אריה יאס
 | |
| לידה |
10 באוגוסט 1946 רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 2023 (בגיל 77) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה החופשית של בריסל |
  | |
אריה יאס (10 באוגוסט 1946 – 31 בדצמבר 2023) היה במאי תיאטרון וטלוויזיה, איש תקשורת, שחקן, עיתונאי, מפיק, יזם, מנחה, עורך ומחזאי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריה יאס נולד בפולין. הוריו, ניצולי שואה, עלו לארץ בשנת 1950 והשתקעו בקריית מוצקין.
את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד מרכז. עם סיום השירות הצבאי, נסע ללמוד בבלגיה, באוניברסיטת בריסל[דרושה הבהרה], במגמת תקשורת, תיאטרון ועיתונות. סיים את לימודיו שם בהצטיינות יתרה.[דרוש מקור] לאחר סיום לימודיו, נשאר באירופה, ובמשך כשני עשורים כתב וביים הצגות תיאטרון ברחבי אירופה[1] ובארצות הברית. בהמשך, הסב את עיסוקו לבמאי ומפיק טלוויזיה. יאס הפיק, ביים, יזם, הנחה וערך תוכניות תרבות, דרמה, וסרטי תעודה, אשר עוסקים באופן מגוון בתרבות בישראל ובעולם. במשך כמה עשורים שימש מנהל מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית ואחראי על תוכניות התרבות בערוץ 33.[2]
כבמאי ומפיק, יאס היה הראשון אשר העלה מחזות של יהושוע סובול ומחזאים ישראלים אחרים באירופה ובארצות הברית.
בשנת 2014 זכה בתואר "אחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר על התרבות הישראלית", על ידי עיתון הארץ.[דרוש מקור]
בשנת 1994 שימש יאס כמנהל להקת המחול "קול ודממה" של הכוריאוגרף משה אפרתי. משנת 1995 שימש כיו"ר הוועד המנהל של הלהקה.
יאס שם דגש על היצירה המוזיקלית המקורית ועל אירועי המוזיקה בארץ, וחשף אותם במסגרת תוכניות הטלוויזיה אשר הפיק, הנחה וערך את "קראתי לך" ו"קפה תיאטרון".[3] הוא הפיק את תוכנית ה"רדיוויזיה" הראשונה בישראל ובעולם, "ממעמקים - דה פרפונדיס", ובכך אף הביא את איגוד השידור האירופי להקים את האתר המיוחד "EURORADIO2SEE", "הרדיו הוויזואלי".[4]
מבין התוכניות שהושמעו לראשונה ב"ממעמקים" ואשר שודרו בו זמנית בכל העולם ניתן למנות את "על מוזיקה ורוחניות" עם יניב ד'אור, לורן שחאדה, אלינוער מואב, אנסבל ראלי מרגלית ואנסמבל דיוואן; "על גדות הים התיכון" עם מנואל אראוז'ו מפורטוגל, אשוט אגסריאן ואשחן גספריאן; 'לא אמות - כי אחיה' עם קרן הדר, יניב ד'אור ואנסמבל הקאמרטה הישראלית; "דהארמה" מאת ובניצוחו של גיל שוחט, בהשתתפות מירה עוואד, ברכה קול ועדי עטרי; ו"הסימפוניה היהודית" עם ליונל סטולרו והתזמורת הקיבוצית נתניה. התוכנית העלתה את תחנת הרדיו למעמד בינלאומי שלא היה כמותו לאף מוסד תרבותי בארץ, כאשר גם זכה בפרס השני ב"ורד הזהב", "La ROSE D'OR מטעם איגוד השידור האירופי.
יאס יזם, ערך, והנחה את התוכנית הייחודית "סקאלה" אשר הייתה תוכנית תרבות רחבת היקף. התוכנית ארכה שלוש וחצי שעות, שודרה במשך עשר שנים בערב שבת, והוקדשה בכל פעם ליוצר אחד, לאירוע תרבותי, או למוסד תרבותי.
יאס לקבוצת יוצרים אמנים פלסטיים ויזם יחד עמם קבוצת מיצג 'או-ווהא'.[5] האמנים: נורית צדרבוים, משה פרלמן, גלעד ממן ואריה יאס, יוצרים מיצגים רב תחומיים ורב ממדיים. קבוצת 'או-ואהה' מבקשת להצביע על ה'אין תרבות' באמצעות ה'יש תרבות'. במיצג משלבים מופע אודיו ויזואלי רב-ממדי, הופעה חיה, ציור, טקסטים, צילום וקטעי מוזיקה חיים.
