פוביה ספציפית – הבדלי גרסאות

פוביה ספציפית
תחום	בריאות הנפש
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	C562465, C562465
סיווגים
ICD-10	F40,218 F40.228, F40.23x

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:05, 13 באוגוסט 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ DSM-5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פוביה ספציפית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) היא פחד מתמיד ומוגזם, שמתעורר עקב מגע עם אובייקט או מצב ספציפי, או עקב ציפייה להופעתם. החשיפה לגירוי זה גורמת כמעט תמיד לתגובת חרדה מיידית, שההבדל הבולט היחיד בינה להתקף פאניקה הוא העובדה שפאניקה אינה מתעוררת על ידי אובייקט חיצוני ברור.^[1] סימפטומים שיכולים להופיע הם למשל קוצר נשימה, הזעה, סחרחורת, פחד למות או "להשתגע", ועוד. אדם שסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מהמצוקה שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה. המילה פוביה מקורה מהמילה הייוונית Phobis שמשמעותה בריחה ופחד^[2].

אבחנה

לפי ה DSM 5, לקבלת אבחנה של הפרעת פוביה ספציפית צריך האדם לעמוד בקריטריונים הבאים^[3]:

א. פחד משמעותי ובולט מפני מצב, חפץ, או אובייקט (בעל חיים)

ב. המצב או האובייקט המדובר כמעט תמיד מעורר באדם חרדה או פחד חזקים

ג. יש נסיון של האדם עם הפוביה להימנע מהמצבים או האובייקט/ים המעוררים בו חרדה.

ד. החרדה והפחד מפני האובייקט או המצב נמשכים לאורך שישה חודשים לפחות.

ה.החרדה והפחד גורמים לאדם לפגיעה בתיפקוד התעסוקתי החברתי

ו. המצב לא ניתן להסבר טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת לרבות הפרעות הקשורות להתקפי פאניקה, חרדה וכדומה

סוגי פוביות

רשימת הפוביות הספציפיות ארוכה ומגוונת מאוד. אפשר לחלק אותן לקבוצות הבאות^[2]:

פחד מאובייקטים: למעשה כל אובייקט שאדם בא איתו במגע יכול להפוך מושא לפוביה. לכן הרשימה היא אינסופית כמעט. האובייקטים השכיחים ביותר הם בעלי חיים שונים, כלי תחבורה (למשל טיסה), סכינים ומספריים, נכים בגופם ועוד.
פחד ממצבים: פחד גבהים (בתופוביה) , פחד מהימצאות בקהל, פחד ממקומות סגורים (קלאוסטופוביה) , פחד מפני הישארות לבד בבית, פחד ממקומות פתוחים (אגורופוביה), מהופעה בציבור, מדיבור בציבור, בחינות, ועוד ועוד.
פחד מתפקודים מסוימים: למשל אכילה בציבור, מעוררות מינית, מאובדן שליטה על הסוגרים, משיגעון (במובן של אובדן שליטה)

דרך אחרת להתייחס לפוביות היא לפי מידת פגיעתן: במובן זה יש להבחין בין שני סוגי פוביות:

פוביה ספציפית (פשוטה): למשל פחד מפני כלבים, כשבשאר תחומי החיים האדם מתפקד כרגיל. (הערך הנוכחי עוסק בסוג פוביה זה).
אגורופוביה - האדם פוחד מפני אפשרות של יציאה מהבית לבד, מה שגורם למגבלה, הקשה באותה מידה כמו עצם ההישארות בבית.

סוגי פוביות מיוחדים

חיות – ספציפי לחיה מסוימת, מתרחש בעיקר בילדות. לפעמים אופייני לקבוצת חיות כמו חרקים, נחשים וכדומה.^[4]
גירויים מהסביבה הטבעית – כמו חושך, סערה, רעמים, מים. פוביות אלה עלולות לגרום למגבלה רצינית שכן הגירוי שכיח ונרחב מאד.^[2]
פוביית דם-פצע – ייחודית יחסית לאחרות, כי בה לחץ הדם דווקא יורד בעת חשיפה לגירוי. ^[5]
פוביה ספציפית בילדות - ראו התייחסות בהמשך.

שכיחות ואפידמיולוגיה^[2]^[3]

שכיחות הפוביה הספציפית תלויה כמובן בסוג הפוביה הספציפית בה מדובר. ככלל הפוביות נפוצות מאד, בשכיחות הנעה בין 1% ל 10 (אם כוללים בהערכה גם פוביה חברתית). הערכה אפידמיולוגית מארצות הברית לאורך 12 חודשים העלתה שכיחות של שנעה בין 7% ל 9%. שיעור הפוביות במדינות אירופה דומה במידה רבה לזה של ארצות הברית. עם זאת השיעור נמוך יותר בקרב מדינות אסיה, אפריקה, ואמריקה הלטינית, שם מדובר על שיעור שנע בין 2% ל 4%. ההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (יחס של 2:1).

שכיחות בגילאים שונים: הפוביה הספציפית שכיחה יותר בגילאי בגרות מאשר בילדים, וכן בקרב זקנים, שאצלם שכיחה בעיקר פוביה חברתית וכן פוביות הקשורות לסביבה (ראה לעיל).

