אליעזר בוגרד
 | |
| לידה |
1935 ה'תרצ"ה משמר הירדן, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 2007 (בגיל 72 בערך) י"ד בתמוז ה'תשס"ז בני ברק |
| מקום קבורה | בית הקברות ויז'ניץ, בני ברק |
| מקום פעילות | בית שאן |
| תקופת הפעילות |
? – 20 ביוני 2007  |
| רבותיו | הרבנים דב מאיר רובמן ויעקב ניימן |
| חיבוריו | "בית שאן בתולדות ישראל לפי המקורות" |
| בת זוג | חביבה לבית רוזנטל |
| אב | הרב חיים אהרן בוגרד |
| אם | ציפורה |
| הרב הראשי לבית שאן | |
  | |
הרב אליעזר בוגרד (ה'תרצ"ה 1935 - י"ד בתמוז ה'תשס"ז 7 ביוני 2007) היה רב ואיש חינוך, ששימש כרבה האשכנזי של העיר בית שאן.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב חיים אהרן בוגרד, יליד ליטא שהיה השוחט ובודק של המושבה משמר הירדן, ולצפורה. למד בישיבת תפארת ישראל בחיפה מפי הרב דב מאיר רובמן ובישיבת אור ישראל אצל הרב יעקב ניימן, למשך שלוש שנים. לאחר גמר הישיבה הקטנה, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק לשש שנים. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים, והוסמך לרבנות עוד בטרם נישא. לאחר נישואיו לחביבה רוזנטל, למד בכולל "שבט מיהודה" בתל אביב, והוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל, איסר יהודה אונטרמן ויצחק נסים, ועל ידי בתי הדין הרבניים בירושלים ובתל אביב. לאחר שלוש שנים, הוזמן על ידי הרב משה צבי נריה ללמד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. לאחר מכן לימד במדרשית נעם בפרדס חנה. בתחילת שנת 1964, והוא בן 28 שנים בלבד, נבחר מתוך שמונה מועמדים לכהן כרבה האשכנזי של בית שאן, לצד הרב הספרדי אלעזר בן לולו[1]. העביר שיעורים קבועים גם ביישובי הסביבה: שדה אליהו, עפולה[2] ומעלה גלבוע[3]. היה חבר בחבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי.
לאחר כעשר שנות רבנות פרש מתפקידו, ועבר לבני ברק, שם למד בכולל "ברסלב" ומסר שיעורים במוסדות שונים בעיר.
נפטר בשבת, י"ד בתמוז ה'תשס"ז (30 ביוני 2007), ונקבר בבית הקברות ויז'ניץ בבני ברק.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הרב יוסף היה רב שכונת כרם אברהם בירושלים. אחיו הרב שמואל שימש כרב ושו"ב בהרצליה ומראשי הקהילה החרדית בעיר. בנו של הרב שמואל הוא הרב אפרים בוגרד, רב קהילת חב"ד בשכונת רמות בירושלים, דיין בבית הדין הרבני בחיפה ובבית דין רבני חב"ד
אשתו חביבה כיהנה כמנהלת בית הספר "מאיר" בבית שאן, ולאחר מכן היתה לרופאת נשים ורופאת משפחה מפורסמת בבני ברק. לזוג נולדו חמישה ילדים. בנו הבכור הרב זאב הוא מחבר הספרים "והצנע לכת", "פרי אליעזר" ו"הלכות יחוד". בן נוסף הוא הרב יהושע, מחנך וותיק בבני ברק ומגיד שיעור ב"דף היומי" במשך עשרות שנים.
הרב יוסף בא גד (במקור בוגרד) הוא בן-דודו.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית שאן בתולדות ישראל לפי המקורות - סקירה על ההיסטוריה היהודית של בית שאן והיחס ההלכתי כלפיה. עפולה, ה'תשכ"ה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם רוטנברג, איש משמר הירדן, ו- על משמר היהדות בבית שאן, הצפה, 31/01/1964.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טקס הכתרת הרבנים בבית־שאן, חרות 22/01/1964.
- ^ מנחם רוטנברג, איש משמר הירדן על משמר היהדות בבית שאן, הצופה, 31/01/1964.
- ^ מנחם רוטנברג,נחנך בית הכנסת במעלה הגלבוע, הצופה, 14/08/1964.