הממלכה המאוחדת באירוויזיון
| הממלכה המאוחדת באירוויזיון | |
|---|---|
 |
|
| מדינה | הממלכה המאוחדת (אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד) |
| רשת שידור | BBC |
| השתתפות ראשונה |  פרנקפורט, 1957 |
| זכיות | 5: |
| השתתפויות | 55 |
| היעדרויות |  הילוורסום, 1958 |
| אירוח האירוויזיון | 8:
|
| השתתפות אחרונה |  מאלמה, 2013 |
הממלכה המאוחדת (או בשמה הנפוץ יותר, בריטניה) משתתפת בתחרות הזמר של האירוויזיון מאז 1957, ומאז נעדרה פעם אחת בלבד, ב-1958 (כלומר היא משתתפת באופן רצוף מאז 1959). בריטניה מדורגת במקום השני בטבלת הזכיות עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות. בריטניה היא שיאנית האירוח של התחרות – 8 פעמים התקיימה התחרות בשטחי הממלכה המאוחדת (לרוב באנגליה, פעם אחת בסקוטלנד).
תוכן עניינים |
הישגים [עריכה]
זכיות [עריכה]
בריטניה ממוקמת כיום במקום השני בטבלת המדינות הזוכות, עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות. יחד איתה ממוקמות גם צרפת ולוקסמבורג, אולם בניגוד לאלו, עיקר זכיותיה של בריטניה היו מסוף שנות ה-60 ועד היום, כשהתחרות מוכרת לקהל האירופאי, בעוד שזכיותיהן של צרפת ולוקסמבורג היו בעיקר בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60, תקופה שפחות זכורה לקהל האירופי בימינו. שיריה המנצחים של בריטניה הם שירים ידועים ומוכרים גם כיום.
| שנה | שם המבצע | שם השיר | תרגום לעברית |
|---|---|---|---|
| 1967 | סנדי שו | Puppet on a String | בובה על חוט |
| 1969 | לולו | Boom-Bang-A-Bang | בום-באנג-א-באנג |
| 1976 | אחוות האדם | Save Your Kisses for Me | שמרי נשיקותייך עבורי |
| 1981 | באקס פיז | Making Your Mind Up | החלטה |
| 1997 | קתרינה והגלים | Love Shine a Light | אהבה האירי אור |
המקום השני [עריכה]
בריטניה הינה שיאנית המקום השני של התחרות – היא הגיעה למקום זה 15 פעמים, יותר מכל מדינה אחרת בתולדות האירוויזיון, ופי 3 ממספר ניצחונותיה בתחרות. 5 פעמים שבהן הגיעה למקום השני היו כשאירחה את התחרות. 3 פעמים בהן הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני היו כאשר אירלנד ניצחה, ו-3 פעמים נוספות היו עם זכיותיה של לוקסמבורג. פעמיים צרפת ניצחה מעל בריטניה, ופעמיים נוספות ניצחה מעליה הולנד.
