אהרן פריימאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרן פריימאן

אהרן פְרַיְימאן (נכתב גם פריימן או פריימאנן; בגרמנית: Aron Freimann;‏ 5 באוגוסט 1871, פִילֶנֶה, פרובינציית פוזן, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית6 ביוני 1948, ניו יורק) היה ביבליוגרף, היסטוריון וספרן יהודי גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן פריימאן נולד בעיירה פִילֶנֶה (Filehne; כיום Wieleń, ויילן) שבפרובינציית פוזן (פוזנן), וגדל בעיר אוסטרובו (Ostrowo; כיום אוסטרוב ויילקופולסקי, Ostrów Wielkopolski) שבאותו מחוז, ולמד שם מ-1881 עד 1893 בגימנסיה קתולית. הוא הסתיר עובדה זו מאביו, רב הקהילה ישראל מאיר פריימאן, ואחרי מות אביו מקרובי משפחה אחרים. ב-1893 סיים את לימודיו באוניברסיטת הומבולדט בברלין בהיסטוריה ומזרחנות. בד בבד למד בבית המדרש לרבנים בעיר. ב-1896 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בארלנגן.

מ-1898 עבד פריימאן כספרן בספרייה העירונית של פרנקפורט (כיום ספריית אוניברסיטת פרנקפורט). בסיוע נדיב של תורמים יהודים הוא פיתח את אוסף היהדות בספרייה לאוסף הגדול ביותר באירופה ולאחד האוספים החשובים ביותר בעולם כולו.

עם העברת השלטון בגרמניה לידי הנאצים פוטר פריימאן במרץ 1933 ממשרתו בספרייה לאחר 35 שנות עבודה שם, ונאסר עליו להיכנס אליה. באפריל 1939 הוא היגר עם אשתו לארצות הברית, השתקע בניו יורק ועבד בספריית העיר ניו יורק.

פריימאן היה פעיל בחיי הקהילה. הוא היה הגבאי של בית הכנסת ברנה פלאץ (Börneplatzsynagoge) בפרנקפורט, ומ-1918 היה נציגה של הסיעה האורתודוקסית בוועד המנהל של הקהילה היהודית בפרנקפורט ומ- 1928 כראש הוועד. ב-1937 הוא נבחר להיות נציגה של הקהילה האורתודוקסית במשלחת של יהודי גרמניה אל הרייך (Reichsvertretung der Deutschen Juden).

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריימאן עבד 35 שנים למחייתו כספרן בתחום היהדות בספריית האוניברסיטה; עד ימינו נחשב הקטלוג שבנה כטוב והמקיף ביותר בספריות בגרמניה. הוא המשיך במחקריו הביבליוגרפיים של משה שטיינשניידר, שהיה מקורב אליו בשנותיו האחרונות.

בין השנים 19051921 פרסם ביבליוגרפיות בתחומי מדעי היהדות בכתב העת Zeitschrift für Hebraeische Bibliographie ("כתב עת לביבליוגרפיה יהודית").

פריימאן פרסם ביבליוגרפיות רבות על אישים חשובים במדעי היהדות. בין השאר על אברהם ברלינר ומרקוס בראן וכן על נושאים שונים במדעי היהדות. הוא קטלג את כתבי היד העבריים בספריית הוותיקן. הוא רשם את ספרי האינקונבולה העבריים בספריית אוניברסיטת פרנקפורט.

רשימת פרסומיו כוללת יותר מ-400 מאמרים וספרים בנושאי ביבליוגרפיה, היסטוריה וגנאלוגיה. בין השאר:

  • גאזטיר של הדפוס העברי, שבו רשם את כל הערים שבהן נדפסו ספרים עבריים.
  • אוסף שלם של דוגמאות פקסימילים של כל האינקונבולים העבריות הידועות. עבודה זו לא הושלמה. חסר בה המבוא ודיון על הפקסימילים.

בין כתביו ההיסטוריים החשובים ניתן למנות:

  • Geschichte der Israelitischen Gemeinde Ostrowo (היסטוריה של הקהילה היהודית באוסטרובו).
  • ענייני שבתי צבי (אספם לאספה מתוך כ"י שונים וגם מספרים נדפסים והוציאם לאור עם הקדמה והערות אהרן פריימאנן,‫ ברלין: חברת מקיצי נרדמים, תרע"ג).

לפריימאן הייתה השפעה מכרעת על התפתחות מחקר ההיסטוריה היהודית-גרמנית אחרי מלחמת העולם הראשונה בזכות שני פרויקטים גדולים שיזם:

  • תרומתו לכתב העת Zeitschrift für die Geschichte der Juden in Deutschland (כתב עת להיסטוריה של היהודים בגרמניה) בין 1929 עד 1939.

