אוריינות מדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: קביעות לא מובנות, הצגת הנחות כעובדות, 'המלצות' בגוף הערך, חסרים קישורים פנימיים, יש לשלב את המקורות בגוף הערך, להרחיב על ההבדל בין אוריינות מדיה לבין אוריינות רגילה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אוריינות מדיה - היכולת להשתמש באמצעי תקשורת שונים.
ילדה בעלת מיומנויות של שימוש במחשב.
שימוש באוריינות מדיה

אוריינות מדיה היא תחום באוריינות המתייחס למיומנות השימוש באמצעי תקשורת שונים, לצורך קליטה, הבנה ומסירת מידע. לצורך כך על האדם לדעת כיצד להשתמש באופן יעיל בטכנולוגיות מידע ותקשורת.

זהו תחום חדש יחסית באוריינות, אשר התפתח במהלך התקופה המודרנית לאור התפתחות הטכנולוגיה והשפעתה על תקשורת ההמונים.

אוריינות מידה קושרת בין תחומי דעת מגוונים כמו: תקשורת, חינוך, טכנולוגיה, בלשנות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ותרבות.

השפעת הטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה אלקטרונית: מחשב, טלפון, טלוויזיה ועוד.

אוריינות מדיה מושפעת מההיסטוריה של הטכנולוגיה.

בעבר אנשים יכלו לתקשר בעיקר על ידי מפגש פנים מול פנים או שימוש בשפה הכתובה. הטכנולוגיה‎ אשר פתחה אפשרויות חדשות ליצירה ומסירה של מידע, יחד עם השאיפה לנגישות מידע ותקשורת הובילו להתפתחות תרבות דיגיטלית.

הצורך לשלוט באמצעים טכנולוגים ובמדיה חדשה כחלק מתהליך החיברות נובע מהתפתחויות אלו. בהתאם לכך, אוריינות מדיה מרחיבה את העיסוק המסורתי בשפה הכתובה של עולם הדפוס והספר (קריאה וכתיבה) לאופנים נוספים.

אוריינות דיגיטלית היא סוג של אוריינות מדיה אשר מתמקדת ביכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט.

התפתחות טכנולוגית של השפה הכתובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר אלקטרוני על דיסקט.
אפשרות קריאה של ספר אלקטרוני ממסך המחשב.
שימוש בקורא ספרים אלקטרוני.

בעקבות שינויים טכנולוגיים ותרבותיים חלה ירידה בקריאת מדיה מודפסת בשעות הפנאי (כמו ספרים, עיתונים ומגזינים), לטובת מדיה דיגיטאלית כמו המחשב. תופעה זו באה לידי ביטוי בדיגיטציה של חומר מודפס לצד יצירה של טקסט אלקטרוני מקורי.

דוגמה לכך היא השימוש בספרים דיגיטליים וסקירה של ספרים מודפסים. אחד הפורטלים הנפוצים לספרים מסוג זה הוא Google Books. חברת אמזון הייתה הראשונה שיצרה קורא ספרים אלקטרוני.

עיתונים וכתבי עת רבים החלו לפרסם גרסאות אלקטרוניות.

ציוני דרך בהתפתחות טכנולוגיות הקריאה והכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1436 לערך המצאת הדפוס המודרני, פרי עטו של יוהאן גוטנברג בגרמניה. גולת הכותרת: התנ"ך.
1993 פורמטים ראשונים של טקסטים דיגיטליים (PDF).
1995 אמזון מבססת את עצמה כאתר המכירות הווירטואלי הגדול ביותר שעיקרו ספרים.
1998 מכשירים ראשוניים לקריאת ספרים דיגיטליים: Rocket ebook, Softbook.
2000 הסופר האמריקאי הפופולרי, סטיבן קינג, מפרסם ספר כקובץ דיגיטלי בלבד.
2004 גוגל משיקה את Google Books, לעתיד הספרייה הדיגיטלית המשמעותית ביותר.
2004 המונח ווב 2.0 נטבע, והמהפכה תופסת תאוצה.
2006 Twitter נוסד ומשנה שוב את הרגלי הקריאה והכתיבה לכדי תמציתיות מרבית.
2006-2007 סוני ואמזון משיקות את מכשירי ה- Sony Reader ו Kindle והספר הדיגיטלי משגשג.

