תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:39, 27 בדצמבר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ שם בלועזית, ביטוי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic Outlet Syndrome או TOS) היא תסמונת בה מופעל לחץ על העצבים וכלי הדם באזור שבין הצוואר התחתון לבית השחי (אקסילה)^[1]. התסמונת מתחלקת לשלוש תת אבחנות עיקריות- נוירוגנית, עורקית וורידית.^[1]

אבחנתה של התסמונת בעייתית ונעשית בדרך כלל על דרך השלילה, תוך שלילת אבחנות רפואיות נוספות הנכללות באבחנה המבדלת. הטיפול בתסמונת כולל מספר אופציות טיפוליות אך נכון להיום, עדויות להצלחת טיפולים מסוגים שונים עודנה מועטות.

שכיחות התסמונת באוכלוסיה היא כ1%.^[2] היא נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ומופיעה בדרך כלל בין גיל 20 ל-50. התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1818 והמושג 'תסמונת בית החזה' הוטבע לראשונה בשנת 1956.^[3]^[4]

סימנים וסימפטומים

תסמונת מוצא בית החזה
	מקלעת הזרוע במבט קדמי
שמות נוספים	TOS
תחום	כירורגיית לב-חזה
מיקום אנטומי	superior thoracic aperture
שכיחות	1%~
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/96412
DiseasesDB	13039
MeSH	D013901
סיווגים
ICD-10	G54.0

התסמונת משפיעה בעיקר על הגפיים העליונות, עם סימנים וסימפטומים משמעותיים באזור הכתפיים, הצוואר, הזרועות (חלקים מסוימים ביד, את כל היד או את פנים הזרוע והאמה) וכפות הידיים. כאב עשוי להיות קבוע או להופיע לסירוגין ומתואר בדרך כלל ככאב חד/דוקר או שורף. כאב עשוי להופיע גם בצד הצוואר, מתחת לעצמות הבריח, באזור בית השחי (האקסילה) ובגב העליון (באזור שרירי הטרפז והשרירים המעוינים). שינוי בצבע הגפיים העליונות, חולשה או הבדלי טמפרטורה בין שתי הידיים ותחושת עקצוץ הם תסמינים נפוצים נוספים.^[1]^[5]

תסמונת מוצא בית החזה, היא לעתים הגורם למצבים רפואיים אחרים הקשורים בגפיים העליונות כמו כתף קפואה ותסמונת התעלה הקרפלית. אבחנה לא נכונה של מקור הבעיה עלול להוות מכשול בהתאמת הטיפול המתאים.

תמונה קלינית של זרוע נפוחה, כואבת וכחולה (בעיקר אם נצפית לאחר פעילות גופנית) עשויה להיות הסימן הראשון ללחץ על הוריד התת בריחי מה שעשוי להיגרם כתוצאה מתסמונת מוצא בית החזה. חסימה מלאה או חלקית של הוריד התת-בריחי (או של הוריד האקסילרי) על ידי קריש דם נקראת גם תסמונת Paget–Schroetter.

במצבים מסיימים, כתוצאה מלחץ על העורק הורטברלי, עלולה להיגרם פגיעה בראייה^[6] או שבץ אסכמי.^[7]

במקרים נדירים, התסמונת תגרום ללחץ על גזע המוח, מה שיוביל לעיוורון לסירוגין התלוי במנח הראש^[8]. במידה ולא ניתן טיפול מתאים, התסמונת עלולה להוביל לחסכים נוירולוגיים כתוצאה מזילוח דם לקוי לחלקים מסוימים במוח ובמוח הקטן.^[9]

גורמים

תסמונת מוצא בית החזה עלולה להיגרם כתוצאה מאחד, או יותר, מהגורמים הבאים^[10]:

מומים מולדים: צלע צווארית (הנפוצה ב1% מהאוכלוסיה) [אינפומד], זיז רוחבי מוארך בחוליות, ושינויים מבניים חריגים בחלק משרירי הצוואר.
טראומה (צליפת שוט) או פציעת מאמץ חוזרני.
במקרים נדירים יותר: גידולים, התגרמות-יתר של העצמות (Hyperostosis) ודלקת העצם.

אבחנה

האבחנה של התסמונת אינה פשוטה היות ובדיקות מקובלות רבות אינן ספציפיות מספיק על מנת לתת אבחנה מדויקת ונדרשות בדרך כלל אנמנזה ובדיקות פיזיקליות מקיפות כאשר מתעורר חשד לקיומה של התסמונת. ברב המקרים האבחון נקבע על דרך השלילה [אינפומד] נכון להיום, אין סימן קליני אחד אשר מאבחן את תסמונת מוצא בית החזה באופן מובהק.

בדיקות אשר יכולות לעזור באבחנה כוללות למשל את מבחן רייט (Wright's Test), הכולל ניסיון לאתר דופק רדיאלי תוך הרחקה של הידיים מהגוף אל מעל הראש או לחלופין חיפוש אחר שינוי בצבעי הגפיים כתוצאה משינוי במנחן. בדיקה נוספת כוללת הפעלת לחץ בין עצם הבריח לעצם הזרוע המדיאלית^[11], מה שעלול להוביל לתחושת נימלול או כאב בגפה במידה והמטופל סובל מהתסמונת.

בדיקת דופלר של העורקים בודקת את זרימת הדם דרך העורק הרדיאלי ופיצוליו, כאשר המטופל נח או מבצע תנועות מסוימות עם הגפה שיובילו להיווצרות לחץ על הוריד התת בריחי במוצא בית החזה. במידה ונצפית פגיעה בזרימת הדם והמטופל מדווח על כאב או נימלול בגפה יעלה חשד לקיומה של תסמונת מוצא בית החזה.^[12] עם זאת, תוצאה חיובית בדופלר של העורק הרדיאלי לא תביא בהכרח לאבחנה של תסמונת מוצא בית החזה נוירוגנית (הסוג הנפוץ ביותר). על אף שהם עלולים להתקיים יחדיו ברמה מסוימת- לחץ על העורקים לא מחייב לחץ על מקלעת הזרוע.

נוסף על כך, עדות לקיומו של לחץ על העורקים אינו מביא לבדו לאבחנה וודאית גם של תסמונת מוצא בית החזה העורקית (הנדירה ביותר) היות וקיומו של לחץ על העורקים ברמה כזו או אחרת הודגם בעבר גם אצל אנשים בריאים במנחים מסוימים של הגפיים העליונות, ואינם מהווים קריטריון משמעותי בהיעדר קריטריונים נוספים לאבחנה של הסוג העורקי של התסמונת.

סיווג

ניתן לסווג את התסמונת בכמה אופנים:

סיווג על פי סימפטומים ומבנים שנפגעו

סיווג זה מתייחס בדרך כלל לחלוקה לתסמונת נוירוגנית, עורקית וורידית.

חלוקה זו מתגלה פעמים רבות כבעייתית מכיוון שמטופלים רבים סובלים ברמה מסוימת מיותר מסוג אחד של התסמונת. באופן כללי, נפוץ יותר לגלות כי מתקיים לחץ על יותר ממבנה אנטומי אחד (למשל, קיומו של לחץ המופעל על הוורידים ועל העצבים יחדיו). עוצמת הלחץ תשתנה ממבנה למבנה.^[13]

סיווג על פי אירוע

קימות סיבות רבות להיווצרותה של התסמונת שהנפוצה שבהן היא טראומה- פתאומית (למשל שבר בעצם התת בריחית כתוצאה מתאונת דרכים) או כזו שמתקיימת לאורך זמן (עבודה משרדית ממשוכת לארוך שנים ללא מנח ארגונומי). האנשים המצויים בסיכון הגבוה ביותר לפתח את תסמונת מוצא בית החזה הם אנשים שסבלו מטראומה צווארית כתוצאה מתאונת דרכים או אנשים המשתמשים במחשב ללא תמיכה ארגונומית לאורך זמן ממושך. אנשים נוספים הנמצאים בסיכון הם ספורטאים המרימים את היד מעל הראש באופן תדיר (שחיינים, שחקני כדורעף, רקדנים, שחקני בייסבול, מרימי משקולות ומטפסי הרים).

סיווג על פי המבנה המביא להיווצרות הלחץ

ניתן לסווג את התסמונת על פי מיקום הלחץ או החסימה:

קיומה של צלע צווארית- צלע נוספת אשר חודרת למוצא בית החזה. הצלע גורמת לשיניים פיברוטיים באזור מקלעת הזרוע ויוצרת עליה לחץ המביא לתסמיני תסמונת מוצא בית החזה. הסרה כירורכית של הצלע הצווארית מומלצת ברב המקרים.
Anterior Scelene Syndrom- פיתוח מסיבי של שריר האנטריור סקלני (לחץ על מקלעת הזרוע ו/או על העורק התת בריחי)
Costoclavicular Syndrom- היצירות המרחב בין העצם התת בריחית והצלע הראשונה.

טיפול

נכון לשנת 2014, קיימות מעט מאוד עדויות לגבי הטיפול בתסמונת מוצא בית החזה.^[14]

פיזיותרפיה וטיפול שאינו פולשני

מתיחות, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה הן אפשרויות נפוצות ולא פולשניות לטיפול בתסמונת מוצא בית החזה. מטרת המתיחות היא להקל את הלחץ בחלל בית החזה, לצמצם את הפגיעה בכלי הדם והעצבים וליישר את העצמות, השירים, הרצועות או הגידים שיוצרים את הבעיה.

התסמונת מוחמרת מאוד אצל מטופלים עם יציבה לקויה. תרגולי נשימות וסביבת עבודה ארגונומית יכולים לעזור במידה מסוימת.

במידה והמטופל סובל מכאב בגפה בעקבות התסמונת, חימום או קירור באמצעות קרח לסירוגין באוזרים שונים של בית החזה (בית השחי, הכתפיים והעצם התת בריחית) יכולים להביא להקלה בתסמינים.

טיפול תרופתי

לא קיימות עדויות רבות על טיפול תרופתי לטיפול בתסמונת ומרבית הטיפול התרופתי שניתן מתמקד בהפחתת הסיכונים הנלווים לה- כמו למשל מתן מדללי דם לטיפול בתסמונת מהסוג הורידי על מנת למנוע היווצרות קרישי דם באזורים בהם מופעל הלחץ. טרם התחלת הטיפול הקבוע במדללי הדם, יש להסיר קרישי דם במידה ונוצרו כאלה באמצעות תרופות פיברינוליטיות או צנתור [אינפומד[.

