רומליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומליה בשנת 1801
רומליה בשנים 1878-1840 - החלק מהבלקן בירוק כהה

רומליהטורקית:Rumeli בטורקית עות'מאנית روم ايلى, בבולגרית: Румелия, ביוונית: Ρούμελη) הוא מונח גאוגרפי בשימוש החל מן המאה ה-15 כדי לציין את

ג. במובן הצר של השם - אחרי 1878 - רומליה המזרחית, חלק דרומי של בולגריה, בין הרי הבלקן והרי הרודופים.

לפי הקשרים היסטוריים שונים המונח התייחס לאזורים שונים של חצי האי הבלקני.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח הטורקי "רומלי" משמעותו "ארץ הרומים" ("רום" = רומאניה‏[1], מיוונית Ρωμανία, "איל", בטורקית עתיקה = ארץ) כשהרומים הם האימפריה הביזנטית (הרומית המזרחית, -"האימפריה של הרומים" ביוונית - Βασιλεία Ῥωμαίων) ותושביה דוברי היוונית הביזנטית (רומאיקי). בעיני הטורקים השמות "רום" ו"רומלי" נקשרו לזהות הדתית הנוצרית אורתודוקסית. "רום" הייתה תחילה האנטוליה הנוצרית אורתודוקסית, ו"רומליה" ציינה את הבלקן הנוצרי אורתודוקסי.‏[2]. השם "רום" הועתק במאה ה-11 ובמאה - 12 לציון הסולטנות הסלג'וקית (Rüm Selçuk saltanatı) שנוצרה על חורבות אנטוליה הביזנטית בעקבות הניצחון של הטורקים הסלג'וקים על הביזנטים בקרב מנזיקרט.

שינויים בהיקף לפי ההתפתחויות ההיסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות האימפריה העות'מאנית בין המאות ה-14 וה-17

הטורקים העות'מאנים התחילו לכבוש את חצי האי הבלקן החל ממחצית המאה ה-14, תחת פיקודו של סולימאן פאשה, בנו של אורחן גאזי[3]. החל משנת 1396 ועד תחילת המאה ה-19 השם "רומליה" ציין את כל חצי האי הבלקני עד לדנובה. שטחים אלה הרכיבו את המחוז - האיילט רומליה Eyalet-i Rumeli‏[4]. שדח רומליה חולק לתת-אזורים תחת חסותם של מפקדי הפרשים הטורקים, כשלמנהל העות'מאני צורפו גם נכבדים מקומיים שהתאסלמו.

העיר אדירנה, אדריאנופול לשעבר, הפכה לבירת האימפריה עות'מאנית בשנים 1453-1368 עד לכיבוש קונסטנטינופול.

הכיבוש ההטורקי התלווה בהבאת מתנחלים מוסלמים מאנטוליה שהתיישבו בערים. בחלקן הן הפכו לרוב האוכלוסייה. למשל בסופיה בסביבות שנת 1530 66% מהתושבים היו מוסלמים, במונסטיר וסקופיה - 75%, בלריסה - 90%.‏[5] בין 1362 - 1382 בירת האילט רומליה הייתה העיר פלובדיב, בטורקית פיליבה. המושל העות'מאני (ביילרביי) הראשון של רומליה, שקבע את מושבו בפלובדיב, היה לאלה שהין פאשה. אחרי כיבוש סופיה ב-1382, בירת רומליה ומושב הביילרביי עברו אליה למשך כארבע מאות שנה.

במאות 15-16 רומליה שימשה מאגר חשוב ל"דוושירמה" - גיוס כפוי שנתי של נערים מבני האוכלוסייה המקומית, בני 8 עד 20, לכוח היניצ'רים של האימפריה. הם הועברו בכוח לדת האסלאם ומתוכם קמו מפקדים ווזירים רבים של האימפריה. ‏[6]. בגלל אקלימה בדרך כלל נוח, רומליה אירחה בימי החורף את הלוחמים העות'מאנים עד ליציאתם למתקפות בימי האביב.[דרוש מקור].על הביילירביים והפאשות מרומליה הוטלה תכופות המשימה להמשיך במלחמות או ליזום פשיטות שוד או תגמול כשהסולטאן לא נמצא בשטח כדי לעמוד בראש הצבא.[דרוש מקור].

