לדלג לתוכן

מרים וינברגר – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Elcool (שיחה | תרומות)
5 עריכות
הוספתי: תיקונים ודיוקים, עוד הערות שוליים והרחבות לתוכן קיים
Elcool (שיחה | תרומות)
5 עריכות
תיקונים, הוספת מקורות מידע והרחבות
שורה 7: שורה 7:


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
וינברגר נולדה וגדלה ב[[ירושלים]]. הוריה הם [[ניצולי השואה|שורדי שואה]]. אביה פאול דוד וינברגר היה מתווך נדל"ן, ואימה חוה וינברגר הייתה מורה בבית ספר יבנה-חולות. כשהייתה בת 7 בערך עברה להתגורר עם משפחתה ב[[ראשון לציון]]. למדה בבית הספר התיכון [[הגימנסיה הריאלית]] בראשון לציון במגמה המתמטית-פיזיקלית אותה סיימה בהצטיינות יתרה ואף יצאה ב-[[1972]] לבריטניה במסגרת משלחת נוער שוחר מדע מטעם [[מכון ויצמן למדע]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=|שם=Fortnight in London.Rehovot|כתב עת=The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann|שנת הוצאה=winter 1972/1973|מו"ל=The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann, Israel.}}</ref>.
וינברגר נולדה וגדלה ב[[ירושלים]]. הוריה הם [[ניצולי השואה|שורדי שואה]]. אביה פאול דוד וינברגר בוגר תואר ראשון במדעי המדינה [[סורבון|מאוניברסיטת]] [[סורבון]], עסק בנדל"ן וחיבר 3 ספרים שעסקו בקשרים בין כלכלה ופוליטיקה. אימה חוה אוה וינברגר בוגרת סמינר למורים על שם ג.סליגסברג ב[[ירושלים]] ועסקה רוב שנותיה בהוראת מלאכת יד. כשהייתה בת 7 בערך עברה וינברגר להתגורר עם משפחתה ב[[ראשון לציון]]. למדה בבית הספר התיכון [[הגימנסיה הריאלית]] בראשון לציון במגמה המתמטית-פיזיקלית אותה סיימה בהצטיינות יתרה ואף יצאה ב-[[1972]] לבריטניה במסגרת משלחת נוער שוחר מדע מטעם [[מכון ויצמן למדע]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=|שם=Fortnight in London.Rehovot|כתב עת=The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann|שנת הוצאה=winter 1972/1973|מו"ל=The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann, Israel.}}</ref>.


שירתה ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ב[[חיל הלוגיסטיקה]]. בשנת [[1974]] החלה וינברגר בלימודי רפואה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], בשנת [[1984]] החלה להתמחות בלימודי רפואה פנימית וקיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות פנימיות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.doctorinfo.co.il/doctor/וינברגר%20מרים-126679|כותרת=וינברגר מרים ראשון לציון - משרד הבריאות|אתר=www.doctorinfo.co.il|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref> בשנת [[1988]]. לאחר מכן החלה וינברגר את ההתמחות שלה במחלות זיהומיות ב[[המכונים הלאומיים לבריאות]] שבמדינת [[מרילנד]] ב[[ארצות הברית]], מפני שבתקופה זו לא היה ניתן להתמחות בתחום מחלות זיהומיות ב[[מדינת ישראל]]. בשנת [[1992]] היא קיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות זיהומיות. בשנת [[2015]] קיבלה תואר [[פרופסור]] מאוניברסיטת תל אביב. בשנת [[2019]] מרים סיימה בהצלחה שתי תעודות נוספות של Talkmaster ותעודה נוספת של כתיבת חוות דעת רפואית משפטית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/TalkMasterIL/posts/794914830875213|כותרת=טוקמאסטר בית הספר לדיבור בפני קהל TalkMaster|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>. בשנת [[2018]] ועד [[2022]] הופיעה ברשימת הרופאים הכי טובים של מגזין [[פורבס ישראל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/best-doctors-in-israel-2021/|כותרת=הגדולה והמפורטת ביותר: פורבס מפרסם את מהדורת הרופאים הטובים 2021|אתר=Forbes Israel|תאריך=2021-09-19|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-10-01}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%9e%d7%90%d7%99-%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a1-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%90%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-2/|הכותב=Forbes Israel|כותרת=גדול ומפורט מאי פעם: פורבס מציג את גיליון הרופאים הטובים 2018|אתר=Forbes Israel|תאריך=12 במאי 2018}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/best-israeli-doctors-2022/|הכותב=אלון לוין ותאיר אלטשולר|כותרת=1,428 רופאים ו־177 קטגוריות: פורבס מציג את גיליון הרופאים הטובים בישראל 2022|אתר=Forbes Israel|תאריך=6 בנובמבר 2022}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a1-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99/|הכותב=Forbes Israel|כותרת=1,200 רופאים, 150 התמחויות: הרופאים הטובים בישראל 2020|אתר=Forbes Israel|תאריך=23 ביולי 2020}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a1-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8/|הכותב=יובל הירשהורן|כותרת=פורבס מציג: גיליון הרופאים הטובים בישראל 2019|אתר=Forbes Israel|תאריך=2 במאי 2019}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=יובל הירשהורן|שם=הרופאים הטובים 2019|כתב עת=Forbes Israel|קישור=https://colopro.co.il/wp-content/uploads/2019/05/forbs-2019.pdf|עמ=51}}</ref>.
שירתה ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ב[[חיל הלוגיסטיקה]]. בשנת [[1974]] החלה וינברגר בלימודי רפואה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], בשנת [[1984]] החלה להתמחות בלימודי רפואה פנימית וקיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות פנימיות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.doctorinfo.co.il/doctor/וינברגר%20מרים-126679|כותרת=וינברגר מרים ראשון לציון - משרד הבריאות|אתר=www.doctorinfo.co.il|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref> בשנת [[1988]]. לאחר מכן החלה וינברגר את ההתמחות שלה במחלות זיהומיות ב[[המכונים הלאומיים לבריאות]] שבמדינת [[מרילנד]] ב[[ארצות הברית]], מפני שבתקופה זו לא היה ניתן להתמחות בתחום מחלות זיהומיות ב[[מדינת ישראל]]. בשנת [[1992]] היא קיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות זיהומיות. בשנת [[2015]] קיבלה תואר [[פרופסור]] חבר מאוניברסיטת תל אביב. בשנת [[2019]] מרים סיימה בהצלחה שתי תעודות נוספות של Talkmaster ותעודה נוספת של כתיבת חוות דעת רפואית משפטית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/TalkMasterIL/posts/794914830875213|כותרת=טוקמאסטר בית הספר לדיבור בפני קהל TalkMaster|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>. בשנת [[2018]] ועד [[2022]] הופיעה ברשימת הרופאים הכי טובים של מגזין [[פורבס ישראל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/best-doctors-in-israel-2021/|כותרת=הגדולה והמפורטת ביותר: פורבס מפרסם את מהדורת הרופאים הטובים 2021|אתר=Forbes Israel|תאריך=2021-09-19|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-10-01}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%9e%d7%90%d7%99-%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a1-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%90%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-2/|הכותב=Forbes Israel|כותרת=גדול ומפורט מאי פעם: פורבס מציג את גיליון הרופאים הטובים 2018|אתר=Forbes Israel|תאריך=12 במאי 2018}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/best-israeli-doctors-2022/|הכותב=אלון לוין ותאיר אלטשולר|כותרת=1,428 רופאים ו־177 קטגוריות: פורבס מציג את גיליון הרופאים הטובים בישראל 2022|אתר=Forbes Israel|תאריך=6 בנובמבר 2022}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a1-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99/|הכותב=Forbes Israel|כותרת=1,200 רופאים, 150 התמחויות: הרופאים הטובים בישראל 2020|אתר=Forbes Israel|תאריך=23 ביולי 2020}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a1-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8/|הכותב=יובל הירשהורן|כותרת=פורבס מציג: גיליון הרופאים הטובים בישראל 2019|אתר=Forbes Israel|תאריך=2 במאי 2019}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=יובל הירשהורן|שם=הרופאים הטובים 2019|כתב עת=Forbes Israel|קישור=https://colopro.co.il/wp-content/uploads/2019/05/forbs-2019.pdf|עמ=51}}</ref>.


