אנורקסיה נרבוזה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
.jpg)
אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa בעברית: צַיְמָנוּת), היא הפרעת אכילה מסוכנת, הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות. המונח אנורקסיה (אובדן תאבון) מקורו ביוונית: αν-ορεγω = לא להושיט יד (לאוכל). הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. תסמונת הדומה אך לא זהה לאנורקסיה היא הבולימיה.
מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר כיון שהיא עלולה להיות קטלנית בכ 5% מן המקרים. האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר), אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות, ביניהם כחישות, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, נטייה להתקפי לב ואוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן).
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי החולים
ניתן להבחין בין 2 סוגי חולים בהפרעה:
- הסוג המגביל – החולה רואה את גופו כמעוות, כלומר, למרות שהוא רזה מאוד אף כחוש, הוא רואה עצמו כשמן.
הוא לא אוכל, מרעיב את עצמו, צם ועושה פעילות גופנית מוגזמת. משקל החולה קטן ברבע מהמשקל הרגיל שאמור להיות לו.
- הסוג של בולמוסי אכילה - הורדת משקל מהירה באמצעים אחרים מלבד הצום – החולה אוכל הרבה בזמנים קצרים (בולמוסי אכילה) ואחר כך גורם לעצמו להקיא, או משתמש במשלשלים, במשתנים ובחוקנים, צם ומבצע תרגילים גופניים אינטנסיביים.
סוג זה הינו מעין תערובת של אנורקסיה עם "בולמיה" כלומר בולמוסי אכילה עם הקאות יזומות ואמצעים אחרים להורדת משקל מהירה. כך שהחולה צם ומרעיב את עצמו במשך כמה ימים, ולאחר הצום נתקף בבולמוסי אכילה שלאחריהם הוא גורם לעצמו להקיא ולשלשל, לאחר ההתקף הוא צם שוב, וחוזר חלילה. חלק מחולי אנורקסיה עוברים להפרעה מסוג "בולמיה נרבוזה" שבה המשקל יכול להיות נורמטיבי או אפילו משקל-יתר.
[עריכה] קריטריונים לאבחון
קיימים ארבעה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה:
- סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי או אי-הגעה למשקל זה. כלומר, האדם שוקל פחות מ-85% מהמשקל הנחשב נורמלי לגילו. לרוב, ההפחתה במשקל נעשית על ידי הפחתה בכמות המזון הנכנסת, התעמלות כפייתית ושימוש לרעה בחומרים משלשלים.
- הלוקה בהפרעה מפחד מעלייה במשקל או מלהיות שמן. האדם, גם כאשר נמצא במצב של תת-תזונה, חי בפחד מתמיד מפני עלייה במשקל וחושש להיראות שמן בעיני עצמו והסביבה. חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך החולה הופכים למרכז חייו.
- תפיסה מעוותת של צורת הגוף. גם כאשר הם נמצאים במצב תת-תזונה חמור הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף. יש מהחולים המבינים שהם רזים אך גם הם חוששים שחלקים מסוימים בגופם שמנים ולא תואמים לשאר הגוף. החולים משתמשים במגוון רחב של טכניקות על מנת להעריך את עצמם ואת משקל גופם והם כוללות שקילה כפייתית, מדידה אובססיבית של חלקים בגופם ושימוש חוזר במראה. אצל החולים, אובדן משקל נתפס כהישג אדיר וסימן למשמעת עצמית גבוהה ואילו עלייה במשקל נתפסת ככישלון צורב המעיד על אובדן השליטה בחייהם.
- הפסקת הוסת אצל נשים. העדר הוסת כתוצאה ממחסור לא רגיל באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המוח. לעתים הפסקת המחזור החודשי תבוא לפני הירידה במשקל ואצל נשים קדם מתבגרות הופעת הוסת תתעכב. אצל גברים תהיה רמה נמוכה של טסטוסטרון.
[עריכה] גורמים
אנורקסיה נרבוזה ידועה כהפרעת אכילה בעלת מספר גורמים, ביניהם: פסיכולוגיים, ביולוגיים, גנטיים, משפחתיים וחברתיים/תרבותיים. גורמים אלה פועלים ב-3 רמות:
- ברמת הפרט – גורמים אישיותיים וביולוגיים שונים.
