלא. באופן אירוני בשלב זה הוא חוזר להיות חסר-כל כי כספי הירושה של מגוויץ' מוחרמים.

הרברט פוקט הוא ג'נטלמן בהתנהגותו ובאופיו אף על פי שאינו עשיר והוא צריך למצוא מקור הכנסה, לעומתו בנטלי דראמל מגיע ממשפחה עשירה אך התנהגותו גסה ואלימה.
מגוויץ' וקומפייסון הם שותפים לפשע. כששניהם עומדים למשפט קומפייסון מופיע כג'נטלמן מתוחכם לעומת מגוויץ' הפשוט והגס. רוב האשמה מוטלת על מגוויץ' וקומפייסון מקבל עונש קל יחסית.

בבית-סאטיס, אסטלה מתייסת לפיפ בבוז כאל פועל פשוט גס והמוני, היא לועגת למשחקיו ולצורת דיבורו. רצונו של פיפ להיות ג'נטלמן ולהתעשר הוא בעיקר כדי למצוא חן בעיני אסטלה. למרבה האירוניה, מוצאה של אסטלה הוא ממעמד נחות יותר מזה של פיפ, אביה היה אסיר מורשע ואימה נשפטה על חשד ברצח וג'אגרס הצליח לזכות אותה במשפט. כאשר פיפ מקבל את הירושה שלו ועובר לגור בלונדון, הוא מתייחס לג'ו בצורה מזלזלת. כשג'ו מגיע לביקור בלונדון פיפ מתבייש בו, וכשפיפ חוזר לבקר את מיס האווישם הוא מעדיף להתגורר במלון ולא בביתו של ג'ו. למרות זאת, אחרי שמגוויץ' מת ופיפ מאבד את כל רכושו, ג'ו הוא זה שמשלם את חובותיו של פיפ ומטפל בו כשהוא נופל למשכב.

תרגומים לעברית

• "תוחלת גדולה" תרגם יצחק לבנון, הוצאת י’ שמעוני תשט"ז.
• תרגם קלמן כצנלסון, הוצאת המתמיד תשט"ז, והוצאת מ. מזרחי תשכ"ה.
• תרגמה מאנגלית והוסיפה הערות - אסתר כספי, ספרית פועלים תשמ"ג 1983.
• תרגמה לאה לוין, הוצאת עופרים 2001.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה

סרטים רבים נעשו על פי הרומן, ברובם מגלמים את דמויותיהם של פיפ ואסטלה שני שחקנים ושתי שחקניות, ילדים ובוגרים. הסרט הראשון הוא סרט אילם משנת 1917 עם ג'ק פיקפורד.

עיבודים בולטים נוספים:

• "תקוות גדולות" – סרט קולנוע משנת 1934 בבימויו של סטיוארט ווקר ובכיכובם של פיליפ הולמס וג'יין וייאט.
• "תקוות גדולות" הוא סרט קולנוע בבימויו של דייוויד לין משנת 1946 עם ג'ון מילס בתפקיד פיפ וג'ין סימונס כאסטלה הילדה, ואלק גינס בתפקיד הרברט פוקט.
• סרט טלוויזיה משנת 1974 - מייקל יורק ושרה מיילס בתפקידי פיפ ואסטלה, ג'יימס מייסון בתפקיד מגוויץ'.
• מיני-סדרה בת 12 פרקים של ה-BBC משנת 1981 עם ג'ואן היקסון בתפקיד מיס האווישם.
• "תקוות גדולות" – סדרת טלוויזיה משנת 1989 בה הופיעה ג'ין סימונס כמיס האווישאם, אנתוני הופקינס בתפקיד מגוויץ' ואנתוני קאלף בתפקיד פיפ הבוגר.
• "תקוות גדולות" – סרט קולנוע משנת 1998 - עיבוד מודרני לסיפור הממוקם בפלורידה שבארצות הברית, עם גווינת' פלטרו אית'ן הוק ורוברט דה נירו.
• סרט טלוויזיה משנת 1999 - יואן גריפית' בתפקיד פיפ הבוגר, ושארלוט רמפלינג בתפקיד מיס האווישם.
• בסדרה סאות'פארק ישנה דמות שמעוצבת על פי גיבור הספר ואף נקראת על שמו. בעונה הרביעית שודר פרק בשם "פיפ" שהיה פארודיה על הסיפור ואף ידוע בשם "תקוות גדולות"
• ב-2011 יצאה מיני-סדרה בשלושה חלקים בהפקת ה-BBC ובהשתתפות ג'יליאן אנדרסון בתפקיד מיס האווישם, וריי וינסטון כמגוויץ'.
• ב-2012 יצא הסרט "תקוות גדולות" שמבוסס על הספר, בהשתתפות הלנה בונהם קרטר בתפקיד מיס האווישם.

קישורים חיצוניים

• צ'ארלס דיקנס, ‏תקוות גדולות, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אריאנה מלמד, פעם היה פה שמח, על "תקוות גדולות", באתר ynet ‏, 15.08.03,
• הערות, איורים ומפות לספר "תקוות גדולות" באתר "Discovering Dickens project" (באנגלית)
• תקוות גדולות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)