מהלך ההפרעה

במקרים רבים פוביה מתחילה כתוצאה מאירוע טראומטי, כמו למשל תקיפה של בעל חיים שגרמה לפוביה מפני אותו בעל חיים. לעתים גם צפיה באירוע כזה שקרה לאדם אחר יכולה לעורר פוביה. עם זאת מרבית האנשים החיים עם פוביה ספציפית אינם יכולים להיזכר מהו האירוע שהצית את הפוביה. פוביה ספציפית מתפתחת לרוב בילדות, לרוב לפני גיל 10 (הגיל החציוני נע בין 7 ל 11, תלוי בסוג הספציפי של הפוביה). פוביות הקשורות למצב מסוים מתפתחות בגיל מאוחר יותר. פוביות שמתפתחות בילדות המוקדמת ובנעורים.

פוביה ספציפית בילדות

ייחודה של פוביה ספציפית כשמדובר בילדים הוא שתחילת הופעתה היא בתקופה שבה הפחד תואם לשלב ההתפתחותי והקוגניטיבי של הילד. לכן ייתכן שפוביה היא ביטוי להחמרת פחדים רגילים שיש לילדים בגילאים שונים, ולכן היא שונה במקצת מפוביות אחרות. למשל, בגיל צעיר נפוצים יותר פחדים מחושך, בהמשך יש מעבר לפחדים ממפלצות ורוחות, ואחר כך לפחד מסכנות מוחשיות יותר. כך גם בגיל בית הספר עולים פחדים שקשורים לתפקוד החברתי והלימודי. פחדים כאלו הם נפוצים יחסית בגילאי הילדות, ולכן גם השכיחות של פוביה ספציפית בקרב ילדים גבוהה יותר מאשר בקרב מבוגרים.^[6]

כאשר מדובר בפוביה בילדות חשוב לזכור שילדים, בעיקר ילדים שטרם פיתחו כישורי שפה עשירים המאפשרים להם לבטא עצמם בקלות, ישתמשו לעתים קרובות בבכי כדי לבטא את המצוקה שהם חשים. כמו כן הם יכולים לבטא את פחדם בצורת התקפי זעם , קפיאה או בהיצמדות לאדם המבוגר כדי לשאוב ממנו בטחון. שנית, ילדים צעירים אינם מסוגלים להבין את הקונספט של הימנעות. לכן ילדים כאלה ינסו לאסוף מידע נוסף מההורים שלהם מוריהם או אחרים שמכירים אותם היטב. משמעות הדבר היא שהתנהגויות כמו אלו שפורטו לעיל, יכולות להיות קשורות לפחד. משמעות נוספת היא שצרך לזכור שהביטוי החיצוני של הפוביה הספציפית משתנה עם הגיל, בעיקר כשמדובר בילדים בגילאים שונים^[3].

פוביות ספציפיות בזקנים

בקרב זקנים שכיחות יותר פוביה מפני סביבות שונות, וכן פוביות הקשורות למצבי חיים הקשורים לעולמם של זקנים (פחד ממוות, ממצבים רפואיים ומחלות שונות ועוד). אנשים זקנים עשויים לבטא את החרדה בצורות לא אופייניות כאשר הביטוי העיקרי של החרדה אצל זקנים הוא ביטוי גופני (עליה בקצב לב הזעה וכדומה) ^[3]

הסברים תאורטיים לפוביה ספציפית

הגישה הפסיכודינמית

ערך מורחב – פסיכואנליזה

על פי גישה זו, פוביות הן הגנה מפני חרדה שנוצרת בגלל דחפים מודחקים של האיד – קשה להכיר בדחפים אלו, לכן החרדה עוברת התקה מהדחף אל אובייקט או מצב חיצוני, בעל קשר סמלי כלשהו אל גורם החרדה האמיתי. למשל, במקרה המפורסם של הנְס הקטן, פרויד טען שהנס פיתח פוביה מסוסים בגלל חרדה סביב קונפליקט אדיפלי מודחק (אהב את אמו ורצה להרוג את אביו אך פחד שיסרס אותו) – החרדה מהסוס סימלה עבורו את החרדה מאביו.

ביקורות רבות הושמעו על הגישה הפסיכודינמית. ההסבר שלה לפוביה ספציפית נתפס כהשערה, שאינה מבוססת על מחקרים אמפיריים אלא על תיאורי מקרה בודדים, ואין דרך להוכיח או להפריך את הטענות. בנוסף, ידוע על הנְס הקטן שבגיל 4 הוא היה עד לתאונה בה סוס נפצע קשה, והוא היה נסער ממקרה זה, ובעקבותיו התחיל להימנע מלצאת לרחוב כדי לא לפגוש סוסים – כלומר הסבר זה של התניה קלאסית טראומטית הוא פשוט והגיוני הרבה יותר כהסבר לפוביה מסוסים ולפוביות בכלל.

הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית

ערך מורחב – ביהביוריזם

לפי גישה זו, ניתן להסביר פוביות ספציפיות על פי עקרונות ההתניה הקלאסית – גירוי נייטרלי שמקושר עם אירוע טראומטי במיוחד או כאב משמעותי, הופך לגירוי מותנה שמעורר תגובת פחד. אחרי רכישת הפוביה, תיווצר הכללה לגירויים או מצבים דומים אחרים. נמצאו תמיכות מחקריות לגישה זו, למשל כמעט 60% ממשתתפי סקר שסבלו מפוביה, שנשאלו מה לדעתם המקור לפחד שלהם, ענו כי חוויה טראומטית עם הגירוי היא זו שיצרה את הפוביה.^[7]

על פי הגישה ההתנהגותית, פוביה ניתנת לרכישה גם דרך התניה עקיפה – עצם הצפייה באדם אחר שמגיב בפחד מול גירוי או מצב מסוים, עשויה לגרום לצופה בו ללמוד לפחד מאותו מצב. במחקר הנ"ל, 17% מהמשתתפים תיארו התניות עקיפות שאירעו להם כמקור לפוביה שלהם. התניה עקיפה הודגמה גם במחקרים על בעלי חיים, למשל קופי מעבדה שרכשו פוביה מנחשים, בעקבות צפייה בסרט קולנוע ובו קופים שמגיבים בפחד לנחשים.^[1] מחקר זה מעיד אולי גם על התפקיד שעשוי להיות לאמצעי התקשורת ברכישת התניות עקיפות של פוביות אצל בני אדם.

מבקרי הגישה ההתנהגותית טוענים כי הגישה לא מסבירה למה רוב האנשים שעוברים חוויות טראומטיות דווקא לא מפתחים פוביות. בניסיון לענות על ביקורת זו, נטען כי תגובת האדם לחוויה טראומטית קשורה באירועי חיים שחווה תוך כדי או לפני ואחרי החוויה המפחידה, ואם אלו היו אירועים חיוביים ברובם, אז חוויית הפחד שתיווצר תהיה מתונה יחסית, ויש פחות סיכויים ליצירתה של פוביה. למשל, ילד שננשך על ידי כלב לא יפתח פוביה אם היו לו התנסויות חיוביות רבות עם כלבים בעבר, שבעצם "חיסנו" אותו מפיתוח פוביית כלבים. אם כך, חשוב להבין את ההבדלים הבינאישיים ולהכיר את חוויות החיים השונות של אנשים עם הגירוי מעורר הפוביה, כדי להבין את תגובותיהם השונות לגירוי זה. בנוסף, נראה כי מידת החשיפה של האדם לגירוי בעבר, באופן ישיר או עקיף, משפיעה על מידת הפחד המותנה שייווצר בעקבות אירוע טראומטי עם גירוי זה. למשל, במחקר נמצא שקופים שצפו בעבר בקופים שלא מפחדים מול נחשים, היו מחוסנים מפוביה כשהוצגו להם קופים שמפחדים מנחשים.^[1]

גם אירועים שמתרחשים במהלך החוויה הטראומטית עם הגירוי, יכולים להשפיע על היווצרות הפוביה. למשל, פוביה תיווצר בקלות רבה יותר אם האירוע הטראומטי היה בלתי נמנע, מאשר אם האדם חש שניתן היה למנוע אותו ולשלוט עליו במידה מסוימת. חשובים גם אירועים שעבר האדם אחרי החוויה – אם הוא נחשף להתנסות טראומטית עוד יותר, גם אם הגירוי המותנה המפחיד לא היה בסביבה, עלולה הפוביה להשתמר או להתגבר, תופעה שמכונה "אפקט הניפוח".

הגישה הקוגניטיבית מוסיפה לגישה ההתנהגותית, ומסבירה איך הקוגניציה תורמת לשימור פוביות. אנשים בעלי פוביה נמצאים בכוננות מתמדת לקראת הופעתו של הגירוי המפחיד, בעוד אנשים ללא פוביות כלל לא חושבים על זה או מפנים תשומת לב לגירוי כזה. בנוסף, בעלי פוביות מגזימים בהערכת הסיכוי שבעקבות הופעת הגירוי המפחיד יבואו אירועים שליליים, וכך משתמרת הפוביה.

הגישה הביולוגית

לפי גישה זו, הסיכוי של אנשים לרכוש פוביות תלוי במשתנים גנטיים, במזג ובאישיות שלהם. למשל, במחקר נמצא כי 32% מהילדים שהוגדרו בגיל שנתיים כחששניים וביישנים (בעלי עכבות התנהגות), פיתחו פוביות ספציפיות עד גיל 8, לעומת 5% מהילדים שלא הוגדרו כך.^[8]

הגישה מדגישה גם את חשיבות האבולוציה בקביעת סוג הגירויים שאנשים נוטים לפחד מהם, למשל פוביות מנחשים, גבהים ומקומות סגורים, שנחשבו מסוכנים מאוד בעבר, נפוצות הרבה יותר מפוביות מסכינים או מכוניות, שנחשבים מסוכנים כיום, בתקופה המודרנית. ממצא זה הוא בניגוד לגישה ההתנהגותית, לפיה כל גירוי שקשור לטראומה יכול להפוך לגירוי פובי בהתניה קלאסית.

לכן טוענים כיום חוקרים רבים כי לקופים ובני אדם יש מוכנות ביולוגית ליצור התניות בין גירויים מסוג מסוים (נחשים, גבהים וכו') לבין אירועים שליליים, כי במהלך האבולוציה היה לכך יתרון של ברירה טבעית וזה עזר להישרדותם. כלומר, קיימים "פחדים מוכנים מראש", שאינם מולדים, אך נרכשים בקלות יותר מאחרים, ועמידים מאוד להכחדה. ממצאים מחקריים הראו כי פחד מוכן מראש התעורר גם כשהגירוי שכבר הותנה הוצג לנבדקים באופן תת-סיפי ולא מודע, וממצא זה מסייע בהבנת אי-הרציונליות שקיימת בפוביות (נראה שבעלי פוביה לא מסוגלים לשלוט בפחד הלא-הגיוני שלהם, כי הוא חזק יותר מהקוגניציה המודעת).