| שנה | מבצע | שם השיר | תרגום לעברית | המדינה הזוכה |
|---|---|---|---|---|
| 1959 | פרל קאר וטדי ג'ונסון | Sing, Little Birdie | שירי, ציפור קטנה | הולנד |
| 1960 | בריאן ג'ונסון | Looking High, High, High | מסתכל גבוה, גבוה, גבוה |  צרפת |
| 1961 | האליסונים | ?Are You Sure | האם אתה בטוח? |  לוקסמבורג |
| 1964 | מאט מורנו | I Love The Little Things | אני אוהב את הדברים הקטנים |  איטליה |
| 1965 | קתי קירבי | I Belong | אני שייכת | לוקסמבורג |
| 1968 | קליף ריצ'רד | Congratulations | איחולים |  ספרד |
| 1970 | מארי הופקין | ?Knock, Knock, Who's There | טוק, טוק, מי שם? |  אירלנד |
| 1972 | המחפשים החדשים | Beg, Steal Or Borrow | להתחנן, לגנוב או לשאול? | לוקסמבורג |
| 1975 | הצללים | Let Me Be The One | תני לי להיות האחד | הולנד |
| 1977 | לינדזי דה פאול ומייק מורן | Rock Bottom | נקודת שפל | צרפת |
| 1988 | סקוט פיצג'רלד | Go | לך |  שווייץ |
| 1989 | להקת דיווח חי | Why Do I Always Get It Wrong? | למה אני תמיד ? |  יוגוסלביה |
| 1992 | מיכאל באל | One Step Out of Time | צעד אחד מחוץ לזמן | אירלנד |
| 1993 | סוניה | Better The Devil You Know | טוב יותר השטן שאתה מכיר | אירלנד |
| 1998 | אימאני | ?Where Are You | איפה אתה? |  ישראל |
נציגי הממלכה המאוחדת בתחרות [עריכה]
המבצעים [עריכה]
לאורך השנים שלחה בריטניה זמרים ולהקות שהיו עתידים להפוך לכוכבים בינלאומיים בעולם המוזיקה, כמו אוליביה ניוטון-ג'ון (1974), אחוות האדם (1976, מקום ראשון), באקס פיז (198, מקום ראשון), קתרינה והגלים (1997, מקום ראשון), סר קליף ריצ'רד (1968, 1973) וסקוט פיצג'רלד (1988).
השירים המייצגים [עריכה]
רבים מלהיטיה הגדולים של תחרות האירוויזיון הם שירים של הממלכה המאוחדת. ביטוי משמעותי לתופעה זו ניתן למצוא בחגיגות היובל לאירוויזיון, שנקראו "Congratultaions" על שם השיר הבריטי ב-1968. ביטוי נוסף באותה תחרות היה העובדה ששני שירים בריטיים בתחרות, "Making Your Mind Up" ו-"Save Your Kisses for Me", נבחרו להשתתף בתחרות עצמה. שירים אחרים של בריטניה זכו להצלחה גדולה ולהשמעות רבות בתחנות הרדיו האירופיות (ולעתים אף מחוץ ליבשת, במקומות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, דרום אפריקה ולעתים רחוקות גם ארצות הברית). שירים כאלו הם רוב שיריה הזוכים של בריטניה, ושירים נוספים כמו "Jack in the Box" מ-1971, "Long Live Love" מ-1974 ו-"Ooh Aah... Just A Little Bit" מ-1996.
אחד משיריה הידועים ביותר, "Save Your Kisses for Me", השיר המנצח באירוויזיון 1976, הוא השיר שזכה לאחוז הניקוד האפשרי הגבוה ביותר – 80.3% מכלל הנקודות האפשריות (204, באותה השנה). באותה שנה קיבלה בריטניה 12 נקודות ("Douze Point") משבע מדינות שונות.
בחירת השיר המייצג בתחרות [עריכה]
 |
ערך מורחב – Making Your Mind Up |
בחירת השיר המייצג של בריטניה לתחרות האירוויזיון השתנתה פעמים רבות לאורך השנים, מכלל הבחינות (הפורמט, ההצבעה, השם וכמובן – ההצלחה).
למעט 1961, בשנים אלו היה נהוג שה-BBC מזמין אמנים גדולים לבצע שירים שהוזמנו (על ידי ה-BBC) במיוחד לתחרות, וצוותי שיפוט אזוריים היו בוחרים את השיר הזוכה (בשיטת הצבעה הדומה לאירוויזיון עצמו). יוצאת מן הכלל היא התחרות ב-1961, בה הוקם צוות שיפוט ארצי בן 140 שופטים.
- בשנים 1964 - 1975 נמשכה תחרות "שיר למען אירופה", אולם בפורמט שונה. ה-BBC נהג להזמין אמן מסוים על פי בחירתו האישית, והוא היה מבצע 6 שירים (בשנים 1966 - 1967 בוצעו רק 5 שירים). לאחר מכן, הקהל היה שולח גלוית דואר ובה נבחר השיר המייצג. גם לפורמט זה היה יוצא מן הכלל – התחרות ב-1971, שבה שביתה של עובדי הדואר מנעה קיום בחירות דמוקרטיות ובאותה שנה גויסו מחדש צוותי שיפוט אזוריים. שנה לאחר מכן, הפסקת חשמל גדולה ברחבי המדינה הובילה לשיעור צפייה (ושיעור הצבעה) נמוך.