== קריירה בתחום הרפואה ==
== קריירה בתחום הרפואה ==
בשנת [[1991]] היא שבה לישראל ועבדה בבית החולים [[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה עין כרם]] כרופאה יועצת מומחית למחלות זיהומיות.
בשנת [[1991]] היא שבה לישראל ועבדה בבית החולים [[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה עין כרם]] כרופאה יועצת מומחית למחלות זיהומיות.


בשנת [[1995]] עברה ל[[פתח תקווה]] והחלה לעבוד ב[[מרכז רפואי רבין]] כיועצת בכירה למחלות זיהומיות. לאחר מספר שנים עבדה כראש השירות לזיהומים באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/67276|כותרת=משרד הבריאות מזהיר: קדחת הנילוס תחזור בקיץ - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2001-05-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>. בשנת [[2005]] החלה לנהל את היחידה למחלות זיהומיות ב[[המרכז הרפואי שמיר|מרכז הרפואי שמיר]] (אז אסף הרופא)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.shamir.org/allunitworkers/?unitId=3402|כותרת=עובדי המחלקה\יחידה|אתר=www.shamir.org|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>. בשנת [[2010]] ייסדה את מרפאת המטיילים במרכז הרפואי שמיר ומעדה בראשה. וינברגר פרשה מעבודתה ב[[המרכז הרפואי שמיר|מרכז הרפואי שמיר]] בסוף נובמבר 2022.
בשנת [[1995]] עברה ל[[פתח תקווה]] והחלה לעבוד ב[[מרכז רפואי רבין]] כיועצת בכירה למחלות זיהומיות. לאחר מספר שנים התמנתה לראש השירות לזיהומים באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/67276|כותרת=משרד הבריאות מזהיר: קדחת הנילוס תחזור בקיץ - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2001-05-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>. בשנת [[2005]] החלה לנהל את היחידה למחלות זיהומיות ב[[המרכז הרפואי שמיר|מרכז הרפואי שמיר]] (אז אסף הרופא)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.shamir.org/allunitworkers/?unitId=3402|כותרת=עובדי המחלקה\יחידה|אתר=www.shamir.org|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>. בשנת [[2010]] ייסדה את מרפאת המטיילים במרכז הרפואי שמיר ועמדה בראשה. וינברגר פרשה מעבודתה ב[[המרכז הרפואי שמיר|מרכז הרפואי שמיר]] בסוף נובמבר 2022.