טיפול

הטיפול הפסיכודינמי

הטיפול נקבע לפי ההנחה כי פוביה ספציפית ניתנת לריפוי אם בעל הפוביה יזכה בתובנה לגבי הקונפליקט ממנה נבעה. המטפל מסייע למטופל להעלות את הקונפליקט הלא מודע אל המודעות, ואז מעודד אותו לחוות מחדש את המצב המפחיד וללמד אותו שניתן להתמודד עם מצב זה.

הטיפול התרופתי

תרופות הרגעה במינונים גבוהים עוזרות בסמוך למצב הפובי. הן נתפסות פחות יעילות לטווח ארוך מטיפול התנהגותי, כי כיום רבים טוענים שצריך לחוות את הפחד כדי ליצור הכחדה יעילה של הפוביה.

הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי

ערך מורחב – טיפול התנהגותי וקוגניטיבי

טיפול זה נתפס יעיל יותר, וכולל כמה שיטות אפשריות:

הקהיה שיטתית – תחילה יש אימון בהרפיה, אחר כך בונים היררכיה של מצבים מפחידים, מהקל (דמיוּן הגירוי המפחיד) אל הקשה (חשיפה מלאה לגירוי), ובהמשך מבצעים התניית נגד הדרגתית שבה מוכחד הפחד מהגירוי הפובי, בסיוע ההרפיה, בכל שלב בהיררכיה. נתפס כטיפול יעיל בכ- 80% מהמקרים.
הצפה – מיועד לאנשים שלא מסוגלים ללמוד הכחדה, ומיד בורחים או נמנעים כשהגירוי מופיע. בהצפה המטופל מסכים לדמיין או לשהות ליד הגירוי בלי לנסות לברוח, למשך פרק זמן ממושך. כך כופים עליו לבדוק מה קורה במציאות כשנמצאים ליד הגירוי הפובי, ולהבין ששום דבר נורא לא קורה, ונוצרת הכחדה. גם טיפול זה נמצא יעיל.
מודלינג – המטופל צופה במודל של אדם שנחשף לגירוי הפובי, מבין שלא קורה לו כלום, ובהדרגה גם המטופל משולב בתהליך. הטיפול יעיל רק כשהמודל דומה למטופל וכשהמטופל לא מייחס לו כוחות מאגיים.
יצירת מתח – פעולה הפוכה מהרפיה, מתאים לבעלי פוביית דם-פצע. בעלי פוביה זו חווים דווקא ירידה חדה בלחץ הדם למראה גירוי הדם (בניגוד לעלייה במתח שקיימת אצל רוב בעלי הפוביות), ועלולים אף להתעלף. נראה שזוהי תגובה אבולוציונית הסתגלותית, כי היא מורידה את הסיכון לאיבוד דם. אם כך, הרפיה של מתח השרירים והורדת לחץ הדם היא לא הטיפול המתאים במקרה זה, אלא דווקא אימון במתיחת השרירים וכיווצם עד שמרגישים את חום הדם שמציף את הפנים. בהמשך נחשפים הדרגתית לדם תוך שימוש בשיטה זו, עד להכחדה. יעיל במרבית המקרים של פוביית דם-פצע.

לקריאה נוספת

ברברה ג'. מרקווי... [ואחרים], למות מבושה : התמודדות עם חרדה חברתית ופוביה, הוצאת אח, 2013

אנתוני ומקקייב, להתגבר על פוביה מבעלי חיים וחרקים, הוצאת אח 2010

היטון-האריס, לחיות עם אמטופוביה: החיים עם הפחד הבלתי נשלט מהקאות. הוצאת אח. 2011

דיווין בראן, לטוס בלי פחד: אסטרטגיות יעילות שיביאו אתכם ליעדכם. הוצאת אח, 2013

צופי מרום, מיכל ניובורן, מרים לבין, איוה גלבוע-שכטמן. איך הביישן למד : מדריך לטיפול עצמי בחרדה חברתית וביישנות, דיונון 2016.

מיל ריבר, המתבודדת על הגבעה, קוראים 2015

קנת המבלי, התמודדות מוצלחת עם אגורופוביה, הוצאת אח

קישורים חיצוניים

פוביה ספציפית, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
Specific-phobias, מתוך "Encyclopedia of Mental Disorders" (באנגלית)
רועי סמנה, ‏אפילו טוב יותר מהדבר האמיתי: על השימוש במציאות מדומה (VR) לטיפול בפוביות ספציפיות, באתר פסיכולוגיה עברית, 02 במרץ 2009
שי זמיר, זריקה חדשה תעלים פוביות ופחדים, באתר ynet, 23 במרץ 2010
מיכל וינקר שוסטר, ‏כשהפחד משתלט, באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2015
רותי פרגר-מאור, פוביית בית הספר, אתר דוקטורס