מעבר לשפה הכתובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפן הקלטה

השימוש במסכים ו אפשר מתן ביטוי למסרים בעלי אופי חזותי, תנועתי וקולי. כמו למשל וידאו, גרפיקה ממוחשבת ומולטימדיה. מסרים אלו ניתנים להפצה דרך מכשירים בייתיים נפוצים כמו טלוויזיה, מחשב, טלפונים סלולריים.

עיצוב מידע הוא אחד ממקצועות התקשורת, המתמקד באופן ההצגה של מידע חזותי בדרך המותאמת לקהל היעד. עיצוב המידע נעשה מתוך התחשבות באנשים בעלי מוגבלויות ואנשים עם צרכים מיוחדים אחרים. למשל, בעלי אורינות מחשב נמוכה או דוברי שפה זרה המתקשים בשפה המקומית.

אמנות מדיה חדשה עושה שימוש בטכנולוגיה זו ליצירת אמנות דיגיטלית.

בנוסף, טכנולוגית השמע מאפשרת הקלטה של קריינים אשר מקריאים טקסטים כתובים. באופן זה ניתן ליצור ספר מוקלט, אשר מאפשר חשיפה למידע הכתוב דרך הערוץ השמיעתי. ישנם ארגונים המפיצים ספרים מוקלטים עבור אוכלוסיות המתקשות בקריאה מסיבות שונות, כמו הספרייה לעיוורים ודיסלקטים.

השפעות האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלישה באינטרנט דרך מכשיר נייד.

המעבר לטקסטים אלקטרונים, לצד התפתחות האינטרנט פתח אפשרויות רבות יותר לשיתוף והפצה של טקסטים. אפשרויות אלו תרמות להתפתחות של תרבות האינטרנט ותחומי כתיבה חדשים. אדם יכול להפיץ את דעותיו ברבים באמצעות פורמטים המיועדים לקהל הרחב כמו טוקבק‎, בלוג ועוד. ניתן להעביר מסרים עבור נמענים ספציפיים במסגרת של דואר אלקטרוני, צ'אט, מסרים מידיים, פורומים ורשת חברתית מקוונת (כמו facebook וtwitter). אתרים כמו myspace מאפשרים לאמנים לפרסם את יצירותיהם וליצור קשר עם מעריצים בכל העולם.

בנוסף, התפתחו מנועי חיפוש עבור מאגרי מידע שונים. בהקשר זה, ויקיפדיה היא אנציקלופדיית תוכן חופשי המשתמשת בטכנולוגיית ויקי ופועלת באינטרנט.

אפשרויות העברת המידע התמונות באינטרנט אינן מוגבלות לשפה הכתובה בלבד. למעשה המדיה הדיגיטאלית מאפשרת ליצור ולהפיץ סוגים רבים של מידע, הכולל תמונות וצלילים. יוטיוב הוא אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים להעלות, לראות ולשתף סרטוני וידאו.

התפתחויות אלו מאפשרות לאדם להבין, לפרש וליצור מסרים המועברים באמצעי המדיה בתוך הקשר חברתי ותרבותי לשם התפתחותו ולשם פיתוח הקהילה. באופן זה אוריינות המדיה החברתית מתאפיינת ביצירת שפות חדשות המשמשות ליצירת קשרים חברתיים וטיפוח האינדיבידואל תוך שימוש באמצעי התקשורת על כל צורותיהם.

השימוש באינטרנט כרוך לעתים קרובות במידה כלשהי של חשיפה עצמית. כמו כן, קיימת אפשרות לסינון תכנים באינטרנט על ידי המשתמש או גורם חיצוני לו. למשל הורים יכולים לחסום תכנים פוגעניים עבור ילדהם וגופים ממשלתיים יכולים לחסום תכנים עבור האזרחים מסיבות שונות.

אבטחת מחשב אישי ברשת נועדה לאפשר לאנשים לגלוש באינטרנט ללא חשש מאיומים נפוצים ברמת התוכנה, כגון וירוס מחשב או רוגלה.