בשנים [[2016]] עד [[2021]] כיהנה כיו"ר ה[[איגוד הישראלי למחלות זיהומיות]], ובכך הפכה לאישה הראשונה שעמדה בראש האיגוד הזה. בשנות כהונתה קידמה את נושא הטיפול המושכל [[אנטיביוטיקה|באנטיביוטיקה]], לרבות כתיבת ניירות עמדה, ארגון כנסים וימי עיון והבאה להכרה ציבורית של חשיבות הנושא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ima.org.il/main/EditClinicalInstruction.aspx?ClinicalInstructionId=1408|הכותב=האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות|כותרת=עקרונות שימוש מושכל באנטיביוטיקה בישראל, פנינו לאן 2018|אתר=ההסתדרות הרופאית בישראל|תאריך=יולי 2018}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ima.org.il/main/EditClinicalInstruction.aspx?ClinicalInstructionId=2510|הכותב=האגודה הישראלית למחלות זיהומיות|כותרת=שימוש מושכל באנטיביוטיקה בקהילה: מתווה פעולה|אתר=ההסתדרות הרפואית בישראל|תאריך=נובמבר 2021}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Miriam Weinberger, Amos Yinnon|שם=הוריות לטיפול מושכל באנטיביוטיקה מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות – למי הן מכוונות?|כתב עת=הרפואה|עמ=313-315|כרך=158|שנת הוצאה=מאי 2019|קישור=https://www.ima.org.il/MedicineSite/Article.aspx?NewspaperArticleId=4363}}</ref>. עם פרוץ [[מגפת הקורונה בישראל|מגיפת הקורונה]] בתחילת [[2020]], מומחי האיגוד למחלות זיהומיות מילאו תפקידים קריטיים בייעוץ ל[[משרד הבריאות]] במדיניות ההתמודדות עם הקורונה, לרבות ארגון מחלקות הקורונה בבתי החולים, עקרונות ההתמגנות והבידוד, תיקוף בדיקות המעבדה, מדיניות הטיפול התרופתי, מדיניות החיסונים והובלה בנושא חיסון הבוסטר שאומצה גלובלית. בזמן מגיפת הקורנה וינברגר חיזקה את הקשר בין חברי האיגוד לשיתוף מידע ומחקר, הובילה קו של עידוד ההתחסנות וכן יזמה [[ובינר|כינוסים וירטואליים]] עם מומחים מהארץ ומהעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pediatrics.org.il/clinical-guidelines/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%90/|הכותב=האיגוד למחלות זיהומיות|כותרת=חיסונים נגד קורונה – כל מה שחשוב לדעת|אתר=פדיטון|תאריך=2020}}</ref><ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=jgs_cozmcOQ&ab_channel=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8|הכותב=המרכז הרפואי שמיר|כותרת=הרצאה פרופ' מרים וינברגר הסבר לגבי חיסון כנגד נגיף הקורונה|אתר=Youtube|תאריך_וידוא=22.12.20}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/health/article/BJjq3QwC8|הכותב=אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש|כותרת=האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות: "עלולים להגיע לאובדן שליטה ולנקודת אל חזור"|אתר=ynet|תאריך=29.06.20}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=rrWTw-_yzmE&t=11s&ab_channel=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8|כותרת=פרופ' וינברגר מירי - חיסון כנגד נגיף הקורונה|אתר=Youtube|תאריך_וידוא=22.12.20}}</ref>.
בשנים [[2016]] עד [[2021]] כיהנה כיו"ר ה[[איגוד הישראלי למחלות זיהומיות]], ובכך הפכה לאישה הראשונה שעמדה בראש האיגוד הזה. בשנות כהונתה קידמה את נושא הטיפול המושכל [[אנטיביוטיקה|באנטיביוטיקה]], לרבות כתיבת ניירות עמדה, ארגון כנסים וימי עיון והבאה להכרה ציבורית של חשיבות הנושא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ima.org.il/main/EditClinicalInstruction.aspx?ClinicalInstructionId=1408|הכותב=האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות|כותרת=עקרונות שימוש מושכל באנטיביוטיקה בישראל, פנינו לאן 2018|אתר=ההסתדרות הרופאית בישראל|תאריך=יולי 2018}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ima.org.il/main/EditClinicalInstruction.aspx?ClinicalInstructionId=2510|הכותב=האגודה הישראלית למחלות זיהומיות|כותרת=שימוש מושכל באנטיביוטיקה בקהילה: מתווה פעולה|אתר=ההסתדרות הרפואית בישראל|תאריך=נובמבר 2021}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Miriam Weinberger, Amos Yinnon|שם=הוריות לטיפול מושכל באנטיביוטיקה מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות – למי הן מכוונות?|כתב עת=הרפואה|עמ=313-315|כרך=158|שנת הוצאה=מאי 2019|קישור=https://www.ima.org.il/MedicineSite/Article.aspx?NewspaperArticleId=4363}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=מרים וינברגר|שם=מי מפחד ממחלות זיהומיות - התמחות עם השפעה רב-תחומית|כתב עת=הרפואה|כרך=158|קישור=https://www.ima.org.il/FilesUpload/Medicine/0/355/177827.pdf|שנת הוצאה=מאי 2019|עמ=282-284}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=19IXUtZ0AfI&ab_channel=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8|הכותב=מרים וינברגר|כותרת=שומרים על האנטיביוטיקה - נלחמים בעמידות בחיידקים|אתר=YouTube|תאריך=15.11.2017|תאריך_וידוא=20.12.2022}}</ref>. עם פרוץ [[מגפת הקורונה בישראל|מגיפת הקורונה]] בתחילת [[2020]], מומחי האיגוד למחלות זיהומיות מילאו תפקידים קריטיים בייעוץ ל[[משרד הבריאות]] במדיניות ההתמודדות עם הקורונה, לרבות ארגון מחלקות הקורונה בבתי החולים, עקרונות ההתמגנות והבידוד, תיקוף בדיקות המעבדה, מדיניות הטיפול התרופתי, מדיניות החיסונים והובלה בנושא חיסון הבוסטר שאומצה גלובלית. בזמן מגיפת הקורנה וינברגר חיזקה את הקשר בין חברי האיגוד לשיתוף מידע ומחקר, הובילה קו של עידוד ההתחסנות וכן יזמה [[ובינר|כינוסים וירטואליים]] עם מומחים מהארץ ומהעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pediatrics.org.il/clinical-guidelines/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%90/|הכותב=האיגוד למחלות זיהומיות|כותרת=חיסונים נגד קורונה – כל מה שחשוב לדעת|אתר=פדיטון|תאריך=2020}}</ref><ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=jgs_cozmcOQ&ab_channel=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8|הכותב=המרכז הרפואי שמיר|כותרת=הרצאה פרופ' מרים וינברגר הסבר לגבי חיסון כנגד נגיף הקורונה|אתר=Youtube|תאריך_וידוא=22.12.20}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/health/article/BJjq3QwC8|הכותב=אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש|כותרת=האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות: "עלולים להגיע לאובדן שליטה ולנקודת אל חזור"|אתר=ynet|תאריך=29.06.20}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=rrWTw-_yzmE&t=11s&ab_channel=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8|כותרת=פרופ' וינברגר מירי - חיסון כנגד נגיף הקורונה|אתר=Youtube|תאריך_וידוא=22.12.20}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=כרמית גלבוע|שם=ראיון בלעדי עם פרופ' מרים וינברגר|כתב עת=הידיעון של עמותת רפואה בטוחה|כרך=5|שנת הוצאה=5.5.2021|קישור=https://www.refuabetuha.org/_files/ugd/ce4734_738d84f352924a8bb5a77fc5ad467d98.pdf}}</ref>.

בנוסף, וינברגר נלחמה ונלחמת לשיפור צפיפות האשפוז בבתי החולים, שהיא רואה בה גורם מכריע להתפשטות זיהומים עם חיידקי-על עמידים ולשיפור בטיחות העבודה של הצוות הרפואי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5006568,00.html|הכותב=שרית רוזנבלום|כותרת=סכנה ברורה ומיידית|אתר=Ynet|תאריך=23.08.2017}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/health/article/13370468|הכותב=אביחי דלאל, אסף הדר|כותרת=המגפה השקטה שמסעירה את צוותי הרפואה: נדקרים ממחטים של מטופלים - ונדבקים|אתר=ישראל היום|תאריך=29/11/2022}}</ref>.


