אנגלברט המפרדינק
ערך זה עוסק בזמר בריטי. אם התכוונתם למלחין גרמני, ראו אנגלברט הומפרדינק.
אנגלברט המפרדינק (באנגלית: Engelbert Humperdinck; נולד ב-2 במאי 1936, במדראס, הודו) הוא זמר פופ בריטי הנודע בזכות להיטיו "Release Me", "After the Lovin'" ו-"The Last Waltz".
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
המפרדינק נולד בשנת 1936 בשם ארנולד ג'ורג' דורסי, כבן הצעיר למשפחה בת עשרה אחים ואחיות. אביו היה קצין בצבא הבריטי, ואמו ממוצא הודי. בגיל 10 עבר יחד עם משפחתו ללסטר שבאנגליה. בגיל 11 החל בלימודי נגינה בסקסופון, ובגיל 15 החל לנגן במועדוני לילה. את נסיונותיו הראשונים בתחום השירה החל בגיל 17, כאשר חבריו עודדו אותו להשתתף בתחרות זמרים חובבים בפאב.
באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 שירת שירות חובה בחיל האתתים (חיל הקשר) של הצבא הבריטי. ב-1958, עם שיחרורו משירות, הקליט את הסינגל הראשון שלו תחת חברת התקליטים "Decca Records"; השיר, "I'll Never Fall in Love Again", לא הפך ללהיט. במקביל המשיך המפרדינק להופיע במועדוני לילה עד לשנת 1961, עת לקה בשחפת שממנה הצליח להחלים, אך בעקבותיה הופעותיו נצטמצמו.
בשנת 1964 התחתן עם פטרישיה הילי. לזוג יש כיום ארבעה ילדים ותשעה נכדים.
ב-1965 חלה נקודת מפנה בקריירה המוזיקלית של המפרדינק, כאשר חבר לאמרגן גורדון מילס, שהיה גם מנהלו של הזמר הנודע טום ג'ונס. בהמלצתו של מילס, המפרדינק אימץ את שמו של המלחין הגרמני בן המאה ה-19 אנגלברט הומפרדינק, כשם הבמה שלו, וחידש את חוזה ההקלטות עם חברת "Decca Records". את מסלול ההצלחה שלו החל בבלגיה בשנת 1966, כאשר ייצג את בריטניה בתחרות זמר בקנוק. מאוחר יותר באותה שנה הופיע במכלן והקליט קליפ בזיברוג'. כמו כן להיט שלו בשם "Dommage, Dommage" כיכב במצעד הלהיטים הבלגי.
בתחילת 1967 כיכב ביצוע שלו לשיר "Release Me" במצעד עשרת הגדולים בבריטניה, שם הגיע למקום הראשון ודחק את "Strawberry Fields Forever/Penny Lane" של להקת הביטלס. השיר הצליח גם במצעדים בארצות הברית. השיר שמר על מקומו בטבלת 50 הגדולים במשך למעלה משנה, ונאמד כי מכר למעלה מ-85,000 עותקים ליום בשיא הפופולריות שלו. לימים הפך להיות שירו המזוהה ביותר של המפרדינק.
בעקבות להיטו הוציא המפרדינק שתי בלדות פופ מוצלחות נוספות, "There Goes My Everything" ו-"The Last Waltz", שהקנו לו תדמית של זמר פופ סנטימנטלי ודביק, ממנה הסתייג כשהעדיף לכנות את עצמו כ"זמר בן זמננו" או "מבצע מסוגנן". בסוף שנות ה-60 הקליט מספר אלבומים מצליחים, בהם Release Me, The Last Waltz, A Man Without Love, Engelbert Humperdinck. בתקופה זו כיכב בתוכנית טלוויזיה שנשאה את שמו, אך ירדה מהמסך לאחר שישה חודשי שידור עקב רייטינג נמוך.