הזרקת בוטוקס לשרירי המעלות (Scalene Muscles) אמנם לא הקלה על הכאב או על הגבלות בתנועה, אך נמצא שיפור משמעותי בהתפחתת תסמיני נמלול.^[15]

אפשרות ניתוחית

קיימות אופציות ניתוחיות למקרים מסוימים של תסמונת מוצא בית החזה כמו למשל ניתוח זעיר בחלל מעל העצם התת בריחית הכולל נוירוליזה של מקלעת הזרוע, הסרה של שרירי המעלות או שינוי מיקומם של כלי דם. גישה זו מחליפה הסרה של צלע צווארית, והתגלתה כיעילה.^[16] במקרים בהם הצלע הראשונה או צלע צווארית לוחצות על וריד, עורק או על מקלעת הזרוע, ניתן להסיר בניתוח את החלקים בצלע הגורמים להיווצרות הלחץ (או את הצלע כולה). הסרת שרירי המעלות^[17] יכולה להביא גם היא לשיפור בזרימת הדם ולהקלה על הלחץ על העצבים.

פיזיותרפיה בדרך כלל משולבת בהליך הטיפולי לפני ואחרי הניתוח כדי לשפר את זמן ההתאוששות ואת התוצאות. השיקום לאחר הניתוח כולל עבודה על טווחי תנועה של הכתף והגפה. [הדסה]

סיבוכים עיקריים של התערבות ניתוחית כוללים: חזה אוויר, זיהום, איבוד תחושתיות, חסכים מוטוריים, נזק לכלי הדם התת בריחיים וכמו בכל ניתוח באשר הוא- סיכון קטן למוות או פציעה חמורה.

חברה ותרבות

ספורט

בייסבול, כדורסל והוקי הם כמה מענפי הספורט המביאים לתנועה חוזרת ונשנית של היד ומהווים גורם ברמה זו או אחרת להיווצרותה של התסמונת. כמה שחקנים אמריקאיים בליגות הMLB, NHL והNBA אובחנו כסובלים מתסמונת מוצא בית החזה (בינהם שחקן הכדורסל מרקל פולץ^[18]^[19]).

קישורים חיצוניים

תסמונת מוצא בית החזה באתר Infomed
תסמונת מוצא בית החזה באתר של בית החולים הדסה עין-כרם
Thoracic Outlet Syndrom באתר MayoClinic (באנגלית)
סרטון באתר YouTube של אוניברסיטת ג'ון הופקינס המתאר את מהלך הניתוח להסרת הצלע במקרי TOS (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Thoracic Outlet Syndrome Information Page | National Institute of Neurological Disorders and Stroke, www.ninds.nih.gov
^ Wesley S. Moore, Vascular and Endovascular Surgery E-Book: A Comprehensive Review, Elsevier Health Sciences, 2012-11-23. (באנגלית)
^ John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible, Thoracic Outlet Syndrome, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 23, 2015-04, עמ' 222–232 doi: 10.5435/JAAOS-D-13-00215
^ Illig, Karl A.; Thompson, Robert W.; Freischlag, Julie Ann; Donahue, Dean M.; Jordan, Sheldon E.; Edgelow, Peter I, Thoracic Outlet Syndrome, Springer Science & Business Media., 2014, עמ' 25, ISBN 9781447143666
^ John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible, Thoracic Outlet Syndrome, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 23, 2015-04, עמ' 222–232 doi: 10.5435/JAAOS-D-13-00215
^ James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison, Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report, Journal of Neurosurgery 81, 1994-10-01, עמ' 617–619 doi: 10.3171/jns.1994.81.4.0617
^ T. Nishibe, T. Kunihara, F. A. Kudo, A. Adachi, Arterial thoracic outlet syndrome with embolic cerebral infarction. Report of a case, Panminerva Medica 42, 2000-12, עמ' 295–297
^ James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison, Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report, Journal of Neurosurgery 81, 1994-10-01, עמ' 617–619 doi: 10.3171/jns.1994.81.4.0617
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , Fernandez Noda, MD, Esteban. "Neck and brain transitory vascular compression causing neurological complications. Results of surgical treatment on 1,300 patients". Neck and Brain Vascular Compression Causing Neurological Complications.
^ Jacky Laulan, Bernard Fouquet, Camille Rodaix, Penelope Jauffret, Thoracic Outlet Syndrome: Definition, Aetiological Factors, Diagnosis, Management and Occupational Impact, Journal of Occupational Rehabilitation 21, 2011-09, עמ' 366–373 doi: 10.1007/s10926-010-9278-9
^ ARCHIVED, ‏May 17, 2013
^ Mount Sinai Hospital, New York, Thoracic Outlet Syndrome
^ Esteban Ambrad-Chalela, George I. Thomas, Kaj H. Johansen, Recurrent neurogenic thoracic outlet syndrome, The American Journal of Surgery 187, 2004-04-01, עמ' 505–510 doi: 10.1016/j.amjsurg.2003.12.050
^ Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen, Treatment for thoracic outlet syndrome, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014-11-26 doi: 10.1002/14651858.cd007218.pub3
^ Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen, Treatment for thoracic outlet syndrome, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014-11-26 doi: 10.1002/14651858.cd007218.pub3
^ S. Rochkind, M. Shemesh, H. Patish, M. Graif, Thoracic outlet syndrome: a multidisciplinary problem with a perspective for microsurgical management without rib resection, How to Improve the Results of Peripheral Nerve Surgery, Acta Neurochirurgica Supplementum, Springer Vienna, 2007, עמ' 145–147 doi: 10.1007/978-3-211-72958-8_31
^ Gül Köknel Talu, Thoracic outlet syndrome, Agri: Agri (Algoloji) Dernegi'nin Yayin Organidir = The Journal of the Turkish Society of Algology 17, 2005-04, עמ' 5–9
^ "Markelle Fultz diagnosed with nerve condition"
^ "76ers' Markelle Fultz expected to miss 3-6 weeks for shoulder rehabilitation"

