אווה גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרין, 2009

אווה גאל גריןצרפתית: Eva Gaëlle Green; נולדה ב-5 ביולי 1980) היא שחקנית ודוגמנית יהודיה-צרפתייה.

הופיעה בתיאטרון לפני שביצעה את הפריצה הקולנועית שלה בסרט "החולמים" (2003), שכלל סצינות עירום אחדות בהשתתפותה. זכתה לתהילה לאחר השתתפותה בסרטים "ממלכת גן עדן" (2005) ו"קזינו רויאל" (2006), שזיכה אותה בפרס באפט"א. במקביל דיגמנה למותגים שונים.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין נולדה בפריז לשחקנית הצרפתייה מרלן ז'ובר ולרופא השיניים השבדי וולטר גרין. אמה נולדה באלג'יריה, והיא ממוצא יהודי. גרין גדלה ללא חינוך לדת. היא טענה בעבר ש"אני מרגישה כמו אזרחית העולם. לקולונוע ולחיים אין גבולות". היא נולדה שתי דקות לפני אחותה התאומה, ג'וי. את ילדותה העבירה ברובע השבעה-עשר של פריז. גרין מגדירה את משפחתה כבורגנים, וטענה שאחותה שונה ממנה מאוד. צבעו הטבעי של שיערה הוא בלונד כהה. היא צבעה את שיערה לשחור בגיל 15.

בילדותה למדה בבית ספר אמריקאי בו הייתה בקבוצת דוברי האנגלית. היא הייתה ילדה שקטה, והביעה עניין באגיפטולוגיה לאחר שביקרה במוזיאון הלובר בגיל 7. כשהייתה בת 14, לאחר שראתה את איזבל אדג'ני בסרט "סיפורה של אדל ה.", החליטה שהיא רוצה להיות שחקנית. בתחילה חששה אמה שמא קריירת משחק תהיה יותר מדי בשביל בתה הרגישה, אך בהמשך היא החלה לתמוך בשאיפה זו של אווה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17 נרשמה לשלוש שנות לימודים בבית הספר למשחק "St. Paul Drama School" בפריז. היא הצהירה שבהפקות בית הספר "תמיד בחרתי את התפקידים המרושעים באמת. זוהי דרך מצוינת להתמודד עם הרגשות היומיומיים שלך". לאחר הלימודים, היא הופיעה בכמה הצגות בפריז, והייתה מועמדת ל"פרס מולייר" על הופעתה בהצגה "Jalousie en Trois Fax".

ב-2002 הבמאי ברנרדו ברטולוצ'י גילה את גרין, הזמין אותה לככב בסרטו "החולמים", ובראיון תיאר אותה כ"כל כך יפה, שזה לא הוגן". גרין הסכימה להצעתו של ברטולוצ'י, למרות ההתנגדות הראשונית של הוריה. בסרט השתתפה בסצינות עירום רבות, וטענה בראיון שהרגישה טבעית על הסט, אך הייתה נבוכה כאשר הוריה ראו את הסרט. הופעתה קיבלה ביקורות טובות, חלקן השוו אותה לשחקנית האמריקאית ליב טיילר. גרין הביעה פליאה, כאשר דקה מהסרט נחתכה בעבור השוק האמריקאי, ואמרה כי "יש כל כך הרבה אלימות, הן ברחובות והן על המסך....אני חושבת שסקס מפחיד אותם". הסרט הבא בו השתתפה היה "ארסן לופין" (2004), וגרין גילמה בו את מושא אהבתו של לופין. לטענתה נהנתה מהתפקיד, למרות שהיא מעדיפה בדרך כלל לגלם דמויות מורכבות יותר.

הופעתה ב"החולמים" שכנעה את רידלי סקוט ללהק אותה לסרט "ממלכת גן עדן" (2005), סרט על מסעי הצלב בו היא משחקת את סיבילה, מלכת ירושלים. לאכזבתה של גרין, הרבה מזמן המסך שלה נחתך בעריכה. סטפני זקרק מ"Salon.com" שיבחה את הופעתה: "היא לא ממש ידעה מה לעשות עם הדיאלוג המאולץ של הדמות שלה, אך היא כל כך מלכותית שאתה בקושי מבחין". נב פירס מBBC כינה את הדמות שלה "צולעת". גרין הייתה מרוצה כשהמורכבות של דמותה שוחזרה בגרסת הבמאי.