בתחילת שנות ה-70 המשיך בלוח הקלטות עמוס שהניב שירים כגון "We Made It Happen," "Sweetheart," "Another Time, Another Place," ו-"Too Beautiful To Last". ב-1976 הקליט את "'After the Lovin", שהגיע למצעד עשרת הגדולים בארצות הברית וסימן שיא קריירה נוסף עבור המפרדינק. השיר היה מועמד בשתי קטגוריות פרס גראמי היוקרתי למוזיקה, קיבל מעמד של סינגל זהב ומאוחר יותר הפך לאלבום פלטינה וזכה בקטגוריית השיר המושמע ביותר[1]. אלבום הנושא את אותו שם הגיע למצעד 20 הגדולים של ארצות הברית. במקביל המפרדינק השקיע בתדמית ההופעתית הססגונית שלו והושפע מסגנון ההופעות של ברודוויי. הוא הופיע בלאס-וגאס והקליט הופעות חיות.
בשנות ה-80 הוא המשיך לקיים כ-200 הופעות לשנה ובמקביל לנהל חיי משפחה. ב-1989 קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד וזכה בפרס גלובוס הזהב כאיש הבידור של השנה. במקביל התגייס לאירועי צדקה עבור ארגונים כמו הקרן לחקר מחלת הלוקמיה, הצלב האדום האמריקני וארגוני סיוע לחולי איידס. הוא אף כתב שיר עבור אחד הקמפיינים בשם "He's a gentleman".
ב-1989 הוציא אלבום בשם "Star of Bethlehem", שנכתב על ידי הפזמונאי הגרמני דיטר בולהם, ויצא גם תחת השם "Ich Denk An Dich" בגרמניה. ב-1996 שר המפרדינק את ההמנון האמריקאי הלאומי בפתיחת תחרות מכוניות המירוץ של דייטונה. בשנת 2000 כיכב במצעד האלבומים הבריטי עם "Engelbert At His Very Best". הוא שב לככב שם ארבע שנים לאחר מכן כשזכה לפופולריות נוספת עם השתתפותו בתשדיר פרסומת.
באביב 2003 שיתף פעולה עם המפיק זוכה פרס הגראמי ארט גרינהאו, ביצירת אלבום גוספל בשם "Always Hear the Harmony: The Gospel Sessions". האלבום היה מועמד לפרס הגראמי של אותה שנה.
באוגוסט 2005 הציע המפרדינק את אופנוע ההארלי דוידסון שלו למכירה פומבית במטרה לגייס כספים לטובת החילוץ הרפואי האוירי של עיר ילדותו, לסטר. ב-2009 הוענק לו תואר תושב של כבוד מטעם מועצת העיר לסטר.
המפרדינק פיטר את המנהל האישי שלו ושכר את בנו לתפקיד, לאחר שהראשון סירב לבקשתם של חברי להקת הגורילז להשתתפותו של המפרדינק באלבומם Plastic Beach, מבלי להתייעץ עמו.
ב-1 בדצמבר 2011 הופיע המפרדינק בפעם הראשונה בהיכל נוקיה, ישראל.
בתחרות הזמר של האירוויזיון בשנת 2012 שהתקיימה בבאקו, ייצג המפרדינק את בריטניה בשירו "Love Will Set You Free".[2][3] בתום הקראת הניקוד, מוקם השיר במקום הלפני-אחרון.
דיסקוגרפיה [עריכה]
|
|
|
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אסף נבו, אנגלברט המפרדינק בהיכל נוקיה ב-1.12, באתר mako, 2 באוקטובר 2011
- אנגלברט הומפרדינק, The King of Romance (מגיע לנוקיה, נובמבר 2011), באתר yosmusic
הערות שוליים [עריכה]
- ^ [http://montgomerynews.com/articles/2009/11/05/entertainment/doc4af1af13103f5409831798.txt ‘King of Romance’ returns to the Keswick]
- ^ UK: It is Engelbert Humperdinck for Eurovision באתר esctoday.com (באנגלית)
- ^ United Kingdom: Humperdinck's entry released באתר esctoday.com (באנגלית)