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ קרסון, ר., בוצ'ר, ג'., ומינקה, ס., (1998), פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב
^ ¹ ² ³ ⁴ חנן מוניץ (עורך), הפרעות חרדה, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 332-338
^ ¹ ² ³ ⁴ American Psychiatric Association, Anxiety Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 197-202
^ Vladeta Ajdacic-Gross, Stephanie Rodgers, Mario Müller, Michael P. Hengartner, Pure animal phobia is more specific than other specific phobias: epidemiological evidence from the Zurich Study, the ZInEP and the PsyCoLaus, European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience 266, 2016-09-01, עמ' 567–577 doi: 10.1007/s00406-016-0687-4
^ Kraft, David, THE PLACE OF HYPNOSIS IN PSYCHIATRY PART 6: TREATMENT OF SPECIFIC PHOBIAS -- NATURAL ENVIRONMENT TYPE, BLOOD-INJECTION-INJURY TYPE, AND OTHER TYPES., ustralian Journal of Clinical & Experimental Hypnosis May2016, Vol. 41 Issue 1, 2016, עמ' 1-15
^ טיאנו, ש. (1997), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, דיונון, אוניברסיטת תל אביב
^ Ost L.G., and Hugdahl K. (1981), Acquisition of phobias and anxiety response patterns in clinical patients, Behaviour Research and Therpy, 19(5): 439-47
^ Kagan, J., Reznick, J. S., Clarke, C., Snidman, N., and Garcia-Coll, C. (1984), Behavioral Inhibition to the Unfamiliar Child Development, 55 (6), 2212-2225

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[Kerson-1] ¹ ² ³ קרסון, ר., בוצ'ר, ג'., ומינקה, ס., (1998), פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ חנן מוניץ (עורך), הפרעות חרדה, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 332-338

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ American Psychiatric Association, Anxiety Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 197-202

[4] Vladeta Ajdacic-Gross, Stephanie Rodgers, Mario Müller, Michael P. Hengartner, Pure animal phobia is more specific than other specific phobias: epidemiological evidence from the Zurich Study, the ZInEP and the PsyCoLaus, European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience 266, 2016-09-01, עמ' 567–577 doi: 10.1007/s00406-016-0687-4

[5] Kraft, David, THE PLACE OF HYPNOSIS IN PSYCHIATRY PART 6: TREATMENT OF SPECIFIC PHOBIAS -- NATURAL ENVIRONMENT TYPE, BLOOD-INJECTION-INJURY TYPE, AND OTHER TYPES., ustralian Journal of Clinical & Experimental Hypnosis May2016, Vol. 41 Issue 1, 2016, עמ' 1-15

[6] טיאנו, ש. (1997), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, דיונון, אוניברסיטת תל אביב

[7] Ost L.G., and Hugdahl K. (1981), Acquisition of phobias and anxiety response patterns in clinical patients, Behaviour Research and Therpy, 19(5): 439-47

[8] Kagan, J., Reznick, J. S., Clarke, C., Snidman, N., and Garcia-Coll, C. (1984), Behavioral Inhibition to the Unfamiliar Child Development, 55 (6), 2212-2225

