יום הולדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל

יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה של אותו אדם. ביום זה נמדד גילו בשנים שלמות. יום זה נחשב בדרך כלל ליום שמח ונחוג על ידי האדם בחברת משפחתו וחבריו. מועד ציון יום ההולדת הוא בהתאם ללוח השנה המשמש את החוגג.

לעתים מציינים גם מוסדות את יום הולדתם, בפרט במועדים עגולים, כגון עשור או יובל להקמת המוסד. בולטת בעניין זה הכנסת, המציינת מדי שנה את יום הולדתה בט"ו בשבט.

לא הכול יודעים את יום הולדתם המדויק, ויש כאלה שחודש הולדתם ואף שנת הולדתם אינם ידועים.

יש הבוחרים לעצמם תאריך נאה יותר או סמלי יותר לציון יום הולדתם. הסופר שמואל יוסף עגנון הציג לפעמים את תאריך לידתו כתשעה באב, אף שנולד בי"ח באב, כנראה כדי ליצור סמליות סביב תאריך לידתו.

תוכן עניינים

[עריכה] ההיסטוריה של יום ההולדת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

במצרים העתיקה נהגו בתקופות מסוימות המלכים לחגוג את יום הולדתם. יש המפרשים כך גם את הפסוק המדבר על "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ', כ'), שבו חנן את שר המשקים ותלה את שר האופים, כמתייחס ליום ההולדת במובנו המודרני (אף כי יש המפרשים זאת כיום שבו נולד לו בן).

בברית החדשה מוזכר יום הולדתו של הורדוס כחגיגה שנוצלה להוצאתו להורג של יוחנן המטביל

בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל. אָז נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: "בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ." הוּא גַּם נִשְׁבַּע לָהּ: "מַה שֶּׁתְּבַקְשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת!" יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: "מָה אֲבַקֵּשׁ?" הֵשִׁיבָה אִמָּהּ: "אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!"
הבשורה על פי מרקוס פרק 6

מנהגי יום ההולדת הנהוגים כיום התפתחו באירופה במאות השנים האחרונות, ובפרט בגרמניה. בארץ ישראל אומצו מנהגי יום ההולדת על ידי ההנהגה הציונית, שקבעה לפרטי פרטים את צורת החגיגה בגני הילדים על פי הדגם האירופי, כחלק ממאמץ כולל ליצור "עם ציוני" חדש, בעל טקסים משלו.

[עריכה] מנהגי יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה
מודעת ברכה שפרסמה עיריית חיפה ליום הולדתו השבעים של הסופר א. ב. יהושע
  • עריכת מסיבה, על ידי האדם החוגג או על ידי ידידיו, ובה:
    • מדליקים נרות על עוגה, כמספר השנים שהאדם חוגג בתוספת נר "לשנה הבאה". האדם החוגג נושף על העוגה ומכבה את הנרות תוך שהוא מביע משאלה בלבו.
    • מניפים את החוגג באוויר, כשהוא ישוב על כיסא, כמספר השנים שהוא חוגג בתוספת פעם אחת "לשנה הבאה".
    • שרים שירי יום הולדת.
  • הענקת מתנות לאדם החוגג.
  • איחול ברכות לחוגג בעל-פה, בכתב על ידי כרטיס ברכה או באמצעי תקשורת אלקטרוניים: דוא"ל, הודעה ברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, שליחת מסרון וכיוצא בזאת. ברכות נפוצות: "יום הולדת שמח", "עד מאה ועשרים" (או הטיות כגון "עד מאה כעשרים") ואיחולי בריאות, אושר והצלחה.

לשמחה מוגברת זוכה יום הולדת שבו השנה "עגולה" (מתחלקת ב-10 ללא שארית).

[עריכה] שירי יום הולדת

לחגיגת יום הולדת נכתבו שירים רבים, מהם המשמשים בחגיגות של ילדים, ומהם המשמשים גם בחגיגות של מבוגרים. בחלק מהשירים משולב שמו של החוגג הספציפי. אחד השירים הנודעים הוא "יום הולדת שמח" (תרגום מאנגלית של השיר ‏"Happy Birthday to You"‏).

[עריכה] ימי הולדת מיוחדים

לימי הולדת אחדים בחייו של אדם משמעות מיוחדת, שניתנה להם בדת או בחוק.

[עריכה] מקרים חריגים

ישנם אנשים שיום ההולדת שלהם אינו קיים בכל שנה. כאלו הם אנשים שנולדו ב-29 בפברואר, תאריך שמופיע רק אחת לארבע שנים (בשנה מעוברת). בשאר השנים הם יכולים לציין את יום ההולדת ב-28 בפברואר או ב-1 במרץ.