[:0-1] ¹ ² ³ Thoracic Outlet Syndrome Information Page | National Institute of Neurological Disorders and Stroke, www.ninds.nih.gov

[2] Wesley S. Moore, Vascular and Endovascular Surgery E-Book: A Comprehensive Review, Elsevier Health Sciences, 2012-11-23. (באנגלית)

[3] John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible, Thoracic Outlet Syndrome, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 23, 2015-04, עמ' 222–232 doi: 10.5435/JAAOS-D-13-00215

[4] Illig, Karl A.; Thompson, Robert W.; Freischlag, Julie Ann; Donahue, Dean M.; Jordan, Sheldon E.; Edgelow, Peter I, Thoracic Outlet Syndrome, Springer Science & Business Media., 2014, עמ' 25, ISBN 9781447143666

[5] John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible, Thoracic Outlet Syndrome, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 23, 2015-04, עמ' 222–232 doi: 10.5435/JAAOS-D-13-00215

[6] James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison, Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report, Journal of Neurosurgery 81, 1994-10-01, עמ' 617–619 doi: 10.3171/jns.1994.81.4.0617

[7] T. Nishibe, T. Kunihara, F. A. Kudo, A. Adachi, Arterial thoracic outlet syndrome with embolic cerebral infarction. Report of a case, Panminerva Medica 42, 2000-12, עמ' 295–297

[8] James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison, Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report, Journal of Neurosurgery 81, 1994-10-01, עמ' 617–619 doi: 10.3171/jns.1994.81.4.0617

[9] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , Fernandez Noda, MD, Esteban. "Neck and brain transitory vascular compression causing neurological complications. Results of surgical treatment on 1,300 patients". Neck and Brain Vascular Compression Causing Neurological Complications.

[10] Jacky Laulan, Bernard Fouquet, Camille Rodaix, Penelope Jauffret, Thoracic Outlet Syndrome: Definition, Aetiological Factors, Diagnosis, Management and Occupational Impact, Journal of Occupational Rehabilitation 21, 2011-09, עמ' 366–373 doi: 10.1007/s10926-010-9278-9

[11] ARCHIVED, ‏May 17, 2013

[12] Mount Sinai Hospital, New York, Thoracic Outlet Syndrome

[13] Esteban Ambrad-Chalela, George I. Thomas, Kaj H. Johansen, Recurrent neurogenic thoracic outlet syndrome, The American Journal of Surgery 187, 2004-04-01, עמ' 505–510 doi: 10.1016/j.amjsurg.2003.12.050

[14] Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen, Treatment for thoracic outlet syndrome, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014-11-26 doi: 10.1002/14651858.cd007218.pub3

[15] Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen, Treatment for thoracic outlet syndrome, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014-11-26 doi: 10.1002/14651858.cd007218.pub3

[16] S. Rochkind, M. Shemesh, H. Patish, M. Graif, Thoracic outlet syndrome: a multidisciplinary problem with a perspective for microsurgical management without rib resection, How to Improve the Results of Peripheral Nerve Surgery, Acta Neurochirurgica Supplementum, Springer Vienna, 2007, עמ' 145–147 doi: 10.1007/978-3-211-72958-8_31

[17] Gül Köknel Talu, Thoracic outlet syndrome, Agri: Agri (Algoloji) Dernegi'nin Yayin Organidir = The Journal of the Turkish Society of Algology 17, 2005-04, עמ' 5–9

[18] "Markelle Fultz diagnosed with nerve condition"

