ססיל ב. דה-מיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ססיל ב. דה-מיל, 1952

ססיל בלונט דה-מיל (אנגלית: Cecil Blount deMille‏; 12 באוגוסט 1881 - 21 בינואר 1959) היה במאי קולנוע וראינוע אמריקני ידוע במחצית הראשונה של המאה העשרים.

דה-מיל נולד באשפילד שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית לאב ממוצא הולנדי שהיה כוהן דת אפיסקופלי, ולאם יהודיה ממוצא אנגלי. דה-מיל ביים מאות סרטי ראינוע ובסוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים הגיע לשיא הפופולריות שלו בזכות סרטים כמו "עשרת הדיברות", "מלך המלכים" ו"אל תשני את בעלך".

דה-מיל נודע במיוחד בזכות כשרונו בבימוי סרטי ראווה, שכללו פעמים רבות סצינות בהשתתפות אלפי ניצבים ואפקטים מרשימים. זכורות במיוחד סצינות כמו הפלת עמודי המקדש בסרט "שמשון ודלילה", מחזות הקרקס והתנגשות הרכבות ב"ההצגה הגדולה בתבל" וחציית ים סוף ב"עשרת הדיברות". דה-מיל זכה גם לתהילה כאשר הופיע הופעה קצרה בסרט "שדרות סאנסט", כשהוא משמש רקע למשפט הנודע של גלוריה סוונסון בסרט: "מר דה-מיל, אני מוכנה לצילום התקריב שלי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.