היצף מידע וחשיבה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפשרויות החדשות להפצת מידע אשר נוצרות בעקבות התפתחות הטכנולוגיה עלולות ליצור מצב של היצף מידע. זהו מצב שבו יש עודף מידע, אשר מפריע ליכולת קבלת החלטות וליכולת להתעדכן.

מכאן נוצר צורך לברור את המידע הרצוי משלל המידע הקיים. כדי לעשות זאת, יש לרכוש כישורים לחשיפה פעילה ומודעת לאמצעי המדיה, המאפשרים לסנן ולפרש את המסרים המועברים דרכם על פי ההקשר שבו הם פורסמו. היבט זה חשוב במיוחד בחברה דמוקרטית שבה חופש הביטוי מאפשר לכל אדם להביע את דעתו.

אוריינות מידע מדגישה נגישות והפעלה של חשיבה אנליטית וביקורתית ביחס למידע ולידע הנחשף בקריאה, בשמיעה או בצפייה באמצעות ספרים, עיתונים, כתבי עת, טלוויזיה, רדיו, סרטים, מוזיקה, פרסום, אינטרנט, טלפונים ועוד.

מערכת מידע היא תוכנה המאפשרת לנהל מידע בצורה ממוחשבת.

חקר אוריינות מדיה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר אוריינות מדיה ביקורתית עבר גלגולים שונים משנות ה-60 וה-70, בהן הניתוח עסק בשאלה כיצד הדימויים שמוצגים באמצעי המדיה השונים מבטאים עמדות אידאולוגיות, אל שנות ה-80, שבהן החלו להתמקד בקהל שצורך את הטקסטים התקשורתיים ובשאלה כיצד המיקום החברתי שלו משפיע על אופן צריכת המדיה. על מנת להבין את הנסיבות שבהן הקהל צורך את המדיום, צריך קודם כל להבין את הקונטקסט שבו הטקסט התקשורתי נוצר. אוריינות מדיה ביקורתית תלויה גם בקונטקסט הסוציו-אקונומי של הקהל הצורך, המשפיע על המשמעויות של הטקסטים התקשורתיים שאותם צרכנים מייצרים. בחקר המשמעויות שמייצרים הקהלים השונים טמונה האפשרות לחשיפת הכוחות החברתיים הקיימים בין קבוצות שונות בחברה.

חינוך לאוריינות מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך לאוריינות מידה מגיל צעיר.
חינוך לאוריינות מדיה.

עידן המידע הציב אתגר משמעותי בפני עולם ההשכלה הפורמלית. כיום, המידע על העולם אינו מתקבל רק ממילים מודפסות, אלא גם מתמונות וצלילים בתרבות המולטי-מדיה.

תחום לימודי התרבות הדגיש את חקר הסביבה התרבותית של הקהל בהקשר למדיה, וקרא לבתי הספר להגיב למציאות היום-יומית של התלמידים ולהכשירם ללמידה עצמאית.

חינוך התלמידים לתקשר עם סביבתם ולבטא את עצמם בערוצי תקשורת מגוונים הוא צורך אמיתי, אשר מערכת החינוך נדרשת לתת לו מענה. תפקידם של המורים הוא לסייע להם בהבנה וביכולת לתקשר בחברה טכנולוגית משתנה בת-זמננו, באמצעות פעולות של יצירה, ניתוח והערכה של תכנים ומסרים תקשורתיים.

חינוך לאוריינות מדיה נחוץ משלבי הגן ובית הספר היסודי, משום שכבר בגיל זה נחשפים הילדים לאמצעי התקשורת, בעיקר האלקטרונית, וצורכים את מסריהם כחלק בלתי־נפרד מסביבתם החברתית-תרבותית. לכן, יש להקנות להם יכולת למצוא את המידע הנחוץ להם, לנווט בין מקורות המידע המתאימים ולפתח כישורי חשיבה שיאפשרו להם לנתח ולהעריך האם המידע שימושי ומועיל עבורם.