בשנים אלו נהנתה בריטניה מהצלחה גדולה באירוויזיון. במשך עשור שנים (1967 - 1977) הגיעה בריטניה לארבעת המקומות הראשונים, ולמעשה רק 3 פעמים במהלך אותו העשור לא הגיעה למקום הראשון או השני.
- בשנים 1976 - 1995 נמשכה התחרות, ועוד פעם בשינוי פורמט. הוחלט ש-12 שירים יתמודדו על ייצוג הממלכה המאוחדת באירוויזיון, ומבצעיהם ייבחרו על ידי כותבי השירים. בחירת השיר המייצג תיעשה, כמו בעבר, על ידי צוותי שיפוט אזוריים. הפורמט החדש גרר הצלחה מיידית – כבר באותה שנה זכתה בריטניה בתחרות, והשיר נחשב כיום לאחד השירים הידועים והאהובים ביותר בתולדות תחרות האירוויזיון כולה.
שתי שביתות הפריעו לתחרות – האחת היא שביתת טכנאים ב-BBC ב-1977 (שהובילה לדחיית האירוויזיון עצמו באותה השנה, שנערך בלונדון). בגלל שביתה זו שודרה התחרות ברדיו ולא בטלוויזיה. ב-1979 התחרות לא נערכה בכלל, בעקבות שביתה של ה-BBC. לצוותי השיפוט הושמעו הקלטות השירים מהחזרות והם בחרו בהתאם להשמעות. ב-1980 התעוררה מהומה, כאשר נרשם שוויון בהצבעות בין השירים "Love Enough For Two" של להקת "פרימה דונה" ו-"Happy Everything" של הזמרת מגי מון. כדי לשבור את התיקו, קרא המנחה טרי ווגן, במעט היסטריה, לצוותי השיפוט על מנת לברר איזה שיר קיבל יותר נקודות מהשופטים. דבר זה חולל בלבול גדול בלוח התוצאות לאחר ששופטים רבים שינו את מספר הנקודות שהעניקו בהתחלה. בסופו של דבר, נמצא כי להקת "פרימה דונה" זכתה לאחר שהצביעו לה 8 צוותי שיפוט לעומת 6 שהצביעו למגי מון. בדיקה שביצע ה-BBC למחרת היום אישרה את זכייתה של "פרימה דונה". "פרימה דונה" היא הלהקה הראשונה בתולדות בריטניה שהוקמה במיוחד לאירוויזיון (וגם נשלחה אליו).
בהמשך שנות ה-80 הצטמצם מספר השירים בתחרות ל-8 והעניין בה פחת. ב-1987 נערך שינוי במתכונת התחרות – מספר השירים הועלה לעשרה והוצע לחברות התקליטים להגיש שירים לתחרות. אולם אכזבה גדולה שנחלה באותה שנה עם המקום ה-13 באירוויזיון עצמו, הובילה לשינוי נוסף במתכונת התחרות – כשההצבעה הועברה מצוותי שיפוט אזוריים להצבעה טלפונית של הצופים בבית. הוחלט שבמקביל להצבעה הטלפונית יישב באולפן פאנל (שהורכב ברובו מידוענים בריטים שונים) שהעניק טיפים ועצות הומוריסטיים למצביעים בבית. מתכונת חדשה זו גררה גם היא הצלחה מיידית – ובשנתיים הראשונות להפעלתה (1988 - 1989) הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני. ב-1990 הגיעה בריטניה למקום השישי (שנחשב הצלחה יחסית, לאור העובדה שבאותה שנה השתתפו למעלה מ-20 מדינות). אולם ב-1991 הגיעה בריטניה למקום העשירי בלבד, והתוצאה הנמוכה הובילה את ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, להחליט על בחירת האמן בעצמו, בעוד שבחירת השיר תיעשה על ידי הקהל בבית. שיטה זו הניבה את המקום השני הן ב-1992 והן ב-1993. ב-1994 נבחרה הזמרת האלמונית פרנסיס רפאל עם השיר "We Will Be Free" ("אנו נהיה חופשיים"). השיר הגיעה למקום העשירי בלבד בדבלין, אולם זכה להצלחה בינלאומית לאחר האירוויזיון.