- ברמת המשפחה – הדינאמיקה המשפחתית של החולה.
- ברמת החברה או התרבות – לחצים חברתיים, נורמות, תרבות ותקשורת ציבורית המזרזים את התהוות המחלה.
בשני העשורים האחרונים, החברה והתרבות הם הגורמים העיקריים לעלייה הניכרת בשכיחות המחלה. הרוב הגדול של החולים הן נשים הנקלעות ללחצים ולציפיות סותרות של תקופה המאופיינת בשינוי ניכר בתפקידה של האישה. כמו כן, כיום רזון נחשב למרכיב בסיסי ויסודי באידאל היופי הנשי המוכתב על ידי התרבות. מרבית הנשים החולות נמנות עם המעמד הבינוני-גבוה, שכן ככל שאדם מטפס בסולם החברתי כלכלי עולות הנורמות והציפיות ממנו. דגש מיוחד לשכיחות המחלה נמצא בטיפוח הקריירה האישית במקצועות הדורשים רזון, כגון: רקדניות ודוגמניות. אנורקסיה נחשבת לתסמונת הקשורה לתרבות המערבית שם מוצגת האישה החדשה כאישה קרייריסטית, ממנה מצופה להתאים עצמה למעמד ולהיות תואמת לאידאל היופי והרזון. ריבוי התפקידים מכביד מאוד על נשים וגורם לבעיות בגיבוש הזהות העצמית, הן סובלות מבלבול ובדרכן נכנעות לאופנה (רזון) כדי להוכיח שהן ראויות לכבוד. אחד מהאספקטים המשפיעים ביותר על התרבות ועל המחלה הם כלי התקשורת. הסטריאוטיפים התרבותיים המוצגים, כגון אדם שמן שנתפס כעצל, מרושל, מלוכלך, חסר שליטה עצמית ומעורר גיחוך לעומת אדם רזה המוצג כיפה, חברותי ואינטליגנטי, משפיעים ויוצרים קשר אסוציאטיבי חזק בין הצלחה בחיים וקריירה לבין רזון.
עלייתה של תרבות המבליטה את מיניות האישה ואת היותו של גופה השדוף אובייקט לתשוקה מינית גורמת לכך שתפיסה זו מופנמת על ידי נשים ומביאה לערעור ביטחונן העצמי, לחרדות, לדיכאון ולהתנהגות כפייתית בנוגע למזון ולאכילה. מחקרים הראו שתפיסת העצמי כאובייקט מיני קשורה, מלבד הפרעות האכילה שהיא מעוררת, גם לפגיעה ביכולות המנטליות.
לפי אחת ההשערות, האנורקסיה קשורה לבעיות בתפקוד ההיפותלמוס, האחראי על תחושת הרעב. במישור הלא פיזיולוגי הועלתה טענה שלפיה בנות למשפחות לא חמות המדגישות פרפקציוניזם מהוות קבוצת סיכון להפרעה.
[עריכה] שכיחות
אנורקסיה נרבוזה שכיחה הרבה יותר בחברות מתועשות-מערביות בהן יש שפע מאשר בחברות מסורתיות או במדינות מתפתחות. נשים חולות במחלה פי 20 מגברים ובחברה מערבית אחוז החולות במחלה נע בין 0.5% ל 1%. במחקרים שנעשו בישראל בקרב מתגייסות, נמצא ש-0.2% מהמתגייסות לקו באנורקסיה נרבוזה. חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה, אך נראה שגם ילדים קטנים עלולים ללקות במחלה. כנאמר לעיל, משקל הנמוך מ-85% המשקל הנורמלי הכרחי להגדרת אנורקסיה, אך רבים מהאנורקטים מאבדים משקל בשיעור חד הרבה יותר. מספר החולים במחלה הכפיל את עצמו מאז שנות ה-60 ונמצא במגמת עלייה.