המטרה העיקרית של החינוך לאורינות מידה היא הדגשת חשיבותו של הידע בתחום המדיה והמודעות הנדרשת לעיבודו הקוגניטיבי ולהערכתו הביקורתית. לצורך כל יש לעודד את הנגישות למידע ולטפח תלמיד המסוגל לזהות, לנתח ולהעריך את המסרים המילוליים, החזותיים והקוליים, המרכיבים את תרבות המדיה העכשווית, בד בבד עם יכולתו ליצור מסרים בערוצי המדיה השונים. יש להקנות מידע על תפקידי המדיה ועל פעולתה בחברה: כיצד מאורגנים אמצעי התקשורת וכיצד הם פועלים, כיצד הם מייצרים משמעויות וכיצד הם נקלטים על ידי קהלי היעד שלהם.

אוריינות מדיה ביקורתית צריכה להנחיל כלים לא רק להערכה נכונה וביקורתית כלפי צריכת טקסטים תקשורתיים, אלא גם כלים לביטוי ולביקורת עצמית ביצירת טקסטים תקשורתיים. החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, אשר החל בהענקת כלים להתמודדות עם המידע האינסופי הנגיש, דורש היום ללמד את יצרכני המדיה להיות בעלי אחריות חברתית ואתית כלפי התכנים שהם מייצרים, על אף האפשרות לאנונימיות.

גישות מרכזיות להוראת החינוך למדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

E-learning היא למידה באמצעות מכשירים אלקטרונים. זוהי צורת הוראה שהתפתחה בעקבות האפשרויות החינוכיות לשימוש בטכנולוגיה במסגרת מערכת החינוך. היא כוללת למידה משולבת מחשב ולמידה מקוונת.

גישת ה"דה-מיסטיפיקציה" של המדיה, מדגישה את פענוח "סודות" התקשורת. התלמידים לומדים על הגורמים האחראים להפקת המדיה, כאשר ההנחה היא שהתוודעות לתעשיית התקשורת ולגורמי ההפקה תסייע בהבנת הקשר בין התקשורת לתחומים אחרים, כגון פוליטיקה, כלכלה וחברה, והשלכותיו של קשר זה על הקהל.

גישת "הפדגוגיה הביקורתית", מדגישה את הניתוח והעיון הביקורתי בטקסטים תקשורתיים בהקשרם החברתי-תרבותי. התלמידים מתנסים בפענוח קודים ותבניות של שפת המדיה, בהצגת בעיות ופתרונות ובהעלאת שאלות על נושאים המוצגים בתקשורת, כגון זיהוי בעלי עניין, התכליות המעשיות, מאבקי כוח לשליטה על מקורות מידע וכדומה.

הוראה אפקטיבית של חינוך לאוריינות מדיה תשלב בין שתי הגישות הללו, תוך עשיית שימוש בשני מודלים אפשריים: מודל בזלגט ומודל הפירמידה.

  • מודל בזלגט הוא מודל שכיח בהוראת החינוך למדיה ומשמש בסיס תאורטי להוראת המדיה בארץ ובעולם. המודל מתבסס על שש שאלות מפתח המשמשות מסגרת התייחסות לניתוח ולהערכה של טקסטים תקשורתיים: סוכני המדיה, קטגוריות המדיה, טכנולוגיות המדיה, שפות המדיה, קהל המדיה, ייצוגיות המדיה. בעזרת מודל זה, המורה מאפשר לתלמידים להפעיל שיקול דעת ביחס לקשר שבין מטרות היוצר לתוצריו ולהבין את תהליך יצירת המשמעויות, המסרים והעברתם לקהל.
  • מודל הפירמידה הוא כלי למיפוי תהליך הוראה-למידה של טקסטים תקשורתיים. יוצרי המסרים התקשורתיים מתחרים ביניהם על קבלת שרשרת של תגובות בלתי מבוקרות אצל ציבור גדול ככל האפשר. המרחק בין שלב הגירוי לשלב התגובה הוא קצר ביותר, ובדרך כלל התגובה מאופיינת ביצריות, רגשנות וחוסר מובחנות. מודל זה מסייע לאנשי חינוך להוביל את התלמידים מבסיס הפירמידה, הרגע האותנטי של המפגש עם הטקסט התקשורתי - מפגש עם גירוי, דרך תגובה, ניתוח, חלופות, הערכה ושיפוט, עד לקצה הפירמידה - עשיית מעשה. השימוש בפירמידה מאלץ את התלמידים להפעיל שיקול דעת בשישה שלבים, וכך מנותבים התלמידים לפעולה מושכלת, אחראית ואכפתית.