גרין בטקס פרסי הבאפט"א, 2007

גרין הייתה מהמועמדות המובילות לשחק בסרטים "הגנן המסור" (תפקיד שניתן בסוף לרייצ'ל וייס) ו"הדליה השחורה". היא לוהקה ברגע האחרון לתפקיד וספר לינד בסרט "קזינו רויאל" (2006). על הופעתה בסרט קיבלה ביקורות חיוביות: אנטרטיינמנט ויקלי מנה אותה בין ארבע נערות בונד הטובות ביותר, ומגזין IGN דירג אותה כפאם פאטאל הטובה ביותר. על הופעתה בסרט זכתה בפרס באפט"א ובפרס אמפייר. שני הפרסים נבחרו בידי הקהל הבריטי.

גרין שיחקה את המכשפה סרפינה פקלה בחידוש לספר "מצפן הזהב". בסרט כיכב גם דניאל קרייג שכיכב לצדה ב"קזינו רויאל", אך השניים לא הופיעו באותן סצנות. הסרט הבא בו הופיעה היה "פרנקלין", וגרין גילמה את דמותה של אמיליה, אישה סכיזופרנית בעלת הפרעת זהות דיסוציאטיבית. בסרט "קרעים" גילמה את גברת ג'י, מורה מסתורית שמלמדת בבית-ספר לבנות ומתאהבת באחד מתלמידותיה. במרץ 2009 הופיעה בסרט "רחם", בו היא משחקת אישה שמשבטת את בעלה המת. הסרט הוא שיתוף פעולה של הבמאי בנדרק פליגף והשחקן מאט סמית.

גרין הייתה מהתמודדות המובילות לתפקיד הראשי בסרט "A Secret"‏ (2007). מי שנבחרה בסוף לתפקיד היא ססיל דה פראנס.

ב-2009 קיבלה את התפקיד הראשי בסרטו השנוי במחלוקת של לארס פון טרייר, "אנטיכרייסט", אך לפי דבריו של טרייר, סוכניה של גרין סירבו שתיקח חלק בסרט. בסופו של דבר, שרלוט גינסבורג לוהקה לתפקיד.

גרין ככבה בעונה הראשונה בעלת העשרה פרקים של הסדרה "Camelot" בתור המכשפה מורגן לה פיי. גרין הצהירה: "זה סיפור כזה סמלי, ויש לך רק 10 פרקים לחקור את האופי של הדמות[...]יש לה אומץ".

בפברואר 2011 לוהקה גרין לתפקיד אנג'ליק בוקארד בסרט של טים ברטון "צללים אפלים".

ובמרץ 2014 שחקה בסרט ההמשך של 300 - (300 עליית האימפריה) שם גילמה את דמותה של ארתמיסיה המנהיגה חסרת הרחמים וצמאת הדם של הלוחמים הפרסים

דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לקריירת המשחק שלה, גרין דגמנה לחברות "Breil"‏, "Emporio Armani"‏, "Lancôme", "היינקן" ולבושם של כריסטיאן דיור, "Midnight Poison".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין מגדירה את עצמה כחנונית בטענה ש"כשאנשים פוגשים אותי לראשונה, הם מגלים שאני מאוד קרה. אני שומרת לעצמי מרחק, ואני חושבת שבגלל זה אני כל כך נמשכת לזה (למשחק). זה מאפשר לי ללבוש מסכה". בשנת 2005 עברה לפרימרוז היל בלונדון. היא מעדיפה את האווירה הכפרית בלונדון בטענה ש"אני מרגישה יותר מרוכזת שם (בכפר)". היא גרה לבד, ומתייחסת לכלב שלה, גריפין, כאל "בעלה". היא אתאיסטית.

היא יצאה עם השחקן הניו זילנדי, מרטון סוקאס, לאחר שהכירו בסט של "ממלכת גן עדן". השניים הודיעו על פרידתם ב-2009. היא ואמהּ תומכות ביוניסף. היא הביעה עניין לחזור להופיע בתיאטרון, והצהירה שאין לה שום תוכניות לעבוד בהוליווד בטענה ש"הבעיה בהוליווד היא שהאולפנים חזקים במיוחד, יש להם כוח חזק הרבה יותר מלבמאים. השאיפה היחידה שלי כרגע היא למצוא תסריט טוב".

גרין אינה דוגלת במשטר כושר מסוים, מכיוון שלטענתה "אני צרפתייה ואני עצלנית, כלומר, אני מעשנת ולא מתעמלת", אף על פי שהיא רצה מדי פעם ועושה פילאטיס. היא חושבת שדיאטה זה דבר מלחיץ מדי. היא מגדירה עצמה כשחקנית בינלאומית. היא דוברת צרפתית ואנגלית שוטפת, ולומדת יפנית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]