[עריכה] דרכי טיפול
[עריכה] טיפול בבתי חולים
מאחר ואנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים, הדבר הראשון הנעשה איתו הוא שמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות. פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים, האשפוז יהיה במחלקה לחולי נפש, עם אנשים שאין להם שום קשר להפרעת אכילה. לרוב יתמקד טיפול זה רק בניסיון להעלאת המשקל, והטיפול ינוע בין האכלה דרך זונדה לשידול עדין לאכול. במקרים רבים עדיין מתקיימים בבתי חולים שיטות שכר ועונש – כך שעבור עלייה במשקל מתקבל שכר בדמות האפשרות לקרוא, להתקלח, לצפות בטלוויזיה ואילו על ירידה במשקל מקבלים עונש כגון לא לקום מהמיטה, לא לקבל אורחים וכו'. הנחת המוצא של טיפול זה היא שהדבר החשוב מכל הוא שהחולה יעלה במשקל ללא שום קשר להיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה והתעלמות מהפתולוגיה הנפשית, ללא מתן דגש לקשיים העומדים בבסיס הבעיה. היתרון של טיפול זה הוא ייצוב מיידי של המצב הפיזיולוגי של החולה אך יש הטוענים שטיפול זה עלול להחמיר את הדיכאון ולהוביל להתאבדות.
[עריכה] טיפול פסיכולוגי
בטיפול פסיכותרפויטי צוות מומחים מטפל גם במשקל ובדפוס האכילה וגם בבעיות הפסיכולוגיות שהובילו לאנורקסיה. המשימה הראשונה של הטיפול היא לאפשר למטופל לחלוק את עולמו הפנימי, יחסו לאוכל ואת ייסוריו. תחילה, רוב המטופלים מדברים באופן בלתי פוסק על אוכל ובשלב זה המטפל אינו מביע דעה עד לשלב בו נוצר אמון בין החולה למטפל והוא מבין שהמטפל אינו שופט אותו, לועג לו או רוצה לגרום לו להיות שמן. בשלב זה המטפל מתחיל לחלוק את הידע שלו בנושא האנורקסיה עם החולה וכאשר נוצר ביטחון ביניהם, המטפל מכוון את המטופל להבנה שהוא חולה, השלמה עם המצב והצעת דרכי טיפול. לעתים הטיפול הוא קבוצתי וכולל אמנות, פיסול, ציור ודינמיקה קבוצתית. מטרתו של הטיפול היא לגרום לאדם החולה באנורקסיה לתרגם את ה"אובססיה" שלו לאספקטים האחרים של קיומה, למשל: "אני לא אוכלת כי אני כועסת על אמא שלי".
סיום הטיפול נעשה בהדרגה, על המטופל לחוש ביטחון והרגשה שהמטפלים יהיו לצידו כל הזמן, אולם יש לסיים את הטיפול בזמן ולא למשוך אותו יתר על המידה כדי לא לפתח תלות של החולה במטפלים. הנחת היסוד של טיפול זה היא שאדם החולה באנורקסיה נרבוזה מנסה בכל דרך להשיג שליטה בחייו ואשפוז כפוי נותן לו הרגשה הפוכה שרק יכולה להזיק. בשיטת טיפול זאת הדגש העיקרי הוא בלהוות אוזן קשבת ובלתי ביקורתית כדי ליצור אמון מחדש אצל המטופל. הטיפול הקבוצתי נחשב ליעיל יחסית והוא משולב גם במחלקות הפסיכיאטריות בבתי חולים מתקדמים. החיסרון של שיטת טיפול זאת הוא שהיא אורכת תקופת זמן ארוכה ובדרך כלל קופת החולים אינה מאפשרת אשפוז של יותר מ-3 חודשים.
אחת מקרבנות המחלה הידועות ביותר הייתה קארן קרפנטר, סולנית "הקרפנטרס", שנפטרה ב-4 בפברואר 1983.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אוכלות את עצמן, ראיון עם שתי חולות שנרפאו, עלון "עולם קטן"
- מאמר בנושא: אנורקסיה נרבוזה- באתר "ניצני רפואה"
- רונית רוקאס, "31 קילו של שלמות (חוצמהציצי)", באתר הארץ
- צרפת נגד הדוגמניות הדקיקות, nrg , 15/4/2008
- סרטון המדגים טיפול באמנות של מטופלת הסובלת מאנורקסיה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