שינוי בשיטות הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש להפוך את בתי הספר וכיתות הלימוד מ"מחסני ידע" ל"אוהלים ניידים", אשר יספקו מקום מקלט והתאספות לתלמידים בעודם יוצאים לחקור, לחוות ולגלות. שנית, על המורים לאמץ תפקיד חדש: במקום "להפקיד" מידע בראשי התלמידים, עליהם לעמוד לצידם, להדריך, לעודד ולתמוך בהם בתהליך הלמידה. בכיתות הלימוד החדשות יושם דגש על יצירתיות, ובהן כולם ילמדו מכולם, ולא רק מהמורים. שלישית, יש לעצב את תוכנית הלימודים והפעילויות כך שהתלמידים יהיו מעורבים באופן אקטיבי בפתרון בעיות ובגילוי המידע.

הטבלה הבאה מציגה השוואה קצרה בין ההשכלה המסורתית ואופן ארגונה בעבר, לאופן בו עליה להשתנות על מנת לסגל תלמידים לחיים בתרבות המדיה של המאה ה-21:

למידה במאה ה-19 ובמאה ה-20 למידה במאה ה-21
גישה מוגבלת לידע ומידע, בעיקר מידע כתוב ומודפס. גישה בלתי מוגבלת לידע ומידע באמצעות האינטרנט.
דגש על למידת מידע ותוכן שייתכן ולא ייעשה בהם שימוש בחיים. דגש על כישורים שיאפשרו למידה לאורך כל החיים (למידה ללא לאות).
המטרה: התמחות בידע הנרכש (מדעים, ספרות, היסטוריה וכו'). המורים "מאכילים בכפית" את תלמידיהם במידע. המטרה: לימוד כישורים (גישה, ניתוח, הערכה, יצירה, השתתפות) לפתרון בעיות. ניסוי וטעייה מצד התלמידים.
למידה אינדיבידואלית, המוגבלת לחדר הכיתה ושיתוף פעולה מועט בין התלמידים ל"עולם החיצון". למידה והתקשרות חובקות עולם, המאפשרות לתלמידים לחבור לאנשים ברחבי העולם.
למידה מתקשורת מודפסת, בעיקר מספרי לימוד. למידה אינטראקטיבית ממקורות מולטי-מדיה מרובים, באמצעות כלים טכנולוגיים.
חשיפה מוגבלת למידע, המדורגת בהתאם לגיל התלמיד. חשיפה גמישה ואינדיבידואלית לתוכן וידע.
מבחנים ועבודות כמדד למומחיות ובקיאות. שליטה במולטי-מדיה כמדד למומחיות.
תפקיד המורה: בחירת תוכנית הלימודים והעברת הרצאות. תפקיד המורה: הדרכה והכוונה של תהליך הלמידה.
המורים מעריכים את עבודת התלמידים באמצעות מתן ציונים. התלמידים לומדים לקבוע אמות מידה ולהעריך את עבודתם בעצמם.
על התלמידים לקלוט מידע. התלמידים משתתפים אקטיביים ותורמים.

חינוך לאוריינות מדיה ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-1984 קרא אונסק"ו "ליזום ולתמוך בחינוך מקיף לאמצעי התקשורת מהגיל הרך ועד לרמת האוניברסיטה וחינוך מבוגרים" . בין הארצות המובילות בנושא זה נמצאות אנגליה, סקוטלנד, הולנד, גרמניה, אוסטריה וצרפת, הזוכות לתמיכת גופים ממשלתיים כלל-ארציים ומקומיים. באוסטרליה ובחבל אונטריו בקנדה הפך הנושא לחלק מלימודי החובה במערכת החינוך. בארצות הברית ניכרת פחות פעילות לימודית ויישום של הוראת התקשורת במערכת החינוך. בדרום אפריקה נועד החינוך לתקשורת בצורה מוצהרת למלא תפקיד גלוי ומרכזי בסדר היום הפוליטי, בנושאים הנוגעים לזכויות אדם, שוויון ושינוי חברתי, במטרה להביא לביטול השפעותיו של משטר האפרטהייד .