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 }}
-'''פוביה ספציפית''' (נקראת גם '''פוביה פשוטה''') היא [[פחד]] מתמיד ומוגזם, שמתעורר עקב הופעת אובייקט או מצב ספציפי, או עקב ציפייה להופעתו. החשיפה לגירוי זה גורמת כמעט תמיד לתגובת [[הפרעות חרדה|חרדה]] מיידית, שההבדל הבולט היחיד בינה ל[[הפרעת פאניקה|התקף פאניקה]] הוא העובדה שפאניקה אינה מתעוררת על ידי אובייקט חיצוני ברור.{{הערה|שם=Kerson|1=קרסון, ר., בוצ'ר, ג'., ומינקה, ס., (1998), ''פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים'', האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב}} [[סימפטום|סימפטומים]] שיכולים להופיע הם למשל קוצר נשימה, [[הזעה]], [[סחרחורת]], פחד למות או "להשתגע", ועוד. אדם שסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מה[[מצוקה]] שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה.
+'''פוביה ספציפית''' (נקראת גם '''פוביה פשוטה''') היא [[פחד]] מתמיד ומוגזם, שמתעורר עקב מגע עם אובייקט או מצב ספציפי, או עקב ציפייה להופעתם. החשיפה לגירוי זה גורמת כמעט תמיד לתגובת [[הפרעות חרדה|חרדה]] מיידית, שההבדל הבולט היחיד בינה ל[[הפרעת פאניקה|התקף פאניקה]] הוא העובדה שפאניקה אינה מתעוררת על ידי אובייקט חיצוני ברור.{{הערה|שם=Kerson|1=קרסון, ר., בוצ'ר, ג'., ומינקה, ס., (1998), ''פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים'', האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב}} [[סימפטום|סימפטומים]] שיכולים להופיע הם למשל קוצר נשימה, [[הזעה]], [[סחרחורת]], פחד למות או "להשתגע", ועוד. אדם שסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מה[[מצוקה]] שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה. המילה פוביה מקורה מהמילה [[יוונית|הייוונית]] Phobis שמשמעותה בריחה [[פחד|ופחד]]<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=332-338|פרק=הפרעות חרדה}}</ref>.
+==  אבחנה ==
-קריטריונים אבחוניים נוספים לפוביה ספציפית, לפי המדריך האבחוני DSM- V, הם שהאדם מבין שהפחד הוא מוגזם ולא הגיוני (אצל ילדים קריטריון זה לא תמיד מופיע), כשמדובר בקטינים הפחד נמשך לפחות חצי שנה, והפחד לא מוסבר על ידי שום [[הפרעה נפשית]] אחרת (כמו [[הפרעה טורדנית-כפייתית]], [[PTSD]], [[חרדת פרידה]] או חרדת בית ספר, [[חרדה חברתית|פוביה חברתית]], הפרעת פאניקה ו[[אגורפוביה]]).{{הערה|1=American Psychiatric Association, ''Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders: DSM-IV'' (1994), American Psychiatric Association: Washington D.c}}
+לפי ה [[DSM]] 5, לקבלת אבחנה של הפרעת פוביה ספציפית צריך האדם לעמוד בקריטריונים הבאים<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association|מהדורה=5|שנת הוצאה=2013|עמ=197-202|פרק=Anxiety Disorders}}</ref>:
+א. פחד משמעותי ובולט מפני מצב, חפץ, או אובייקט (בעל חיים)
-רשימת הפוביות הספציפיות ארוכה ומגוונת מאוד. חלקן מתעוררות עקב גירויים שכל אדם מפחד מהם קצת (כמו [[חושך]], [[מחלה|מחלות]], [[עקרב]]ים ו[[נחש]]ים). ההבדל הוא שבפוביה ספציפית עוצמת הפחדים גבוהה מאוד, והשיבוש בתפקוד היומיומי שנוצר בגלל ההימנעות הוא גדול.
+ב. המצב או האובייקט המדובר כמעט תמיד מעורר באדם חרדה או פחד חזקים
-הירידה בחרדה, שמתרחשת בכל הימנעות מהמצב המפחיד, מחזקת את ההתנהגות הפובית ומשמרת אותה. פוביות משתמרות גם בגלל רווחים משניים שנוצרים מהן – יתרונות שנובעים מהמוגבלוּת הזו, כמו [[תשומת לב]], אהדה, ושליטה מסוימת על הזולת.
+ג. יש נסיון של האדם עם הפוביה להימנע מהמצבים או האובייקט/ים המעוררים בו חרדה.
-==סוגי פוביות==
-* פחד מ[[חיות]] – ספציפי לחיה מסוימת, מתרחש בעיקר ב[[ילדות]].
-* פחד מגירויים מהסביבה הטבעית – כמו [[ניקטופוביה|חושך]], סערה, [[פחד גבהים|גבהים]], [[פחד ממים|מים]]. מתרחש בעיקר בילדות.
-* פחד ממצבים מסוימים – כמו [[נהיגה]], נסיעה ב[[אוטובוס]], [[מעלית|מעליות]], [[טיסה]]. שכיח בילדות וכן בסביבות גיל 25. דומה בחלק ממאפייניו להפרעת פאניקה עם אגורפוביה.
-* [[המטופוביה|פוביית דם-פצע]] – ייחודית יחסית לאחרות, כי בה [[לחץ הדם]] דווקא יורד בעת חשיפה לגירוי.
-* פחדים אחרים – למשל פחד מאובייקטים דוממים, פחדי ילדות, ופחדים גופניים (מחלות, מוות – מאוד ספציפיים ולא כלליים בכל הגוף כמו ב[[היפוכונדריה]], למשל נשים חוששות יותר מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] וגברים מ[[מחלת מין|מחלות מין]]).
