גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 1986, ישראל) היה סופר, היסטוריון וביבליוגרף ישראלי.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גצל קרסל נולד בשנת 1911 בזלוטוב שבגליציה המזרחית. בשנת תר"ץ (1930) עלה לארץ ישראל. היה מחלוצי הביבליוגרפיה הארצישראלית בעת החדשה, ומתעד העיתונות העברית המוקדמת. חקר וכתב על תולדות היישוב בארץ, בעיקר כמשתקף מהספרות העממית והעיתונות.

קרסל פיתח את הענף העברי של הביו-ביבליוגרפיה, צעד נוסף מספריהם של החיד"א ור' מיכל כהן. הוא טען כי התרבות העברית היא ביתו הטבעי של הביו-ביבליוגרפיה, כיוון שיהודי זכור לדורות על-שם ספריו (כדוגמת המחבר, החפץ חיים וכדומה).

בשנת 1968 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

בשנת 1974 מכר את האוסף המונומנטלי שאסף במשך ארבע עשורים, המכיל בין היתר כ-400,000 גזירי עיתונים ועשרות אלפי ספרים, לאוניברסיטת אוקספורד. על יסוד האוסף נוסדה הספרייה של המרכז ללימודים עבריים ויהודיים באוניברסיטה, בעיירה יארנטון (Yarnton) שבמחוז אוקספורד.‏ (ב-1991 הצטרף אליה האוסף של גדליה אלקושי, שנמכר לאחר מותו.‏)

גצל קרסל נפטר בקיץ 1986 בביתו, לאחר מחלה. בן 75 במותו.

הותיר אישה, הסופרת איזבלה (איזה) פרליס, שלה היה נשוי מקיץ 1954, ובן, עידו.

על שמו קרוי רחוב בקריית בן-גוריון בדרום העיר חולון, שבה התגורר.

ארכיון גצל קרסל, הכולל מכתבים וגלויות שנשלחו אליו וכן העתקי מכתבים שנשלחו לנמענים אחרים והעתקי מכתבי התשובה שלו, שמור בספרייה הלאומית, שם הופקד על ידי אלמנתו בשנת 1995.

כתביו (מבחר)

ספרים מפרי עטו

• מגילת האדמה- ספר ראשון: קורות, הוצאת הקרן הקיימת לישראל, תשי"א.
• תולדות העתונות העברית בארץ ישראל, תשכ"ד, בהוצאת הספרייה הציונית.
• לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים א-ב, הוצאת ספרית פועלים 1965-1967.
• אבי היישוב - הברון אדמונד דה רוטשילד.
• לכסיקון לתודעה יהודית - אישים וספרים, הוצאת מסדה, תשל"א /1971.
• ארץ ישראל ותולדותיה, הוצאת עם עובד, 1943 (מדריך ביבליוגרפי).
• רמת השרון - יובל הארבעים.
• פראנץ אופנהיימר, הוצאת יהושע אורנשטיין - הוצאת יבנה, תשל"ב, 1972.
• אם המושבות פתח-תקוה תרל"ח - תשי"ג בהוצאת עיריית פתח-תקוה, 1953.
• אם המושבות פתח-תקוה בגבורות [עשור למדינת ישראל] (תשי"ח).
• ראשית התעשייה בא"י, הפועל הצעיר, תש"ג.
• אברהם שפירא - ותיק ההגנה והשמירה, תשט"ו.
• ארץ ישראל ותולדותיה, תש"ג.
• "הלבנון" ו"החבצלת", הוצאת ראובן מס, תש"ג.
• חול ורוח: מאסף בהוצאת עיריית חולון, 1964.
• סתרי ספר וסופר, (מחקרים ומסות), צפת: הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, תשל"ה-1975.
• פותחי תקוה: מירושלים לפתח תקוה / ביכורי הנסיונות, תקצ"ט - תרי"ד (1854-1839), הוצאת יד בן צבי, תשל"ו.
• פותחי התקוה: מירושלים לפתח-תקוה ; תשועה כללית ופרטית, הוצאת רשפים, תל אביב, 1992.