בשנת 2012 מונה למנהל תחנת "קול המוסיקה".[6][7] עשרות מבכירי המוסדות המוזיקליים בישראל, ראשי תזמורות ואקדמיות וחתני פרס ישראל, דרשו לבטל את מינוי, הואיל ואינו עומד בתנאי הראשון והמכריע לכישורים הנדרשים ממנהל קול המוסיקה: "ידע והבנה מעמיקה בתחום המוזיקה בכלל ובמוזיקה הקלאסית בפרט".[8][9] באוקטובר 2013, במועד הגעתו לפרישה, הודח, בהחלטת הוועד המנהל של רשות השידור, ולאחר פשרה, נשאר בתפקיד עד אפריל 2014.[10]
לאחר שנים של עבודה בתפקידים ממלכתיים, כמנהל מחלקת הדרמה בערוץ הראשון ומנהל קול המוסיקה, חזר לתיאטרון כבמאי.
בערוב ימיו היה פעיל בזירה הציבורית בעיר מגוריו, קריית מוצקין, ואף נכלל ברשימת "רוח חדשה במוצקין" למועצת העיר בבחירות לרשויות המקומיות שנקבעו לבסוף למועד לאחר פטירתו.
נפטר לאחר מאבק של כמה חודשים במחלת הסרטן, ב-31 בדצמבר 2023. הובא למנוחות בבית עלמין "צור שלום" שבקריית ביאליק.
מחזות ומופעים שיצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1967 - "משל שועל" - כתב וביים אריה יאס, ב-"Jeune Theatre" בבריסל
- 1986-1970 - "טרילוגיה: א' שנשכחה, ב' בראשית, ג' געגועים" - כתב וביים אריה יאס ב-Jeune Theatre, בריסל
- 1971 - "מדרש איציק" - על-פי איציק מאנגער, ב-Jeune Theatre, בריסל
- 1974 - "שאול", על-פי ספר שמואל א" בתנ"ך, עם להקת המחול הפלמית, אנטוורפן
- 1974 - 1975 - "רחוק מן הקיץ, רחוק מן הים" - מאת ישראל אלירז, עיבוד ובימוי אריה יאס, Theatre de L"Esptit Frappeur, בריסל
- 1975 - "לא ביום ולא בלילה" - מאת אברהם רז, תיאטרון Yikult, בריסל
- 1975 - "מלחמות" - כתב וביים אריה יאס, ב-"Jeune Theatre", בריסל
- 1976 - "שיר השירים" - על-פי התנ"ך, עם עמנואל ריבה, Theatre du Jardin Botanique ו-Theatre de L"Esprit Frappeur, בריסל
- 1977 - "ליל העשרים" - מאת יהושוע סובול, "Jeune Theatre", בריסל
- 1977 - "דף אחד של אהבה" - סרטו של מוריס רבינוביץ, הפקה אריה יאס יחד עם ג'רלדין צ'פלין
- 1978 - "מחווה לבשביס זינגר" - על-פי בשביס זינגר עם קתרין אלגרה, "Jeune Theatre", בריסל
- 1978 - "ליל העשרים" - מאת יהושוע סובול, Boston Rep, התיאטרון העירוני בבוסטון, בחסות מייקל דוקאקיס, מושל מדינת מסצ'וסטס
- 1979 - "אותו דבר אבל אחרת" - מאת ישראל אלירז ומשה בן שאול, עיבוד ובימוי אריה יאס, תיאטרון החאן הירושלמי
- 1980 - "יומנה האינטימי של קארולין פטאר, כבשה לא תמימה כמו האחרות" - מאת ז'אן נואל דיפרה, מוזיקה: מיריי, Teatre de L a Cour des Miracles, Paris בפריז. הופק במיוחד עבור הטלוויזיה הצרפתית לציון פתיחת שנות ה-80 של המאה ה-20 וזכה לצפיית שיא של 60 מיליון צופים באירופה ובארצות השכנות.