+ד. החרדה והפחד מפני האובייקט או המצב נמשכים לאורך שישה חודשים לפחות.
-==תפוצה==
-[[אפידמיולוגיה|תפוצת]] הפוביות הספציפיות במהלך החיים היא גבוהה יחסית – 14% בקרב נשים ו-8% בקרב גברים.{{הערה|שם=Kerson}} שיעורים אלו משתנים בהתאם לסוג הפוביה, למשל 95% מקרב בעלי פוביות חיות הן נשים, בעוד בפוביית דם-פצע רוב הסובלים הם גברים.
+ה.החרדה והפחד גורמים לאדם לפגיעה בתיפקוד התעסוקתי החברתי
-חלק מהפוביות מתחילות בגילאי הילדות, כמו פוביות חיות, דם-פצע ו[[דנטופוביה|טיפולי שיניים]]. פוביות אחרות נוטות להופיע ב[[גיל ההתבגרות]] או בבגרות, למשל [[קלאוסטרופוביה]] ואגורפוביה.
+ו. המצב לא ניתן להסבר טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת לרבות הפרעות הקשורות להתקפי פאניקה, חרדה וכדומה
-==הסברים תאורטיים לפוביה==
+=== סוגי פוביות ===
+רשימת הפוביות הספציפיות ארוכה ומגוונת מאוד. אפשר לחלק אותן לקבוצות הבאות<ref name=":0" />:
+* '''פחד מאובייקטים:''' למעשה כל אובייקט שאדם בא איתו במגע יכול להפוך מושא לפוביה. לכן הרשימה היא אינסופית כמעט. האובייקטים השכיחים ביותר הם בעלי חיים שונים, כלי תחבורה (למשל טיסה), סכינים ומספריים, נכים בגופם ועוד.
+* '''פחד ממצבים:''' [[פחד גבהים]] (בתופוביה) , פחד מהימצאות בקהל, פחד ממקומות סגורים ([[קלאוסטרופוביה|קלאוסטופוביה]]) , פחד מפני הישארות לבד בבית, פחד ממקומות פתוחים (אגורופוביה),  מהופעה בציבור, מדיבור בציבור, [[חרדת בחינות|בחינות]], ועוד ועוד.
+* '''פחד מתפקודים מסוימים:''' למשל [[אכילה]] בציבור, מ[[עוררות מינית|עוררות מיני]]<nowiki/>ת, מאובדן שליטה על הסוגרים, משיגעון (במובן של אובדן שליטה)
+*
+דרך אחרת להתייחס לפוביות היא לפי מידת פגיעתן: במובן זה יש להבחין בין שני סוגי פוביות:
+* פוביה ספציפית (פשוטה): למשל פחד מפני כלבים, כשבשאר תחומי החיים האדם מתפקד כרגיל. (הערך הנוכחי עוסק בסוג פוביה זה).
+* אגורופוביה - האדם פוחד מפני אפשרות של יציאה מהבית לבד, מה שגורם למגבלה, הקשה באותה מידה כמו עצם ההישארות בבית.
+===סוגי פוביות מיוחדים===
+* [[חיות]] – ספציפי לחיה מסוימת, מתרחש בעיקר ב[[ילדות]]. לפעמים אופייני לקבוצת חיות כמו חרקים, נחשים וכדומה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Vladeta Ajdacic-Gross, Stephanie Rodgers, Mario Müller, Michael P. Hengartner|שם=Pure animal phobia is more specific than other specific phobias: epidemiological evidence from the Zurich Study, the ZInEP and the PsyCoLaus|כתב עת=European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience|כרך=266|עמ=567–577|שנת הוצאה=2016-09-01|doi=10.1007/s00406-016-0687-4|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00406-016-0687-4}}</ref>
+* גירויים מהסביבה הטבעית – כמו [[ניקטופוביה|חושך]], סערה, רעמים, [[פחד ממים|מים]].  פוביות אלה עלולות לגרום למגבלה רצינית שכן הגירוי שכיח ונרחב מאד.<ref name=":0" />
+* [[המטופוביה|פוביית דם-פצע]] – ייחודית יחסית לאחרות, כי בה [[לחץ הדם]] דווקא יורד בעת חשיפה לגירוי. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kraft, David|שם=THE PLACE OF HYPNOSIS IN PSYCHIATRY PART 6: TREATMENT OF SPECIFIC PHOBIAS -- NATURAL ENVIRONMENT TYPE, BLOOD-INJECTION-INJURY TYPE, AND OTHER TYPES.|כתב עת=ustralian Journal of Clinical & Experimental Hypnosis|כרך=May2016, Vol. 41 Issue 1|עמ=1-15|שנת הוצאה=2016}}</ref>
+* פוביה ספציפית בילדות - ראו התייחסות בהמשך.
+==שכיחות ואפידמיולוגיה<ref name=":0" /><ref name=":1" />==
+שכיחות הפוביה הספציפית תלויה כמובן בסוג הפוביה הספציפית בה מדובר. ככלל הפוביות נפוצות מאד, בשכיחות הנעה בין 1% ל 10 (אם כוללים בהערכה גם פוביה חברתית). הערכה אפידמיולוגית מארצות הברית לאורך 12 חודשים העלתה שכיחות של שנעה בין 7% ל 9%.  שיעור הפוביות במדינות אירופה דומה במידה רבה לזה של ארצות הברית. עם זאת השיעור נמוך יותר בקרב מדינות אסיה, אפריקה, ואמריקה הלטינית, שם מדובר על שיעור שנע בין 2% ל 4%.  ההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (יחס של 2:1).
+'''שכיחות בגילאים שונים''': הפוביה הספציפית שכיחה יותר בגילאי בגרות מאשר בילדים, וכן בקרב זקנים, שאצלם שכיחה בעיקר פוביה חברתית וכן פוביות הקשורות לסביבה (ראה לעיל).
+== מהלך ההפרעה ==
