אסאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאסאי
Açaizeiro no palácio.JPG
עץ אסאי בבלם, ברזיל
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: דקלאים
משפחה: דקליים
סוג: Euterpe
מין: אסאי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Euterpe oleracea
חורשת אסאי
פירות אסאי בשוק בבלם, ברזיל
Euterpe oleracea

אסאי (פורטוגזית: Açaí; שם מדעי: Euterpe oleracea) הוא דקל נפוץ בצמחייה הטרופית של אגן האמזונאס וסביבתו, ובעל חשיבות מרובה בכלכלה ובתזונה של תושבי האזור.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדקל האסאי יש לרוב מספר גזעים היוצאים מנקודה אחת. עובי הגזע הוא 5 עד 10 ס"מ. האסאי צומח עד לגובה של כ-25 מטר; עצים שמגיעים לגובה זה קורסים ברוח. הכפות באורך של 80 ס"מ עד מטר אחד. הכפות מפורצות להרבה עלעלים ברוחב של כסנטימטר, המכופפים כלפי מטה.
על כל גזע ניתן למצוא עד 3-8 אשכולות פרי. על אותו עץ ניתן למצוא אשכולות בזמן הפריחה ואשכולות עם פרות בשלים. הפרי כדורי, בקוטר של כסנטימטר אחד, בצבע ירוק כאשר הוא בוסר, ומחליף את צבעו לסגול כהה כשהוא מבשיל. האסאי נותן פרי כל השנה, אבל עיקר התנובה היא בחודשי הקיץ (מאי עד אוקטובר).

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת דקל זה היא באזור יער האמזונאס (Mata amazonica), בעיקר בגדות הנחלים באזורים המוצפים בגאות (Várzeas). התפוצה כוללת את המדינות פארה, אמזונאס, אמאפה ומרניאו בברזיל, וכן את ונצואלה, קולומביה, גיאנה, פרו ואקוודור.

חשיבות כלכלית ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-90% מההכנסה מגידול אסאי מגיעה מהפרי. כ-10% נוספים מלבבות הדקל.

מציפת הפרי מכינים עיסה. את העיסה אוכלים קרה כמו שהיא או בליווי סוכר, טפיוקה (תוצר מניהוט דמוי פירורים רכים) או פריניה ד'אגואה (תוצר מניהוט צהוב דמוי פירורי בורגול). מהעיסה מכינים גם גלידות וקינוחים נוספים. לאסאי פיגמנט סגול והוא עשיר במינרלים, ויטמינים: B1, E ו-C, סיבים תזונתיים, שומן צמחי, אומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9.[דרוש מקור] בפרי יש גם נוגדי חימצון: מעט ויטמין E, אך בעיקר תכולה גבוהה של נוגדי חמצון פוליפנולים (כגון פלבנואידים) כמות גבוהה מאוד של נוגדי חמצון ולכן הוא כונה "פרי על" (super fruit)‏[1]. בזכות ערכו התזונתי הרב וטעמו המשובח, האסאי מהווה מרכיב חשוב בתזונה של תושבי אמזוניה.

מחקרים קלינים הראו כי צריכת אסאי מגדילה את כמות נוגדי החימצון הפעילים בדם‏[2], על אף כל זאת לפי סקירה משנת 2011 באתר אמריקאי המקדם תוספי תזונה מסוגים שונים טוענים: "אין כיום מספיק עדויות מדעיות כדי לקשור האסאי לשיפור הבריאות"‏[3].

זרעי הפרי משמשים להכנת חרוזים לתכשיטים, ועלי העץ משמשים חומר גלם לגגות ולקליעת כובעים וסלים. הגזע משמש לבנייה של סוכות.

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגדה מספרת, שבאזור בו נמצאת היום בלם, חי שבט אינדיאני שסבל מתקופה ארוכה של רעב. ראש השבט ציווה להימנע מעיבור הנשים, כדי לא להכביד יותר על השבט. רצה הגורל, ודווקא בתו של ראש השבט, יאסא, נכנסה להיריון. ראש השבט לא חס על נכדו, וכשהלה נולד, ציווה להורגו. בלילה שמעה יאסא את בכיו של הילד מגיע מאחד העצים. עם שחר, נמצאה גופתה של יאסא מחבקת את העץ. ראש השבט ציווה לאסוף את פריו של העץ ולהכין ממנו מיץ לזכרה של בתו. כך נתגלה שהפרי של האסאי אכיל, והאסאי נקרא על שם בתו של ראש השבט (בהיפוך אותיות).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסאי - פרי העל החדש - כתבה משנת 2005
  2. ^ פרי על או הייפ? - כתבה משנת 2008 באתר מדע 2.0.
  3. ^ העדויות לקידות האסאי 'לא מספקות ולא משכנעות' לפי מחקר עדכני - כתבה ב-NUTRAingrediants-USA, 15 במרץ 2011. סוקרת את המאמר: Phytochemistry Letters Volume 4, Issue 1, Pages 10-21, doi http://dx.doi.org/10.1016/j.phytol.2010.11.005 “Açai (Euterpe oleracea Mart.)—A phytochemical and pharmacological assessment of the species’ health claims”, Authors: M. Heinrich, T. Dhanji, I. Casselman