- בשנים 1996 - 1999 חל שינוי דרסטי בתחרות, שהסימן הבולט בו הוא שינוי השם ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" ("The Great British Song Contest"). במסגרת התחרות החדשה, 8 השירים המתמודדים בוצעו בתוכנית "טופ אוף דה פופ" ("Top of the Pop") ב-1 במרץ, והציבור הצביע טלפונית לארבעת השירים שיעלו לגמר. השירים העולים לגמר פורסמו למחרת (מבלי לפרסם את המיקום אליו הגיעו), והגמר עצמו נערך ב-8 במרץ. ב-1996 זכתה בגמר ג'ינה ג'י האוסטרלית עם השיר "Ooh Uh... Just A Little Bit" ("אוּ אָה... רק קצת"). השיר הגיע למקום ה-8 בלבד באוסלו, אולם זכה להצלחה עולמית, לרבות בארצות הברית, שבה שירי אירוויזיון אינם נוחלים הצלחה לרוב (ולמעשה לא קיימת שם מודעות לתחרות בכלל). ב-1997 שונתה מעט המתכונת והשירים הושמעו ברדיו והציבור נתבקש לבחור על ידי שמיעה בלבד (ולא על ידי הופעה, שכיום נחשבת לחשובה כמו, ואפילו יותר המוזיקה). הגמר התבצע במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", ונבחר בו השיר "Love Shine a Light" ("אהבה האירי אור"). השיר זכה באירוויזיון עצמו, באחד הניצחונות הסוחפים ביותר בתולדות האירוויזיון. המתכונת נשמרה גם בשנים 1998 - 1999.
- בשנים 2000 - 2003 הוחזר שם התחרות ל"שיר למען אירופה", אולם הפורמט עצמו נותר כשם שהיה. בניגוד להצלחה שנחלה הממלכה המאוחדת באירוויזיון בעבר (5 זכיות, 15 פעמים במקום השני ועוד מספר פעמים בחמישייה הראשונה), החלה בריטניה להידרדר בתחרות (בדומה למדינות מערביות ותיקות אחרות). הצלחתה האחרונה של בריטניה נרשמה ב-2002, שם הגיעה בריטניה למקום השלישי. מאז לא הצליחה בריטניה להיכנס לעשר המדינות הראשונות, אולם בהתאם למעמדה כאחת מ"ארבע הגדולות" (ארבע המדינות המממנות של התחרות) לא סולקה ממנה. בריטים רבים נוטים להאשים את מצבה של בריטניה באירוויזיון במספר סיבות: "הצבעת שכנים", בה מצביעים למדינות שכנות; "הצבעת פזורה", בה מצביעים מהגרים לארצות המולדת; ומחאה אירופאית על השתתפותה ותמיכתה של בריטניה בפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003.
- החל משנת 2004 התחרות לבחירת השיר הבריטי באירוויזיון נקראת "Making Your Mind Up", שמשמעה בסלנג: "תגיע להחלטה כבר", או בראשי תיבות: MYMU. התחרות נקראת על שם השיר הבריטי באירוויזיון 1981, שניצח. ב-2007 נרשמה מבוכה גדולה כאשר שני המנחים, טרי ווגן ופרן קוטון הכריזו יחד על שני מנצחים שונים. בעוד שקוטון קראה בשמה של להקת סקוּץ', ווגן קרא בשמה של הזמרת סינדי. הואיל וקולו של ווגן היה חזק יותר, רבים חשבו כי סינדי היא המנצחת, אולם קוטון הכריזה מיד כי ווגן טעה וסקוץ' הם נציגי בריטניה בתחרות. ווגן טען כי התבלבל ואין סיבה הגיונית לטעותו.
