מגדל (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל
Migdal.jpg
תצלום אוויר של מגדל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ישראל שושן אמרוסי
גובה ממוצע ‎-85‏ מטר
תאריך ייסוד 1910
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 1,795 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.8%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 158 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 11,395 דונם
מיקום מגדל
מגדל
מגדל
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
פרופיל מגדל נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות מגדל, צולם ב-1912 על ידי הצלם יעקב בן דב

מִגְדָּל היא מושבה במחוז הצפון, השוכנת לשפתה הצפון-מערבית של הכנרת, כשמונה קילומטרים צפונית לטבריה. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1949. שטח השיפוט של היישוב הוא 12,000 דונם. לאחרונה מיועד היישוב לסיפוח על ידי טבריה או מועצה אזורית עמק הירדן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגדלא

בימי הבית השני, התקיים בקרבת היישוב קרוב לחוף הכנרת יישוב יהודי המזוהה עם "מגדלא" והידוע גם בשם "טריכיי". היישוב מזוהה כמקום הולדתה של מרים המגדלית.

בתחילת המאה ה-20 התיישבה במקום קבוצה של גרמנים קתולים בסמוך לכפר הערבי אל-מג'דל, ששימר את השם "מגדלא". המתיישבים חלו במלריה וניסיון ההתיישבות נכשל.

במרץ 1909 בתקופת העלייה השנייה, רכש האגרונום יוסף טריידל בשם המשרד הארצישראלי 6,000 דונם מן הגרמנים בעלי הקרקע. את הכספים לרכישה תרמו פרופ' אוטו ורבורג ויהודים בעלי ממון מרוסיה.

בשנת 1910 הקימו פועלים חווה חקלאית במקום, בשם "אחוזת מוסקבה". את החווה ניהל הפקיד משה גליקין והפועלים עבדו את האדמות ובנו את הבתים עבור בעלי הקרקעות. באותה השנה ביקש משה גליקין מהסתדרות החורש (מוסד אשר נבחר על ידי הפועלים החקלאיים שהיה כמו המרכז החקלאי בראשיתו) – פועלים לעבודה. הסתדרות החורש ייפתה את כוחו של נתן חרובי חלוץ העלייה השנייה לנהל איתו משא ומתן בנידון ובסיומו עבר עם 10 פועלים ושתי פועלות לחווה. הם היו הפועלים העבריים הראשונים על אדמה זו. בסוף השנה מנו למעלה מ- 60 פועלת ופועל.

משנת 1911 - חוות "מגדל" – המתה מפועלים. העבודה חולקה לארבע רשויות: גדולי פלחה, משתלה ונטיעות, רפת וחצרנות וגדולי שלחין. בתקופה זו חיו ופעלו במקום א. ד. גורדון ויוסף טרומפלדור עם הקומונה שבראשה עמד.

רכוז שטחי השלחין נפל בחלקו של נתן חרובי. שטחים אלו כללו: ירקות מסוגים שונים, אספסת וכותנה. בכותנה טיפל בעיקר יעקב זמדויס. נתן חרובי נשלח מטעם החווה לחודשים מספר לדמשק על מנת להשתלם בעבודות השקיה וגידולי שלחין. בתקופת היותו שם בירר אפשרויות משלוח ביכורי שתילי ירקות וסוגי ירקות מסוימים ממגדל – לדמשק והסביבה.

וכך כתב חרובי ביומנו: "1912 - בשנה זו היו כבר בארץ פועלים שרכשו ניסיון בענפי החקלאות השונים, אולם בגידול ירקות הייתה הידיעה מועטה. עובדה זו הביאתני למחשבה על הקמת קבוצת ירקנים. באתי בדברים עם מספר פועלים ממגדל החווה והצעתי כי נקבל על אחריותנו לגדל ירקות במקום כשותפות של רווח והפסד עם הנהלת החווה. הרעיון קסם לחברים וקרם עד מהרה עור וגידים. קבלנו שטח בקרבת ים כנרת, הקימו לנו צריף מגורים – והקבוצה קמה. (חלק ממנה הווה אחר כך גרעין להתיישבות בחמרה ומאוחר יותר לכפר יחזקאל). עמד לנו ניסיוני בארץ ובחוץ לארץ. הגידולים התפתחו יפה ונתנו תקוות. אולם לרוע המזל קפאו לילה אחד רוב הירקות, בפרט העגבניות הסמוכות לים. האסון אשר פקדנו - הרפה את ידינו ולקראת השנה החדשה פורקה השותפות. 1913 - המשכתי בחווה – כמרכז השלחין. שלחנו לדמשק כמות גדולה של שתילי ירקות וירקות בכירים: פולים, חצילים ועוד. היה זה האכספורט (יצאו) הראשון של ירקות מהארץ".‏[1]

לאחר מלחמת העולם הראשונה השקיעו יהודים מארצות הברית כספים במקום, ופיתחו את החווה החקלאית לכלל יישוב. מקיץ תר"ף 1920 התגורר במגדל מחנה גדול של גדוד העבודה עד לפירוקו בסתיו תרפ"ב 1921. חברי הגדוד תושבי המחנה עבדו בחציבה, סלילת כבישים, דיג וגידול ירקות באתר. אחד ממורי המחנה ודמות נערצת על ידי יושביו היה הסופר יוסף חיים ברנר.

באתר נמצא קבר הש'יח מוחמד ראסלן, המכונה "המתרחץ", הקדוש למוסלמים.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים במגדל 1,795 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. ‏[2]

ביישוב נמצא מוזיאון ובית ראשונים שהוא מוזיאון לתולדות היישוב שהוכר כאתר מורשת

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב ענר, "חוות מגדל" בתוך סיפורי מושבות : סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמ' 120-118

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן חרובי, "פרקי חיים", האתר של נתן חרובי
  2. ^ פרופיל מגדל באתר הלמ"ס

קואורדינטות: 32°50′20.39″N 35°30′6.83″E / 32.8389972°N 35.5018972°E / 32.8389972; 35.5018972