=== קריירה ומחקר בתחום המחלות הזיהומיות ===
=== קריירה ומחקר בתחום המחלות הזיהומיות ===
וינברגר רכשה בהתמחותה במרכז הסרטן במכונים הלאומיים של ארצות הברית תחום התמחות שהיה ייחודי בזמנו – זיהומים בחולים [[מדוכא חיסון|מדוכאי חיסון]], שהם קבוצת חולים חשופים במיוחד לזיהומים מסכני חיים. במשך שנים רבות הובילה תחום זה בישראל והנחילה את עקרונות הטיפול לדורות רבים של רופאים בעבודתה במרכזים הרפואיים השונים. מחקריה עסקו בזיהומים בחולים עם דיכוי היכולת לייצר [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] ([[אנמיה אפלסטית]], [[חולי לאוקמיה]] ו[[ממאירויות המטולוגיות]] שונות) וכן ב[[זיהומים פטריתיים]] חודרניים ומסכני חיים. מחקריה בישראל נתמכו בין השאר ע"י מענקי מחקר מטעם [[האגודה למלחמה בסרטן]]. המחקר שפירסם אותה בתחום זה היה אפיון הזיהומים בסדרה גדולה של חולים עם [[אנמיה אפלסטית]], מחלה נדירה בה [[מח עצם|מוח העצם]] מפסיק לייצר תאי דם, שבו הראתה לראשונה שהגורם המוביל בתמותה היה זיהומים פטרייתיים פולשניים ובראשן העובש אספרגילוס.
וינברגר רכשה בהתמחותה במרכז הסרטן במכונים הלאומיים של ארצות הברית תחום התמחות שהיה ייחודי בזמנו – זיהומים בחולים [[מדוכא חיסון|מדוכאי חיסון]], שהם קבוצת חולים חשופים במיוחד לזיהומים מסכני חיים. במשך שנים רבות הובילה תחום זה בישראל והנחילה את עקרונות הטיפול לדורות רבים של רופאים בעבודתה במרכזים הרפואיים השונים. מחקריה עסקו בזיהומים בחולים עם דיכוי היכולת לייצר [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] ([[אנמיה אפלסטית]], חולי [[לוקמיה|לאוקמיה]] ו[[ממאירויות המטולוגיות]] שונות) וכן ב[[זיהומים פטריתיים]] חודרניים ומסכני חיים. מחקריה בישראל נתמכו בין השאר ע"י מענקי מחקר מטעם [[האגודה למלחמה בסרטן]]. המחקר שפירסם אותה בתחום זה היה אפיון הזיהומים בסדרה גדולה של חולים עם [[אנמיה אפלסטית]], מחלה נדירה בה [[מח עצם|מוח העצם]] מפסיק לייצר תאי דם, שבו הראתה לראשונה שהגורם המוביל בתמותה היה זיהומים פטרייתיים פולשניים ובראשן העובש אספרגילוס.


וינברגר היא גם חוקרת בתחום ה[[אפידמיולוגיה]] של מחלות זיהומיות, בדגש על מחלות המועברות באוכל ומבעלי החיים ובנוסף שותפה לסגל האקדמי הקליני ברפואה פנימית ב[[הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר|פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-780513|כותרת="נשים יכולות להצליח בהובלת מערכה מורכבת כזאת לא פחות טוב מגברים"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>.
וינברגר היא גם חוקרת בתחום ה[[אפידמיולוגיה]] של מחלות זיהומיות, בדגש על מחלות המועברות באוכל ומבעלי החיים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://themedical.co.il/Article.aspx?f=7&s=5&id=4243|הכותב=טל ברוש-ניסימוב ומרים וינברגר|כותרת=מתכננים טיול למזרח הקיץ? היזהרו מנגיף הזיקה|אתר=TheMEDICAL|תאריך=10.07.2017}}</ref> ובנוסף שותפה לסגל האקדמי הקליני ברפואה פנימית ב[[הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר|פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-780513|כותרת="נשים יכולות להצליח בהובלת מערכה מורכבת כזאת לא פחות טוב מגברים"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>.


וינברגר כתבה והייתה שותפה לכתיבה של למעלה מ-90 מאמרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cris.tau.ac.il/en/persons/miriam-weinberger/publications/|כותרת=Miriam Weinberger|אתר=אוניברסיטת תל אביב}}</ref> שהתפרסמו בכתבי עת בביקורת עמיתים. המחקר פורץ הדרך שלה התפרסם בשנת [[2000]], בנושא של [[קדחת מערב הנילוס|נגיף מערב הנילוס]]. היא הייתה בין הראשונים שאפיינו את התחלואה מהנגיף וגורמי הסיכון לתמותה. וינברגר הראתה שתמותה עולה עם הגיל, ושמעל גיל 60 התמותה יכולה להגיע לשיעורים משמעותיים, מעל 17%<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Weinberger Miriam et al|שם=West Nile fever outbreak, Israel, 2000: epidemiologic aspects|כתב עת=Emerging Infectious Diseases|עמ=3|קישור=chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2631774/pdf/11585533.pdf}}</ref>. הזיהומים שהיא חקרה באופן מיוחד היו [[Salmonella|סלמונלה]] ו[[Campylobacter jejuni|קמפילובקטר]].
וינברגר כתבה והייתה שותפה לכתיבה של למעלה מ-90 מאמרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cris.tau.ac.il/en/persons/miriam-weinberger/publications/|כותרת=Miriam Weinberger|אתר=אוניברסיטת תל אביב}}</ref> שהתפרסמו בכתבי עת בביקורת עמיתים. המחקר פורץ הדרך שלה התפרסם בשנת [[2000]], בנושא של [[קדחת מערב הנילוס|נגיף מערב הנילוס]]. היא הייתה בין הראשונים שאפיינו את התחלואה מהנגיף וגורמי הסיכון לתמותה. וינברגר הראתה שתמותה עולה עם הגיל, ושמעל גיל 60 התמותה יכולה להגיע לשיעורים משמעותיים, מעל 17%<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Weinberger Miriam et al|שם=West Nile fever outbreak, Israel, 2000: epidemiologic aspects|כתב עת=Emerging Infectious Diseases|עמ=3|קישור=chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2631774/pdf/11585533.pdf}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/274078-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%95|הכותב=חדשות סרוגים|כותרת=לראשונה בישראל: אדם מת מנגיף קדחת הנילוס|אתר=סרוגים|תאריך=22.08.2018}}</ref>.


בנוסף וינברגר מתמקדת במחקרה ב[[זיהום נוזוקומי|זיהומים נוזוקומיאליים]] [[עמידות לאנטיביוטיקה|ועמידות לאנטיביוטיקה]].
וינברגר מתמקדת במחקרה ב[[זיהום נוזוקומי|זיהומים נוזוקומיאליים]] [[עמידות לאנטיביוטיקה|ועמידות לאנטיביוטיקה]]. הזיהומים שהיא חקרה באופן מיוחד היו [[Salmonella|סלמונלה]] ו[[Campylobacter jejuni|קמפילובקטר]].