הצבעה [עריכה]
בשנים האחרונות, מאז שהופעלה שיטת ה-"Televoting", הצבעה טלפונית, הועלו טענות כנגד תחרות האירוויזיון שרוב ההצבעות הנעשות בה הן הצבעות למדינות שכנות או הצבעות של מהגרים לארצות מולדת. מצב זה הוביל להידרדרות בפופולריות התחרות במדינות מערב אירופה הוותיקות בתחרות. מאז 2002, בריטניה מוקמה ארבע פעמים מתחת למקום ה-20 (ב-2003 הגיעה בריטניה למקום האחרון עם אפס נקודות). בפעמיים הבודדות שהצליחה בריטניה לעבור את רף המקום ה-20, היא הגיעה למקום ה-16 (אירוויזיון 2004) ולמקום ה-19 (אירוויזיון 2006). בעוד שהבריטים טוענים שלמיקום הנמוך לה זוכה בריטניה יש קשר לדפוסי ההצבעה וגם למחאה אירופית על השתתפות בריטניה בפלישה האמריקנית לעיראק, רבים באירופה טוענים שבריטניה, כאחת מארבע הגדולות, אינה חוששת למיקום אליו תגיע ועל כן אין לה עניין של ממש בנציגים אותם היא שולחת לתחרות, ולכן הופעותיה אינן מוצלחות.
עם זאת, דווקא בעידן ה-"Televoting", הממלכה המאוחדת יצרה לעצמה שם של מדינה המצביעה לרוב על פי איכות השירים, ולא על פי דפוסי הצבעה נפוצים בשאר היבשת, וזאת חרף ריבוי מהגרים בבריטניה, מארצות ערב וממזרח אירופה. עם זאת, מדובר אך ורק במעמדה של בריטניה בתחרות, ולא הגדרה של ממש.
השירים שייצגו את בריטניה באירוויזיון [עריכה]
.jpg)
|
|
|
| שנה | מבצע | שם השיר | תרגום לעברית | מקום | ניקוד |
|---|---|---|---|---|---|
| 1957 | פטרישיה ברדין | All | הכל | 7 | 6 |
| 1959 | פרל קאר וטדי ג'ונסון | Sing, Little Birdie | שירי, ציפור קטנה | 2 | 16 |
| 1960 | בריאן ג'ונסון | Looking High, High, High | מסתכל גבוה, גבוה, גבוה | 2 | 25 |
| 1961 | האליסונים | ?Are You Sure | האם אתה בטוח? | 2 | 25 |
| 1962 | רוני קרול | Ring-A-Ding Girl | נערת רינג-א-דינג | 4 | 10 |
| 1963 | רוני קרול | Say Wonderfull Things | אמור דברים נפלאים | 4 | 28 |
| 1964 | מאט מורנו | I Love The Little Things | אני אוהב את הדברים הקטנים | 2 | 17 |
| 1965 | קתי קירבי | I Belong | אני שייכת | 2 | 26 |
| 1966 | קנת' מק'קלר | A Man Without Love | גבר ללא אהבה | 9 | 8 |
| 1967 | סנדי שואו | Puppet on a String | בובה על חוט | 1 | 47 |
| 1968 | קליף ריצ'רד | Congratulations | איחולים | 2 | 28 |
| 1969 | לולו | Boom-Bang-A-Bang | בום-באנג-א-באנג | 1 | 18 |
| 1970 | מארי הופקין | Knock, Knock, Who's there? | טוק, טוק, מי שם? | 2 | 16 |
| 1971 | קלוד רודג'רס | Jack In The Box | ג'ק בקופסה | 4 | 98 |
| 1972 | המחפשים החדשים | Beg, Steal Or Borrow | להתחנן, לגנוב או לשאול? | 2 | 114 |
| 1973 | קליף ריצ'רד | Power to All Our Friends | כוח לכל חברינו | 3 | 123 |
| 1974 | אוליביה ניוטון-ג'ון | Long Live Love | תחי האהבה | 4 | 14 |
| 1975 | הצללים | Let Me Be The One | תני לי להיות האחד | 2 | 138 |