חלקים מרומליה הפכו גם למרכז חשוב של התרבות האסלאמית העות'מאנית, האמצעות בתי ספר דתיים - מדרסה - ומסגדים שהוקמו בעיקר בתרקיה (אדירנה), במקדוניה (איסקיב, מונסטיר, איסטיפ, דרום סרביה (בקוסובו של היום, למשל בפריזרן ופרישטינה) וכו'. באלבניה, בולגריה ובוסניה-הרצגובינה התפתחו כתות מיסטיות מוסלמיות משפיעות.‏[7]

בשנת 1580 הופרד מהאילט של רומליה אילט חדש - בוסנה. ‏[8]

בהקשר מלחמת העצמאות של יוון רומליה נקראה יוון היבשתית מצפון למפרץ ולמיצר קורינתוס. בהמשך המונח היווני ציין את האזור, רובו יווני, הגובל בצפון עם סרביה ובולגריה, במערב עם מונטנגרו ובדרום עם יוון העצמאית.

ברפורמה המנהלית של האימפריה העות'מאנית משנת 1864 התחיל כרסום במשמעות השם רומליה. במקום האילט רומליה קמו בהמשך כמה וילאייטים: וילאיט הדנובה (וילאיט טונה) המורכב מהאזור ניש בסרביה, צפון בולגריה ודוברוג'ה, משנת 1867 הווילאיט יאנינה וסלאניק, אחר כך הווילאיטים קוסובה (1877) עם הבירה סקופיה, מונסטיר ואישקודר.

אחרי קונגרס ברלין (1878), עצמאותן של סרביה ובולגריה (הווילאיט של דנובה לשעבר) ואיחוד תסאליה עם יוון העצמאית, האזור ההיסטורי רומליה כללה רק את רומליה המזרחית עם עיר הבירה פלובדיב, ורומליה המערבית - שכללה חלק מתרקיה עם אדירנה, מקדוניה, כולל סלוניקי וביטולה, בירת המחוז, ומרכז אלבניה. בעקבות השינויים המנהליים שהתרחשו באימפריה עות'מאנית בשנים 1875-1870 המונח הרחב רומליה חדל לציין חלוקה פוליטית.

אחרי 1878 צפונה של רומליה המזרחית הפכה למחוז אוטונומי של האימפריה העות'מאנית עם ממשל עצמי של תושביה הבולגרים. ב-6 בספטמבר 1885 מחוז זה הצטרף לבולגריה העצמאית.

בעקבות הסכם בוקרשט (1913) מונסטיר סופחה לסרביה וסלוניק התאחדה עם יוון. רק אזור בתרקיה עם אדירנה נשאר באימפריה העות'מאנית.

המסגד פתחיה ביאנינה, יוון
מונסטיר (ביטולה), מקדוניה, במאה ה-19
גשר האבן והמסגד סינאן פאשה בפריזרן

רומלי בטורקיה של ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום "רומליה" הוא יותר מונח בעל נופך היסטורי "רומליה" הציין לפעמים את החלק האירופי של טורקיה, דהינו המחוזות אדירנה, קירקלארלי וטקירדאג (טקירדא) וכן את מערב המחוז איסטנבול. אולם השם העכשווי של אזור זה, גם הוא בעל היסטוריה עתיקת ימים, הוא תרקיה (Trakya) או תרקיה המזרחית. בתעודות בינלאומיות השימוש במוזג "רומליה" נעשה לאחרונה בשנת 1919[9]

בבוספורוס מדברים בדרך כלל על החלק הרומלי הנמצא ממול החלק האנטולי. כמה כפרים מצד האחד או מצד האחר של הבוספורוס מכונים בעזרת המונח "רומלי" או "אנדולו" לפי הצד שבו נמצאים: רומלי היסרי/אנדולו היסרי, רומלי קאוואגי/אנדולו קאוואגי ( או קאוואי), רומלי פנרי/אנדולו פנרי.

מיעוט האזרחים הטורקים הנוצרים אורתודוקסים (רוב רובם ממוצא יווני) נקראים רומליוטים, בטורקים "רום" "רומלאר". לא כך התושבים הטורקים שהם רוב האוכלוסייה של האזור הרומלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • , Aurel Decei - Istoria Imperiului Otoman până la 1656, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1978 (ברומנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא מדובר ברומניה
  2. ^ Mark Mazower Salonica, city of ghosts ע' 20
  3. ^ א.דצ'יי ע' 35
  4. ^ A.Decei ע' 214
  5. ^ Mark Mazower שם ע' 35
  6. ^ Britannica - art.Rumelia
  7. ^ שם
  8. ^ Noel Malcolm Bosnia - A Short History, Papermac, Macmillan London 1994 ע' 50
  9. ^ Encyclopedia of the Modern Middle East and North Africa. The Gale Group, Inc, 2004. Answers.com 22 Mar. 2012

ראו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]