אבדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במסורות מסוימות, אבדון (בשפות אחרות בדרך כלל Abaddon) הוא השד השולט במדור הגיהנום השביעי. בספר חזון יוחנן ( 9: 7-11), הוא כונה "המשחית" ו"מלך הארבה" על ידי יוחנן עצמו.

Cquote2.svg

"9 וְשִׁרְיֹנִים לָהֶם כְּשִׁרְיֹנֵי בַרְזֶל וְקוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַרְכְּבוֹת סוּסִים רַבִּים עֲרוּכִים לַמִּלְחָמָה׃ 10 וּזְנָבוֹת לָהֶם כְּזַנְבוֹת עַקְרַבִּים וְעֳקָצִים בְּזַנְבוֹתָם וְהָשְׁלְטוּ לְעַנּוֹת אֶת־בְּנֵי הָאָדָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים׃ 11 וּמַלְאַךְ הַתְּהוֹם הוּא מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וּשְׁמוֹ אֲבַדּוֹן בְּעִבְרִית וְאַפּוֹלְיוֹן בִּיוָנִית׃".

Cquote3.svg

משמעות המילה "אבדון" בעברית הוא הרס וחורבן. (איוב ח', כ"ה; תהילים י"א, פ"ח).

באחד המזמורים שנמצאו באחת ממגילות ים המלח אשר נחשפו בשנת 1947, מסופר על "שאול האבדון", ועל "שטף הבליעל אשר הציף את אבדון". ממסמכיו העתיקים של פילון האלכסנדרוני, פילוסוף יהודי מומר שחי באלכסנדריה בין השנים 20 לפנה"ס50 לספירה, אבדון מצוין כמקום, (שאול, גיהנום), ולא כשד או מלאך. נראה כי היה זה יוחנן הקדוש אשר שייך לשד מסוים את השם אבדון. בכתב מן המאה השלישית הקרוי "מעשי תומאס", אבדון הוא שמו של שד, או השטן עצמו. בין היתר, אבדון זוהה כמלאך המוות וההרס, שד המצולות, ועומד בראש היררכית השדים במקביל לשד שמעאל התלמודי.

בכישוף ובאלכימיה, אבדון הוא המלאך המשחית של חזון אחרית הימים. בספרו של המלומד הבריטי מסוף המאה ה-18 פרנסיס בארט (Barrett),‏ The Magus ("הקוסם"), מתואר אבדון בציור צבעוני כאחד מן השדים הרשעים. במיתוס הימיביניימי, אבדון שימש כמילה נרדפת לגיהנום או לשליטו, ובספר ההתגלות (9:7-1) הוא תואר כמלאך הגיהנום הנוצרי. כמו כן, נראה כי אבדון הוא השד המקביל לאל היווני אפוליון, המתואר בברית החדשה כמובילם של שדי הארבה אשר יפרצו אל פני האדמה באחרית הימים.

בתורות העל-טבעיות, אבדון מקושר אל צבעי האדום, חום והירוק לעונת החורף וחודש ינואר בפרט, לשבת, לאינטואיציה, הקרבת קורבן ואתגר, לאבן האודם ולחרב. סמלו בקלפי הטארוט הוא קלף ה"שיפוט".