+במקרים רבים פוביה מתחילה כתוצאה מאירוע טראומטי, כמו למשל תקיפה של בעל חיים שגרמה לפוביה מפני אותו בעל חיים.  לעתים גם צפיה באירוע כזה שקרה לאדם אחר יכולה לעורר פוביה. עם זאת מרבית האנשים החיים עם פוביה ספציפית אינם יכולים להיזכר מהו האירוע שהצית את הפוביה.  פוביה ספציפית מתפתחת לרוב בילדות, לרוב לפני גיל 10 (הגיל [[חציון|החציוני]] נע בין 7 ל 11, תלוי בסוג הספציפי של הפוביה). פוביות הקשורות למצב מסוים מתפתחות בגיל מאוחר יותר. פוביות שמתפתחות בילדות המוקדמת ובנעורים.
+===פוביה ספציפית בילדות===
+ייחודה של פוביה ספציפית כשמדובר ב[[ילדות|ילדים]] הוא שתחילת הופעתה היא בתקופה שבה הפחד תואם לשלב ההתפתחותי והקוגניטיבי של הילד. לכן ייתכן שפוביה היא ביטוי להחמרת פחדים רגילים שיש לילדים בגילאים שונים, ולכן היא שונה במקצת מפוביות אחרות. למשל, בגיל צעיר נפוצים יותר פחדים מ[[ניקטופוביה|חושך]], בהמשך יש מעבר לפחדים מ[[מפלצת|מפלצות]] ו[[רוח רפאים|רוחות]], ואחר כך לפחד מסכנות מוחשיות יותר. כך גם בגיל בית הספר עולים פחדים שקשורים לתפקוד החברתי והלימודי. פחדים כאלו הם נפוצים יחסית בגילאי הילדות, ולכן גם השכיחות של פוביה ספציפית בקרב ילדים גבוהה יותר מאשר בקרב מבוגרים.{{הערה|1=טיאנו, ש. (1997), ''פסיכיאטריה של הילד והמתבגר'', דיונון, אוניברסיטת תל אביב}}
+כאשר מדובר בפוביה בילדות חשוב לזכור שילדים, בעיקר ילדים שטרם פיתחו כישורי שפה עשירים המאפשרים להם לבטא עצמם בקלות, ישתמשו לעתים קרובות בבכי כדי לבטא את המצוקה שהם חשים. כמו כן הם יכולים לבטא את פחדם בצורת התקפי זעם , קפיאה או בהיצמדות לאדם המבוגר כדי לשאוב ממנו בטחון.  שנית, ילדים צעירים אינם מסוגלים להבין את הקונספט של הימנעות. לכן ילדים כאלה ינסו לאסוף מידע נוסף מההורים שלהם מוריהם או אחרים שמכירים אותם היטב. משמעות הדבר היא שהתנהגויות כמו אלו שפורטו לעיל, יכולות להיות קשורות לפחד. משמעות נוספת היא שצרך לזכור שהביטוי החיצוני של הפוביה הספציפית משתנה עם הגיל, בעיקר כשמדובר בילדים בגילאים שונים<ref name=":1" />.
+=== פוביות ספציפיות בזקנים ===
+בקרב זקנים שכיחות יותר פוביה מפני סביבות שונות, וכן פוביות הקשורות למצבי חיים הקשורים לעולמם של זקנים (פחד ממוות, ממצבים רפואיים ומחלות שונות ועוד). אנשים זקנים עשויים לבטא את החרדה בצורות לא אופייניות כאשר הביטוי העיקרי של החרדה אצל זקנים הוא ביטוי גופני (עליה בקצב לב הזעה וכדומה)  <ref name=":1" />
+==הסברים תאורטיים לפוביה ספציפית==
 ===הגישה הפסיכודינמית===
 {{ערך מורחב|פסיכואנליזה}}
@@ שורה 69: / שורה 98: @@
 * '''מודלינג''' – המטופל צופה במודל של אדם שנחשף לגירוי הפובי, מבין שלא קורה לו כלום, ובהדרגה גם המטופל משולב בתהליך. הטיפול יעיל רק כשהמודל דומה למטופל וכשהמטופל לא מייחס לו כוחות [[מאגיה|מאגיים]].
 * '''יצירת מתח''' – פעולה הפוכה מהרפיה, מתאים לבעלי [[המטופוביה|פוביית דם-פצע]]. בעלי פוביה זו חווים דווקא ירידה חדה ב[[לחץ הדם]] למראה גירוי ה[[דם]] (בניגוד לעלייה במתח שקיימת אצל רוב בעלי הפוביות), ועלולים אף להתעלף. נראה שזוהי תגובה [[אבולוציה|אבולוציונית]] הסתגלותית, כי היא מורידה את הסיכון לאיבוד דם. אם כך, הרפיה של מתח ה[[שריר]]ים והורדת לחץ הדם היא לא הטיפול המתאים במקרה זה, אלא דווקא אימון במתיחת השרירים וכיווצם עד שמרגישים את חום הדם שמציף את הפנים. בהמשך נחשפים הדרגתית לדם תוך שימוש בשיטה זו, עד להכחדה. יעיל במרבית המקרים של פוביית דם-פצע.
-==פוביה ספציפית בילדות==
-ייחודה של פוביה ספציפית כשמדובר ב[[ילדות|ילדים]] הוא שתחילת הופעתה היא בתקופה שבה הפחד תואם לשלב ההתפתחותי והקוגניטיבי של הילד. לכן ייתכן שפוביה היא ביטוי להחמרת פחדים רגילים שיש לילדים בגילאים שונים, ולכן היא שונה במקצת מפוביות אחרות. למשל, בגיל צעיר נפוצים יותר פחדים מ[[ניקטופוביה|חושך]], בהמשך יש מעבר לפחדים מ[[מפלצת|מפלצות]] ו[[רוח רפאים|רוחות]], ואחר כך לפחד מסכנות מוחשיות יותר. כך גם בגיל בית הספר עולים פחדים שקשורים לתפקוד החברתי והלימודי. פחדים כאלו הם נפוצים יחסית בגילאי הילדות, ולכן גם השכיחות של פוביה ספציפית בקרב ילדים גבוהה יותר מאשר בקרב מבוגרים.{{הערה|1=טיאנו, ש. (1997), ''פסיכיאטריה של הילד והמתבגר'', דיונון, אוניברסיטת תל אביב}}
-הטיפול בפוביה ספציפית בילדות דומה לטיפול הכללי. חשובה בו החשיפה ההדרגתית לגירוי המפחיד, באמצעות הקהיה שיטתית, הצפה ומודלינג. חשוב לתת לילד [[חיזוק חיובי|חיזוקים חיוביים]] רבים על התקדמותו, לרוב בשיתוף המשפחה בעניין. יעילות הטיפול לטווח ארוך עדיין לא ברורה. גם יעילות הטיפולים התרופתיים עדיין נבדקת.
 == לקריאה נוספת ==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.