אולצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולצין
Улцињ, Ulcinj
Ulcinj-Grb.gif
דגל העיר
מבט על החוף של אולצין
מדינה / טריטוריה Flag of Montenegro.svg מונטנגרו
מחוז מחוז אולצין
ראש העיר גזים הידינג'ה
שטח 255 קמ"ר
תאריך ייסוד המאה ה-1 לספירה
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

10,707‏  (נכון ל-2011)
19,921‏
78.12 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 41°55′48″N 19°13′20″E / 41.93000°N 19.22222°E / 41.93000; 19.22222קואורדינטות: 41°55′48″N 19°13′20″E / 41.93000°N 19.22222°E / 41.93000; 19.22222
אזור זמן UTC +1

אולציןמונטנגרית: Улцињ ,Ulcinj) היא עיירת חוף בדרום מונטנגרו. נכון לשנת 2011, מונה העיירה אוכלוסייה 10,707 תושבים. ובמטרופולין כ-20,000. העיירה נוסדה בסביבות המאה ה-1 לספירה. העיירה שוכנת בדרום-מערב מונטנגרו, במחוז אולצין ומשמשת גם כבירת המחוז.

העיירה היא הדרומית ביותר במונטנגרו, ממוקמת על חוף הים האדריאטי. קרובה לגבול עם אלבניה, רוב אוכלוסיית העירייה הם אלבנים (73.14%).

בעיירה נמצא קיברו של משיח השקר שבתאי צבי. היסטוריונים טוענים כי בשנת 1673 הוא הוגלה על ידי הסולטאן הטורקי לנמל האלבני של אולצין (כיום מונטנגרו), שם מת ונקבר כעבור כמה שנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני תקופת ימי הביניים, אולצין הייתה ידועה בתור אחת מבירות הפיראטים של הים האדריאטי. הדבר ניכר גם בתקופה מאוחרת יותר של ממלכת אילריה. תושבי אולצין היו ידועים בזמן הפצת הנצרות (במיוחד בשנת 20 לפני הספירה ועד שנת 300 לספירה), כמי שהיו מתעמתים עם כאלו שהיו זרים לארצם, רוב העימותים היו במיוחד על סכסוכי גבול.

הרפובליקה של ונציה כבשה את אולצין מבלזה השלישי מנסיכות זטה משושלת בלשיק בשנת 1423. תחת שליטה ונציאנית, שם העיר הוחלף ל"דולצינו" באיטלקית, והיא שולבה ב"אלבניה הוונציאנית". טביעתה של ספינת הסרצנים מאותו הקרב התרחשה על חופי אולצין עם עבדים אפריקאים ששרדו ממנה. המקומיים קיבלו אליהם את השורדים והפכו אותם לחלק בילתי נפרד מהעיר.

הוונציאנים שלטו בעיר עד שנת 1571, כאשר הטורקים העות'מאנים כבשו את דולצינו ואת "אלבניה הוונציאנית". בשנת 1867, הפכה אולצין לחלק מהעיירה שקודרה במחוז רומליה. בסופו של דבר קיבלה אולצין את עצמאותה מהטורקים ב-11 בינואר 1878 בהחלטה של ​​קונגרס ברלין, ולאחר 3 שנים (30 בנובמבר 1880), שולבה העיר בתוך מונטנגרו.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור "החוף הדרומי" של מונטנגרו היא יעד תיירותי פופולרי. בחודש ינואר 2010, העיתון ניו יורק טיימס דירג את האזור, והציע את המקומות: "וליקה פלאזה", "אדה בויאנה", ואת "מלון מדיטרן", בין "31 המקומות ששווה לבקר בהם בשנת 2010".

המצודה של העיר העתיקה של אולצין נשמרה היטב. המצודה ממחישה את חיי הקהילה באולצין של ימי הביניים. העיר העתיקה יושבת על גבי גבעה המשקיפה על החוף, מה שמהווה אטרקציה תיירותית בפני עצמה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה מחוברת עם שאר המדינה בכביש מהיר בעל שני נתיבים. הכביש מחבר את ערי החוף אל הכביש המהיר האדריאטי (מוטו-וואי).

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולצין קיימת קבוצת כדורסל יצוגית ריביירה אולצין המשחקת בליגה הבכירה וביורוהולד.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררים בעיר 10,707 תושבים. הרוב העיקרי הוא מוסלמים, והשאר הם נוצרים המשתייכים לכנסייה הקתולית או האורתודוקסית.

במפקד האחרון בשנת 2011, היו במחוז אולצין 19,921 תושבים, מתוכם 14,670 (70.66%) אלבנים, 2478 (12.44%) מונטנגרים, 1145 (5.75%) סרבים, 770 (3.87% ) מוסלמים אתניים, 449 (2.25%), בוסנים. כל השאר הם קבוצות קטנות אחרות.

שפות מדוברות במחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות מהעיר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]