משמר הירדן (מושבה)
| משמר הירדן | |
 משמר הירדן בתקופת המנדט הבריטי |
|
| מחוז | הצפון |
| קואורדינטות | |
| שנת הקמה | 1890 |
| שפה | עברית |
| דת | יהודים |
| סיבת עזיבה | כיבוש והרס על ידי כוחות סוריים |
| תאריך עזיבה | 10 ביוני 1948 |
 משמר הירדן
|
|
.jpg)
משמר הירדן הייתה מושבה שהוקמה בגליל העליון בזמן העלייה הראשונה. המושבה נחרבה במלחמת העצמאות.
תוכן עניינים |
תולדות המושבה [עריכה]
המושבה שכנה על כביש צפת-דמשק (היום: כביש 91 בצמוד לצומת גדות של היום) ממערב לגשר בנות-יעקב. היא הוקמה לראשונה בשנת 1884 כחווה חקלאית פרטית בשם "שושנת הירדן". לאחר שנוכח בעליה כי לא יצלח לבדו לתחזק את החווה הנידחת מכרה מחולקת ליהודים שאחזו באדמה בעזרה כספית של "חובבי ציון". הם ייסדו את המושבה משמר הירדן, בחודש אלול שנת ה'תר"ן (ספטמבר 1890). ב-1898 נטלה חברת יק"א תחת חסותה את המושבה, רכשה עוד אדמות והוסיפה מתיישבים. רוב אנשי המושבה נטו להימנות על תומכי התורה הרוויזיוניסטית של זאב ז'בוטינסקי.
מייסדי המושבה היו: חיים גלבגיסר, חיים יוסל טייטלבוים, צבי שניידר, איציק מוינשטיר (אנגלברג), שלמה לוי גרוסמן, יעקב צבי פייגלין (סב סבו של ח"כ משה פייגלין), שיינוך, וייסבליט, ובסלר, לוין, וורהפטיג, בלשניקוב, ליפשיץ, קנטור, הרצוג, סגל, תמרי, לובובסקי, שור, שניידמן, הרוקח ר' משה לוריא, רוזנטאל, לרנר, חיים ורבקה גרבובסקי, טויסטר, הלפרין, שוורץ, יעקובסון, פינקלר, אלפסי, בטגארד, כהן.
במלחמת העצמאות, ב- 6 ביוני 1948 (כ"ח באייר ה'תש"ח) תקפו הכוחות הסוריים את היישוב, אך ההתקפה נהדפה. ב-10 ביוני הותקף שוב היישוב, והפעם המושבה נכבשה והוחרבה לאחר שנערכו קרבות מבית לבית. בקרב נהרגו 14 אנשים מתושבי וממגיני המושבה. מקצת התושבים אשר נותרו בחיים לאחר הקרב הקשה, נפלו בשבי הסורי ושהו בו 13 חודשים. בתום המלחמה, בכ"ב בתמוז תש"ט, 20 ביולי 1949 חזר השטח לשליטה ישראלית במסגרת הסכמי שביתת הנשק, אולם המושבה לא נבנתה מחדש. על אדמותיה הוקמו הקיבוץ גדות ומושב העובדים משמר הירדן. העמדה הרשמית של המדינה הייתה שמושב משמר הירדן, אשר כונה בתחילה "בני צפת" איננו אותו יישוב כמו המושבה משמר הירדן ועל כן נס הקוממיות הוענק ליישוב רק לאחר שהוחלט להעניק את הנס גם ליישובים שנחרבו במלחמת העצמאות[1] לעומת זאת, היו שטענו שמושב משמר הירדן הוא המשך ישיר ליישוב שחרב, הגם שהוא זז 2 קילומטר, ועל כן היישוב זכאי לנס הקוממיות[2].
סיפור נפילת משמר הירדן שנוי במחלוקת בין יוצאי האצ"ל וההגנה. אנשי האצ"ל וצאצאי תושבי היישוב טוענים כי הגעת גדוד 23 מחטיבת כרמלי שהוקצה כתגבורת להגנת היישוב עוכבה על ידי מפקדת חטיבת עודד שהייתה אחראית על האזור, בשל הזיהוי של המושבה עם התנועה הרוויזיוניסטית. יתרה מזאת, נטען שכוחות ההגנה עצרו כוחות תגבורת של האצ"ל בראש פינה ומנעו מהם להגיע לעזרת המושבה. מנגד, טוענים אנשי חטיבת עודד שהגדוד מכרמלי לא הספיק להגיע לעזרת המושבה בגלל שהוא עבר לאזור מחזית הגליל המערבי, ולא הספיק להתארגן בגזרה החדשה.
מהמושבה המקורית נשתמרו כמה בתים הרוסים. הם שולבו באתר הנצחה למושבה שהוקם במקום.
ראו גם [עריכה]
- משמר הירדן (מושב) - המושב אשר הוקם בקרבת חורבות המושבה
לקריאה נוספת [עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק ס"א, ייסוד המושבה משמר הירדן, דוד ב. שוב, 1890 -1891
- אריה יצחקי, גבורת משמר הירדן 1948, 2011
- אהרן אבן-חן, כיצד נכבשה משמר-הירדן?, "הארץ", 2.6.1949
- שעותיה האחרונות של משמר הירדן, "הארץ", 17.2.1949
קישורים חיצוניים [עריכה]
- סיור באתר ההנצחה למשמר הירדן
- המעבר מ"שושנת הירדן" ל"משמר הירדן", גאלת הקרקע בגליל, אתר משפחת עבו
- הצלת משמר הירדן מפקיד הברון המושחת בשנת 1903, גאלת הקרקע בגליל, אתר משפחת עבו
- מה הביא את הברון רוטשילד לשלוח סיוע חירום למשמר הירדן באתר אתרוג.
- מוסה פלד "הסורים פשוט טבחו בנו, נסעו וירו, נסעו וירו", שריון, יולי 1998, עמוד 13
- שלמה פיוטרקובסקי, מי הפקיר את המושבה משמר הירדן לסורים?, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2011
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הממונה על יחסי ציבור - משרד הביטחון, נס הקוממיות רק ליישובים קיימים, דבר, 19 במאי 1955
- ^ נתן בן חיים, עוד לעניין נס הקוממיות למשמר הירדן - מכתב למערכת, דבר, 24 במאי 1955