| 1976 | אחוות האדם | Save Your Kisses for Me | שמרי נשיקותייך עבורי | 1 | 164 |
| 1977 | לינדזי דה פול ומייק מורן | Rock Bottom | נקודת שפל | 2 | 121 |
| 1978 | להקת הימים הרעים הישנים | Co-Co | קוֹ-קוֹ | 11 | 61 |
| 1979 | בלאק לייס | Mary Ann | מרי אן | 7 | 73 |
| 1980 | פרימה דונה | Love Enough For Two | אהבה מספיקה לשניים | 3 | 106 |
| 1981 | באקס פיז | Making Your Mind Up | החלטה | 1 | 136 |
| 1982 | ברדו | One Step Further | צעד אחד קדימה | 7 | 76 |
| 1983 | להקת חלומות מתוקים | I'm Never Giving Up | אני לעולם לא מוותר | 6 | 79 |
| 1984 | בל והדבושנס | Love Games | משחקי אהבה | 7 | 63 |
| 1985 | ויקי | Love Is | אהבה היא | 4 | 100 |
| 1986 | ריידר | Runner In The Night | רץ בתוך הלילה | 7 | 72 |
| 1987 | ריצ'רד פיבלס | Only the Night | רק הלילה | 13 | 47 |
| 1988 | סקוט פיצג'רלד | Go | לך | 2 | 136 |
| 1989 | להקת דיווח חי | Why Do I Always Get It Wrong? | למה אני תמיד מבין את זה לא נכון? | 2 | 130 |
| 1990 | אמה | Give a Little Love Back to the World | תנו קצת אהבה בחזרה לעולם | 6 | 87 |
| 1991 | סמנת'ה ג'נוס | A Message to Your Heart | הודעה ללב שלך | 10 | 47 |
| 1992 | מיכאל באל | One Step Out of Time | צעד אחד מחוץ לזמן | 2 | 139 |
| 1993 | סוניה | Better The Devil You Know | טוב יותר השטן שאתה מכיר | 2 | 164 |
| 1994 | פראנסס רפאל | We Will Be Free | אנחנו נהיה חופשיים | 10 | 63 |
| 1995 | הגרוב של עיר האהבה | Love City Groove | הגרוּב של עיר האהבה | 10 | 76 |
| 1996 | ג'ינה ג'י | Ooh Uh… Just A Little Bit | אוּ אָה... רק קצת | 8 | 77 |
| 1997 | קתרינה והגלים | Love Shine a Light | אהבה האירי אור | 1 | 227 |
| 1998 | אימאני | ?Where Are You | איפה אתה? | 2 | 167 |
| 1999 | מתוק (להקה) | Say It Again | אמור את זה שוב | 12 | 38 |
| 2000 | ניקי פרנץ' | Don't Play That Song Again | אל תנגנו את השיר הזה עוד פעם | 16 | 28 |
| 2001 | לינדזי די | No Dreams Impossible | אין חלומות בלתי-אפשריים | 15 | 28 |
| 2002 | ג'סיקה גרליק | Come Back | חזור | 3 | 111 |
| 2003 | ג'מיני | Cry Baby | בכה תינוק | 26 | 0 |
| 2004 | ג'יימס פוקס | Hold On to Our Love | היצמדי לאהבתינו | 16 | 29 |
| 2005 | ג'אווין היילטון | Touch My Fire | גע באש שלי | 22 | 18 |
| 2006 | דאז סמפסון | Teenage Life | חיי מתבגר | 19 | 25 |
| 2007 | סקוץ' | Flying The Flag For You | מניפים את הדגל בשבילך | 23 | 19 |
| 2008 | אנדי אברהם | Even If | אפילו אם | 25 | 14 |
| 2009 | ג'ייד אוון | It's My Time | זה הזמן שלי | 5 | 173 |
| 2010 | ג'וש דובווי | That Sounds Good to Me | זה נשמע לי טוב | 25 | 10 |
| 2011 | בלו | I Can | אני יכול | 11 | 100 |