פריימאן היה חבר כבוד ב"חברת שונצינו של ידידי הספר היהודי" (Soncino-Gesellschaft). ב-1909 נבחר ליושב ראש של חברת "מקיצי נרדמים"; מ-1929 עד 1942 שימש כנשיא האגודה, עד שהוחלף על ידי ש"י עגנון.

פריימאן פעל ללא ליאות בבניית רשת בינלאומית של חוקרים במדעי היהדות, שבה היה גורם מרכזי. הוא עמד בקשרים עם ספרני יהדות בספריות הגדולות בעולם וכן עמד בקשרים הדוקים עם מייסדי הספרות העברית המודרנית חיים נחמן ביאליק, ש"י עגנון ואחרים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Geschichte der israelitischen Gemeinde Ostrowo. Ostrowo 1896
  • Ausstellung hebräischer Druckwerke. Frankfurt am Main 1902
  • Stammtafeln der Freiherrlichen Familie von Rothschild. Frankfurt am Main 1906
  • Juden (nach der Zerstörung Jerusalems). In: Jahresberichte der Geschichtswissenschaft. Band 30,1, 1907, S. 24–35
  • Katalog der Bibliothek der Israelitischen Religionsschule zu Frankfurt am Main. Frankfurt am Main 1909
  • Sammelband kleiner Schriften über Sabbatai Zebi und dessen Anhänger. Berlin 1912
  • Kontres Hamefaresch Haschalem. Bibliographie gedruckter und ungedruckter Talmudkommentare von Schriftstellern des Mittelalters. (hebr.), In: Festschrift zum 70. Geburtstage David Hoffmanns. Berlin 1914, S. 106–129
  • mit Markus Brann (Hrsg.): Germania Judaica. Band 1,1. Frankfurt am Main 1917
  • Zur Geschichte der jüdischen Buchillustration. In: Zeitschrift für Hebräische Bibliographie. Band 21, 1918, S. 25–32
  • als Herausgeber: Ma’agal Tob Haschalem. Reisetagebuch des R. Hayim David Azulai. Heft 1. Berlin 1921
  • Thesaurus typographiae hebraicae saeculi XV. Berlin 1924 ff.
  • Aus dem Stammbaum der Familien Ettlinger-Freiamnn-Horowitz. Berlin 1925
  • mit Isidor Kracauer: Francfort. Philadelphia 1929
  • Katalog der Judaica und Hebraica. Stadtbibliothek Frankfurt am Main, Band Judaica. Frankfurt am Main 1932
  • als Herausgeber: Ma’agal Tob Haschalem. Reisetagebuch des R. Hayim David Azulai. Heft 2. Jerusalem: 1934
  • Die hebräischen Drucke in Rom im 16. Jahrhundert. In: Festschrift Dr. Jacob Freimann zum 70. Geburtstag. Berlin 1937
  • Manuscript Supercommentaries on Rashi’s Commentary on the Pentateuch. In: Rashi Anniversary Volume. American Academy for Jewish Research, New York, S. 43–114
  • A Gazetteer of Hebrew Printing. (korr. und erw. Fassung). New York 1946
  • Union Catalog of Hebrew Manuscripts and their locations. 1964-1973. 2 Bände [Band 1 (1973) enthält den Index von Menachem Schmelzer, Band 2 (1964) enthält den Photodruck des handschriftlichen Katalogs von Aron Freimann]

מחיבוריו המקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גצל קרסל, אהרן פריימן, סתרי ספר וסופר (מחקרים ומסות), הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, צפת: תשל"ה-1975, עמ' 113 - 115.
  • Menachem Schmelzer: Freimann, Aron. In: Michael Berenbaum und Fred Skolnik (Hrsg.): Encyclopaedia Judaica. 2. Auflage, Band 7, Macmillan Reference USA, Detroit 2007, S. 237–238
  • Shimeon Brisman: A History and Guide to Judaic Bibliography. Cincinnati 1977
  • Rachel Heuberger: Bibliothek des Judentums. Die Hebraica- und Judaica-Sammlung der Stadt- und Universitätsbibliothek Frankfurt am Main (Frankfurter Bibliotheksschriften 4). Frankfurt am Main: Klostermann 1996. ISBN 3-465-02863-5
  • Rachel Heuberger: Aron Freimann und die Wissenschaft des Judentums (Conditio Judaica 51). Tübingen: Niemeyer 2004. ISBN 3-484-65151-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]