חילופים פרדיגמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחויות השונות באוריינות מדיה ובתפיסות אודותיה משוקעות בהקשר־על תרבותי והן נעות מההיגיון המודרני להיגיון הפוסט־מודרני. השינוי כרוך במעתקים של העולם החומרי ודרך החשיבה על העולם.

הפוסט-מודרניזם מהווה ביקורת על המודרניזם מבחינה תרבותית בכך שהוא יוצא נגד יסודות המסד שלה: נאורות, תבונה ומדע. הפוסט-מודרניזם גם מתייחס לשינוי הקיצוני אשר התרחש בתהליכי הייצור, להתפתחות טכנולוגיות חדשות אשר שינו את הדרך שבה אנו מתייחסים לטלקומוניקציה, לעיבוד מידע וליצירתו.

המעבר לתרבות מתווכת אלקטרוניקה מחייב כישורים המאפשרים להתמצא ולנווט בתוך טכנולוגיות המידע השונות. המעבר מתרבות רווחה לחברה בה מצופה מהאינדיבידואל להיות אחראי לגורלו, ייצרה משמעות ומשקל חדשים למושגים כמו גישה/נגישות, צריכה ויצירה. התמונה כאן ממחישה ויזואלית את החילופים הפרדיגמטיים של אוריינות בעידן הפרה-מודרני, המודרני והפוסט-מודרני.

מושגי מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוריינות מדיה מייצרת מושגים חדשים להבנתה ומעניקה משמעויות חדשות למושגים קיימים.

התכנסות ואוריינות מתכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליכי התלכדות אשר משנים את פני תקשורת ההמונים בעולם כולו. הבסיס לתהליך ההתכנסות הוא תהליך הדיגיטציה. תהליך ההתלכדות של אמצעי המדיה מביא לכך שפעולות ושימושים שלא היו נהוגים במכשירי מדיה מסוימים מתרחבים ופולשים זה לזה, כגון צפייה בערוצי טלוויזיה במחשב, בטלפונים סלולריים, קריאת עיתון במחשב מחובר לרשת האינטרנט, האזנה לרדיו באמצעות הטלוויזיה ועוד. על-פי ח' אדוני וה' נוסק צרכני המדיה צריכים לפתח סוג אוריינות נוסף, זה של האוריינות המתכנסת (Convergent Literacy), על מנת לממש את הפוטנציאל המצוי במכשירים החדשים האלה. "האוריינות המתכנסת מחייבת שליטה באוריינות המסורתית, באוריינות המדיה ובאוריינות התקשוב. נוסף על כך, האוריינות המתכנסת מחייבת יכולת של יצירת תכנים וצריכה ביקורתית של התכנים המוצעים במדיה החדשים" .

טכּסט (techst)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה נוצרה על ידי הלחם בין המילה טקסט (Text) לבין המילה טכנולוגיה (Tech). זהו טקסט טכנולוגי שמשלב אופנויות שונות (מלל, אימאז'ים שונים, קול, תנועה) ובעל תכונות של הייפר-טקסט. המעבר מטקסט לטקסט משנה את אמצעי המישמוע ואת ההבניה שלהם. הטקסט והמסך מייצגים סימנים שיוצרים משמעות באמצעות תצוגה [display]. כך נוצרות צורות ז'אנריות חדשות של ייצוג יצרני ודינמי .

אוריינות מולטי מודאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודאליות בעברית היא אופנִיוּת. בעבר אוריינות זוהתה עם קריאה וכתיבה של מלל, אך כיום היא מזוהה עם אופנים נוספים של צורות ייצוג כמו: תמונה, תרשים, ציור, ריקוד, תנועה, קול וצלילים. האוריינות הדיגיטלית המולטי-מודאלית יוצרת דקדוקים חדשים של טקסטים מולטי מודאליים.

השתתפות (participation)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות היא מעורבות בפעילויות. תהליך בו אדם, קבוצה או ארגון, מתייעצים או הופכים למעורבים בצורה פעילה בפרויקט, בתוכנית או בפעילות כלשהי, והופכים לחלק ממכלול גדול יותר. זוהי התאגדות שמטרתה לחלוק את הרווח בין השותפים. ברשת הרווח יכול להיות מגוון, דוגמת שיתוף של מידע וידע בפורומים, בבלוגים, במדיה (סרטים, מוזיקה), בתוכנות ועוד. בכל אחד מהם ריבוי המשתמשים משפר את המערכת, את תפקודה ואת יעילותה. אוריינו-מדיה היא כיום תרבות המעודדת השתתפות דמוקרטית ללא הדרה.