| 2012 | אנגלברט המפרדינק | Love Will Set You Free | האהבה תשחרר אתכם לחופשי | 25 | 12 |
| 2013 | בוני טיילר | Believe In Me | האמן בי | 19 | 23 |
אירוח התחרות [עריכה]
בריטניה היא שיאנית אירוח התחרות – 8 תחרויות אירוויזיון נערכו בשטחיה, ועוד אחת נעשה בלוקסמבורג בהפקתה. היא אירחה את התחרות 4 פעמים לאחר זכייתה, ו-4 פעמים לאחר שהמדינה הזוכה התקשתה לארח את התחרות. ב-1969 הייתה בריטניה אחת מתוך 4 זוכות, ולא הוגרלה לארח את התחרות ב-1970. לאורך השנים, סייע ה-BBC לרשתות השידור המפיקות של התחרות בארגון התחרות ובשידורה, כך למשל ב1999 שודרו הצבעות של מספר מדינות בסיוע לווייני שידור של ה-BBC. בניגוד למדינות אחרות באירוויזיון, כמו ישראל, ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, בריטניה מעולם לא זכתה בתחרות כשאירחה אותה (וככלל, מעולם לא זכתה פעמיים ברצף). הואיל ובריטניה הובילה את אירופה ואת רוב העולם המערבי בשידורי טלוויזיה, הצליח ה-BBC להפיק תחרויות מרשימות ומושקעות בהיקפן ובתפארתן. כך למשל, באירוויזיון 1968 הוקרנו על הבמה תמונות של המבצעים המופיעים בעת הופעתם; בשנת 1972 הוצבה טלוויזיה גדולה על הבמה שהקרינה קטעי מעבר ואת שמות המדינות המשתתפות.
ארבע פעמים אירחה בריטניה את התחרות למרות שלא ניצחה:
- הפעם הראשונה הייתה באירוויזיון 1960. שנה קודם לכן זכתה הולנד בתחרות, אולם NLS (רשות השידור ההולנדית) לא יכלה לעמוד בנטל אירוח התחרות פעמיים בזמן כה קצר (הולנד אירחה את התחרות גם ב-1958). ה-BBC התנדב לארח את התחרות בבריטניה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה התחרות נערכה בבריטניה. כמו כן, הייתה זו הפעם הראשונה (מתוך 17) שבה התחרות לא נערכה באירופה היבשתית (הואיל והממלכה המאוחדת יושבת על איים).
- הפעם השנייה הייתה באירוויזיון 1963. בשנה הקודמת זכתה צרפת, אך זו סירבה לארח את התחרות בפעם השלישית תוך זמן קצר של 5 שנים.
- הפעם השלישית הייתה באירוויזיון 1972. בשנה הקודמת זכתה מונאקו בתחרות, אולם MTC (רשות השידור המונגסקית) לא הייתה מסוגלת לארח את התחרות, מסיבות תקציב ולוגיסטיקה (מונאקו היא המדינה הקטנה בעולם ושטחה הכולל עומד על 2 קמ"ר). לפיכך ה-MTC ואיגוד השידור האירופי פנו ל-BBC (שכבר הייתה מנוסה בהפקתם של שתי תחרויות אירוויזיון) בבקשה שתארח את התחרות. ה-BBC הסכים והחליט לארח את התחרות באדינבורו, סקוטלנד. תחרות זו הייתה עתידה להיות השנייה ברצף מחוץ לאירופה היבשתית, מה גם שהייתה זו הפעם הראשונה והיחידה עד כה שבה נערכה תחרות אירוויזיון בשטחי הממלכה המאוחדת, אך לא באנגליה. תחרות זו זכורה כאחת המפוארות בתולדות האירוויזיון, כללה מכשיר טלוויזיה ענק על הבמה ששידר את קטעי המעבר ואת שמות המדינות המשתתפות (השימוש במסכי ענק באירוויזיון נכנס לשיאו רק בסוף שנות ה-80, ובכך הקדימה בריטניה את זמנה).
