ג'ונתן גלייזר

ג'ונתן גלייזר
Jonathan Glazer
לידה	26 במרץ 1965 (בן 59); לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1993
עיסוק	במאי, תסריטאי, במאי וידאו קליפים
מקום לימודים	Nottingham Trent University
פרסים והוקרה	פרס המוזיקה של MTV לאפקטים הטובים ביותר (4 בספטמבר 1997); פרס אגודת מבקרי הקולנוע של בוסטון לבמאי הטוב ביותר (10 בדצמבר 2023); פרס באפט"א לסרט הבריטי הטוב ביותר (18 בפברואר 2024); פרס פיפרסקי (27 במאי 2023); British Independent Film Award for Best Director (2001); גרנד פרי של פסטיבל קאן (27 במאי 2023); פרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר (18 בפברואר 2024) ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'ונתן גלייזר (באנגלית: Jonathan Glazer; נולד ב-26 במרץ 1965) הוא במאי ותסריטאי אנגלי-יהודי. ביים ארבעה סרטים באורך מלא, בהם "אזור העניין" שזכה בפרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר, וידאו קליפים עבור להקות כמו רדיוהד, מאסיב אטאק, בלר וג'מירוקוואי, וכן פרסומות עבור חברות כמו קודאק, מאזדה, נייקי ואחרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונתן גלייזר נולד ב-1965 בלונדון, למשפחה יהודית רפורמית שמוצאה מאוקראינה ומבסרביה והגיעה לאנגליה בתחילת המאה העשרים.^[1] למד בבית הספר Jewish Free School (אנ') ששכן ברובע קמדן. הוא שהה חמישה חודשים בכפר הנוער גבעת וושינגטון.^[2] עם סיום לימודיו בעיצוב במה באוניברסיטת נוטינגהם טרנט (אנ') החל לעסוק בבימוי בתיאטרון ובעריכת קדימונים לסרטים.

בשנת 1993 כתב וביים שלושה סרטים קצרים, "Mad", "Pool" ו-"Commission", והצטרף לחברת Academy Commercials, חברת הפקה ששכנה במרכז לונדון. הוא ביים סרטוני פרסומת לחברות "גינס" ו"סטלה ארטואה". החל מאמצע שנות ה-90 ביים וידאו קליפים בולטים, והוכתר כבמאי השנה של MTV לשנת 1997.

בשנת 2000 ביים את סרטו המלא הראשון, "לצאת נקי" (Sexy Beast), בכיכובם של ריי וינסטון ובן קינגסלי. ב-2004 ביים בארצות הברית את סרטו השני, "לידה" (Birth), בכיכובה של ניקול קידמן. ב-2013 ביים את הסרט "מתחת לעור" (Under the Skin) בכיכובה של סקרלט ג'והנסון. הסרט פתח באותה שנה את פסטיבל הקולנוע בטליורייד וזכה לשבחי המבקרים.

סרטו "אזור העניין" (The Zone of Interest), על פי רומן בשם זה מאת מרטין איימיס, פתח את פסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2023, וזכה בפרס גרנד פרי. הסרט זכה גם בפרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר. בנאום הקצר שנשא בטקס הפרס אמר: "הסרט שלנו מראה לאיזה שפל הדה-הומניזציה יכולה להוביל אותנו. אנחנו עומדים כאן כאנשים המסרבים לכך שישתמשו ביהדות שלהם ובשואה לשם כיבוש שפגע בכל כך הרבה אנשים חפים מפשע, בין אם זה הקורבנות של השבעה באוקטובר או המתקפה המתמשכת על עזה".^[3]^[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלייזר, שממעט לחשוף את חייו הפרטיים, נשוי לרייצ'ל פנפולד, מפקחת אפקטים חזותיים.^[5] הם גרים בקמדן שבצפון לונדון ולהם שלושה ילדים.

גלייזר הזכיר לעיתים קרובות את סטנלי קובריק כבמאי הסרטים האהוב עליו, ואמר שחש מקורב לקולנוע האיטלקי והרוסי. ההשפעות האמנותיות שלו כוללות את אינגמר ברגמן, ריינר ורנר פאסבינדר, פדריקו פליני ופייר פאולו פאזוליני.^[6]

הוא חובב כדורגל ואוהד את קבוצת ארסנל.^[7]^[8]