בתחום מחלות המועברות באוכל חקרה בין היתר מגמות, סיכונים, אוכלוסיות בסיכון, השפעה עונתית, השפעת שינויי אקלים, אפידמיולוגיה מולקולרית ועוד. בתחום מחלות המועברות מבעלי חיים היא חקרה: מגמות, אפימדיולוגיה, גורמי סיכון, תוצאות ורפואת מטיילים.
בתחום מחלות המועברות באוכל חקרה בין היתר מגמות, סיכונים, אוכלוסיות בסיכון, השפעה עונתית, השפעת שינויי אקלים, אפידמיולוגיה מולקולרית ועוד. בתחום מחלות המועברות מבעלי חיים היא חקרה: מגמות, אפימדיולוגיה, גורמי סיכון, תוצאות ורפואת מטיילים.
שורה 42: שורה 44:


===== מחקרה בתחום הקמפילובקטר =====
===== מחקרה בתחום הקמפילובקטר =====
במסגרת מחקריה בתחום מעלה וינברגר טענה שייתכן והחיידק מגיע ממזונות מן החי הנפוצים בישראל במיוחד בשר [[תרנגול הבית|עוף]] ולעיתים [[בשר בקר]]. זאת בהסתמך על שיטות מולקולריות מתקדמות, ובראשן ריצוף של גן החיידקים ממקור הומני וממקור וטרינרי. מחקרה בתחום נתמך ע"י מענק מחקר מטעם ה[[הקרן הלאומית למדע (ישראל)|קרן הלאומית למדע]].
במסגרת מחקריה בתחום מעלה וינברגר טענה שייתכן והחיידק מגיע ממזונות מן החי הנפוצים בישראל במיוחד בשר [[תרנגול הבית|עוף]] ולעיתים [[בשר בקר]]. זאת בהסתמך על שיטות מולקולריות מתקדמות, ובראשן ריצוף של גן החיידקים ממקור הומני וממקור וטרינרי. מחקרה בתחום נתמך ע"י מענק מחקר מטעם ה[[הקרן הלאומית למדע (ישראל)|קרן הלאומית למדע]]<ref name=":2" />.


במחקריה הראתה וינברגר עליה חדה בזיהומי הקמפילובקטר בישראל החל מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] של המאה הקודמת, עם שיעורי תחלואה מן הגבוהים בעולם. כמו כן הראתה את הנטל הגבוה של התחלואה על תינוקות בני פחות משנתיים שאצלם שיעורי התחלואה היו עד פי 26 מאשר אצל מבוגרים בגיל הוריהם<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Weinberger Miriam et al|שם=Molecular epidemiology of Campylobacter jejuni infection in Israel—a nationwide study|כתב עת=ScienceDirect|קישור=https://doi.org/10.1016/j.cmi.2016.08.014}}</ref>.
במחקריה הראתה וינברגר עליה חדה בזיהומי הקמפילובקטר בישראל החל מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] של המאה הקודמת, עם שיעורי תחלואה מן הגבוהים בעולם. כמו כן הראתה את הנטל הגבוה של התחלואה על תינוקות בני פחות משנתיים שאצלם שיעורי התחלואה היו עד פי 26 מאשר אצל מבוגרים בגיל הוריהם<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Weinberger Miriam et al|שם=Molecular epidemiology of Campylobacter jejuni infection in Israel—a nationwide study|כתב עת=ScienceDirect|קישור=https://doi.org/10.1016/j.cmi.2016.08.014}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Miriam Weinberger et al|שם=Increased incidence of Campylobacter spp. infection and high rates among children, Israel|כתב עת=Emerging Infectious Diseases|doi=10.3201/eid1911.120900|שנת הוצאה=2013 Nov|כרך=19}}</ref>.


בנוסף, במחקריה נמצא שזן מסוג קמפילובקטר ג'ג'וני הוא הגורם השכיח לתחלואה בישראל, והוא התגלה בשיעור גבוה כגורם תחלואה בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. כמו כן, התגלה במחקריה, שלחיידק הקמפילובקטר יש שיעור גבוה של עמידות לאנטיביוטיקה. המשמעות היא שלא ניתן כמעט ולהשתמש בסוגי האנטיביוטיקות היעילות הקיימות הניתנות לנטילת כדורים דרך הפה. עוד נמצא מניתוח העונתיות של זיהומי הקמפילובקטר, ששיא התחלואה הוא בקיץ ובאופן משמעותי בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. ממצא זה מעלה השערה כי ההדבקה של תינוקות עד גיל שנתיים היא מבני המשפחה המבוגרים יותר, אשר אצלם סימני המחלה קלים יותר, ולכן אינם מגיעים לבתי החולים<ref name=":1" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://isf.org.il/layperson-reports/החיפוש-אחר-מקורותיו-של-גורם-20190528105513.html|הכותב=Israel Science Foundation/הקרן הלאומית למדע|כותרת=החיפוש אחר מקורותיו של גורם התחלואה השכיח ביותר בישראל|אתר=isf.org.il|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>.
בנוסף, במחקריה נמצא שזן מסוג קמפילובקטר ג'ג'וני הוא הגורם השכיח לתחלואה בישראל, והוא התגלה בשיעור גבוה כגורם תחלואה בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. כמו כן, התגלה במחקריה, שלחיידק הקמפילובקטר יש שיעור גבוה של עמידות לאנטיביוטיקה. המשמעות היא שלא ניתן כמעט ולהשתמש בסוגי האנטיביוטיקות היעילות הקיימות הניתנות לנטילת כדורים דרך הפה. עוד נמצא מניתוח העונתיות של זיהומי הקמפילובקטר, ששיא התחלואה הוא בקיץ ובאופן משמעותי בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. ממצא זה מעלה השערה כי ההדבקה של תינוקות עד גיל שנתיים היא מבני המשפחה המבוגרים יותר, אשר אצלם סימני המחלה קלים יותר, ולכן אינם מגיעים לבתי החולים<ref name=":1" /><ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=http://isf.org.il/layperson-reports/החיפוש-אחר-מקורותיו-של-גורם-20190528105513.html|הכותב=Israel Science Foundation/הקרן הלאומית למדע|כותרת=החיפוש אחר מקורותיו של גורם התחלואה השכיח ביותר בישראל|אתר=isf.org.il|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Assaf Rokney et al|שם=WGS-Based Prediction and Analysis of Antimicrobial Resistance in Campylobacter jejuni Isolates From Israel|כתב עת=Frontiers in Cellular and Infection Microbiology|doi=10.3389/fcimb.2020.00365|שנת הוצאה=13.08.2020|כרך=10}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Assaf Rokney|שם=Genomic Epidemiology of Campylobacter jejuni Transmission in Israel|כתב עת=Frontiers in Cellular and Infection Microbiology|doi=10.3389/fmicb.2018.02432|שנת הוצאה=16.10.2018|כרך=9}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/blogs/roibetlevi/2018-08-05/ty-article/0000017f-f8c3-d887-a7ff-f8e7a61e0000|הכותב=דור סנדלר, זווית|כותרת=הקשר המדאיג בין מזג האוויר לבין זיהומים במערכת העיכול|אתר=הארץ|תאריך=05.08.2018}}</ref>.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 53: שורה 55:
* הגדרת המחלה [https://www.infomed.co.il/disease-1182/ ספורוטריכוזיס] על ידי מרים וינברגר, באתר האינטרנט של אינפומד
* הגדרת המחלה [https://www.infomed.co.il/disease-1182/ ספורוטריכוזיס] על ידי מרים וינברגר, באתר האינטרנט של אינפומד
* הגדרת הפטרייה [https://www.infomed.co.il/disease-1139/ אלטרנריה] על ידי מרים וינברגר, באתר האינטרנט של אינפומד
* הגדרת הפטרייה [https://www.infomed.co.il/disease-1139/ אלטרנריה] על ידי מרים וינברגר, באתר האינטרנט של אינפומד
* מרים וינברגר התראיינה בכתבה בשם "[https://www.israelhayom.co.il/health/article/13370468 המגפה השקטה שמסעירה את צוותי הרפואה: נדקרים ממחטים של מטופלים - ונדבקים]", באתר האינטרנט של ישראל היום
* מרים וינברגר התראיינה בכתבה בשם "[https://www.ynet.co.il/news/article/ryyYa3UNv טיילו בנחלים ואושפזו מחשש לעכברת]", באתר האינטרנט של Ynet
* מרים וינברגר התראיינה בכתבה בשם "[https://www.ynet.co.il/news/article/ryyYa3UNv טיילו בנחלים ואושפזו מחשש לעכברת]", באתר האינטרנט של Ynet