- הפעם הרביעית הייתה באירוויזיון 1974. ב-1973 זכתה לוקסמבורג בפעם השנייה ברציפות, ועתה ה-RTL (רשות השידור הלוקסמבורגית) לא הייתה מסוגלת להפיק את התחרות שנה שנייה ברציפות. לפיכך איגוד השידור האירופי פנה לבריטניה וביקש ממנה לארח את התחרות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. בריטניה הסכימה, והתחרות נערכה בברייטון. מתחרות זו יצאו מספר להיטים, בהן השיר הזוכה, "ווטרלו" של שבדיה (אותו שרה להקת "אבבא", שקנתה שם את פרסומה העולמי) ונבחר לשיר היובל באירוויזיון; השיר האיטלקי "SI" ששרה ג'יליולה צ'ינקווטי (זוכת התחרות ב-1964); ואף השיר הבריטי עצמו, "Long Live Love", ששרה אוליביה ניוטון-ג'ון (שהייתה עתידה להפוך לכוכבת בינלאומית 4 שנים מאוחר יותר עם צאת הסרט "גריז").
| שנה | העיר המארחת | מקום התחרות | מנחים |
|---|---|---|---|
| 1960 |  לונדון |
אולם הפסטיבלים המלכותי | גמר: קטי בוייל |
| 1963 | לונדון |
רשות השידור של BBC | גמר: קטי בויל |
| 1968 | לונדון |
אלברט הול | גמר: קטי בויל |
| 1972 |  אדינבורו |
אושר הול | גמר: מוירה שהארר |
| 1974 | ברייטון |
כיפת ברייטון | גמר: קטי בויל |
| 1977 | לונדון |
מרכז כנס וומבלי | גמר: אנג'לה ריפון |
| 1982 | הרוגייט |
המרכז הבינלאומי הרוגייט | גמר: ג'אן לימינג |
| 1998 | בירמינגהם |
אינדור אינטרנשיונל ארנה | גמר: אלריקה ג'ונסון וטרי ווגאן |
אירוויזיון 1973 [עריכה]
לאחר זכייתה של לוקסמבורג ב-1972 (שנערך באדינבורו, סקוטלנד) נדרשה ה-RTL, רשות השידור הממלכתית של לוקסמבורג, להפיק את התחרות. ב-RTL התקשו להפיק אירוע כה גדול, ופנו תחילה לרשות השידור המונגסקית (MTC), אולם זה הסכימה לסייע רק בתנאי שהתחרות תתקיים במונטה קרלו (למרות שהתחרות הקודמת, בה זכתה לוקסמבורג, הייתה אמורה להיערך שם אולם MTC סירבו לארחה מטעמי תקציב). ראשי ה-RTL התעקשו על קיום התחרות בארצם, ועל כן ביקשו עזרה מה-BBC בארגון ושידור התחרות. הייתה זו הפעם היחידה שה-BBC אירגן תחרות אירוויזיון מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת כולה, והייתה הפעם היחידה בתולדות האירוויזיון כולו בה התחרות הופקה על ידי רשת שידור זרה למדינה המארחת.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- בריטניה באתר האירוויזיון (באנגלית)
- היסטוריית ההצבעות של בריטניה באירוויזיון (באנגלית)
- מילים לשירים שייצגו את בריטניה באירוויזיון
| השתתפות מדינות באירוויזיון | ||
|---|---|---|
| מדינות משתתפות |
אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אסטוניה · ארמניה · בולגריה · בלארוס · בלגיה · בריטניה · גאורגיה · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · יוון · ישראל · לטביה · ליטא · מולדובה · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סלובניה · סן מרינו · ספרד · סרביה · פינלנד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · רומניה · רוסיה · שבדיה · שווייץ |
 |
| מדינות שפרשו |
אנדורה · בוסניה והרצגובינה · טורקיה · לוקסמבורג · מונאקו · מרוקו · סלובקיה · פולין · פורטוגל · צ'כיה |
|
| מדינות לשעבר | ||
| ראו גם | ||
| מדינות שזכו באירוויזיון | ||
|---|---|---|
|
