מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1862. החברה הייתה אחד מהכלים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל. מטרתה היא הדפסת מהדורות מדעיות של כתבי יד עבריים קדמונים הן של ספרי יסוד בארון הספרים היהודי והן של ספרים נדירים ונשכחים. כמו כן יצאו בהוצאה מחקרים וחיבורים מדעיים וכתב עת הנקרא "קובץ על יד". ההוצאה קיימת עד ימינו, כעמותה הרשומה ברשם העמותות. בראש הנהלת העמותה עומדת פרופ' שולמית אליצור ומזכיר הכבוד של החברה הוא פרופ' שמחה עמנואל.

היסטוריה

ההוצאה נוסדה ב-1862בעיר ליק (Lyck) שבפרוסיה המזרחית על ידי הסופר והעורך אליעזר ליפמן זילברמן (1819–1882). המימון הראשוני להקמתה הגיע ממשה מונטיפיורי. כן היו שותפים במערכת המשכילים מתתיהו שטראשון ואליעזר הלוי רפאפורט.

הידיעה על הקמת החברה נפוצה בעולם היהודי, והתקבלה בהתלהבות:

	חברה שלישית נתייסדה ביתר שאת ויתר עוז שמה נאה לה 'מקיצי נרדמים' והם יחרתו בעט ברזל ועופרת כתבי יד הקדושים אשר בארץ המה למען יהיו שפתותיהם דובבות בקבר חבלים נפלו להם בנעימים למייסדי החברה הזאת והיא התחלת תחיית המתים שתחיה החכמה אשר מתה עמהם והחכמה תחיה את בעליה, ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, והקיצותה היא תשיחך לחיי העולם הבא ברוך מחיה המתים לכו חזו מפעלות אלהים כי גבר עלינו חסדו ועשה עמנו אות לטובה ונתן בלב האנשים האלה שלמים לייסד חברות קדושות האלו לטוב לנו כל הימים להחיותנו כהיום הזה.
– כתבי הרב יהודה אלקלעי, מקיץ נרדמים, 1863 עמ' 574–575

יצאו בהוצאה, לפי מספר כתבי יד, ספרי יסוד בהגות יהודית, כגון: "מורה הנבוכים" לרמב"ם, "ספר הכוזרי" ליהודה הלוי, סידור רש"י, סידור רס"ג, "פסיקתא דרב כהנא", מדרשים רבים, בהם בראשית רבה, מדרש דניאל, מדרש עזרא, קובצי שו"ת רבים, ספרי מדע יהודיים כגון "ספר העבור" לאברהם אבן עזרא ועוד. עם המהדירים בהוצאה נמנו דמויות מרכזיות כשלמה יהודה ליב רפפורט (שי"ר), עזריאל הילדסהיימר, אלכסנדר זיסקינד מימון, חיים ברודי, דוד קסל ואחרים. הגישה בעריכה ובהידור שאבה מהחידושים במחקר האקדמי של התחום, ולא נרתעה מביקורת – הן ביקורת של נוסחים מקובלים ומסורתיים והן פקפוק בזהות מחברים שיוחסו להם כתבים שונים – תוך שהחוקרים והמביאים לדפוס נעזרים במדעים שונים כדי לבסס את טענותיהם בנוגש לטקסטים מקודשים.

הגישה המדעית והביקורתית של החברה עוררה התנגדות מקרב הציבור היהודי האורתודוקסי. אולם ההוצאה היוותה גם זרז להקמת מוסד הרב קוק, שנוסד כדי להוציא ספרי יסוד וכתבי יד יהודיים במהדורות מדויקות אך ללא הגישה האקדמית וברוח דתית-אורתודוקסית.‏‏

בשנת תרס"ט (1909) עברה ההוצאה לברלין, ושנה זו נקרא "שנה א'" בפרסומי החברה מאז ועד שנת כ"ג היא שנת 1932. בברלין הגיעה פעילות ההוצאה לשיא. בראשהּ עמד הרב דוד סימונסן מדנמרק, והיא הוציאה כמות רבה ביותר של ספרים בכל תחומי היהדות, כולל מחקרים מקוריים. אחד ממפעלי הענק של ההוצאה היה הוצאת האנציקלופדיה היהודית רבת ההיקף "פחד יצחק" של יצחק למפרונטי.

ב-1933 הופסקה פעילות ההוצאה בגרמניה והיא חודשה בארץ ישראל. מאז נמנית שנת תרצ"ג על גבי פרסומי החברה כ"שנה א' לחידוש פעולת החברה והעברתה לא"י". אז גם החל לצאת כתב העת "קובץ על יד", בו מתפרסמים מחקרים במדעי היהדות, קטעים מטקסטים עתיקים בהדפה מדעית-ביקורתית ובירורים במדעים משיקים כגון בלשנות עברית.

ביזמתו של מזכיר החברה בשנות ה-90 של המאה ה-19, חיים ברודי, עסקה החברה (ועודה עוסקת) רבות במחקר ופרסום קטעים מתוך גניזת קהיר – אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים מהמאה ה-9 שנשמרו בבית הכנסת "בן עזרא" בקהיר ונתגלו על ידי שניאור זלמן שכטר.

אישים הקשורים בחברת "מקיצי נרדמים"

• שלמה זלמן חיים הלברשטם אספן ספרים וחוקר, שהיה בין מייסדי החברה.
• בשנת 1924 שימש ש"י עגנון כמזכיר ההוצאה ומאוחר יותר ערך מספר גליונות של "קובץ על יד"
• ישראל מ' תא-שמע, מזכיר מדעי
• עזרא פליישר, חוקר הגניזה, עמד בראש החברה משנת 1984 ועד מותו ב-2006
• חוקר הגניזה והאסלאם שלמה דב גויטיין
• מאיר בניהו
• מרדכי עקיבא פרידמן
• שמחה עמנואל

לקריאה נוספת

• ש"י עגנון (עורך), חברת "מקיצי נרדמים" תרכ"ד–תשכ"ד, ירושלים, תשכ"ד.

קישורים חיצוניים

• דף הוצאת מקיצי נרדמים במאגר המו"לים הישראלי
• עותק של "קבץ על יד", באתר HebrewBooks.org
• ז' דויד, קצרות: מאה שנה ל"מקיצי נרדמים", דבר, 29 בנובמבר 1963
• שירי לב ארי, ממש תוך סכנת נפשות הצלתי אותם, באתר הארץ - על מכתבי עגנון (מזכיר החברה) לדוד סימונסן (שעמד בראשה)