ספרים שערך

ברובם הוסיף מבואות והערות היסטוריים מקוריים, המהווים חיבור חשוב בפני עצמם:

• דוד גורדון, מבחר מאמריו, בעריכת ג' קרסל, תל אביב תש"ב (בו כתב מבוא היסטורי).
• קורות העתים לר' מנחם מנדל מקמניץ, מבוא והערות: ג' קרסל, הוצאת מוסד הרב קוק תש"ו-1946.
• חזיוני מדינה -אסופה בנושא אוטופיות יהודיות. כולל את הרומן 'חזות העתיד' מאת אדמונד מנחם אייזלר, 'מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת' מאת אלחנן ליב לוינסקי, 'אנטיגויות בציון' מאת יעקב בכר ו'שני דמיונות' ליצחק פרנהוף, תל אביב: מ’ ניומן, תשי"ד.
• מבחר כתבי ישראל דב פרומקין, הוצאת מוסד הרב קוק תשי"ד, בו כתב מבוא היסטורי.
• יהודה וירושלים - עתונו של ר' יואל משה שאלאמאן תרל"ז - תרל"ח (בו כתב מבוא היסטורי), הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ו.
• על אדמת ביסראביה: דברי מחקר, זכרונות, רשימות, תעודות ודברי ספרות לקביעת הדמות של יהדותה (תל אביב: איחוד הארגונים של יוצאי ביסראביה, תשי"ט - תשכ"ג) 3 כר' (כרך ג' בעריכת ג' קרסל).
• הצופה לבית ישראל, הספרייה הציונית, ערך: ג' קרסל, ירושלים, תשכ"א.
• ספר קוסוב (גליציה המזרחית), הוצא לאור על ידי ארגון יוצאי קוסוב והסביבה בישראל ; בעריכת ג' קרסל, ל' אליצקי, תל אביב : המנורה, תשכ"ד (מהדורה שנייה, תשנ"ח).
• נתיבות ציון וירושלים מבחר מאמרי אברהם משה לונץ, בו כתב מבוא היסטורי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"א-1970.
• י' בריל, יסוד המעלה, בעריכת ג' קרסל (מהדורה מצולמת), ירושלים, תשל"ח.
• נחום סוקולוב, ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים עמנו היום (ורשה תרמ"ט), ד"צ מכון מזכרת, תל אביב, תש"מ, בצירוף מבוא ומפתחות.
• האחים שולזינגר - הדפוס וההוצאה, ירושלים: תשמ"ו.

לקריאה נוספת

• דב סדן, 'בעל האוצרות (לכבוד ג. קרסל)', הפועל הצעיר מ, 13 (תשכ"ט), עמ' 20–23. ‬ ‬ ‬
• זבולון רביד, 'גצל קרסל - בסימן של היקף ושפע: למלאות לו שבעים', הדאר 60, לא (תשמ"א), עמ' 499–500.
• יוחנן ארנון, תרומתו לביבליוגראפיה העברית, "ג. קרסל בן שבעים": מאזנים נב, 5–6 (תשמ"א), עמ' 417-421. ‬
• מלכה קניאל, חוקר העתונות העברית, מאזנים נב, 5-6 (תשמ"א) עמ' 422-425.
• חיים ליף, 'ג. קרסל – ביבליוגרפיה ותולדות חיים, בצרון 31–32 (1986), עמ' 86–88.
• צמח צמריון, '‬איש אשכולות, איש אמונים, טוב-עין ודובר אמת: לדמותו של גצל קרסל ז"ל, בית מקרא, 32, ב (תשמ"ז), עמ' 103–111.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של גצל קרסל בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של גצל קרסל באתר רמב"י (עברית) (לועזית)
• דוד תדהר (עורך), "גצל קרסל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1356, מילואים
• שלמה גרודזנסקי, הבקיאות והאהבה, דבר, 20 בדצמבר 1968
• אייזיק סדומי, נדודי מפעל־חייו של קרסל: הסופר מסביר פרשת מכירת ארכיונו לאוניברסיטת אוקספורד, דבר, 4 באוגוסט 1974
• נפטר הביבליוגרף והסופר גצל קרסל, מעריב, 5 בספטמבר 1986
• יואל רפל, איש שהיה אנציקלופדיה: במות החוקר והביבליוגרף גצל קרסל, מעריב, 5 בספטמבר 1986

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.