[19] "76ers' Markelle Fultz expected to miss 3-6 weeks for shoulder rehabilitation"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 אבחנתה של התסמונת בעייתית ונעשית בדרך כלל על דרך השלילה, תוך שלילת אבחנות רפואיות נוספות הנכללות ב[[אבחנה מבדלת|אבחנה המבדלת]]. הטיפול בתסמונת כולל מספר אופציות טיפוליות אך נכון להיום, עדויות להצלחת טיפולים מסוגים שונים עודנה מועטות.
-[[שכיחות]] התסמונת באוכלוסיה היא כ1%.<ref>{{צ-ספר|שם=Vascular and Endovascular Surgery E-Book: A Comprehensive Review|קישור=https://books.google.com/books?id=XN5dI55iwbMC&pg=PA524|מו"ל=Elsevier Health Sciences|שנת הוצאה=2012-11-23|מחבר=Wesley S. Moore|שפה=en}}</ref> היא נפוצה יותר אצל [[אישה|נשים]] מאשר אצל [[גבר|גברים]] ומופיעה בדרך כלל בין גיל 20 ל-50. התסמונת תוארה לראשונה בשנת [[1818]]  והמושג 'תסמונת בית החזה' הוטבע לראשונה בשנת [[1956]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kuhn, JE; Lebus V, GF; Bible, JE|שם="Thoracic Outlet Syndrome"|כתב עת=The Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons|כרך=23|עמ=222–32|סדרה=4|doi=https://doi.org/10.5435%2Fjaaos-d-13-00215|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25808686|שנת הוצאה=2015 April}}</ref>[4]
+[[שכיחות]] התסמונת באוכלוסיה היא כ1%.<ref>{{צ-ספר|שם=Vascular and Endovascular Surgery E-Book: A Comprehensive Review|קישור=https://books.google.com/books?id=XN5dI55iwbMC&pg=PA524|מו"ל=Elsevier Health Sciences|שנת הוצאה=2012-11-23|מחבר=Wesley S. Moore|שפה=en}}</ref> היא נפוצה יותר אצל [[אישה|נשים]] מאשר אצל [[גבר|גברים]] ומופיעה בדרך כלל בין גיל 20 ל-50. התסמונת תוארה לראשונה בשנת [[1818]]  והמושג 'תסמונת בית החזה' הוטבע לראשונה בשנת [[1956]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Thoracic Outlet Syndrome|קישור=http://insights.ovid.com/|כתב עת=Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons|שנת הוצאה=2015-04|עמ=222–232|כרך=23|doi=10.5435/JAAOS-D-13-00215|מחבר=John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Illig, Karl A.; Thompson, Robert W.; Freischlag, Julie Ann; Donahue, Dean M.; Jordan, Sheldon E.; Edgelow, Peter I|שם=Thoracic Outlet Syndrome|מקום הוצאה=|מו"ל=Springer Science & Business Media.|שנת הוצאה=2014|קישור=https://books.google.com/books?id=vgvABAAAQBAJ&pg=PA25|עמ=25|ISBN=9781447143666}}</ref>
 =סימנים וסימפטומים=
-התסמונת משפיעה בעיקר על ה[[גפיים עליונות|גפיים העליונות]], עם סימנים [[תסמין|וסימפטומים]] משמעותיים באזור [[כתף|הכתפיים]], [[צוואר|הצוואר]], [[זרוע|הזרועות]] (חלקים מסוימים [[יד|ביד]], את כל היד או את פנים הזרוע [[אמה (איבר)|והאמה]]) [[כף יד|וכפות הידיים]]. [[כאב]] עשוי להיות קבוע או להופיע לסירוגין ומתואר בדרך כלל ככאב חד/דוקר או שורף. כאב עשוי להופיע גם בצד הצוואר, מתחת ל[[עצם הבריח|עצמות הבריח]], באזור [[בית השחי]] (האקסילה) ובגב העליון (באזור [[שריר הטרפז|שרירי הטרפז]] ו[[השרירים המעוינים]]). שינוי בצבע הגפיים העליונות, חולשה או הבדלי טמפרטורה בין שתי הידיים ותחושת עקצוץ הם תסמינים נפוצים נוספים[1][2].
+התסמונת משפיעה בעיקר על ה[[גפיים עליונות|גפיים העליונות]], עם סימנים [[תסמין|וסימפטומים]] משמעותיים באזור [[כתף|הכתפיים]], [[צוואר|הצוואר]], [[זרוע|הזרועות]] (חלקים מסוימים [[יד|ביד]], את כל היד או את פנים הזרוע [[אמה (איבר)|והאמה]]) [[כף יד|וכפות הידיים]]. [[כאב]] עשוי להיות קבוע או להופיע לסירוגין ומתואר בדרך כלל ככאב חד/דוקר או שורף. כאב עשוי להופיע גם בצד הצוואר, מתחת ל[[עצם הבריח|עצמות הבריח]], באזור [[בית השחי]] (האקסילה) ובגב העליון (באזור [[שריר הטרפז|שרירי הטרפז]] ו[[השרירים המעוינים]]). שינוי בצבע הגפיים העליונות, חולשה או הבדלי טמפרטורה בין שתי הידיים ותחושת עקצוץ הם תסמינים נפוצים נוספים.<ref name=":0" /><ref>{{צ-מאמר|שם=Thoracic Outlet Syndrome|קישור=http://insights.ovid.com/|כתב עת=Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons|שנת הוצאה=2015-04|עמ=222–232|כרך=23|doi=10.5435/JAAOS-D-13-00215|מחבר=John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible}}</ref>
 תסמונת מוצא בית החזה, היא לעתים הגורם למצבים רפואיים אחרים הקשורים בגפיים העליונות כמו [[תסמונת הכתף הקפואה|כתף קפואה]] ותסמונת [[תסמונת התעלה הקרפלית|התעלה הקרפלית]]. אבחנה לא נכונה של מקור הבעיה עלול להוות מכשול בהתאמת הטיפול המתאים.