גרסה מ־23:11, 20 בדצמבר 2022

מרים וינברגר
מרים וינברגר, 2020
מרים וינברגר, 2020
לידה 20 באוגוסט 1954 (בת 70)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת תל אביב, המרכז הרפואי שמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים (מירי) וינברגר (נולדה ב-20 באוגוסט 1954, כ"א באב ה'תשי"ד) היא מומחית ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות. מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות ומנהלת מרפאת מטיילים במרכז הרפואי שמיר (לשעבר אסף הרופא), לשעבר יושבת ראש האיגוד למחלות זיהומיות וחוקרת בתחום האפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות, בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב שם היא מכהנת כפרופסור חבר.

ביוגרפיה

וינברגר נולדה וגדלה בירושלים. הוריה הם שורדי שואה. אביה פאול דוד וינברגר בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת סורבון, עסק בנדל"ן וחיבר 3 ספרים שעסקו בקשרים בין כלכלה ופוליטיקה. אימה חוה אוה וינברגר בוגרת סמינר למורים על שם ג.סליגסברג בירושלים ועסקה רוב שנותיה בהוראת מלאכת יד. כשהייתה בת 7 בערך עברה וינברגר להתגורר עם משפחתה בראשון לציון. למדה בבית הספר התיכון הגימנסיה הריאלית בראשון לציון במגמה המתמטית-פיזיקלית אותה סיימה בהצטיינות יתרה ואף יצאה ב-1972 לבריטניה במסגרת משלחת נוער שוחר מדע מטעם מכון ויצמן למדע[1].

שירתה בצה"ל בחיל הלוגיסטיקה. בשנת 1974 החלה וינברגר בלימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1984 החלה להתמחות בלימודי רפואה פנימית וקיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות פנימיות[2] בשנת 1988. לאחר מכן החלה וינברגר את ההתמחות שלה במחלות זיהומיות בהמכונים הלאומיים לבריאות שבמדינת מרילנד בארצות הברית, מפני שבתקופה זו לא היה ניתן להתמחות בתחום מחלות זיהומיות במדינת ישראל. בשנת 1992 היא קיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות זיהומיות. בשנת 2015 קיבלה תואר פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2019 מרים סיימה בהצלחה שתי תעודות נוספות של Talkmaster ותעודה נוספת של כתיבת חוות דעת רפואית משפטית[3]. בשנת 2018 ועד 2022 הופיעה ברשימת הרופאים הכי טובים של מגזין פורבס ישראל[4][5][6][7][8][9].

קריירה בתחום הרפואה

בשנת 1991 היא שבה לישראל ועבדה בבית החולים הדסה עין כרם כרופאה יועצת מומחית למחלות זיהומיות.

בשנת 1995 עברה לפתח תקווה והחלה לעבוד במרכז רפואי רבין כיועצת בכירה למחלות זיהומיות. לאחר מספר שנים התמנתה לראש השירות לזיהומים באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת[10]. בשנת 2005 החלה לנהל את היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שמיר (אז אסף הרופא)[11]. בשנת 2010 ייסדה את מרפאת המטיילים במרכז הרפואי שמיר ועמדה בראשה. וינברגר פרשה מעבודתה במרכז הרפואי שמיר בסוף נובמבר 2022.

בשנים 2016 עד 2021 כיהנה כיו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, ובכך הפכה לאישה הראשונה שעמדה בראש האיגוד הזה. בשנות כהונתה קידמה את נושא הטיפול המושכל באנטיביוטיקה, לרבות כתיבת ניירות עמדה, ארגון כנסים וימי עיון והבאה להכרה ציבורית של חשיבות הנושא[12][13][14][15][16]. עם פרוץ מגיפת הקורונה בתחילת 2020, מומחי האיגוד למחלות זיהומיות מילאו תפקידים קריטיים בייעוץ למשרד הבריאות במדיניות ההתמודדות עם הקורונה, לרבות ארגון מחלקות הקורונה בבתי החולים, עקרונות ההתמגנות והבידוד, תיקוף בדיקות המעבדה, מדיניות הטיפול התרופתי, מדיניות החיסונים והובלה בנושא חיסון הבוסטר שאומצה גלובלית. בזמן מגיפת הקורנה וינברגר חיזקה את הקשר בין חברי האיגוד לשיתוף מידע ומחקר, הובילה קו של עידוד ההתחסנות וכן יזמה כינוסים וירטואליים עם מומחים מהארץ ומהעולם[17][18][19][20][21][22].

בנוסף, וינברגר נלחמה ונלחמת לשיפור צפיפות האשפוז בבתי החולים, שהיא רואה בה גורם מכריע להתפשטות זיהומים עם חיידקי-על עמידים ולשיפור בטיחות העבודה של הצוות הרפואי[23][24].

קריירה ומחקר בתחום המחלות הזיהומיות

וינברגר רכשה בהתמחותה במרכז הסרטן במכונים הלאומיים של ארצות הברית תחום התמחות שהיה ייחודי בזמנו – זיהומים בחולים מדוכאי חיסון, שהם קבוצת חולים חשופים במיוחד לזיהומים מסכני חיים. במשך שנים רבות הובילה תחום זה בישראל והנחילה את עקרונות הטיפול לדורות רבים של רופאים בעבודתה במרכזים הרפואיים השונים. מחקריה עסקו בזיהומים בחולים עם דיכוי היכולת לייצר תאי דם לבנים (אנמיה אפלסטית, חולי לאוקמיה וממאירויות המטולוגיות שונות) וכן בזיהומים פטריתיים חודרניים ומסכני חיים. מחקריה בישראל נתמכו בין השאר ע"י מענקי מחקר מטעם האגודה למלחמה בסרטן. המחקר שפירסם אותה בתחום זה היה אפיון הזיהומים בסדרה גדולה של חולים עם אנמיה אפלסטית, מחלה נדירה בה מוח העצם מפסיק לייצר תאי דם, שבו הראתה לראשונה שהגורם המוביל בתמותה היה זיהומים פטרייתיים פולשניים ובראשן העובש אספרגילוס.

וינברגר היא גם חוקרת בתחום האפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות, בדגש על מחלות המועברות באוכל ומבעלי החיים[25] ובנוסף שותפה לסגל האקדמי הקליני ברפואה פנימית בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב[18].

וינברגר כתבה והייתה שותפה לכתיבה של למעלה מ-90 מאמרים[26] שהתפרסמו בכתבי עת בביקורת עמיתים. המחקר פורץ הדרך שלה התפרסם בשנת 2000, בנושא של נגיף מערב הנילוס. היא הייתה בין הראשונים שאפיינו את התחלואה מהנגיף וגורמי הסיכון לתמותה. וינברגר הראתה שתמותה עולה עם הגיל, ושמעל גיל 60 התמותה יכולה להגיע לשיעורים משמעותיים, מעל 17%[27][28].

וינברגר מתמקדת במחקרה בזיהומים נוזוקומיאליים ועמידות לאנטיביוטיקה. הזיהומים שהיא חקרה באופן מיוחד היו סלמונלה וקמפילובקטר.

בתחום מחלות המועברות באוכל חקרה בין היתר מגמות, סיכונים, אוכלוסיות בסיכון, השפעה עונתית, השפעת שינויי אקלים, אפידמיולוגיה מולקולרית ועוד. בתחום מחלות המועברות מבעלי חיים היא חקרה: מגמות, אפימדיולוגיה, גורמי סיכון, תוצאות ורפואת מטיילים.

מחקר בתחום הסלמונלה

בשיתוף צוות מחקר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב והמעבדות המרכזיות של משרד הבריאות בירושלים, וינברגר הובילה מחקרים שהראו שכיחות גבוהה של התחלואה בגילאים הרכים, ובמיוחד בתינוקות בני שנתיים ופחות. כמו כן חקרה את הסיבוכים הזיהומיים מחוץ למעי של המחלה, כגון אלח דם, והראתה כי בקשישים עם אלח דם מסלמונלה, שעורי התמותה גבוהים ועלולים להגיע אף ל-30% ויותר[29].

מחקר אחר בתחום הסלמונלה בדק הבדלים משמעותיים בשיעורי החולים באזורים שונים בישראל. במסגרת מחקרה נמצא כי שיעורי התחלואה גבוהים בעיקר באזורים המאופיינים באוכלוסייה עירונית ונמוכים משמעותית באזור צפון ישראל המתאפיין באוכלוסייה כפרית.

ממחקריה עולים מספר הסברים אפשריים:

  1. קיימת נטייה באוכלוסייה הכפרית לאכול פחות במסעדות ולכן הם נדבקים פחות בסלמונלה.
  2. קיימת נטייה באזור צפון הארץ לרכוש מזונות במרכולים קטנים ולא בסופרמרקטים גדולים בניגוד לאוכלוסייה במרכז הארץ אשר מפחיתה את הסיכון לסלמונלה.
  3. הרמה הסוציו-אקונומית במרכז הארץ גבוהה יותר מאשר בצפון הארץ ולכן האוכלוסייה במרכז יכולה לקנות מזונות יקרים יותר כמו פירות ים שלא בושלו עד הסוף וחלב לא מפוסטר ממחלבות בוטיק וכדומה[30].
  4. דפוסי צריכה שונים של שירותים רפואיים באיזורים השונים, ייתכן כתוצאה מזמינות לא אחידה.
מחקרה בתחום הקמפילובקטר

במסגרת מחקריה בתחום מעלה וינברגר טענה שייתכן והחיידק מגיע ממזונות מן החי הנפוצים בישראל במיוחד בשר עוף ולעיתים בשר בקר. זאת בהסתמך על שיטות מולקולריות מתקדמות, ובראשן ריצוף של גן החיידקים ממקור הומני וממקור וטרינרי. מחקרה בתחום נתמך ע"י מענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע[31].

במחקריה הראתה וינברגר עליה חדה בזיהומי הקמפילובקטר בישראל החל מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, עם שיעורי תחלואה מן הגבוהים בעולם. כמו כן הראתה את הנטל הגבוה של התחלואה על תינוקות בני פחות משנתיים שאצלם שיעורי התחלואה היו עד פי 26 מאשר אצל מבוגרים בגיל הוריהם[32][33].