- 1981 - יומנה האינטימי של קרולין פטאר" - מאת ז'אן נואל דיפרה; בארמון האליזה (על פי הזמנה מטעם נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן)
- 1986 - "פנויה להצעות" - כתיבה ובימוי אריה יאס, התיאטרון העירוני חיפה
- 1988 - "פיתגורס" - מאת Elio Pecora, ב-Compagnia Luisa Mariani, Crotone, רומא
- 1989 - "ליל העשרים" - מאת יהושוע סובול, התיאטרון העירוני חיפה
- 1990 - "פנויה להצעות" - כתיבה ובימוי אריה יאס, בפסטיבל האביב של רומא, במסגרת Europatheatro ב-Teatro Manzoni Roma
- 2006 - "סילואטה" - מאת אמנון רובינשטיין, עיבוד ובימוי אריה יאס, עם רועי מליח-רשף, במרכז לתיאטרון עכו, ובקפה לתיאטרון הקאמרי, תל אביב
- 2007 - "השבוי" - מאת ס. יזהר, המרכז לתיאטרון עכו
- 2007 - "קרוע" - מאת חאלד אבו עלי ואריה יאס; פסטיבל תיאטרונטו[11]
- 2009 - "המורה בנזונה" - על-פי רוברטו אטאיד, עיבוד ובימוי אריה יאס, פסטיבל המסרחיד
- 2010 - "קטעים" - מאת רות סגל ואריה יאס, תיאטרון חיפה
- 2010 - "וידויו של זונה פוליטי" - מאת עפיף שליוט, פסטיבל תיאטרונטו
- 2015 - "70 לרגע הניצחון ההוא" - מופע הצדעה והוקרה לניצולי השואה, עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה בראשות קולט אביטל, אולם סמולארש, אוניברסיטת תל אביב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה יאס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מידע על אריה יאס בקטלוג הספרייה הלאומית
- הבמאי אריה יאס, מנהל "קול המוזיקה" לשעבר, הלך לעולמו בגיל 77, באתר וואלה!, 31 בדצמבר 2023
- הבמה - על 'סילוטאות', בעיבוד ובימוי אריה יאס ומיערי, בקאמרי
- הבמה - 'סילואטות', יוצרים : אריה יאס, מיערי ופביאן פיטוסי, משחק רועי מליח רשף, הקאמרי
- עכבר העיר - 'וידוי של זונה פוליטי, כתב ומשחק עפיף שליוט, בימוי אריה יאס, פסטיבל תיאטרונטו
- פורטל יפו - פסטיבל תיאטרונטו 2010 - על ההצגות המתחרות (וידוי של זונה פוליטי)
- התוכנית 'קראתי לך', 'להיות שחקן עם רועי אסף', טלוויזיה, ערוץ 33, יוטיוב
התוכנית 'קראתי לך', 'רעבים להצליח', על החוג לתיאטרון באוניברסיטה חיפה, ערוץ 33, סרטון באתר יוטיוב- התוכנית 'קראיתי לך', מתוך 'קול באשה ערב', ערוץ 33, סרטון באתר יוטיוב
- Midnight East - על "וידויו של זונה פוליט"
- נורית צדרבוים, "רואים את הצלילים" - סרטון המתעד רגעים מתוך פרויקט 'ממעמקים' תוכנית הרדיוויזיה, קול ישראל והערוץ ה-1
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.aml-cfwb.be/aspasia/intervenants/46047/Yass_Arie אריה יאס - רזומה - ארכיב מוזיאון הספרות בצרפת
- ^ תוכנית ספרות חדשה בערוץ 33, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
- ^ ערוץ 1 ישדר תוכניות שכבר שודרו בערוץ 33, באתר הארץ, 16 במרץ 2003
- ^ http://2see.euroradio.org/basic/ ממעמקים - שידור בינלאומי ברדיוויזיה, רדיו אירופה והאירוויזיון - RADIO2SEE
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=tD8DFPfviZI&index=3&list=FLpLZwQ-oiB2YGiRMAZjdwSQ - סרטון מתוך המופע של קבוצת 'או - ווהא'
- ^ חגי חיטרון, לראשונה: מנהל קול המוסיקה ללא רקע מוסיקלי, באתר הארץ, 6 בינואר 2012
- ^
חגי חיטרון, אריה יאס, מנהל קול המוזיקה, בקרב על הקדנציה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2013
- ^ נעם בן זאב, גוברת המחאה נגד מינוי מנהל קול המוסיקה, באתר הארץ, 19 בינואר 2012
- ^ נעם בן זאב, פרק נוסף בתהליך הקבורה של קול המוסיקה, באתר הארץ, 7 במאי 2012
- ^ חגי חיטרון, אריה יאס ינהל את קול המוזיקה עד אפריל, באתר הארץ, 1 בינואר 2014
- ^ מיכל בעדני, בחור ערבי מלמד על השואה, באתר הארץ, 5 באפריל 2007