בלוח העברי התופעה נפוצה עוד יותר. ראשית, התאריכים ל' בחשוון ול' בכסלו קיימים רק בחלק מהשנים, שכן חודשים אלו הם לפעמים בני 29 ימים ולפעמים בני 30 ימים. יתרה מכך, ילידי אדר א', חודש אשר מתקיים רק בשנה מעוברת, אחת לשנתיים או שלוש שנים, אינם יכולים לחגוג את יום ההולדת בכל שנה. בשנה רגילה הם מציינים את יום הולדתם בחודש אדר. כתוצאה מכך יכול להיווצר פרדוקס מוזר: אם פלוני נולד בכ"ה אדר א', ופלמוני נולד שבועיים אחריו, בי' אדר ב', אזי במרבית השנים (שאינן מעוברות) יחגוג פלמוני את יום הולדתו שבועיים לפני פלוני, למרות שפלוני מבוגר ממנו. שילוב של שתי חריגויות אלה חל בתאריך ל' באדר, שכן הנולד ביום האחרון של אדר א' יוכל לחגוג רק בשנים מעוברות - בשנה רגילה חודש אדר הוא בן 29 יום בלבד. כך יוצא, שאם אלמוני נולד בל' אדר א' וחברו יום אחריו, בא' באדר ב', בשנה פשוטה אלמוני יחגוג את יום הולדתו חודש שלם אחרי חברו.

בלוח העברי קיימת גם תופעה הפוכה - יום הולדת שניתן לחגוג אותו פעמיים בשנה. כך קורה למי שנולד בחודש אדר בשנה שאינה מעוברת, ולא ברור מתי עליו לחגוג את יום ההולדת - האם בחודש אדר א' או בחודש אדר ב'. בעיה זו נדונה גם בספרות ההלכה בשל השלכותיה על קביעת תאריך בר המצווה של מי שנולד בחודש אדר והגיע לגיל 13 בשנה מעוברת. נקבע שיום ההולדת ה"אמיתי" הוא באדר ב', כמו לגבי חג הפורים.

[עריכה] ימי הולדת לאומיים

ימי הולדתם של דמויות מרכזיות בתולדותיה של האומה או הדת זוכים לציון מיוחד. בישראל מצוינים ימי הולדת אחדים כאלה:

חג המולד הנוצרי מציין את הולדתו של ישו.

[עריכה] בספרות ובתרבות

קרל יוהאן לאש (Lasch, 1822-1888), "אנחנו מברכים ליום ההולדת", ילדים נושאים ברכה וזר פרחים ליום ההולדת, המאה התשע עשרה

כאמור, בספר בראשית בא לידי ביטוי יום הולדתו של פרעה מלך מצרים כזמן שבו חנן את שר המשקים ותלה את שר האופים, כפי שפתר להם יוסף את חלומותיהם, ובכך סלל את הדרך לעלייתו לדרגת יועץ ומשנה למלך. יש המפרשים את ידיעתו של יוסף שהדבר יקרה "בעוד שלושת ימים" בכך שידע מתי יהיה יום הולדתו של פרעה, שבו הוא נוהג לשפוט את עבדיו.

בספרו של לואיס קרול, "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", מקיים המפטי דמפטי דיון עם אליס על היתרון של "לא-יומהולדת" על-פני יום הולדת, שהרי בשנה יש 364 ימי לא-יומהולדת, שלכבודם אפשר לקבל מתנות, לעומת יום אחד בלבד שבו ניתנות מתנות יום הולדת.

[עריכה] שיבושי המונח "יום הולדת"

בדומה למונחים רבים אחרים המורכבים משתי מילים, המונח "יום הולדת" משובש בדיבור באופן שגרתי. השיבוש נעשה על ידי הלחם של שתי המילים:

[עריכה] יום הולדת ביהדות

בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, הוא היה מציב חיילים אשר להם היה יום הולדת באותו היום. כך הוא הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום‏[1] .

התנא יהודה בן תימא מציין בפרקי אבות (ה', כ"א) ימי הולדת המהווים ציון דרך:

בן חמש שנים למקרא;
בן עשר למשנה;
בן שלוש עשרה למצוות;
בן חמש עשרה לתלמוד;
בן שמונה עשרה לחופה;
בן עשרים לרדוף;
בן שלושים לכוח;
בן ארבעים לבינה;
בן חמישים לעצה;
בן שישים לזקנה;
בן שבעים לשיבה;
בן שמונים לגבורה;
בן תשעים לשוח;
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.

ישנם יהודים דתיים המעדיפים שלא לחגוג את יום הולדתם, מפני שזהו "מנהג גויים" (לועזי), שהחל במצרים העתיקה. יהודים אלו מסתמכים על הפסוק "ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה" (בראשית, פרק מ', פסוק כ') כראיה שמנהג יום ההולדת החל במצרים.

מנגד, בחסידות חב"ד רואים ביום זה יום של תשובה. הרבי מליובאוויטש הורה שיש לנצל את היום המיוחד להוספה בעניינים של קדושה, ואף הורה לחסידיו לנהוג במספר מנהגים בהם יקבל יום זה מימד וחיזוק רוחני כגון: עליה לתורה בשבת הקודמת ליום ההולדת, מתן צדקה נוספת ביום זה, לימוד מזמור התהילים שמספרו כמספר שנותיו ועוד.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • יום הולדת שמח – כל שירי מסיבת יום הולדת, ישרא-תו הוצאה לאור, 1985

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יום הולדת

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא