ארכאולוגיה ימית

הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, מוזיאון הכט, חיפה

נמלה העתיק של קיסריה מתחת לפני הים, מבט מהאוויר

ואסה אוניית מלחמה שבדית, שטבעה בהפלגת הבכורה שלה, ב-10 באוגוסט 1628, בכניסה לנמל סטוקהולם

ארכאולוגיה ימית היא ענף בארכאולוגיה שמתפתח מאוד בדור האחרון ומהווה את אחד משטחי המחקר החשובים ביותר כדי להבין את ההיסטוריה של האדם.

הייחודיות בענף זה של הארכאולוגיה היא האפשרות לבחון "קפסולות של הזמן". ביטוי זה משמש את החוקרים כדי להדגיש מכלול חד זמני שלא הופרע מעולם על ידי אדם, כמו ספינה טבועה, שכלי האוכל שמוצאים בה, מראים בדיוק באילו כלים השתמשו בזמן נתון מוגדר. להבדיל מארכאולוגיה ביבשה שבה שרידי העבר מתערבבים זה עם זה והממצאים משקפים תקופות שונות לאורך ההיסטוריה. די במבט קצר על עיר עתיקה כירושלים כדי להבין את הקושי העצום בשחזור ההיסטוריה שלה. הארכאולוג הימי עוסק אם כן, בחשיפת שרידי העבר בקרקעית הים וחופיו כדי ללמוד על הסחר הימי בימי קדם ועל יחסים בין תרבויות שהתקיימו לפני מאות שנים.

תחילת המחקר בישראל [עריכה]

המחקר הארכאולוגי התת-ימי בישראל החל בשנת 1960 בחפירה ארכאולוגית של משלחת של א' לינק עם ספינת המחקר Sea Diver בחלקו החיצוני של הנמל ההרודיאני בקיסריה. בנוסף איתרה המשלחת דרך רומאית סלולה בתוך מי הכנרת באזור הרדוד מול מגדל. בחפירה השתתפו צוללים ישראלים שהתאגדו בשנת 1961 באגודה למחקר תת-ימי בישראל, האגודה הוקמה ביוזמתם של הארכאולוגים אלישע לינדר, אבנר רבן, יוסף גלילי וי' שפירא. האגודה התבססה על עבודת מתנדבים צוללים אשר חפרו בנמל קיסריה, נמל עכו, נמל עתלית. האגודה עסקה גם בחפירות של ספינות טרופות מול שבי ציון וכפר פילדלפיה. בנוסף עסקו בסקרים ימיים בחופי ארץ ישראל. בסיס הפעילות של המתנדבים היה המוזיאון הימי הלאומי בחיפה ונמל קסריה.

באוניברסיטת חיפה קיים החוג לציוויליזציות ימיות העוסק במחקר בנושא, וכן המכון ללימודי ים על שם רקנאטי.

תחומי הארכאולוגיה הימית [עריכה]

שרידים הקשורים לפעילות הימית בימי קדם - תחום זה כולל אתרי עגינה המתאפיינים בממצא של עוגנים, אתרי כלי שיט טבועים על מטענם, מתקני נמל, רציפים, שוברי גלים, תעלות שיט.
שרידים יבשתיים טבועים - אלה אתרים ארכאולוגים שבעת התקיימם היו אתרים יבשתיים אבל בגלל שינוי קו החוף וגובה פני הים, הם מצויים היום בקרקעית הים, ולכן שיטות החפירה הארכאולוגית באתרים אלה שונה מחפירה רגילה. דוגמה לכך הוא הכפר הנאוליתי בעתלית-ים שהתגלה ליד מבצר עתלית בעומק של 11-6 מטר מתחת לפני המים.‏^[1]

ראו גם [עריכה]

לקריאה נוספת [עריכה]

אבנר רבן, ארכאולוגיה ימית, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 1 עמודים 79-69
אבנר רבן "ארכאולוגיה ימית", חוף וים. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח עמ' 150-123
אלישע לינדר ואבנר רבן, ארכאולוגיה תת-ימית, הוצאת כתר, 1979
אבנר רבן, ארכאולוגיה ימית, פרקי מבוא, אוניברסיטה משודרת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1987
אסנת מיש-ברנדל וא' גלילי, אשיב ממצולות ים, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1985
אלישע לינדר, ארכאולוגיה תת-ימית, מימד חדש בחקר עתיקות ארצנו, קדמוניות ד, תשל"ח, עמ' 54-44.
אבנר רבן, שיטות סקר, חפירה, רישום, צילום ושימור בארכאולוגיה תת-ימית קדמוניות, ד' תשל"א עמ' 42-38
אבנר רבן, הנמלים הקדומים של הים התיכון, בתוך: אגן הים התיכון, בעריכת י' קרמון, א' שמואלי וג' הורביץ. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשמ"ב, עמ' 145-120.
אבנר רבן, הנדסת נמלים בעולם הקדום מדע, כ"ז 1983, עמ' 170-165
אבנר רבן, הנמלים הקדומים של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, בתוך: "ספר זאב וילנאי" (עורך: אלי שילר), ירושלים: הוצאת אריאל, תשמ"ד, עמ' 253-240.
אהוד גלילי, נמלים ומעגנים קדומים בחופי ישראל לאחר חמישה עשורי פעילות ארכאולוגית תת-ימית וחופית, קדמוניות, 137 , 2009, עמודים 21-2.
אלישע לינדר ואבנר רבן, ארכאולוגיה תת-ימית, ספרייה ארכאולוגית, הוצאת כתר, 1979

G.F. Bass,Archaeology Under Water, Penguin, 1970
G.F. Bass, A History of Seafaring Based on Underwater Archaeology, Thomas & Hudson, 1972
G.F. Bass, Archaeology Under the Sea New York, 1975