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 תמונה קלינית של זרוע נפוחה, כואבת [[כיחלון|וכחולה]] (בעיקר אם נצפית לאחר פעילות גופנית) עשויה להיות הסימן הראשון ללחץ על [[הוריד התת בריחי]] מה שעשוי להיגרם כתוצאה מתסמונת מוצא בית החזה. חסימה מלאה או חלקית של הוריד התת-בריחי (או של [[הוריד האקסילרי]]) על ידי [[קריש דם]] נקראת גם [[תסמונת Paget–Schroetter]]'''''.'''''
-במצבים מסיימים, כתוצאה מלחץ על [[העורק הורטברלי]], עלולה להיגרם פגיעה [[ראייה|בראייה]] [6] או [[שבץ מוחי|שבץ אסכמי]] [7].
+במצבים מסיימים, כתוצאה מלחץ על [[העורק הורטברלי]], עלולה להיגרם פגיעה [[ראייה|בראייה]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report|קישור=https://thejns.org/view/journals/j-neurosurg/81/4/article-p617.xml|כתב עת=Journal of Neurosurgery|שנת הוצאה=1994-10-01|עמ=617–619|כרך=81|doi=10.3171/jns.1994.81.4.0617|מחבר=James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison}}</ref> או [[שבץ מוחי|שבץ אסכמי]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Arterial thoracic outlet syndrome with embolic cerebral infarction. Report of a case|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11294095|כתב עת=Panminerva Medica|שנת הוצאה=2000-12|עמ=295–297|כרך=42|מחבר=T. Nishibe, T. Kunihara, F. A. Kudo, A. Adachi}}</ref>
-במקרים נדירים, התסמונת תגרום ללחץ על [[גזע המוח]], מה שיוביל [[עיוורון|לעיוורון]] לסירוגין התלוי במנח הראש[8]. במידה ולא ניתן טיפול מתאים, התסמונת עלולה להוביל ל[[חסך חושי|חסכים נוירולוגיים]] כתוצאה מ[[זילוח|זילוח דם]] לקוי לחלקים מסוימים [[מוח|במוח]] [[המוח הקטן|ובמוח הקטן]].[9]
+במקרים נדירים, התסמונת תגרום ללחץ על [[גזע המוח]], מה שיוביל [[עיוורון|לעיוורון]] לסירוגין התלוי במנח הראש<ref>{{צ-מאמר|שם=Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report|קישור=https://thejns.org/view/journals/j-neurosurg/81/4/article-p617.xml|כתב עת=Journal of Neurosurgery|שנת הוצאה=1994-10-01|עמ=617–619|כרך=81|doi=10.3171/jns.1994.81.4.0617|מחבר=James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison}}</ref>. במידה ולא ניתן טיפול מתאים, התסמונת עלולה להוביל ל[[חסך חושי|חסכים נוירולוגיים]] כתוצאה מ[[זילוח|זילוח דם]] לקוי לחלקים מסוימים [[מוח|במוח]] [[המוח הקטן|ובמוח הקטן]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=|שם=Fernandez Noda, MD, Esteban. "Neck and brain transitory vascular compression causing neurological complications. Results of surgical treatment on 1,300 patients". Neck and Brain Vascular Compression Causing Neurological Complications.|כתב עת=}}</ref>
 =גורמים=
-תסמונת מוצא בית החזה עלולה להיגרם כתוצאה מאחד, או יותר, מהגורמים הבאים[10]:
+תסמונת מוצא בית החזה עלולה להיגרם כתוצאה מאחד, או יותר, מהגורמים הבאים<ref>{{צ-מאמר|שם=Thoracic Outlet Syndrome: Definition, Aetiological Factors, Diagnosis, Management and Occupational Impact|קישור=http://link.springer.com/10.1007/s10926-010-9278-9|כתב עת=Journal of Occupational Rehabilitation|שנת הוצאה=2011-09|עמ=366–373|כרך=21|doi=10.1007/s10926-010-9278-9|מחבר=Jacky Laulan, Bernard Fouquet, Camille Rodaix, Penelope Jauffret}}</ref>:
 *'''מומים מולדים''': [[צלע צווארית]] (הנפוצה ב1% מהאוכלוסיה) [אינפומד], זיז רוחבי מוארך [[חוליה (אנטומיה)|בחוליות]], ושינויים מבניים חריגים בחלק משרירי הצוואר.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 [[קובץ:Thoracic Outlet Syndrome Hebrew.png|ממוזער|תסמונת מוצא בית החזה|302x302 פיקסלים]]האבחנה של התסמונת אינה פשוטה היות ובדיקות מקובלות רבות אינן ספציפיות מספיק על מנת לתת אבחנה מדויקת ונדרשות בדרך כלל [[אנמנזה]] ובדיקות פיזיקליות מקיפות כאשר מתעורר חשד לקיומה של התסמונת. ברב המקרים האבחון נקבע על דרך השלילה [אינפומד] נכון להיום, אין סימן קליני אחד אשר מאבחן את תסמונת מוצא בית החזה באופן מובהק.
-בדיקות אשר יכולות לעזור באבחנה כוללות למשל את [[מבחן רייט]] (Wright's Test), הכולל  ניסיון לאתר [[דופק]] [[עורק החישור|רדיאלי]] תוך הרחקה של הידיים מהגוף אל מעל הראש או לחלופין חיפוש אחר שינוי בצבעי הגפיים כתוצאה משינוי במנחן. בדיקה נוספת כוללת הפעלת לחץ בין עצם הבריח ל[[עצם הזרוע]] המדיאלית[11], מה שעלול להוביל לתחושת [[נמלול|נימלול]] או כאב בגפה במידה והמטופל סובל מהתסמונת.
+בדיקות אשר יכולות לעזור באבחנה כוללות למשל את [[מבחן רייט]] (Wright's Test), הכולל  ניסיון לאתר [[דופק]] [[עורק החישור|רדיאלי]] תוך הרחקה של הידיים מהגוף אל מעל הראש או לחלופין חיפוש אחר שינוי בצבעי הגפיים כתוצאה משינוי במנחן. בדיקה נוספת כוללת הפעלת לחץ בין עצם הבריח ל[[עצם הזרוע]] המדיאלית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20130517014351/http://www.nismat.org/ptcor/thoracic_outlet|הכותב=|כותרת=ARCHIVED|אתר=|תאריך=May 17, 2013}}</ref>, מה שעלול להוביל לתחושת [[נמלול|נימלול]] או כאב בגפה במידה והמטופל סובל מהתסמונת.
-בדיקת [[דופלר אולטראסאונד|דופלר]] של [[עורק|העורקים]] בודקת את זרימת הדם דרך העורק [[עורק החישור|הרדיאלי]] ופיצוליו, כאשר המטופל נח או מבצע תנועות מסוימות עם הגפה שיובילו להיווצרות לחץ על הוריד התת בריחי במוצא בית החזה. במידה ונצפית פגיעה בזרימת הדם והמטופל מדווח על כאב או נימלול בגפה יעלה חשד לקיומה של תסמונת מוצא בית החזה[12]. עם זאת, תוצאה חיובית בדופלר של העורק הרדיאלי לא תביא בהכרח לאבחנה של תסמונת מוצא בית החזה נוירוגנית (הסוג הנפוץ ביותר). על אף שהם עלולים להתקיים יחדיו ברמה מסוימת- לחץ על העורקים לא מחייב לחץ על [[מקלעת הזרוע]].
+בדיקת [[דופלר אולטראסאונד|דופלר]] של [[עורק|העורקים]] בודקת את זרימת הדם דרך העורק [[עורק החישור|הרדיאלי]] ופיצוליו, כאשר המטופל נח או מבצע תנועות מסוימות עם הגפה שיובילו להיווצרות לחץ על הוריד התת בריחי במוצא בית החזה. במידה ונצפית פגיעה בזרימת הדם והמטופל מדווח על כאב או נימלול בגפה יעלה חשד לקיומה של תסמונת מוצא בית החזה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.mountsinai.org/Other/Diseases/Thoracic%20outlet%20syndrome|הכותב=Mount Sinai Hospital, New York|כותרת=Thoracic Outlet Syndrome|אתר=|תאריך=}}</ref> עם זאת, תוצאה חיובית בדופלר של העורק הרדיאלי לא תביא בהכרח לאבחנה של תסמונת מוצא בית החזה נוירוגנית (הסוג הנפוץ ביותר). על אף שהם עלולים להתקיים יחדיו ברמה מסוימת- לחץ על העורקים לא מחייב לחץ על [[מקלעת הזרוע]].
 נוסף על כך, עדות לקיומו של לחץ על העורקים אינו מביא לבדו לאבחנה וודאית גם של תסמונת מוצא בית החזה העורקית (הנדירה ביותר) היות וקיומו של לחץ על העורקים ברמה כזו או אחרת הודגם בעבר גם אצל אנשים בריאים במנחים מסוימים של הגפיים העליונות, ואינם מהווים קריטריון משמעותי בהיעדר קריטריונים נוספים לאבחנה של הסוג העורקי של התסמונת.
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 סיווג זה מתייחס בדרך כלל לחלוקה לתסמונת [[מערכת העצבים|נוירוגנית]], [[עורק|עורקית]] [[וריד|וורידית]].
-חלוקה זו מתגלה פעמים רבות כבעייתית מכיוון שמטופלים רבים סובלים ברמה מסוימת מיותר מסוג אחד של התסמונת. באופן כללי, נפוץ יותר לגלות כי מתקיים לחץ על יותר ממבנה אנטומי אחד (למשל, קיומו של לחץ המופעל על הוורידים ועל העצבים יחדיו). עוצמת הלחץ תשתנה ממבנה למבנה[13].
+חלוקה זו מתגלה פעמים רבות כבעייתית מכיוון שמטופלים רבים סובלים ברמה מסוימת מיותר מסוג אחד של התסמונת. באופן כללי, נפוץ יותר לגלות כי מתקיים לחץ על יותר ממבנה אנטומי אחד (למשל, קיומו של לחץ המופעל על הוורידים ועל העצבים יחדיו). עוצמת הלחץ תשתנה ממבנה למבנה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Recurrent neurogenic thoracic outlet syndrome|קישור=https://www.americanjournalofsurgery.com/article/S0002-9610(03)00644-5/abstract|כתב עת=The American Journal of Surgery|שנת הוצאה=2004-04-01|עמ=505–510|כרך=187|doi=10.1016/j.amjsurg.2003.12.050|מחבר=Esteban Ambrad-Chalela, George I. Thomas, Kaj H. Johansen}}</ref>
 ==== סיווג על פי אירוע ====
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 =טיפול=
-נכון לשנת [[2014]], קיימות מעט מאוד עדויות לגבי הטיפול בתסמונת מוצא בית החזה[16].
+נכון לשנת [[2014]], קיימות מעט מאוד עדויות לגבי הטיפול בתסמונת מוצא בית החזה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Treatment for thoracic outlet syndrome|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.CD007218.pub3|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2014-11-26|doi=10.1002/14651858.cd007218.pub3|מחבר=Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen}}</ref>
 ===פיזיותרפיה וטיפול שאינו פולשני===
@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 לא קיימות עדויות רבות על טיפול [[תרופה|תרופתי]] לטיפול בתסמונת ומרבית הטיפול התרופתי שניתן מתמקד בהפחתת הסיכונים הנלווים לה- כמו למשל מתן [[נוגד פקקת|מדללי דם]] לטיפול בתסמונת מהסוג הורידי על מנת למנוע היווצרות [[קריש דם|קרישי דם]] באזורים בהם מופעל הלחץ. טרם התחלת הטיפול הקבוע במדללי הדם, יש להסיר קרישי דם במידה ונוצרו כאלה באמצעות תרופות פיברינוליטיות או [[צנתור]] [אינפומד[.
