ניקול קידמן
ניקול מרי קידמן (באנגלית: Nicole Kidman; נולדה ב-20 ביוני 1967) חברת המסדר האוסטרלי, היא שחקנית קולנוע, זמרת ודוגמנית לשעבר אוסטרלית. אחרי הופעותיה במספר סרטים אוסטרלים, היא נחשפה בסרט "סיכון רטוב" (1989). הופעותיה בסרטים; "פיתוי קטלני" (1995), "מולן רוז'" (2001) ו"מחילת הארנב" (2010) זיכו אותה בביקורות מהללות. ב-2002 היא קיבלה פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א על גילום דמותה של וירג'יניה וולף בסרט "השעות". בנוסף היא גם שיחקה במספר שוברי קופות; "ימי הרעם" (1990), "באטמן לנצח" (1995), "האחרים" (2001), "קולד מאונטן" (2003) ו"אוסטרליה" (2008).
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
נעורים [עריכה]
קידמן נולדה בהונולולו, בירת הוואי. היא גרה בארצות הברית עד גיל ארבע, אז היגרה עם משפחתה לאוסטרליה. קידמן החלה ללמוד בלט בגיל ארבע, ובהמשך הופיעה ב"תיאטרון האוסטרלי לאנשים צעירים" בסידני. קידמן התגוררה בניו סאות' ויילס ולמדה ב"St Marys", אך עזבה את הלימודים כאשר אמה אובחנה כחולת סרטן השד.
קריירה קולנועית [עריכה]
קידמן שיחקה לראשונה בוידאו-קליפ של פט וילסון ב-1983. במהלך שנות השמונים שיחקה בתפקידים משניים במספר סדרות טלוויזיה וסרטים באוסטרליה. ב-1989 הופיעה בתפקיד הראשי בסרט "Dead Calm", וזכתה לביקורות חיוביות. ב-1990 הופיעה לצד טום קרוז (לו נישאה בהמשך אותה שנה), בסרט "ימי הרעם". מאז שיחקה בסרטים רבים, בהם "בילי בתגייט", "נערת יום ההולדת", "באטמן לנצח", "פיתוי קטלני" (עליו זכתה בפרס גלובוס הזהב ב-1995) ועוד.
ב-1999 כיכבה עם בעלה טום קרוז בסרט המדובר של סטנלי קובריק "עיניים עצומות לרווחה", בו הם גילמו זוג נשוי, שעוסק בחקר המיניות. חלק מתפקידיה של קידמן, בהם סרט זה, כללו סצינות עירום.
סרטיה זכו לשבחים ולפרסים. ב-2001 זכתה בפרס גלובוס הזהב ופרס MTV על תפקידה בסרט המוזיקלי "מולן רוז'", וכן הייתה מועמדת לפרס האוסקר על תפקיד זה. באותה שנה הייתה מועמדת לפרס נוסף בטקס פרסי גלובוס הזהב, על תפקידה בסרט "האחרים". בשנת 2003 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, וכן בפרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א, על גילום דמותה של ווירג'יניה וולף בסרט "השעות".\לאחר "השעות" המשיכה קידמן לככב בסרטים מצליחים כגון "דוגוויל", וכן הייתה מועמדת לגלובוס הזהב על תפקידה בסרטים "קולד מאונטיין" ו"לידה". ב-2006 שיחקה בסרטים "מזימות זרות" ו"סמנתה". כמו כן השתתפה בסרט הביוגרפי "פרווה" על חייה של הצלמת דיאן ארבוס.
בשנת 2007 השתתפה קידמן בסרט "מצפן הזהב" שבו שיחקה בתפקיד גברת קולטר. הסרט זכה לביקורות מעורבות ולא הצליח כמצופה. בסוף 2008 גילמה בת אצילים אנגליה באוסטרליה, בסרט "אוסטרליה" של הבמאי באז לורמן.
קריירה מוזיקלית [עריכה]
בעקבות הצלחת השיר ששרה עם יואן מקגרגור בסרט "מולן רוז'" ב-2001, החלה קידמן להופיע במספר שירים בקולנוע ומחוצה לו. היא הקליטה עם הזמר הבריטי רובי ויליאמס גרסת כיסוי מצליחה לשיר "Somethin' stupid", שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. בהמשך שרה בסרט "תזיזו ת'רגליים" בו דיבבה, את "Kiss" / "Heartbreak Hotel", לצד יו ג'קמן.
חיים אישיים [עריכה]
ב-24 בדצמבר 1990 נישאה קידמן לשחקן טום קרוז בקולורדו. בני הזוג אימצו שני ילדים, ונפרדו כאשר קידמן הייתה בחודש השלישי להריונה. לאחר מכן הייתה לה הפלה טבעית. ב-2001 הזוג התגרש. ב-25 ביוני 2006 נישאה לזמר הקאנטרי האוסטרלי קית' אורבן.
קידמן מגלה מעורבות פוליטית. היא תרמה כספים מספר פעמים למפלגה הדמוקרטית, וב-2004 הביעה תמיכה בג'ון קרי בבחירות לנשיאות. ב-17 באוגוסט 2006 הופיעה במודעה בעיתון הלוס אנג'לס טיימס, בה גינתה את ארגוני החמאס והחזבאללה והביעה תמיכה בפעולות ישראל במלחמת לבנון השנייה.
בדצמבר 2010 נולדה לקידמן ולבעלה בת ביולוגית מאם פונדקאית.
פילמוגרפיה נבחרת [עריכה]
- הילטון בנגקוק (1989)
- סיכון רטוב (1989)
- ימי הרעם (1990)
- בילי בתגייט (1991)
- הרחק מכאן (1992)
- החיים שלי (1993)
- פיתוי קטלני (1995)
- באטמן לנצח (1995)
- דיוקנה של גברת (1996)
- קסם מעשי (1998)
- עיניים עצומות לרווחה (1999)
- מולן רוז' (2001)
- משחקים מפתים (2001)
- האחרים (2001)
- נערת יום ההולדת (2001)
- השעות (2002)
- קולד מאונטן (2003)
- הכתם האנושי (2003)
- דוגוויל (2003)
- נשים מושלמות (2004)
- לידה (2004)
- מזימות זרות (2005)
- סמנתה (2005)
- תזיזו ת'רגליים (2006) (דיבוב)
- פרווה (2006)
- הפלישה (2007)
- מצפן הזהב (2007)
- מרגו בחתונה (2007)
- אוסטרליה (2008)
- Nine (2009)
- מחילת הארנב (2010)
- לזרום עם זה (2011)
- הסגת גבול (2011)
- העיתונאי (2012)
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ניקול קידמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- איילה אור-אל, לוס אנג'לס, האישה הראשונה: ניקול קידמן לא מרכלת על טום וקייטי, באתר nrg מעריב, 16 ביולי 2012
- יובל אברמוביץ', חלפו ימי התום, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2012