אריך פון שטרוהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריך פון שטרוהיים
Erich von Stroheim
לידה 22 בספטמבר 1885
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1957 (בגיל 71)
Maurepas, איוולין, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Maurepas עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Erich Oswald Stroheim עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרט אילם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1914–1955 (כ־41 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Valerie Germonprez (1919–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Erich von Stroheim Jr., Josef von Stroheim עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (13 בפברואר 1957)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריך פון שטרוהייםגרמנית: Erich von Stroheim;‏ 22 בספטמבר 1885 - 12 במאי 1957) היה במאי ראינוע, שחקן ומפיק יהודי-אוסטרי-אמריקאי הידוע בשל נטייתו לשחק תפקידי נבלים ובשל תפקידיו בהם שיחק גרמני אכזר או מתנשא.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע הביוגרפי של שטרוהיים לוקה בערפול מכוון. הביוגרפים שלו סבורים כיום כי הוא נולד בווינה, באימפריה האוסטרו הונגרית, בשנת 1885, כבנם של בנו שטרוהיים, כובען יהודי מן המעמד הבינוני, וג'ואנה בונדי, יהודייה אף היא. שטרוהיים עצמו טען כי הוא הרוזן אריך אוסוואלד האנס קארל מריה פון שטרוהיים פון נורדנוולד, נצר לאצולה האוסטרית, בדומה לטיפוסים אותם שיחק על המסך.

ז'אן רנואר כותב בזיכרונותיו כי "שטרוהיים בקושי דיבר גרמנית. היה עליו ללמוד את שורותיו כילד הלומד שפה זרה". בשלב מאוחר בחייו, עת התגורר באירופה טען שטרוהיים כי "שכח" את שפת אמו. על כל פנים, שטרוהיים היגר לארצות הברית בשנת 1909, ובשנת 1914 החל לעבוד בהוליווד.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל לעבוד בסרטים בתפקידים קטנים, וכיועץ לאופנה ולתרבות הגרמנית. סרטו הראשון היה "נער הכפר" בשנת 1915 אך הוא לא נרשם בכותרות הסרט כבמאי. עבודתו הרשמית הראשונה כבמאי הייתה בסרט בשם "היידלברג הזקן". החל לעבוד עם דייוויד לוולין וורק גריפית' וקיבל תפקידים קטנים בסרטיו הגדולים "הולדתה של אומה" ו"אי-סובלנות". בשנים אלו, שבהן עמדה ארצות הברית על סף הצטרפות למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה ולאחר מכן הצטרפה ללוחמה פעילה, החל גל של סרטים פטריוטיים, אשר הציגו את הגרמני כנבל. שטרוהיים הצטרף לגל זה, ויצר מספר סרטים מסוג זה, ביניהם "סילביה מן השירות החשאי" ו"ההוני[1] שמבפנים". במיוחד זכור הסרט "לב האנושות" בו השליך שטרוהיים, הלבוש כקצין גרמני, תינוק מן החלון, בשל העובדה כי בכיו של התינוק מפריע לו לאנוס את אם התינוק, אחות רחמנייה. תפקידים מסוג זה הוציאו לו שם רע בגרמניה, והוא נחשב שם לאישיות בלתי רצויה עד ליום מותו.

לאחר המלחמה המשיך שטרוהיים לכתוב ולעבוד ובתחילה ביים תסריט שכתב בשם "בעלים עוורים" (1919). עד מהרה התגלה כי שטרוהיים בעל יכולת להעביר לקהל האמריקני נושאים שעסקו במיניות (ולעיתים במיניות מעוותת), ובניוון והדקדנס שנחשבו לנחלת התרבות האירופית, באופן שתאם את רוח התקופה.

כבמאי היה ידוע כדיקטטור ובעל דרישות יוצאות דופן, ולרוב יצר ניכור בינו ובין שחקניו. הוא היה אחד מהראשונים שמילאו את הסטריאוטיפ של האמן העריץ הטווטוני. לרוב חבש מונוקל (משקף), ונשא שוט רכיבה בעת שביים. עבודתו הידועה ביותר כבמאי הייתה הסרט תאוות בצע משנת 1924, שבו כיכבה כוכבת הזמנים ההם זאסו פיטס. הסרט עסק בזוג תמים שחייו נהפכים על פיהם בשל זכייה בהגרלה, וכיום נותרו ממנו אך קטעים. הסרט כלל סצינות מסובכות ויקרות שצולמו ב"עמק המוות" בקליפורניה, קוצץ מאוד על ידי האולפנים בטרם יצא למסכים (היצירה המקורית שיצאה מתחת ידו של שטרוהיים ארכה שמונה שעות. הגרסה שיצאה אל המסכים ארכה 110 דקות), ולא הצליח להחזיר את ההוצאה בקופות. עם כל זאת נחשב הסרט עד היום ליצירת מופת.