-הזרקת [[רעלן הבוטולינום|בוטוקס]] ל[[שרירי המעלות]] (Scalene Muscles) אמנם לא הקלה על הכאב או על הגבלות בתנועה, אך נמצא שיפור משמעותי בהתפחתת תסמיני [[נמלול]].[16]
+הזרקת [[רעלן הבוטולינום|בוטוקס]] ל[[שרירי המעלות]] (Scalene Muscles) אמנם לא הקלה על הכאב או על הגבלות בתנועה, אך נמצא שיפור משמעותי בהתפחתת תסמיני [[נמלול]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Treatment for thoracic outlet syndrome|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.CD007218.pub3|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2014-11-26|doi=10.1002/14651858.cd007218.pub3|מחבר=Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen}}</ref>
 ===אפשרות ניתוחית===
-קיימות אופציות [[ניתוח|ניתוחיות]] למקרים מסוימים של תסמונת מוצא בית החזה כמו למשל ניתוח זעיר בחלל מעל העצם התת בריחית הכולל [[נוירוליזה]] של [[מקלעת הזרוע]], הסרה של שרירי המעלות או שינוי מיקומם של כלי דם. גישה זו מחליפה הסרה של [[צלע צווארית]], והתגלתה כיעילה[17]. במקרים בהם הצלע הראשונה או צלע צווארית לוחצות על וריד, עורק או על מקלעת הזרוע, ניתן להסיר בניתוח את החלקים [[צלעות|בצלע]] הגורמים להיווצרות הלחץ (או את הצלע כולה). הסרת שרירי המעלות יכולה[18] להביא גם היא לשיפור בזרימת הדם ולהקלה על הלחץ על העצבים.
+קיימות אופציות [[ניתוח|ניתוחיות]] למקרים מסוימים של תסמונת מוצא בית החזה כמו למשל ניתוח זעיר בחלל מעל העצם התת בריחית הכולל [[נוירוליזה]] של [[מקלעת הזרוע]], הסרה של שרירי המעלות או שינוי מיקומם של כלי דם. גישה זו מחליפה הסרה של [[צלע צווארית]], והתגלתה כיעילה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Thoracic outlet syndrome: a multidisciplinary problem with a perspective for microsurgical management without rib resection|קישור=https://link.springer.com/chapter/10.1007%2F978-3-211-72958-8_31|מו"ל=Springer Vienna|כתב עת=How to Improve the Results of Peripheral Nerve Surgery|שנת הוצאה=2007|עמ=145–147|סדרה=Acta Neurochirurgica Supplementum|doi=10.1007/978-3-211-72958-8_31|מחבר=S. Rochkind, M. Shemesh, H. Patish, M. Graif}}</ref> במקרים בהם הצלע הראשונה או צלע צווארית לוחצות על וריד, עורק או על מקלעת הזרוע, ניתן להסיר בניתוח את החלקים [[צלעות|בצלע]] הגורמים להיווצרות הלחץ (או את הצלע כולה). הסרת שרירי המעלות<ref>{{צ-מאמר|שם=Thoracic outlet syndrome|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15977087|כתב עת=Agri: Agri (Algoloji) Dernegi'nin Yayin Organidir = The Journal of the Turkish Society of Algology|שנת הוצאה=2005-04|עמ=5–9|כרך=17|מחבר=Gül Köknel Talu}}</ref> יכולה להביא גם היא לשיפור בזרימת הדם ולהקלה על הלחץ על העצבים.
 [[פיזיותרפיה]] בדרך כלל משולבת בהליך הטיפולי לפני ואחרי הניתוח כדי לשפר את זמן ההתאוששות ואת התוצאות. השיקום לאחר הניתוח כולל עבודה על טווחי תנועה של הכתף והגפה. [הדסה]
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 ===ספורט===
-[[בייסבול]], [[כדורסל]] ו[[הוקי קרח|הוקי]] הם כמה מענפי הספורט המביאים לתנועה חוזרת ונשנית של היד ומהווים גורם ברמה זו או אחרת להיווצרותה של התסמונת. כמה שחקנים [[ארצות הברית|אמריקאיים]] בליגות ה[[MLB]], [[NHL]] וה[[ליגת ה-NBA|NBA]] אובחנו כסובלים מתסמונת מוצא בית החזה (בינהם שחקן הכדורסל [[מרקל פולץ]][30][31]).
+[[בייסבול]], [[כדורסל]] ו[[הוקי קרח|הוקי]] הם כמה מענפי הספורט המביאים לתנועה חוזרת ונשנית של היד ומהווים גורם ברמה זו או אחרת להיווצרותה של התסמונת. כמה שחקנים [[ארצות הברית|אמריקאיים]] בליגות ה[[MLB]], [[NHL]] וה[[ליגת ה-NBA|NBA]] אובחנו כסובלים מתסמונת מוצא בית החזה (בינהם שחקן הכדורסל [[מרקל פולץ]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.nba.com/article/2018/12/04/markelle-fultz-shoulder-specialist-neurogenic-thoracic-outlet-syndrome|הכותב=|כותרת="Markelle Fultz diagnosed with nerve condition"|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.espn.com/nba/story/_/id/25453907/markelle-fultz-philadelphia-76ers-expected-miss-3-6-weeks-shoulder-rehabilitation|הכותב=|כותרת="76ers' Markelle Fultz expected to miss 3-6 weeks for shoulder rehabilitation"|אתר=|תאריך=}}</ref>).
 =קישורים חיצוניים=