אוריינות מדיה בעולם שטוח זנב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עולם שטוח זנב" הוא צירוף של שני מושגים: "עולם שטוח" ו"הזנב הארוך". "עולם שטוח" הוא מונח אשר מסביר את התפתחות הכלכלה הגלובלית והתקשורת והשפעתן על משחק הכוחות העולמי ברמת המאקרו "הזנב הארוך" משפיע ברמת המיקרו שכן הוא נוגע ברמה פרטנית לכל אחד מאיתנו. המונח לקוח מעולם הסטטיסטיקה והוא מתאר הרגלי צריכה חברתיים וכלכליים.

אשר עידן טוען כי "מאז ומתמיד היוו טכנולוגיות מידע גורם מרכזי בקביעת אופני האינטראקציה בין בני אדם" [...] במקום תכנים תאגידיים-מונולוגיים, מופיעות בזו אחר זו צורות חדשות של תכנים דיאלוגיים ומולטילוגיים: בלוגים עם טוקבקים, ויקי-ידע (שיתוף ידע) ורשתות חברתיות". אלו מכונים "חוכמת ההמון" ויש לה משקל רב יותר על פני "חוכמת הגאון".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קלר, ה., 1995: לדעת לצפות: עיון בתכנים ובדרכי הבעה בקולנוע ובטלוויזיה. ירושלים: מעלות.
  • אלקלעי-עשת, י' (2004). אוריינות דיגיטלית: מיומנויות חשיבה בסביבות דיגיטליות. סקריפט 8-7, 77-61.
  • הרתאן, ר., גסר, ד., ברגר., א., ופוירשטיין., מ. 2003: סביבות מדברות – החינוך בעידן המדיה. תל אביב: מכון מופ"ת.
  • Potter W James. (2005) Media Literacy. Thousand Oaks, California: Sage Publication..
  • Alvaermann D E & Hagood M C. "Critical Media Literacy: Research, Theory, and Practice in 'New Times'. Journal of Educational Research. (2000) 93.3. Pp. 193-203
  • Lewis J & Jhally S. "The Struggle over Media Literacy". The Journal of Communication (1998) 48.1 Pp. 109- 120
  • Denby, d. (1996, july 15). "Buried alive". New Yorker. Pp. 48-58
  • Hobbs R. "The Seven Great Debates in Media Literacy Movement". The Journal of Communication (1998) 48.1.

Pp. 16-32

  • Austin, e., & Johnson, k. (1997). Effects of general and alcohol-specific media literacy training on children's decision making about alcohol. Journal of health communication, 2(1), 17-42.
  • פוירשטיין, מ. (2003), ילדים חושבים טלוויזיה ופרסומות. ספר הכנס השנתי החמישי: מורים חוקרים, באורנים, היחידה למחקר והערכה, ק. טבעון: מכללת אורנים, עמודים 111-114.
  • Bazalgette, c. (1997). "An agenda for the second phase of media literacy development". In R. kurbey (Ed), Media Literacy in the Information Age. New Brubswick, NJ: Transaction. P. 72.
  • חנה אדני והלל נוסק, קולות הקוראים: מעשה הקריאה בסביבת התקשורת הרב ערוצית, ירושלים: מאגנס, 2007
  • אדוני חנה ונוסק הלל. "אוריינות וקריאה – מושגים משתנים". קולות הקוראים: מעשה הקריאה בסביבת התקשורת הרב ערוצית. 1-5.
  • פייר לוי, אינטליגנציה קולקטיבית, אצל ון-אסן, 2002, 40
  • אשר עידן, 2009. "על הקשר בין גוגל לברק אובמה". אודיסאה גיליון 1.
  • Berners-Lee, T., Hendler, J., & Lassila, O. (2001). "The semantic Web". Scientific American, 284(5), pp. 28-37.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוריינות מדיה בוויקישיתוף

דוגמאות לתוכנית לימודים בנושא "פיתוח וטיפוח כשירות לאוריינות מדיה"