בנוסף, במחקריה נמצא שזן מסוג קמפילובקטר ג'ג'וני הוא הגורם השכיח לתחלואה בישראל, והוא התגלה בשיעור גבוה כגורם תחלואה בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. כמו כן, התגלה במחקריה, שלחיידק הקמפילובקטר יש שיעור גבוה של עמידות לאנטיביוטיקה. המשמעות היא שלא ניתן כמעט ולהשתמש בסוגי האנטיביוטיקות היעילות הקיימות הניתנות לנטילת כדורים דרך הפה. עוד נמצא מניתוח העונתיות של זיהומי הקמפילובקטר, ששיא התחלואה הוא בקיץ ובאופן משמעותי בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. ממצא זה מעלה השערה כי ההדבקה של תינוקות עד גיל שנתיים היא מבני המשפחה המבוגרים יותר, אשר אצלם סימני המחלה קלים יותר, ולכן אינם מגיעים לבתי החולים[32][31][34][35][36].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ , Fortnight in London.Rehovot, The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann, The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann, Israel., winter 1972/1973
  2. ^ וינברגר מרים ראשון לציון - משרד הבריאות, באתר www.doctorinfo.co.il
  3. ^ טוקמאסטר בית הספר לדיבור בפני קהל TalkMaster, באתר www.facebook.com
  4. ^ הגדולה והמפורטת ביותר: פורבס מפרסם את מהדורת הרופאים הטובים 2021, באתר Forbes Israel, ‏2021-09-19
  5. ^ Forbes Israel, גדול ומפורט מאי פעם: פורבס מציג את גיליון הרופאים הטובים 2018, באתר Forbes Israel, ‏12 במאי 2018
  6. ^ אלון לוין ותאיר אלטשולר, 1,428 רופאים ו־177 קטגוריות: פורבס מציג את גיליון הרופאים הטובים בישראל 2022, באתר Forbes Israel, ‏6 בנובמבר 2022
  7. ^ Forbes Israel, 1,200 רופאים, 150 התמחויות: הרופאים הטובים בישראל 2020, באתר Forbes Israel, ‏23 ביולי 2020
  8. ^ יובל הירשהורן, פורבס מציג: גיליון הרופאים הטובים בישראל 2019, באתר Forbes Israel, ‏2 במאי 2019
  9. ^ יובל הירשהורן, הרופאים הטובים 2019, Forbes Israel, עמ' 51
  10. ^ משרד הבריאות מזהיר: קדחת הנילוס תחזור בקיץ - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2001-05-31
  11. ^ עובדי המחלקה\יחידה, באתר www.shamir.org
  12. ^ האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, עקרונות שימוש מושכל באנטיביוטיקה בישראל, פנינו לאן 2018, באתר ההסתדרות הרופאית בישראל, ‏יולי 2018
  13. ^ האגודה הישראלית למחלות זיהומיות, שימוש מושכל באנטיביוטיקה בקהילה: מתווה פעולה, באתר ההסתדרות הרפואית בישראל, ‏נובמבר 2021
  14. ^ Miriam Weinberger, Amos Yinnon, הוריות לטיפול מושכל באנטיביוטיקה מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות – למי הן מכוונות?, הרפואה 158, מאי 2019, עמ' 313-315
  15. ^ מרים וינברגר, מי מפחד ממחלות זיהומיות - התמחות עם השפעה רב-תחומית, הרפואה 158, מאי 2019, עמ' 282-284
  16. ^ מרים וינברגר, שומרים על האנטיביוטיקה - נלחמים בעמידות בחיידקים, באתר YouTube, ‏15.11.2017
  17. ^ האיגוד למחלות זיהומיות, חיסונים נגד קורונה – כל מה שחשוב לדעת, באתר פדיטון, ‏2020
  18. ^ 1 2 "נשים יכולות להצליח בהובלת מערכה מורכבת כזאת לא פחות טוב מגברים", באתר www.maariv.co.il
  19. ^ המרכז הרפואי שמיר, הרצאה פרופ' מרים וינברגר הסבר לגבי חיסון כנגד נגיף הקורונה, באתר Youtube
  20. ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות: "עלולים להגיע לאובדן שליטה ולנקודת אל חזור", באתר ynet, ‏29.06.20
  21. ^ פרופ' וינברגר מירי - חיסון כנגד נגיף הקורונה, באתר Youtube
  22. ^ כרמית גלבוע, ראיון בלעדי עם פרופ' מרים וינברגר, הידיעון של עמותת רפואה בטוחה 5, 5.5.2021
  23. ^ שרית רוזנבלום, סכנה ברורה ומיידית, באתר Ynet, ‏23.08.2017
  24. ^ אביחי דלאל, אסף הדר, המגפה השקטה שמסעירה את צוותי הרפואה: נדקרים ממחטים של מטופלים - ונדבקים, באתר ישראל היום, ‏29/11/2022
  25. ^ טל ברוש-ניסימוב ומרים וינברגר, מתכננים טיול למזרח הקיץ? היזהרו מנגיף הזיקה, באתר TheMEDICAL, ‏10.07.2017
  26. ^ Miriam Weinberger, אוניברסיטת תל אביב
  27. ^ Weinberger Miriam et al, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2631774/pdf/11585533.pdf#page=3 West Nile fever outbreak, Israel, 2000: epidemiologic aspects], Emerging Infectious Diseases, עמ' 3
  28. ^ חדשות סרוגים, לראשונה בישראל: אדם מת מנגיף קדחת הנילוס, באתר סרוגים, ‏22.08.2018
  29. ^ Miriam Weinberger, Nathan Keller, Recent trends in the epidemiology of non-typhoid Salmonella and antimicrobial resistance: The Israeli experience and worldwide review, Current Opinion in Infectious Diseases 18, דצמבר 2005, עמ' 513-521
  30. ^ סלמונלה בעיר: שיעור החולים בערים גבוה משמעותית מביישובי הצפון, באתר Haaretz הארץ
  31. ^ 1 2 Israel Science Foundation/הקרן הלאומית למדע, החיפוש אחר מקורותיו של גורם התחלואה השכיח ביותר בישראל, באתר isf.org.il
  32. ^ 1 2 Weinberger Miriam et al, Molecular epidemiology of Campylobacter jejuni infection in Israel—a nationwide study, ScienceDirect
  33. ^ Miriam Weinberger et al, Increased incidence of Campylobacter spp. infection and high rates among children, Israel, Emerging Infectious Diseases 19, 2013 Nov doi: 10.3201/eid1911.120900
  34. ^ Assaf Rokney et al, WGS-Based Prediction and Analysis of Antimicrobial Resistance in Campylobacter jejuni Isolates From Israel, Frontiers in Cellular and Infection Microbiology 10, 13.08.2020 doi: 10.3389/fcimb.2020.00365
  35. ^ Assaf Rokney, Genomic Epidemiology of Campylobacter jejuni Transmission in Israel, Frontiers in Cellular and Infection Microbiology 9, 16.10.2018 doi: 10.3389/fmicb.2018.02432
  36. ^ דור סנדלר, זווית, הקשר המדאיג בין מזג האוויר לבין זיהומים במערכת העיכול, באתר הארץ, ‏05.08.2018
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרים וינברגר".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרים_וינברגר&oldid=35289939"