אמצע הקיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אמצע הקיץ
מדורת חג אמצע הקיץ בדנמרק, מסמלי חג אמצע הקיץ במספר מדינות
מדורת חג אמצע הקיץ בדנמרק, מסמלי חג אמצע הקיץ במספר מדינות
שמות נוספים היום הארוך בשנה, היום הראשון של הקיץ, חג המולד של יוחנן המטביל
סוג תרבותי עממי
סיבה תחילת הקיץ, היום הארוך בשנה והולדת יוחנן המטביל
חוגגים עמוד אמצע הקיץ, ריקודי עם, פסטיבלים, מדורות, ארוחות משפחתיות
מועד
תאריך 21 ביוני (על פי לוח השנה האסטרונומי), 24 ביוני (בכנסייה הקתולית), יום שבת השלישי (בין 20-26) ביוני (בשוודיה), 17 ביולי (ברוסיה ובאוקראניה)
פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי

אמצע הקיץשוודית: Midsommar) הוא חג החל מדי שנה ביום ההיפוך הקיצי, היום הארוך ביותר בשנה. המאורע צוין על ידי מספר תרבויות פגאניות בימי הביניים, לרבות הגרמאנים, הקלטים והרומים. השבטים המשיכו לערוך את הפסטיבל גם לאחר התנצרותם, וציינו בו את לידתו של יוחנן המטביל. בימינו פסטיבל אמצע הקיץ, החל בסוף יוני או בתחילת יולי, הוא חג רשמי במספר מדינות באירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של החג אינו ידוע, אך קיימות עדויות המראות שהחג נחגג על ידי העמים הגרמאנים, הקלטים והרומים. במהלך ימי הביניים, רוב תושבי צפון אירופה התנצרו והחג נטמע בנצרות והפך לאחד מימי החג לזכרו של יוחנן המטביל. אף על פי שמבחינה אסטרולוגית היום הארוך בשנה חל ב-21 ביוני, הכנסייה הקתולית קבעה את חגה ב-24 ביוני. תאריך זה מקביל לערב חג המולד, 24 בדצמבר. בקרב בני הוויקה וקבוצות נאו-פגניות נוספות ידוע החג בשם ליד'ה (Litha), כנראה על שם חודש יוני על פי לוח השנה של בני הוויקה. כמו כן, בחצי השני של השנה בהתאמה, 21 בדצמבר, חל חג אמצע החורף.

מסורות החג במדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות שונות התפתחו מסורות ומנהגים שונים לכבוד היום הארוך בשנה.

אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסטריה ההיפוך הקיצי נחגג בכל שנה בתהלוכה מרהיבה של ספינות לאורך נהר הדנובה. הספינות היורדות במורד הנהר עוברות דרך גידולי יין "באכאו" שבעמק צפוני של וינה. 30 ספינות מפליגות במורד הנהר בשורה לצד זיקוקי דינור ומדורות המאירות את הדרך לספינות.

ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגיגות אמצע הקיץ בברזיל

החג הגיע לברזיל במהלך התקופה הקולוניאלית על ידי הפורטוגזים והפך במרוצת השנים לפסטיבל פופולרי הנחגג לאורך שבועיים - מיום אנתוניוס הקדוש (12 ביוני) ועד יום פטרוס הקדוש (29 ביוני). הפסטיבל נקרא "הפסטה ג'ונינה" (פסטיבל יוני, בפרטוגזית São João). כיוון שברזיל נמצאת בחצי הכדור הדרומי לקו המשווה, הפסטיבל מתרחש ברוב המדינה באמצע החורף.

בולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכה על גחלים בבולגריה

בבולגריה, בה מסורת ארוכה של נצרות אורתודוקסית, יום אמצע הקיץ מוקדש לזכרו של יוחנן הקדוש. ביום זה מתקיים טקס ההליכה על האש, הנקרא "Nestinarstvo". במהלך הטקס נוהגים גברים ונשים להתאסף ולצעוד לאורך שביל גחלים ברגליים יחפות. בפולקלור הבולגרי מוזכרות נשים האוספות עשבי מרפא בשביל ההולכים על הגחלים ואמונה טפלה גורסת כי אדם אשר ילך בחג יוחנן הקדוש על הגחלים יהיה בריא לאורך כל השנה.

דנמרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדנמרק חג אמצע הקיץ נחגג עוד לפני בוא הנצרות, בימי הוויקינגים. ביום זה מדליקים מדורות ועל פי המסורת שורפים מכשפות.[דרוש מקור]

מדורת החג בפינלנד

יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב יום חג המולד של יוחנן המטביל הוא פסטיבל בערים ובכפרים רבים ברחבי יוון. החג נקרא קלאידונאס (ביוונית: "Κλήδονας"), שמשמעותו "אורקל" או "סימן". ביום זה שורפים זרי "יום המאי" במדורה ורוקדים על הגחלים.

איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיראן חג הטרינאג'אה (פרסית: تیرگان) הוא חג עתיק ומקורו בדת הזורואסטריות. הטרינאג'אה הוא הפסטיבל המקביל לחג אמצע הקיץ המערבי.

אירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירלנד מקובל לציין את החג בקרנבלים שונים שמוקדשים לאניה. בעבר היה מקובל להדליק מדורות, אך בשנים האחרונות הדלקת המדורות נאסרה.

אוקראינה ורוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליל אמצע הקיץ נחגג במדינות מזרח אירופה רוסיה ואוקראינה בריקוד עם מסורתי

במדינות סלאביות בעלות מסורת נוצרית אורתודקסית 23 ביוני ו-6 ביולי ידועים כ"לילה של איוון" (יוחנן המטביל) ונקראים ברוסית "Kupala". בחלק מהמדינות, רוסיה ואוקראינה ביניהן, החג הגיע מהמסורת הפגנית הקדם נוצרית. מנהגי החג במדינות אלה קשורים למוטיבים של טבע ופוריות ונהוג להדליק מדורות ולהשיט זרי פרחים בנהרות ומקורות מים אחרים.

שוודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד אמצע הקיץ נחגג בשוודיה תמונה משנת 1969

אמצע הקיץ (בשוודית: midsommar) נתפס בעיני השוודים כסמל תרבותי וכאחד החגים המרכזיים והחשובים ביותר בשנה[1]. השוודים מציינים את המאורע ביום שבת שבין 20-26 ביוני. בחג נוהגים השוודים לנסוע לאזור הכפרי ולערוך ארוחות משפחתיות או אירועי ברביקיו. נהוג להציב "עמוד מאי"[2], הנקרא בשוודית "majstång" (עמוד אמצע הקיץ), עמוד מקושט ופרחוני שרוקדים ומשחקים משחקים קבוצתיים סביבו. לשוודים חג אחר בו מדליקים מדורות, וולבורג (valborg) החל ב-30 באפריל.

אסטוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסטוניה נקרא החג Jaanipäev ובדומה לסקנדינביה, נחגג החג באזורים כפריים ומלווה בהדלקת מדורות, שתיית משקאות אלכוהוליים ושהייה בסאונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמצע הקיץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי וגשל, חגיגות היום הארוך ביותר בשוודיה, באתר GoTravel
  2. ^ ראו Maypole, ויקיפדיה האנגלית