אינגמר ברגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינגמר ברגמן במהלך הפקת הסרט "תותי בר"

אינגמר ברגמןשבדית: Ingmar Bergman, ‏ ) (14 ביולי 1918 - 30 ביולי 2007) היה במאי קולנוע, במאי תיאטרון, תסריטאי ושחקן שבדי. אחד השבדים המפורסמים ביותר בעולם, ואחד מהאישים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגמן נולד באופסלה שבשבדיה ב-14 ביולי 1918. אביו היה כומר לותרני ואינגמר גדל כשהוא מוקף בדימויים דתיים. הוא למד באוניברסיטת סטוקהולם והתעניין בתיאטרון ומאוחר יותר גם בקולנוע.

ב־1970 קיבל את פרס אירווינג ג. ת'ולברג בטקס האוסקר. ב־1982 ביים את הסרט "פאני ואלכסנדר" והכריז שזה יהיה סרטו האחרון, ולאחריו יתרכז יותר בעבודתו בתיאטרון. מאז ביים כמה סרטי טלוויזיה, וכתב מספר תסריטים, והמשיך לעבוד בתיאטרון עד ימיו האחרונים.

ברגמן נפטר ב-30 ביולי 2007 בביתו באי פוֹרֶה (Fårö), בדרום מזרח שבדיה, בהיותו בן 89.

ברגמן נישא חמש פעמים, ובנוסף קיים קשרים רומנטיים עם השחקניות הרייט אנדרסון, ביבי אנדרסון וליב אולמן. הוא היה אב לתשעה ילדים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגמן ביים יותר מ־40 סרטי טלוויזיה וקולנוע, ומספר רב מאוד של מחזות בשבדיה ומחוצה לה. סרטיו עוסקים לרוב בשאלות קיומיות על מוסר, בדידות ואמונה. הם לרוב מאוד ישירים ולא מסוגננים יתר על המידה. ברגמן הצליח להשתמש במדיום הקולנועי, התעשייתי, ככלי הבעה מאוד אישי, שיכול לעסוק גם בבעיות קיומיות ופסיכולוגיות וגם באירועים מוחשיים של חיי היומיום.

כבמאי העדיף ברגמן גישה אינטואיטיבית על פני גישה אינטלקטואלית, ונקט בגישה לא אגרסיבית כלפי שחקניו. הוא חש כי יש לו אחריות גדולה כלפי שחקניו, אותם ראה כשותפים לעשייה הנתונים במצב פסיכולוגי עדין. הוא טען כי במאי צריך להיות כן ותומך בשחקנים, כדי שיוכלו להפיק את עבודתם הטובה ביותר. במהלך השנים נתן ברגמן לשחקניו יותר חופש באלתור הטקסטים. בסרטיו האחרונים כתב את הרעיונות העומדים מאחורי הדיאלוגים, ונתן לשחקנים לאלתר אותם בעצמם, תוך שהוא מקפיד לשמור שהשיחה תתפתח בכיוון אליו התכוון.

בסרטיו של ברגמן השתתפו כמה שחקנים "קבועים" בהם מקס פון סידוב, ביבי אנדרסון, הארייט אנדרסון, גונר ביורנסטראד, ארלנד יוספסון, אינגריד תולין וליב אולמן הנורבגית. ברגמן כתב בדרך כלל את התסריטים לסרטיו בעצמו, אחרי שחשב עליהם במשך חודשים ואפילו שנים. רק אז ניגש למלאכת הכתיבה עצמה (שנחשבת בעיניו כמלאכה מייגעת). כמה מסרטיו המוקדמים יותר מבוססים על מחזות או כתובים בשיתוף עם תסריטאים אחרים. ברגמן אף כתב כמה נובלות ואוטוביוגרפיות.

מסרטיו המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גשם על אהבתנו (1946) Det regnar pa var Kärlek
  • סודותיה של אשה (1952) Kvinnors väntan
  • קיץ עם מוניקה (1953) Sommaren med Monika
  • שיעור באהבה (1954) En lektioon I kärlek
  • חיוכי ליל קיץ (1955) Sommarnattens leende
  • תותי בר (1957) Smultronstället
  • החותם השביעי (1957) Det Sjunde inseglet
  • מעיין הבתולים (1960) Jungfrukällan
  • עין השטן (1960) Djävulens öga
  • מבעד לזכוכית אפלה (1961) Såsom i en spegel
  • השתיקה (1963) (Tystnaden)
  • בושה (1968) Skammen
  • תשוקתה של אנה (Passion, En (1969
  • פרסונה (Persona (1966
  • תמונות מחיי נישואין (1973) Scener ur ett äktenskap
  • זעקות ולחישות (1973) Viskningar och rop
  • חליל הקסם (1975) Trollflöjten
  • פנים מול פנים (1976) Ansikte mot ansikte
  • סונטת סתיו (1978) Höstsonaten
  • מחיי המריונטות (1980) Aus dem Leben der Marionetten
  • אחרי החזרה (1984) Efter repetitionen
  • פאני ואלכסנדר (1982) Fanny och Alexander
  • ילדי יום ראשון (1992) Söndagsbarn

ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילד יום א', משבדית - חנה קרוגיוס-קלמר, ספרית פועלים, 1997.
  • כוונות טובות , משבדית חנה קרוגיוס-קלמר, עם עובד, 1993.
  • לטרנה מאגיקה, משבדית רות שפירא, עם עובד, 1991.
  • פאני ואלכסנדר, משבדית - מרים שוסטרמן, זמורה ביתן, 1987.
  • תמונות מחיי נישואין, תירגם משבדית איתמר אבן זהר, (איתמר אבן-זהר), זמורה ביתן, 1976.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]