מרי הופקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרי הופקין
MHbrightonwiki.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 3 במאי 1950
מקום לידה פונטרדאו, ויילס
סוגה פולק, פופ
עיסוק זמרת, פזמונאית
כלי נגינה גיטרה, פסנתר
חברת תקליטים אפל רקורדס, מרי הופקין מיוזיק
אתר אינטרנט MaryHopkin.com

מרי הופקיןאנגלית: Mary Hopkin; נולדה ב-3 במאי 1950) היא זמרת פולק ופופ ולשית.

הופקין הייתה אחת מראשוני הזמרים שחתמו בחברת התקליטים אפל רקורדס של הביטלס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי הופקין נולדה בפונטרדאו שבוויילס למשפחת דוברת ולשית, אביה של הופקין עבד כקצין-דיור. כילדה לקחה מרי שיעורי שירה שבועיים, ושרה במקהלת הכנסייה המקומית.‏[1]

בילדותה הייתה הופקין חברה בלהקה מקומית בשם "סלבי סט אנד מרי". הופקין גם הוציאה מיני-אלבום בשפה הוולשית, בחברת תקליטים מקומית בשם "קמבריאן רקורדס".‏[2]

ההצלחה; 1968 - 1971[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1968, עת מלאו לה 18, השתתפה הופקין בתחרות שירה בתוכנית הטלוויזיה הבריטית "אופרטוניטי נוקס" (Opportunity Knocks; 'הזדמנות דופקת בדלת'), וניצחה בה. הדוגמנית טוויגי, שצפתה בתוכנית, התקשרה לפול מקרטני והמליצה על הזמרת הצעירה. מקרטני שלח למשפחת הופקין מברק בו ביקש מהם לטלפן לחברת אפל רקורדס, שנוסדה כמה שבועות קודם לכן, ולבקש את "בראון". בטלפון, הזמין בראון, שלא היה אלא מקרטני שהשתמש בשם בדוי כדי לא להפחידה, לראיון. הופקין נסעה ללונדון, אל משרדי אפל רקורדס, ושרה וניגנה בפני פול מקרטני. מקרטני, שהתרשם מהופקין, החתים אותה על חוזה, וכך הייתה הופקין לאחת מראשוני הזמרים שחתמו בחברת התקליטים של הביטלס.‏[1]

בחודשים יוני ויולי 1968 עבדו הופקין ומקרטני על סינגל הבכורה שלה, ביצוע שלה לשיר "Those Were the Days", כשמקרטני אחראי על העיבוד וההפקה.‏[1] הסינגל יצא בממלכה המאוחדת ב-30 באוגוסט 1968. באותה השנה הוציאה סנדי שו גרסה משלה לאותו השיר, אך למרות התחרות, הגרסה של הופקין הגיעה למקום הראשון במצעד הפזמונים בבריטניה, כשהיא דוחקת את Hey Jude של הביטלס. במצעד הבילבורד הוט 100 הגיע השיר למקום השני, וברחבי העולם נמכר הסינגל בלמעלה משמונה מיליון עותקים.

ב-21 בפברואר 1969 יצא אלבום הבכורה של הופקין, "Postcard", שהופק גם הוא בידי מקרטני. באלבום, בו היו 14 רצועות, נכללו גרסאות כיסוי לשלושה משיריו של דונובן, שגם ניגן באלבום, ושירים מאת מיקיס תאודוראקיס, ג'ורג' מרטין, הארי נילסון ואירווינג ברלין.‏[3] האלבום הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים הבריטי, ולמקום ה-28 במצעד הבילבורד 200.

את הסינגל הבא של הופקין, "Goodbye", כתב פול מקרטני (הקרדיט ניתן ללנון ומקרטני) והוא יצא ב-28 במרץ 1969. הסינגל הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי (כשהסינגל Get Back של הביטלס במקום הראשון).

הסינגל השלישי של הופקין היה "Temma Harbour". את הסינגל לא הפיק מקרטני אלא מיקי מוסט יצא ב-16 בינואר 1970 והגיע למקום השישי במצעד הפזמונים הבריטי.

במרץ 1970 ייצגה הופקין את בריטניה באירוויזיון. באירוויזיון, שהתקיים בהולנד, שרה הופקין את "Knock, Knock Who's There?" אתו הגיעה למקום השני. "Knock, Knock Who's There?‎" יצא כסינגל ב-23 במרץ 1970 והגיע למקום השני גם במצעד הפזמונים הבריטי.

אלבומה השני, "Earth Song, Ocean Song," יצא תחת ב-1 באוקטובר 1971. האלבום הופק בידי טוני ויסקונטי וכלל גרסאות כיסוי לשירים שנכתבו בידי קט סטיבנס, Gallagher and Lyle וראלף מקטל.

נישואיה לטוני ויסקונטי; 1971 - 1981[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 הופקין נישאה לטוני ויסקונטי, לאחר הנישואין הורידה הופקין את רמת פעילותה בתחום המוזיקה כדי להקים משפחה. ב-1972 נולד בנם דלני, שמאוחר יותר שינה את שמו למורגן ויסקונטי ופתח בקריירת מוזיקה משלו.‏[4]

ב-1976 שבה הופקין להקליט, והוציאה את הסינגל "(Really Love Me) ‏If You Love Me" (במקור של אדית פיאף), שהגיע למקום ה-32 במצעד הפזמונים הבריטי. הבי-סייד, של הסינגל, "Tell Me Now," הולחן בידי הופקין עצמה.

הסינגל הבא של הופקין היה "Wrap Me In Your Arms," גם[דרושה הבהרה] בסינגל זה הבי-סייד ("Just A Dreamer") נכתב בידי הופקין.

הופקין השתתפה באותה השנה גם באלבום הקונספט "The King of Elfland's Daughter".

ב-1976 נולדה בתם השנייה של הופקין וויסקונטי - ג'סיקה.‏[4] וב-1981 התגרשה הופקין מטוני ויסקונטי.

הופקין בשנות השמונים

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1969: Postcard
  • 1971: Earth Song, Ocean Song
  • 1972: Those Were The Days
  • 1989: Spirit
  • 2005: Live at the Royal Festival Hall‏ (הופעה)
  • 2007: Valentine
  • 2008: Recollections
  • 2008: Now and Then
  • 2010: You look familiar

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שיר מיקום במצעדים
בריטניה[5] גרמניה[6] ארצות הברית[7]
1968 Those Were The Days 1 1 2
1969 Goodbye 2 15 13
1970 Temma Harbour 6 39
Knock, Knock Who's There? 2 12 92
Que Sera, Sera (Whatever Will Be, Will Be) 77
Think About Your Children 19 87
1971 Let My Name Be Sorrow 46
1972 Water, Paper & Clay
1976 (I Won't Care) ‏If You Love Me 32

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 זמיר אחד וארבע חיפושיות, דבר, 24 בינואר 1969
  2. ^ Mary Hopkin biography באתר ה-BBC (באנגלית)
  3. ^ Mary Hopkin - Post Card באתר discogs
  4. ^ 4.0 4.1 Mary Hopkin העמוד של הופקין בפייסבוק (באנגלית)
  5. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums, 19th, London: Guinness World Records Limited, 259. ISBN 1-904994-10-5. 
  6. ^ Günter Ehnert (ed.): Hit Bilanz. Deutsche Chart Singles 1956-1980. Hamburg: Taurus Press 1990, p. 101
  7. ^ "Joel Whitburn's Top Pop Singles 1955-2002"