נטיותיו הדיקטטוריות, ותשומת לבו הגדולה לפרטים (כך, למשל, כאשר ביים סרט תקופתי התעקש כי שחקניו ילבשו בגדים תחתונים בסגנון אותה התקופה, על מנת שיבינו את הרגשת הדמויות שהם משחקים עד תומה), גרמו לו להיות בחיכוך עם האולפנים הגדולים. לעיתים יצרו דרישותיו יוצאות הדופן נטל כספי על ההפקה, (כגון דרישתו לצלם מחדש סצנת המונים יקרה המתרחשת במסעדה, רק בשל העובדה שאחד השחקנים, ברקע, ששיחק מלצר, לא לבש כפפות לבנות). מוניטין אלו שיצאו לו הביאו לירידה בדרישה לשירותיו כבמאי. סרטיו מאותה התקופה כוללים את "האלמנה העליזה" ו "מארש החתונה". סרטים אלו נעשו בראוותנות ובבזבזנות תוך חיכוך מתמיד עם ראשי האולפנים הגדולים, בהם לואי ב. מאייר.

סרטו "המלכה קלי" סיים את הקריירה שלו כבמאי, ונראה שפגע גם בקריירה של כוכבת הסרט, גלוריה סוונסון. הוא פוטר מן הסרט באמצע ההפקה, ולאחר מכן ביים רק עוד שני סרטים. ב-1937 עזב את ארצות הברית, ועבר להתגורר בצרפת.

מבמאי לשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצר לו, פנה אל המשחק. ב-1932 שיחק בסרט "כפי שתרצה בי" לצידה של גרטה גארבו. הוא ידוע ביותר בשל תפקידו בסרטו של ז'אן רנואר האשליה הגדולה. ביצירה אנטי מלחמתית ידועה זו, משנת 1937, שיחק טייס גרמני בן האצולה בשם פון ראופנשטיין.

תבוסת צרפת במלחמת העולם השנייה גרמה לשטרוהיים לחזור לארצות הברית כיוון שהיה ב"רשימה השחורה" של הנאצים, הן בשל הדמויות ששיחק, והן בשל מוצאו היהודי.

הבמאי בילי ויילדר השתמש בו לכמה מסרטיו. בסרט "חמישה קברים לקהיר" (1943) שיחק את דמותו של הפילדמרשל הגרמני ארווין רומל, במעין חזרה על תפקידי הנבל הגרמני ששיחק בזמן מלחמת העולם הראשונה, ובעוד רומל עצמו שועט בראש חייליו במדבר המערבי.

תפקידו המאוחר הזכור ביותר הוא תפקידו של מקס פון מיירלינג, משרתה הגרמני של כוכבת הסרט האילם נורמה דזמונד, בסרט "שדרות סאנסט" שביים ויילדר בשנת 1951. תפקיד זה הקנה לו מועמדות לפרס האוסקר. בסרט, שבו שיחק לצד כוכבת העבר גלוריה סוונסון שאותה ביים בעבר, מצהיר שטרוהיים כ"מקס פון מיירלינג", כי הוא היה אחד משלושת הבמאים הגדולים של הסרט האילם לצדם של דייוויד לוולין וורק גריפית' וססיל ב. דה-מיל. מבקרים רבים מסכימים כי שטרוהיים עצמו אכן היה אחד מגדולי הבמאים בתקופת הסרט האילם.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנותיו האחרונות בילה שטרוהיים בצרפת, שם היה מוכר ומוערך בידי אנשי תעשיית הסרטים הצרפתית. הוא שיחק בסרטים, וכתב כמה ספרים בצרפתית. מעט לפני מותו הוענק לו אות לגיון הכבוד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרוהיים נישא ארבע פעמים. פעמיים התגרש לאחר תקופה קצרה, אך נישואיו לשחקנית ולרי גרמונפרץ האריכו ימים. על אף תדמיתו כנבל, ועל אף הנושאים המיניים המעוותים בהם עסקו סרטיו, נראה כי היה איש משפחה מסור. באחרית ימיו נישא לשחקנית צרפתייה בשם דניס ורנאק. בנו מנישואיו לוולרי, ג'וזף פון שטרוהיים, שימש בהוליווד כטכנאי קול בעל שם. בנו מנישואיו השניים, אריך פון שטרוהיים ג'וניור, היה בעל קריירה קצרה כשחקן וכעוזר במאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריך פון שטרוהיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כינוי גנאי לגרמנים במלחמות העולם.