ג'ונתן ספרן פויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ונתן ספרן פויר
Jonathan Safran Foer
לידה 21 בפברואר 1977 (בן 47)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרינסטון, Georgetown Day School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הכול מואר, קרוב להפליא ורועש להחריד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ניקול קראוס (יוני 20042014) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ברלין (2007)
  • Guardian First Book Award עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ונתן ספרן פויר, 2007

ג'ונתן ספרן פויראנגלית: Jonathan Safran Foer; נולד ב-21 בפברואר 1977) הוא סופר יהודי־אמריקאי. ספרן פויר מלמד כתיבה יוצרת באוניברסיטת ניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרן פויר נולד בוושינגטון. הוא בנם של אלברט פויר, עורך דין, ואסתר ספרן פויר, נשיאת חברה ליחסי ציבור. אחיו הגדול פרנקלין פויר כיהן כעורך ה"ניו ריפבליק", ואחיו הצעיר ג'ושוע הוא עיתונאי עצמאי.

ב-1995, במהלך לימודי הפילוסופיה של ספרן פויר באוניברסיטת פרינסטון, הוא השתתף בקורס כתיבה בהנחיית הסופרת ג'ויס קרול אוטס, והחל להתעניין בתחום. קרול אוטס אף הנחתה את עבודת הגמר שלו, שעסקה בבחינת חייו של סבו מצד אמו, לואיס ספרן, שהיה ניצול השואה. על עבודתו קיבל ספרן פויר את פרס אוניברסיטת פרינסטון לכתיבה יצירתית.

בסיום לימודיו בשנת 1999, ערך ספרן פויר מסע לאוקראינה כדי להרחיב את עבודת הגמר שלו. במקביל ערך אנתולוגיה של סיפורים קצרים בהשפעת ג'וזף קורנל ב-2001, ואף תרם לה סיפור קצר משלו. ב-2002 פרסם את סיפור המסע שלו וסיפור חייו של סבו כרומן רחב יריעה, "הכל מואר", שהפך לרב מכר וזכה במספר פרסים, בהם פרס הספר היהודי הלאומי ו"פרס ספר הביכורים של הגרדיאן". ב-2005 יצאה אף גרסה קולנועית של הסרט, בשם "הכל מואר", בכיכובו של אלייז'ה ווד.

ב-2005 יצא הרומן השני של ספרן פויר, "קרוב להפליא ורועש להחריד", המתאר את מסעו והתמודדותו של ילד בן תשע בניו יורק שלאחר פיגועי 11 בספטמבר, בהם נהרג אביו. בכתיבתו השתמש במספר סגנונות כתיבה ייחודיים, בהם כתיבה ויזואלית, שילוב קווי עלילה רבים, תמונות ועוד; סגנון כתיבתו התקבל בתגובות מעורבות מצד מבקרי הספרות. הספר זכה להצלחה רבה במכירות ותורגם למספר שפות. בשנת 2011 הופק סרט קולנוע המבוסס על הסרט בבימויו של סטיבן דלדרי ובכיכובם של טום הנקססנדרה בולוק ומקס פון סידוב (שהיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר). הסרט עצמו היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר.

ספרן פויר, שמאז ילדותו הוא צמחוני ואוכל בשר לסירוגין, הופיע בסרט התעודה העוסק בשחיטה כשרה ומעודד צמחונות, "If This is Kosher...". בנובמבר 2009 יצא ספרו הראשון שאינו רומן, "לאכול בעלי חיים", בו הוא משלב נרטיבים אישיים עם טיעונים פרו-צמחוניים. הספר ראה אור בעברית בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר בשנת 2010.

בשנת 2012 ערך ספרן פויר מהדורה של הגדה של פסח ובה לצד הטקסט המסורתי - קטעי פרשנות והסברים מודרניים. להגדה זו היו שותפים הוגים יהודיים אמריקאים נוספים. ההגדה יצאה בעברית בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

בפברואר 2013 מינה אותו ברק אובמה לחבר במועצת מוזיאון השואה בוושינגטון.[1]

בסתיו 2016 יצא לאור ספרו "הנני" (Here I am), העוסק בזוגיות ובחיי משפחה יהודית-אמריקאית על רקע אירועים דרמטיים בישראל ובמזרח התיכון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרן פויר נישא ב-2004 לסופרת ניקול קראוס. לזוג נולדו שני ילדים והם התגוררו בברוקלין שבניו יורק. ב-2014 נפרדו השניים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאכול בעלי חיים, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2010.
  • אנחנו האקלים: הצלת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר, חבל מודיעין: כנרת, זמורה –מוציאים לאור, 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]